האם אלוקים יכול לברוא אבן כבדה שהוא לא יכול להרים?

מאת רוני פיזנטי | י״א באדר ה׳תש״ע | חיזוק האמונה, יסודות היהדות

השאלה הזו עולה כמעט בכל ויכוח על אמונה בקיום הבורא. לכאורה, נראה שאם הבורא יכול לברוא סלע כל כך כבד שהוא לא יכול להרים, אז הוא כביכול מוגבל משום שהוא לא יכול להרים אותו. אם הוא לא יכול לברוא סלע שכזה, אז שוב הוא מצטייר כמוגבל כי הוא לא יכול לברוא אותו. זה נראה כמו טיעון טוב בכדי להתחמק מעול מצוות, אבל אם ננתח את השאלה יותר לעומק, נגלה שזה בכלל לא מה שאנו חושבים.

ננסה לפרק את השאלה: הבעיה שכביכול מוצבת מול הבורא והופכת אותו בשכלנו למוגבל, היא הכובד של אותה אבן. שהרי אנו מנסים למצוא את הנקודה בה לכאורה משקל האבן יהיה כבד מדי מכדי שהבורא יוכל להרים. אבל אם נתבונן קצת יותר לעומק על הדברים, נגלה שהבורא הוא הכל. כאשר אנו מגדירים אותו כ"כל יכול" הכוונה היא למי שברא את הכל, נותן כוח לכל וכל הכוחות כולם כפופים לו. הוא נותן כוח וחיות לאבן ולכוח המשיכה, הוא מגדיר את הכובד או את היכולת והוא כל דבר שקיים בעולם. אז אם ננסה לפשט את השאלה, נגלה שבעצם אנחנו שואלים אם הבורא חזק יותר מעצמו, שהרי הוא נותן את המסה לאבן, הוא מפעיל את כוח הכבידה, הוא ברא חוקי היגיון בעולם והוא זה שצריך כביכול להתמודד מול הכוחות של עצמו כאשר הוא מנסה להרים את האבן. השאלה הזו כמובן טפשית, שהרי הסתירה קיימת בגוף השאלה ולא מפחיתה כלל מערכו של הבורא. זה כמו לשאול אם הבורא יכול לנצח את עצמו בתחרות ריצה או אם הבורא חכם יותר מעצמו. זה לא פרדוקס מורכב, אלא הלבשת הסתירות מההיגיון שאנו מכירים בחיים שלנו לבורא הכל יכול.

יוצא שהדבר היחיד שלא מסתדר בכל השאלה הזו, הוא ההיגיון המוגבל שלנו. זה כמו שילד שאפילו לא למד עדיין חשבון יחשוב שאיזשהו פרופסור לפיסיקה טועה בדבריו ושהכל קשקוש. משום שהוא לא מצליח להבין את כל הנוסחאות שאותו פרופסור כותב והן נראות לו לא הגיוניות כל כך. אמנם זה באמת נראה לאותו ילד כמו דבר לא הגיוני, אך זה רק מתוך ההיגיון המוגבל שלו, זה בוודאי לא אומר שזוהי המציאות האמתית.

כשמייחסים את השאלות האלו לבני אדם המוגבלים באותו היגיון חסר, ניתן להבין את הפרדוקס. אבל בהתייחסות לבורא, אין לשאלות כאלו כל משמעות, הרי כל החוקים שלנו כלל לא חלים עליו. הבורא הוא כל יכול, וככזה הוא גם יכול לבטל את כל חוקי ההיגיון והפרדוקסים השונים.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על ,

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

6 תגובות על האם אלוקים יכול לברוא אבן כבדה שהוא לא יכול להרים?

  1. מאת shlomi052‏:

    אסור לשאול שאלות כאלה שבאו ממקור לא טהור גם כדי לעורר…כי עצם השאלה אם הבורא ,לא יכול" ח"ו,היא שאלה מיותרת.וגם כאן,השאלה חצויה לשנים.האם הבורא יכול לברוא אבן ענקית? כן.למשל,כמו כל הכוכבים ביחד שבכל הגלאקסיות כמקשה אחת.ויש עוד מקום,כי החלל הוא אין סופי.וכיון שהוא כל יכול,ממילא החצי השני של השאלה,"שהוא בעצמו לא יכול להרים אותה" ח"ו, נופל מאליו כנ"ל.

  2. מאת עמית‏:

    וואו! תודה רבה! עזרת לי מאוד

  3. מאת יצחק‏:

    שאלה בצורה שונה . הקבה ברא את העולם כולו בטובו בחן וחסד ורחמים .אם מטרת העולם היא כולו טוב מדוע נכנס לעולם הרע מדוע יצר לב האדם רע מנעוריו רק רע כל היום . היתכן שהבורא ברא בתחילה את הרע . כי עד גיל בר מצוה יש בבן האדם רק רע . ואיך יתפס אחר כך הטוב . הילד למד יחד עם היצר הרע 13 שנה . עכשיו בא מישהו חדששאומר לו מה שעשית עד עכשיו לא טוב .ופה השאלה הכואבת מדוע לא בא הטוב בתחילה הבריאה .ולמה רק רע כל היום . תודה

    • שלום יצחק, יצר הרע הגיע לטובתו של האדם ודרכו אנו יכולים להתעלות. אפשר לראות סרטון קצר על הטוב שבייסורים כאן:
      http://www.faith.co.il/video/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%99%D7%A9-%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/
      ובנוסף אפשר לקרוא מאמר שכתבנו בעבר על איפה אלוקים היה בשואה, ששם הדברים מוסברים בכללות על כל הרע שקיים בעולם:
      http://www.faith.co.il/%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94/

      בקשר לכך שהיצר הטוב מגיע רק לאחר בר המצווה, יצא לי לראות בספר פרקי מחשבה של הרב יעקב עדס (אני כותב במלים שלי ממה שאני זוכר ומתוך ההבנה שלי) שגם היצר הטוב וגם היצר הרע הם אפסיים לעומת הנשמה שמאירה הרבה יותר משניהם ביחד. והנשמה בוודאי מגיעה משורש הטוב. לכן יוצא שגם כאשר אין לאדם יצר טוב, בכל זאת יש לו את הנשמה ובאמצעותה יש לו אפשרות לגבור על היצר. מכאן גם מובן מדוע ילדים קטנים אינם חס ושלום רשעים ומרדנים, כי הנשמה מאפשרת להם להתגבר על היצר. אגב הספר מאוד מומלץ ואפשר להוריד אותו בחינם מהאתר של הרב.

  4. מאת מלכישוע‏:

    אני יכול ליצר משקולת שאני לא יכול להרים- פשוט לחבר עוד ועוד משקולות אחת לשניה עד שישקלו 200 קילו.
    הדבר לא דומה ל"תחרות ריצה עם עצמו" כי מדובר בשתי פעולות שונות לחלוטין – לברוא ולהרים.

    כאשר אתה בא להוכיח , להסביר וכדומה אתה משתמש בהגיון והשכל (המוגבלים) של בני אדם.
    להגיד לאדם (גם אם הוא בן 3) "אתה מוגבל ולכן לא יכול להבין" זה אולי תאור נכון של המציאות אבל זה לא הסבר.

    הבעיה היא שכאשר אותו "מוגבל" מוצא סתירה בטענה א (לפי ההגיון שלו) ואתה אינך יכול להסביר לו (במסגרת ההגיון שלו) שאין סתירה , הדבר ההגיוני היחיד שהוא יכול להסיק זה שטענה א לא נכונה. אחרת היית משכנע כל אחד בכל דבר על ידי הטענה הפשוטה " זה מעבר להבנה ולהגיון שלך"
    ולכל התנגדות וטענה נגדית שלו גם היית אומר שמעבר להבנתו.

    • אתה יכול לייצר משקולת שאתה לא יכול להרים, אבל אותה משקולת היא חיצונית ממך והיא לא אתה.
      הבורא יתברך הוא כל המציאות שאנו מכירים. אין עוד מלבדו. אין שום דבר חוץ ממנו והוא כל הכוחות שקיימים. הוא הכובד והוא החוזק וכו׳. הוא נותן את הכוח והחיות לכל. לכן זה כמו אדם שיתחרה בתחרות ריצה עם עצמו.

      ההסבר כאן הוא לא ״אתה מוגבל ולכן לא יכול להבין״, אבל זהו פרט נחוץ לדעת לצורך ההבנה הכוללת של הדברים.
      גם במדעים מדויקים, יש הגדרות שונות ואפילו נוסחאות שמבוססות על דברים שאנו לא יכולים להבין. כמו אינסוף למשל, שעורכים איתו חישובים מתמטיים, למרות שהערך שלו בלתי נתפס.
      לכן גם פה, חשוב להבין את הדברים שהם מעבר למוגבלות שלנו, ועל ידי ההבנה שלהם אפשר להסיק מסקנות ולהבין דברים מורכבים יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *