אין יאוש בעולם כלל – פרשת וישב

מאת רוני פיזנטי | י״ט בכסלו ה׳תשע״ה | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

פרשת וישב מספרת לנו על יהודה שירד מאת אחיו לאחר מכירת יוסף. לאחר מכן מתרחש כל הסיפור עם תמר כלתו. דווקא כאשר הוא מודה בטעות ואפילו מבייש את עצמו כשאומר "צדקה ממני" (בראשית לח', כו'), הוא זוכה לעלות לגדולה ומשם נבחר להיות מלך השבטים שממנו יוצא דוד המלך והמשיח. אנשים רבים סבורים שכדי להיות צדיק צריך להיות אדם ללא כל חטא ואפילו ללא שמץ של יצר רע. אבל אפשר לראות בבירור שגם גדולי העולם עשו טעויות, רק שהם זכו להודות בטעויות וצמחו מתוכן.

אנשים מסתכלים על צדיקים וגדולי עולם כאל מלאכים חסרי כל יצר רע, ואז כאשר אותם אנשים מסתכלים על עצמם הם מהר מאוד מתייאשים מתוך הבנה שלעולם לא יוכלו להגיע למקום של אותם גדולים. כאשר רואים רב גדול שכל חייו עסק בתורה ולא חטא מימיו, מקבלים קצת חולשה כאשר אנו משווים אותנו אליו וחושבים שכבר מאוחר מדי ושבשבילנו זה כבר אבוד. דווקא בגלל זה התורה דואגת להראות לנו את הטעויות שעשו גדולי העולם שנבין שהם בני אדם ושכל אחד מאיתנו יכול להפוך להיות כמותם. שנבין שאין יאוש בעולם כלל.

ברור הדבר שאין להשוות בין אנשים, כי לכל אדם יש תפקיד שונה ושליחות שונה בעולם. כך שגם אם אנחנו רואים אנשים מוצלחים יותר או צדיקים יותר ויודעים שלא נוכל להגיע למקומם, זה כלל לא משנה כי אף אחד לא משווה אותנו אליהם. כל אדם נמדד ביחס לעצמו וליכולות שלו ועל כל אדם מוטל לעשות את ההשתדלות האישית שלו. אבל גם ללא זה, צריך לדעת שכל אדם יכול לעלות לגדולות אם רק יודה על האמת ויעשה את ההשתדלות המוטלת עליו.

פעמים רבות אנשים מתייאשים בקלות רבה מדי ולא רוצים אפילו לנסות לעורר איזה שינוי. הדבר נפוץ במיוחד אצל אנשים מבוגרים שמרגישים שאין להם כבר כוח להשתנות ושהם כבר חסרי תקנה. ישנם הרבה אנשים שמבינים שדרך החיים שבחרו לא נכונה כל כך, אבל מתוך שאיבדו כבר תקווה מעצמם הם אפילו לא מנסים להשתנות ומתנחמים בזה שאולי צאצאיהם ילכו בדרך טובה יותר. אבל כל אדם צריך לדעת שאין יאוש בעולם, שבכל רגע מוטל עליו לעשות כל שביכולתו כדי לחזור למוטב וללכת בדרך טובה.

רבי עקיבא היה בן 40 ואפילו לא ידע לקרוא. בגיל 40 התחיל ללמוד ביחד עם בנו את אותיות הא'-ב'. למרות זאת הוא הפך לאחד התנאים הגדולים ביותר. תארו לכם שישנו כעת אדם כלשהו בעולם שיש לו פוטנציאל אדיר להיות תלמיד חכם עצום כמו רבי עקיבא, אבל תארו לכם שמתוך הרגלי החיים, מתוך שחי בתוך סביבה לא טובה ומתוך שלא למד תורה, הוא מרגיש שהוא רשע ושאין לו תקווה. תארו לכם שאם רבי עקיבא היה מתייאש, לא היינו זוכים לכל חכמת התורה שיש לנו היום בזכותו. תארו לכם שכל אחד מאיתנו, גם שנראה הרחוק ביותר, יש לו פוטנציאל להיות רבי עקיבא הבא. ואם לא רבי עקיבא, אז לפחות יהודי שממלא את תפקידו ואת שליחותו בעולם. לכן צריך להבין שאסור לאף אחד להתייאש.

צדיקי העולם הם לא מלאכים, כי למלאך אין יצר הרע ואין לו בחירה עצמאית. צדיקי העולם הם יותר ממלאכים, כי הם טועים לפעמים, רק שהם דואגים לתקן את הטעויות שלהם. לכן נאמר שבע ייפול צדיק וקם, כי צדיק הוא לא מי שלא נופל לעולם, אלא מי שגם לאחר הרבה נפילות דואג לקום.

כולנו בני אדם וכולנו עושים טעויות. לכל אדם יש את המקום הרוחני שלו וכל אחד סוחב על גבו שקים של מצוות ועבירות. כל אדם מצטער על דברים מהעבר וכולנו לפעמים מרגישים שאולי אנחנו לא מספיק טובים או ראויים. אבל צריך להבין שהשם יתברך אוהב אותנו בדיוק כפי שאנחנו, וכל מה שהוא רוצה מאיתנו זה שנכיר באמת.

לא צריך לשחק משחקים ולהתנהג כאילו שאנחנו מושלמים. את ניפוח הגאווה ומשחקי הכבוד השקריים נשאיר לראיונות העבודה ולאנשים שמנסים לבחון אותנו. מול הקדוש ברוך הוא צריך להיות הכי גלויים והכי אמתיים. דווקא מתוך הכרת האמת והתוודות על חטאי העבר אפשר להתקדם. דווקא מתוך מה שנראה לנו כמשפיל אפשר לצמוח. דווקא מתוך ענווה אפשר לזכות ליראת שמיים אמתית.

אנשים מסתכלים על העבר שלהם, על כל החטאים, על המקום בו הם נמצאים כעת ואז מתייאשים. אז נשארות בידם שתי אפשרויות, או שהם עוזבים את הכל מתוך יאוש או שהם משקרים לעצמם כדי להרגיש טוב יותר. אבל זו טעות להתכחש למציאות ושתי האפשרויות הן גרועות. אדם לא צריך להיות מושלם ללא כל פגם וחטא כדי להפוך לצדיק, אלא פשוט להיות אמתי עם עצמו, להודות בטעויות, להתוודות על החטאים, לקום ולהתקדם הלאה. אין יאוש בעולם כלל, כי לא משנה מה עברנו, מה עשינו או כמה חטאנו, כל מה שצריך זה להכיר באמת ולעשות את ההשתדלות שלנו לשנות את הכיוון לעבר הטוב.

כאשר אנו מסתכלים על גדולי העולם שטעו ובכל זאת לא איבדו אפילו טיפה מגדולתם, כל אחד מאיתנו יכול לקבל תקווה ולהבין שאין שום בושה להכיר בטעויות שלנו וכל אדם יכול להבין שאף פעם לא מאוחר מדי לשנות את הדרך ולהתחיל מחדש. כל אחד בכל מצב יכול פשוט לבחור בדרך טובה יותר מתוך התבוננות באמת ובאותו רגע הוא הופך לצדיק גמור למרות כל חטאי העבר שלו. זה הכוח העצום של התשובה.

אסור לאף אחד להתייאש מעצמו. אסור לאף אחד לחשוב שהוא לא מוצלח או לא ראוי. כולנו הבנים של הקדוש ברוך הוא ורק משום זה המעמד שלנו עצום. אבל מצד שני אסור לנו להיתפס לגאווה שכאילו יש לנו הישגים בזכות עצמנו. כל מה שיש לנו זה רק מכוחו של השם יתברך שנתן לנו בחסדיו המרובים. אדם שרוצה להיות כנה עם עצמו ולהתחבר לאמת יבין שהוא נזר הבריאה ושכל העולם נברא בשבילו, אבל כל הכוח שיש לו הוא לא מצד עצמו, אלא רק מתוך חסדי השם שנתן לנו מתנת חינם בלי שנתאמץ לכך.

אדם שמכיר באמת מבין שאנחנו כמו עניים שזוכים לגור בביתו של אבינו המיליונר. שאנחנו העבדים של הקדוש ברוך הוא ולכן בוודאי שאין לנו במה להתגאות מצד עצמנו, אבל אנחנו גם הבנים שלו שזוכים לטובו הגדול ולחסדיו המרובים ולכן אין שום יאוש בעולם. תינוק קטן לא צריך שיהיו לו נכסים מרובים, הוא רק צריך שהוריו ידאגו לצרכיו באהבה ואז הוא יכול לחיות בלי דאגות. כך אנחנו הבנים של השם יתברך שסומכים עליו בזמן שהוא דואג לנו לכל צרכינו ואנו לא צריכים שום דבר יותר מכך.

אדם שרואה את התמונה מזוית כזו בוודאי יוכל להתחבר אל השם יתברך ולזכות לחסדיו המרובים. בוודאי שהוא יוכל לתקן את כל חטאי העבר. בוודאי שיוכל להשפיל את עצמו מול השם יתברך ולהודות בטעויות שלו, לעשות חשבון נפש עם עצמו ולצמוח ולהתקדם מתוך ביטחון ותקווה. השם יתברך יזכה את כולנו לעשות תשובה, להודות באמת ולתקן את כל החטאים כך שנזכה להזדכך ולהתחבר לקדוש ברוך הוא ולהפוך לצדיקים גדולי עולם.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

מה אנשים מחפשים?

| 1511263376 |

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *