איפה אלוקים היה בשואה?

מאת רוני פיזנטי | כ״ד בניסן ה׳תשע״ד | שבת, חגים ומועדים

הקדוש ברוך הוא כל כך אוהב אותנו, כל כך מטיב לנו ורוצה בטובתנו תמיד. אז איך יתכן שעם ישראל עבר כל כך הרבה ייסורים ובפרט איך יתכן שנתן לנו לעבור את השואה הארורה? מדוע לא הגן עלינו כפי שהיינו מצפים מאב שמגן על ילדיו? מדוע לא עזר לנו להילחם ולנצח את כולם ולצאת מכל הצרות בכבוד? מדוע לא שמר עלינו?

השאלה היא בעצם הרבה יותר כללית. כי השואה זו לא הצרה היחידה שעברנו. עם ישראל עבר מסעות שמד רבים ונרדף במשך כל הדורות. גם היום כשאנו יושבים במדינה משלנו אנו מרגישים זאת היטב בפיגועים, בטילים ובחוסר הביטחון שמקיף אותנו מכל העמים השכנים והעוינים. וגם אם המצב הבטחוני היה מצוין, עדין היה מקום לשאול את אותה השאלה בקשר לתאונות הדרכים, לטרגדיות ולמקרי המוות השונים. ואפילו אם היינו חיים לנצח, עדין היה מקום לשאול את השאלה בקשר לייסורים הרבים שכל אדם עובר בחייו, שזה רחוק מאוד מחיים ורודים ומאושרים שכל אדם היה מאחל לעצמו. אז למה בעצם? מדוע בכלל קיימים ייסורים? למה לברוא רע בעולם? איפה אלוקים?

כדי לענות על השאלה הזו צריך קודם להבין את שורש הדברים. מעצם שאילת השאלה אנו מייחסים לקדוש ברוך הוא תכונות של בן אדם. אמנם אנו מבינים שיש לו כוח רב, אבל עם זאת אנו שואלים איפה הוא היה בשואה מתוך הנחה שהוא לא התערב כלל בכל מה שהתרחש. כאילו שהכל קרה במקרה, שנקלענו במקרה למצב לא נעים ואז היינו זקוקים לכך שהקדוש ברוך הוא יתערב וילחם בשבילנו או לפחות יעזור לנו לצאת מידי הצרה שנקלענו אליה. אבל האמת היא שונה לגמרי וצריך לשים את הדברים מול העיניים.

צריך להבין שהקדוש ברוך הוא לא סתם ראה מלמעלה איזשהו מקרה שהתגלגל בעולם ובחר להתעלם, אלא היה מעורב לגמרי בכל רגע. הוא לא איזה בריון שיכול לעזור לנו ולהושיע אותנו מצרות שבמקרה פקדו אותנו, אלא הוא זה שפוקד עלינו את אותן צרות ויכול להעלים אותן אם יש צורך בכך. הוא זה שמנהל את כל העניינים. הוא לא צריך להתאמץ להילחם בנאצים או בכל עם אחר כדי להכניע אותם, אלא הוא זה שנותן את הכוח בעולם לכל העמים ובכל רגע הוא יכול להפסיק את קיומם. הוא זה שגזר את הגזרה וניהל את הכל, שהרי שום דבר לא קורה בעולם אם הקדוש ברוך הוא לא רוצה בכך. כל מה שקורה הוא מכוח השם יתברך. יוצא שאותם נאצים היו שליחים של הקדוש ברוך הוא. לכן השאלה הופכת לחזקה וקשה עוד יותר. לא רק שהשם יתברך לא עזר לנו כביכול לצאת מהצרה, אלא הוא זה שברא את הצרה הזו מלכתחילה.

כל פעולה ותזוזה בעולם מקבלת את כוחה מאת הקדוש ברוך הוא. כל מאורע שמתרחש הוא מכוון בהשגחה פרטית ומדוקדק על פי חשבונות שמיים. אם נקלענו לצרות וייסורים, זה אומר שהקדוש ברוך הוא רצה שנעבור אותם וברא אותם במיוחד בשבילנו. אין מקריות בעולם. לגרמניה הנאצית מעולם לא היה כוח ממשי נגדנו, אלא שהקדוש ברוך הוא השתמש בהם בתור השליחים שלו. אם היה רוצה להכניע אותם, הוא לא היה צריך כלל להילחם בהם, כי הוא זה שנותן להם את הכוח. מספיק שהיה מחליט להפסיק לספק להם כוח לרגע אחד וכולם היו נופלים פגרים מתים לנגד עינינו. אלא שהיה צורך כלשהו בכל אותם עינויים וייסורים נוראיים.

ערך החיים

ערך החיים נראה כדבר החשוב ביותר בעולם. הרי כל דבר יתגמד ליד הערך העליון של החיים. אבל צריך לדעת שאצל יהודי יש ערך חשוב עוד יותר מהחיים עצמם. ליהודי יש תכלית ומטרה שלשמה הוא הגיע לעולם ובשבילה קיבל את החיים. החיים משמשים את אותה תכלית, כמו כלי שמשמש אותנו כדי להגיע למטרה מסוימת. ברור שהמטרה גבוהה וחשובה הרבה יותר מהכלי שמשמש כדי להגיע אליה שהרי לשם אותה מטרה נוצר הכלי. לכן ברור שתכלית החיים עולה בערכה על ערך הקיום של האדם שנועד לספק את המטרה ולהביא אותנו לתכלית.

הסיבה לכך שנבראנו והגענו לעולם הזה לחיות בו היא כדי לבצע שליחות מסוימת. יוצא שקיבלנו חיים כדי להגיע לתכלית, אז איך יתכן שנעדיף את ערך החיים ונוותר על אותה תכלית שלשמה קיבלנו את חיינו?

כדי להבין את הדבר ננסה לדמיין שחברה מסוימת החליטה להעסיק אדם מסוים לתפקיד חשוב. כעת אותו אדם מקבל תנאים נוחים, משכורת גבוהה, משרד גדול ועוד הרבה הטבות כדי שיבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר במטרה להגיע להישג מסוים. תארו לכם שכעת אותו אדם מחליט לנצל את התנאים הטובים בכל רגע פנוי ומתוך כך מזניח את תפקידו. הוא עושה סיבובים עם הרכב הצמוד שקיבל, קונה חליפות חדשות, משתמש בעוזרים שלו שיפנקו אותו עם קפה ועוגות, אבל את התפקיד שלו הוא לא עושה כראוי. אותו אדם צריך להבין שישנה מטרה לכל העסק וכל התנאים הנוחים מסביב זה בונוס שעוזר לו לבצע את התפקיד. אם אותו אדם לא יבצע את תפקידו, אין לכל אותם תנאים שום ערך ושום תכלית. אז הוא יהנה קצת עכשיו, אבל אחר כך הוא ישלם את המחיר. יפטרו אותו כאשר לא יגיע להישגים מרשימים ויקחו לו את כל התנאים הטובים שקיבל.

כל אחד מאיתנו הגיע לעולם כדי להגיע להישגים, לבצע פעולות מסוימות ולחוות דברים מסוימים שיביאו אותנו אל התכלית. לשם כך קיבלנו חיים, קיבלנו הנאות, קיבלנו סיפוקים שונים, קיבלנו עזרה, קיבלנו משפחה וחברים, קיבלנו רכוש, קיבלנו בריאות וקיבלנו עוד אינספור דברים שעוזרים לנו בביצוע המשימה ואנו ממשיכים לקבל בכל רגע שעובר את הכוחות והמשאבים המתאימים בשבילנו. כעת אי אפשר לזנוח את המטרה של החיים מתוך רצון ליהנות מהחיים עצמם.

זה בעצם העניין של מסירות נפש. כי אם היו שואלים אותנו מה עדיף לנו, להגיע אל התכלית ברגע זה מתוך ויתור על החיים או לחיות אפילו 700 שנה מבלי להגיע לתכלית? אז התשובה היתה צריכה להיות פשוטה. ברור שנרצה להגיע לתכלית בכל מחיר, גם במחיר חיינו, שהרי לשם כך קיבלנו את החיים שלנו. הדבר דומה לאדם שמציעים לו לעבוד במשך 700 שנה מבלי לקבל משכורת או לקבל משכורת ענקית כעת ולהפסיק לעבוד. הסיבה לעבודה היא קבלת המשכורת וללא זה אין לאותה עבודה ערך עבורנו, כך גם הסיבה לחיים שלנו היא ההגעה לתכלית וללא זה אין לחיים כל ערך.

כדאי לדעת שהתורה מחשיבה אנשים שמתו על קידוש השם כאנשים קדושים שכמעט ואי אפשר להגיע להיות במחיצתם. אדם שנהרג בגלל היותו יהודי הוא אדם קדוש שזוכה להגיע למקומות גבוהים ביותר. הרי שמר על יהדותו והעדיף למות יהודי מאשר לחיות כגוי, זה קידוש השם עצום. כאשר רבי עקיבא הוצא להורג וסרקו את בשרו במסרקות ברזל הוא שמח שמחה עצומה וקרא קריאת שמע בכוונה והתלהבות. הוא אמר שחיכה לרגע הזה במשך כל חייו. לכן חשוב להבין שכל אותם יהודים קדושים שמתו בשואה עשו את תיקונם ברגע אחד והצליחו להגיע למה שאדם ממוצע יצטרך לעבוד כל חייו כדי להגיע לזה. אותם יהודים קדושים הגיעו לתכלית מתוך ויתור על החיים, בניגוד להרבה אחרים שהפכו את חייהם לעיקר ואת התכלית של חייהם זנחו.

אין הרבה אנשים שנפטרו בשיבה טובה בגיל 100 מתוך שחיו באושר ובשמחה. אבל גם אם נניח בצורה דמיונית שהיה מישהו שחי עד גיל 200 ושמח שמחה ענקית כל חייו ללא רגע אחד של צער וסבל כל ימיו, כעת אנו יכולים ללכת לקברו ולהבין שכל זה לא שווה כלום. מה ההבדל כעת בינו לבין כל שאר האנשים הקבורים שם? למי אכפת אם אדם חי חיי אושר ושמחה או חיי דיכאון ומרירות? למי אכפת אם הוא חי חיים ארוכים או קצרים? הרי כעת הוא כבר לא כאן וזה לא משנה כמה נהנה בעבר. ברור שחשוב לחיות חיים טובים ומאושרים וצריך לעשות השתדלות לשמוח ולשמור על חיים ארוכים ובריאים. אבל כל זה בתור בונוס שיסייע לנו להגיע בצורה טובה ושלווה יותר אל התכלית. אין ערך לחיים אם לא מנצלים אותם למטרה האמיתית שלשמה קיבלנו אותם. החיים עצמם נגמרים בסופו של דבר, וברגע שזה קורה זה לא משנה אם הם נגמרו בגיל שנתיים או בגיל מאתיים. זה גם לא משנה אם הם נגמרו לאחר ייסורים כבדים או שמחה ואושר. כל זה רק תנאי שירות. מה שחשוב באמת זה התכלית.

תפקיד הרע

הקדוש ברוך הוא ברא תחילה את העולם בחושך, כי אם לא היינו באים מתוך מצב של חושך, לא היינו יכולים כלל להבין מה זה אור. הרי האור הוא מצב יחסי לחושך, הרבה אור זה פחות חושך. אילו היה מצב יחיד של אור בלי עוצמות גבוהות או נמוכות יותר, אז לא היתה לנו בזה כל השגה וכלל לא היינו מבינים שיש מושג כזה הנקרא אור. כך גם הטוב מוערך רק לאחר שישנו רע. אדם ישר בסביבה של רשעים יחשב לצדיק גדול, אבל אם ילך למקום עם צדיקים גדולים רבים, הוא לא יחשב שם לכלום. אם לא היה קיים רע בעולם, אז גם לא היה קיום לטוב, שהרי היה מצב אחד בלבד בו כולם היו נמצאים. כולם היו טובים באותה מידה ואז לא היה שייך לומר על מישהו או משהו שהוא טוב. ברגע שיש דבר המוגדר כ״טוב״, אז באופן אוטומטי ישנו דבר אחר בהשוואה אליו שמוגדר כ״רע״.

כאשר בני ישראל היו צריכים לקבל את התורה היה צורך במעשה עוצמתי. לכן בני ישראל יצאו ממצרים. מתוך החושך של מצרים הם הגיעו לאור של התורה. מתוך מ״ט שערי טומאה זכו להיכנס למ״ט שערי קדושה. מתוך הרוע העצום שחוו במצרים הם הצליחו לחוות את הטוב המופלא בניסים הגלויים ובקבלת התורה. המצרים היו מענים את בני ישראל, זורקים את ילדיהם הרכים ליאור, מכים אותם ומעבידים אותם בפרך מבוקר ועד לילה, מתעללים בהם בכל דרך אפשרית, משתמשים בתינוקות שלהם בתור לבנים ועושים עוד דברים רבים איומים וזוועתיים. מתוך הרוע העצום הזה, בני ישראל זכו להגיע למדרגת אמונה גבוהה ועצומה, לטוב עצום, לנסים עצומים ולתודעה עצומה.

הרע מעורר אותנו. אדם שסובל מתפלל יותר בכוונה. אדם שנמצא בצער מצפה לישועה. אדם שמתירא מדבר מסוים עובד על חיזוק האמונה שלו. כל הנסים שהתרחשו הם כאלו שבאו לאחר שכבר היינו בתוך צרה כלשהי. אם אדם נמצא בסכנה ויוצא ממנה בדרך פלאית, הוא מגדיר זאת כנס ומחזק את אמונתו. אבל אם הוא כלל לא נכנס לאותה סכנה מלכתחילה, הוא כלל לא מבין שהקדוש ברוך הוא שומר ומגן עליו.

כאשר טוב לנו בחיים, או שלכל הפחות החיים הם רגילים ללא משהו חריג ששובר את השגרה, אז הנטיה היא לבעוט ולכפור בטובה שהקדוש ברוך הוא עושה לנו. מכאן המושג כפירה, שלמרות שהקדוש ברוך הוא נותן לנו חיים, בריאות, שמחה, פרנסה, משפחה ואת כל מה שיש לנו, אנו כופרים בטובתו וסוברים שזה במקרה בדרך הטבע או שאנחנו בכוחנו השגנו את כל זה.

לכן כאשר אדם חי את חייו מתוך הרגל ושגרה, הוא עלול בקלות רבה מדי להחמיץ את כל חייו ולסטות לגמרי מהדרך שצריכה להוביל אותו אל התכלית. הוא עלול להתאהב בתאוות החיים ולהתמסר להם מבלי לזכור כלל שיש לו תפקיד חשוב שעליו לבצע. הדבר נוגע לכל אדם בפרט וגם לכל ישראל ככלל. לפעמים צריך לעורר את האדם מהתרדמה וההרגלים שלו ולפעמים צריך לעורר את כל העם. זה תפקידן של הגזירות שהקדוש ברוך הוא גזר על עם ישראל.

התורה מציינת את הדבר במפורש בפרשיות ״בחוקותי״ ו״כי תבוא״. אם נלך בדרך השם, יבואו עלינו כל הברכות הטובות. אך אם לא נלך בדרך טובה ונחטיא את המטרה שלשמה הגענו, אז חס ושלום ההפך.

צריך לדעת שהשם יתברך אוהב אותנו ורוצה בטובתנו. הוא בוודאי לא רוצה להזיק לנו או לעשות לנו כל רע. דווקא מתוך האהבה שלו הוא דואג לנו ורוצה שנגיע לתכלית לטובתנו האישית. הוא רוצה שנזכה לעונג העליון ולשמחה האמיתית, שהיא אינה בעולם הזה, אלא השכר של העולם הבא. כדי להצליח לזכות לשכר ולהתחבר לשפע אנו צריכים לעשות שינוי בתוכנו, כמו תיקון שבשבילו הגענו לעולם ואז לאחר שנשלים את המשימה נוכל להיות ראויים ולזכות לשפע שמחכה לנו.

הדבר דומה לאדם שרוצה לשמוח מהצלחה בתחום מסוים. תחילה הוא צריך לעבור מסלולים של הכשרה מתאימה, להתאמן ולהתנסות בדברים ורק לאחר ניסיון רב והתמדה הוא יכול להגיע להצלחה אמיתית בתחומו. כך אנחנו צריכים לעבור את ההכשרה והתיקון של העולם הזה כדי שנצליח להתחבר לשפע של העולמות העליונים. כדי להתחבר לשפע צריך כלי קיבול מתאים שיכיל אותו. אדם שעולה לעולם הבא עם כוס קטנה יקבל אמנם שפע רב בלי סוף, אבל הוא יוכל להכיל רק מעט ממנו. אדם שמגיע לעומת זאת עם כלי ענקי וחזק בגודל עצום יצליח לקבל הרבה יותר שפע.

הקדוש ברוך הוא רוצה שנהיה מאושרים ויהיו לנו התנאים הכי טובים בעולם. אבל לפעמים זה לא לטובתנו, כי אז אנו יכולים ליהנות מהחיים ולהחמיץ את המטרה שלהם. לכן לעתים מגיעים עלינו ייסורים ופרעות שעוזרים לנו להגיע למטרה בדרך פחות נעימה. לכן התורה אומרת שאם נלך בדרך השם, אז יהיה לנו שפע גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. אבל אם אנו סוטים מהתפקיד, אז עדיף לחנך אותנו בעולם הזה כדי שנשיג את המטרה האמיתית שהיא העולם הבא. עדיף לקבל ייסורים ולאבד את העולם הזה מאשר ליהנות ולהגיע ריקים לעולם הבא.

אז איפה אלוקים היה בשואה?

התשובה היא שהוא היה בכל מקום כמו שהוא תמיד היה, הווה ויהיה. הוא שומר עלינו ורוצה בטובתנו. הוא משגיח שכל העולם ילך לתיקונו. שכל מי שמועד בדרך יצליח לקום. שמי שעשה חטאים יתנקה מהם בכל מחיר שנדרש כדי שיזכה לקבל שפע אמיתי עצום בעולם האמת. הוא השגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחת ודאג שכל אדם יעשה את תיקונו ותפקידו בצורה הטובה ביותר, מי שהיה צריך להינצל ניצל ומי שהיה צריך למות על קידוש השם עשה קידוש השם עצום. מתוך כך זכינו למדינה משלנו ולהיסטוריה עצומה של עם שעבר מסעות שמד קשים ורבים, אך בדרך נס כנגד כל הסיכויים עבר את הכל ועדיין עומד כאן ומצפה לגאולה השלמה.

לפעמים דברים שמטרידים אותנו מסיטים אותנו מדרך השם. לפעמים אנו מרגישים תרעומת כלפי השמיים ורוצים כביכול לנקום ולעשות דווקא. לפעמים יש לנו רצון לתאוות שונות שחיי היהדות מגבילים אותנו ולא נותנים לנו גישה חופשית אליהן. מתוך הדברים מתעוררות שאלות רבות. הדבר דומה לאדם שמתקשה לקום בבוקר ואז שואל את עצמו ״בשביל מה לקום כל כך מוקדם?״ או אדם שיומיים לאחר שהפסיק לעשן שואל את עצמו ״האם זה מוכח שהסיגריות מזיקות?״. אתמול הרי הם היו בטוחים שהסיגריות מזיקות ושחשוב לקום מוקדם כדי להספיק מטלות שונות. אלא שכעת זה קשה להם ויש להם תאווה מול העיניים, אז התאווה מסנוורת ואז עולות להן שאלות. הרצון לתאוות שבנו מעורר שאלות, ואז אנו מרגישים כאילו שזה בסדר להמשיך ללכת אחרי התאוות מבלי להשתנות.

אדם שזוכה לטעום את טעם התורה הקדושה לאט לאט מיישב את דעתו. מתוך קיום מצוות ולימוד התורה השאלות המתריסות מתפוגגות להן מאליהן. הדבר דומה לפזל ענקי שרואים רק כמה חלקים ממנו ואז לא מבינים מה יש בתמונה ועולות להן הרבה שאלות. אבל כאשר מתחילים להרכיב את הפזל אז לאט לאט כל השאלות נעלמות ורואים את התמונה השלמה.

השם יתברך יזכה אותנו ליישב את דעתנו מתוך לימוד התורה ולדעת סודות עליונים נשגבים. שנזכה לגאולה השלמה שתשים קץ לכל צרותנו כעם וגם כל אחד כפרט. שהדברים יהיו לעילוי נשמת כל מתי ישראל שנהרגו על קידוש השם בשואה ובכל מקום אחר. יהי זכרם ברוך.

עוד על ,

מה אנשים מחפשים?

| איפה היה הקדוש ברוך הוא בשואה |

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

4 תגובות על איפה אלוקים היה בשואה?

  1. מאת baruch‏:

    מה זה נאצים שליחים של קדוש ברוך הוא נראה לך הגיוני שאתה או אתם רושמים דבר כזה מה זה האל ישמור רבנים גדולים שליחי ה׳ לא עונים על שאלות כמו איפה היה אלוקים למה שוכב התרחשה תשובה שלהם נשגב מבינת אנוש אתם פוגעים ברגשות. אדם אתם אמורים לחזק לזכות את הרבים ניצול שואה שקורא את פוסט שלכם כיצד הוא מרגיש לדעתכם הגזמתם אתם לא אלוקים ….מי כותב זאת אתה רב ידוע דיברת עם אלוקים שאתה כותב עובדות כאלה ממש לא יפה בעיניי
    מחכה לתגובה מהירה מאד

    • מאת שלום סגל‏:

      האדם ברא את אלוהים
      כל עם ממציא את הדת שלו ואת ספרי הקודש שלו.
      ספרי הקודש מכילים אמונות תפלות.
      כשאיש מדע לא יודע, הוא חוקר.
      כשאיש דת לא יודע, הוא ממציא שקר

      • כשאיש מחפש תירוצים להתרחק מהיהדות בלי שהמצפון יציק לו, אז הוא מקבל את כל הקיום שלו בלי לנסות לברר ולחקור שום דבר. הוא מקבל את קיום העולם, את כל הטבע סביבו, את הרגשות והמחשבות, את החיים ואת המוות ואת כל שאר הדברים כמובנים מאליהם. לא צריך לדעת מאיפה באנו, מהיכן הכל התחיל, לאן הכל הולך… לא משנה אם יש טעם לחיים או לא. העיקר שנהנים. לא משנה שאחרי 120 במקרה הטוב הכל נגמר. פשוט מתעלמים מהכל וממשיכים בהרגלים בלי לשאול שאלות. זה השקר הכי גדול שקיים.
        אבל בפנים כולם יודעים שזה שקר. כי הנשמה בפנים זועקת. כי הקשר עם השם יתברך קיים. זה לא משהו מדעי או פילוסופי שצריך לחקור, אלא משהו שנמצא בתוכנו. צימאון לחיבור עם הקדוש ברוך הוא. ובוודאי שגם אתה מרגיש את זה, כי אחרת לא היית נכנס בכלל לאתר הזה. כשיש נושא שלא מעניין בן אדם מסוים, הוא פשוט לא יתייחס אליו ובטח שלא יגלוש לאתרים באותו נושא. אבל כשמשהו מציק ומרגישים שהמצפון לא נותן שקט, אז מנסים להוכיח לכולם ובעיקר לעצמנו שאנחנו בסדר ושאנחנו אלו שצודקים. מנסים להילחם ולהשתיק את הקול הפנימי. בגלל זה כל כך שונאים את החרדים. בגלל זה כל אומות העולם שונאים את היהודים. בגלל זה היטלר יימח שמו וזכרו רצה למחוק את העם היהודי, כי אי אפשר לחיות בשקר כשהאמת נמצאת מתחת לאף, לכן כולם רוצים להשמיד את האמת ולשכוח ממנה כדי שיוכלו לחיות בכיף בצורה שהם רוצים. ממליץ בחום לקרוא קצת את התכנים באתר, ובעיקר את הספר ״מחפשים את האמת״ שאפשר להוריד בחינם. אני בטוח שאם תנסה לנטרל את כל האמונות והמטען שיש לך מהעבר ופשוט תתבונן בחיים, תוכל לגלות בעצמך מהי האמת.

  2. אני לא חידשתי שום דבר מעצמי.
    הדבר ברור שכל מה שמתרחש בעולם קורה בהשגחה פרטית מסיבה כלשהי. אי אפשר לומר שזה ״במקרה״ קרה נגד רצון השם, שהרי שום דבר לא יכול להתקיים בעולם בלי שהשם ירצה בכך.
    אם אתה שואל למה התרחשה השואה, אז באמת זה נשגב מאיתנו, כי אין לנו השגה בחשבונות שמיים. אבל מה שבטוח הוא שזה התרחש מסיבה כלשהי ולא סתם קרה במקרה. אין מקריות בעולם וכל מה שקורה זה מהשם. את התיאורים על הזוועות אפשר למצוא בפרשיות בחוקותי וכי תבוא (שנכתבו לפני 3,000 שנה).
    השתדלתי לא לפגוע באף אחד ולא כתבתי שום דבר רע חס ושלום על היהודים שעברו את השואה, להפך, רק הדגשתי את העובדה שהם היו קדושים והגיעו לדרגות גבוהות מאוד. אם פגעתי במישהו, אני מתנצל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *