בלבול וחיפזון מהיצר הרע – פרשת כי תשא

מאת רוני פיזנטי | ט״ו באדר א׳ ה׳תשע״ו | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

משה עלה להר סיני למשך ארבעים יום. כאשר משה בושש לרדת, העם מחליט לעשות את העגל. צריך להבין שמדובר על פרק זמן קצר מאוד. עקב טעות בחישוב, העם היה סבור שכבר עברו ארבעים יום, וכל מה שהיה צריך זה לחכות עוד כמה שעות. אלא שזוהי דרכו של היצר הרע. כאשר הוא רוצה להפיל אותנו, הוא לא ממתין שנחשוב על הדברים, שנחקור ונהיה מיושבים בדעתנו, אלא הוא מביא אותנו לפעול כמה שיותר מהר.

כאשר העם פונים לאהרון הכהן בבקשה לעשות להם אלוהים אחרים, אהרון מנסה להרוויח זמן כדי שהעם יוכלו להירגע ולחשוב על הדברים. לכן הוא אומר להם לפרק את תכשיטי הזהב ולהביא אותם אליו. הרי הדבר ברור שהנשים לא יוותרו כל כך בקלות על תכשיטי הזהב שלהן וייקח זמן רב לשכנע אותן לכך. אלא שבצורה פלאית, הגברים בעצמם מפרקים את כל תכשיטי הזהב שעליהם באותו רגע כדי לא לעכב. כי כאשר מדובר על עבירות ועל צד הטומאה, הדברים פשוטים ומהירים. תוך רגעים בודדים אפשר להגיע לעשיית עבירה ללא מאמץ כמעט.

פעמים רבות אנחנו מעדיפים לזרום עם כולם ולא להיות כבדים יותר מדי. אלא שהדבר עלול לעלות לנו ביוקר. כי כאשר מדובר על דברים שבקדושה, אז צריך לבנות את הדברים ולהשקיע הרבה כדי להתקדם. אבל כאשר מדובר על הצד האחר, אז תוך שניות אפשר כבר להיות בשיא הטומאה. בלחיצת כפתור אפשר להגיע למקומות השפלים ביותר.

אדם שלא ישמור על עצמו עלול להינזק מאוד ברגע אחד של חוסר תשומת לב ללא השגחה ופיקוח. אנשים פירקו משפחות רק בגלל רגע אחד של חוסר מחשבה. אנשים צוללים לעמקי הטומאה ברגעים בודדים בתוך המכשירים השונים. אנשים מוציאים לשון הרע בכל כמה רגעים בלי לשים לב כמעט. אנשים הופכים לכועסים ועושים דברים מטורפים מתוך איבוד שליטה רגעי. רוב הנפילות שלנו הן מתוך רגע אחד של חולשה. אנחנו לא מתכוונים לעשות עבירות בדרך כלל, לא יושבים ומתכננים כיצד להתרחק מהשם חס ושלום. אלא שהכל בא בקלות רבה מדי ברגע אחד בלי שנרגיש, ואז אנחנו כבר לכודים שם בפנים בתוך הטומאה.

אהרון לא התאמץ ליצור עגל זהב, אלא שברגעים ספורים כולם פירקו את הנזמים והביאו לאהרון, ואז הוא זרק את הזהב לתוך האש ויצא משם העגל. בדברים של קדושה צריך להתאמץ והדרך נראית מפרכת. אבל בדברים של טומאה אפשר להגיע בקלות לשיא השפלות. זה מבלבל ביותר, כיוון שהקלות המפחידה הזו של הדברים מפתה ביותר. לכן כאשר העם רוצה לבנות מזבח, אהרון מנסה למשוך זמן והוא אומר שחג להשם מחר. בינתיים אולי משה יחזור, אולי העם יבין את ההשלכות של המעשים האלו, אולי מתוך התבוננות יוכלו להגיע ליישוב הדעת. יצר הרע דורש את העבירה כאן ועכשיו. לפעמים כאשר דוחים אותה מעט, אפשר להתגבר על היצר. אלא שהיצר עצמו מתעקש להקדים ככל שאפשר את העבירה, ולכן העם משכימים למחרת להקריב עולות ושלמים.

העם קיבל כוחות חזקים. הם משכימים מוקדם כדי לעשות עבירות. בדברים הקשורים למצוות הכל הולך בכבדות וקושי. אבל כשמדובר בעבירות יש מרץ וכוחות עצומים. היצר עושה הכל כדי שנעשה את העבירה כמה שיותר מהר בלי לחשוב על ההשלכות שלה. צריך לזכור שאם העם היו פשוט שותקים ומחכים בסבלנות עוד יום אחד, משה היה יורד וכל הקלקול היה נמנע. כמעט כל עבירה שאנו עושים נובעת מתוך איבוד שליטה של רגע. שאם היינו מחכים עוד זמן מועט, היינו מבינים את המשמעות של הדברים והיינו נמנעים מכך. אלא שהיצר מביא אותנו לחיפזון כך שלא נבין בכלל מה אנחנו עושים.

לכן חשוב לחכות מעט לפני המעשים. אם אנחנו לא נמצאים בכושר החלטה תקין, אז עדיף לדחות את ההחלטה. כשמישהו מכעיס אותנו, כדאי לקחת כמה נשימות עמוקות ולספור עד עשר. לפעמים זה משנה לנו את כל זווית ההסתכלות על הדברים. זו עצה מועילה ביותר בשלום בית ובחינוך ילדים. כאשר האישה, הבעל או הילדים עושים דברים הפוכים מהרצונות שלנו, אז אפשר פשוט לקחת נשימות ארוכות ולהירגע, ואז לנסות לחשוב בצורה רחבה יותר. פתאום נוכל להבין שזה לא כל כך גרוע כמו שחשבנו. אם נגיב באותו רגע של כעס, אז לרוב נגזים בתגובה שלנו וזה יגרור עוד מריבות וכעסים רבים, ועוגמת נפש גדולה לכל המשפחה שבסופו של דבר נצטער עליה. צריך תמיד לשתוק ולנסות לחשוב על הדברים לפני שמגיבים. אם החלטנו לפעול או להגיב בחומרה, אז לכל הפחות נדחה את גזר הדין מעט לפני שנבצע אותו.

היצר הרע הרי הוא שקר. כאשר אנו לוקחים את הזמן כדי לחשוב מתוך יישוב הדעת, אנו מתקרבים לאמת. לכן היצר עצמו ינסה לעשות הכל כדי שנחטא ברגע זה ללא כל שיהוי. הרי ככל שאנו משתהים, כך נוכל לקבל יותר שכל ולהתרחק מהעבירה. לכן הוא יביא לנו יצר גדול כדי שנפעל עכשיו. לכן למשל גברים מקבלים יצר גדול לא לשמור על העיניים חס ושלום, כי באותו רגע יצר הסקרנות אומר לנו שאנו מוכרחים להסתכל כעת על מישהי שעוברת ברחוב, שאסור לנו בשום אופן לפספס את זה, שזה רק עכשיו ולעולם לא יחזור שנית. לכן אדם יכול לתכנן במשך שבוע כיצד הוא יימנע ממאכלים מזיקים, ואז ברגע אחד הבורקס כאילו מתחנן אליו שיאכל אותו והוא שוכח מהכול. כי אי אפשר להילחם בשכל ובדעת, אז היצר הרע פשוט מעלים לנו את השכל לרגע אחד ואז הוא יכול להפיל אותנו באותו הרגע.

הדבר דומה לאנשי מכירות ממולחים שאומרים לנו שרק עכשיו לדקות הקרובות יש מבצע ענקי ומחיר מיוחד בשבילנו שלא נמצא לעולם. אדם שלא מכיר אנשי מכירות עלול ליפול בזה ולחשוב שזה רציני. אז בלי לחשוב יותר מדי ובלי לעשות בירורים הוא מיד קונה את המוצר, גם אם זה מחיר יקר מאוד וגם אם זה מוצר שהוא כלל לא צריך. אבל מי שמכיר את השיטות יודע שאם הוא יעשה השוואות, הוא יוכל למצוא מוצרים הרבה יותר טובים במחירים נמוכים יותר. אלא שהשיטה היא להלחיץ אותנו כך שנקנה עכשיו. כאשר האדם נלחץ ואין לו אפשרות לחשוב לעומק על הדברים, אז ההחלטה שלו תהיה גרועה. וזה בדיוק מה שהיצר הרע רוצה מאיתנו.

מצוות רבות ביהדות מבוססות על העניין של דחיית סיפוקים. לאכול רק דברים כשרים, לאחר שמברכים עליהם ולאחר שמחכים בין בשר לחלב. לצום בזמנים המיוחדים לכך. לא לעשות מלאכה בשבתות ובימים טובים. לשמור מרחק בין בני זוג בזמן הנידה עד לאחר טבילת האישה במקווה. והרשימה כמובן עוד ארוכה מאוד. כמעט כל המצוות מפעילות בנו את העניין הזה של דחיית סיפוקים. במקום ליהנות כעת, נהנה הנאה גדולה יותר, אבל מאוחר יותר. הכל מתוך שיקול דעת. לעשות מה שנכון לעשות בזמן הנכון. לא להיות כמו בהמה חסרת רסן שרוצה את הכל עכשיו ולא יודעת לדחות סיפוקים. אגב, זה גם כל עניין השכר והעונש, שכעת אנו מקיימים מצוות ולא רואים את השכר שלהן מלבד הפירות שאנו מקבלים גם בעולם הזה. אלא שאנו דוחים את הסיפוק לעולם הבא ששם נמצא הגמול האמתי. כך גם אנו מצפים לגאולה השלמה. שאמנם הרבה לצערנו כבר התייאשו, אבל אנחנו מאמינים בני מאמינים וגם אם כרגע זה לא בא, אנו ממתינים בסבלנות שיבוא.

על פי היהדות, כל דבר שישנו באיסור ישנו גם בהיתר באופנים מסוימים. רק שצריך את הזמן הנכון והתנאים המתאימים לכך. כאשר אדם מתנזר מדבר מסוים, אז הוא עובד על היצר שלו באותו עניין. אבל כאשר הוא לוקח את אותו דבר במידה ומתוך שיקול דעת, זו כבר עבודה הרבה יותר גבוהה וחזקה. למשל, אם מישהו ינסה לצום במשך יום שלם, הוא יכול להצליח בזה. אבל הרבה יותר קשה להתחיל לאכול משהו טעים ואז להפסיק למרות שיש לנו תיאבון ונשאר לנו מהמאכל הטעים בצלחת. במצב כזה כבר דרושה הרבה יותר שליטה עצמית וזה הופך להיות הרבה יותר קשה.

צריך להבין שהרבה יותר קל לעשות דברים רגעיים, גם אם הם עצמם קשים מאוד, מאשר לעשות דברים מתמשכים. אדם יכול ברגע אחד להחליט שהוא חוזר בתשובה ולזרוק את כל העבר שלו וללכת ליום שלם לבית המדרש. אמנם זה דבר יפה וגדול, אבל הרבה יותר קשה להמשיך את החיים כרגיל וביחד איתם לשלב בכל ערב חצי שעה של לימוד תורה. מה שבא ברגע אחד נובע מיצר ותאווה. זה לא אומר שזה בהכרח לא טוב, שהרי יש גם תאוות לדברים טובים כמו לימוד תורה וקיום מצוות. אבל האתגר האמתי הוא לחיות את החיים הרגילים שלנו, וביחד איתם להכניס לשגרה את הדברים הנכונים מתוך שיקול דעת ומחשבה. לא סתם מתוך רגש עז שמציף אותנו, לא בגלל שמתחשק לנו לעשות את זה באותו רגע, אלא מתוך הבנה שזה הדבר הנכון לעשות.

כאשר האדם רוצה לעשות עבירות, הכל הולך חלק. מקבלים פתאום כוחות גדולים, אנחנו מרגישים ערניים ויכולים להישאר לחגוג כל הלילה, פתאום דברים מסתדרים מעצמם והכל נראה מפתה. בדברים הטובים לעומת זאת צריך להתאמץ ולהשקיע. כדי ללמוד תורה למשל צריך מלחמות גדולות ביצר הרע. פתאום בדיוק ברגע שאנו פותחים את הספר תוקפת אותנו עייפות נוראה. בדיוק ברגע שאנו נכנסים לבית המדרש הטלפון מצלצל. פתאום כל הדברים האפשריים צצים להם ועושים את הכל כדי למנוע מאיתנו ללמוד או לקיים מצוות.

אנשים רבים פוחדים ממאמץ ולכן כאשר הם נתקלים במצב הזה הם פשוט בוחרים בדרך הקלה. לכן הרבה אנשים שרוצים להכניס רוחניות לחיים שלהם בוחרים בדברים קלים ולא מחייבים. אז מנסים לקבל ברכות מרבנים כדי לסדר את החיים ללא מאמץ, כאילו שזה מתיר לנו להמשיך לעשות עבירות בלי חשבון. נמשכים לדברים אסורים כמו סיאנסים, כשפים, ריפוי בעבודה זרה ושאר דברים מיסטיים. כך יוצא חס ושלום שהמצב לא השתנה הרבה מאז חטא העגל. שהרי כולנו פה ושם קצת שוכחים את מה שנכון לעשות ובוחרים בדרך הקלה והמהירה יותר מתוך החיפזון של הרגע, למרות שהיא דרך של עבירה וטומאה.

עלינו לזכור לבחור תמיד במה שנכון. לדעת לא להתפתות לדברים הרגעיים. השוקולד יהיה טעים לרגע, הסיגריה מפתה, הדברים האסורים קורצים לנו, העבירות מחופשות לדברים טובים וכל תאווה נראית לנו כמו הדבר החשוב ביותר בעולם כולו שבלעדיו לא ניתן לתפקד. אבל ההפסד שנקבל מאותן עבירות הוא גדול הרבה יותר מההנאה הרגעית שיביאו לנו. כי על הסופגניה השמנה שאוכלים בעשרים שניות, צריך לשלם בדיאטה של כמה ימים. ועל כוס הקפה עם המזכירה, עלולים לשלם באיבוד המשפחה והפיכת הילדים ליתומים. אף אחד לא רוצה לאבד את כל העולם הבא שלו בשביל איזו תאווה טיפשית של רגע. לכן מחובתנו לשמור על עצמנו ולנהוג בשיקול דעת. לחשוב טוב על הדברים ולקבל החלטות נבונות מתוך יישוב הדעת ולא מתוך בלבול וחיפזון.

אם אנחנו לא מצליחים לקבל החלטה נבונה, אז לכל הפחות נדחה את ההחלטה. נחליט שנעשה את העבירה מאוחר יותר ולא כעת. אם רק נדחה את העבירות והתאוות שלנו, נגלה שבמקרים רבים נצליח להתגבר עליהן בקלות כיוון שבשלב מאוחר יותר הן מאבדים מכוחן. התאווה של אתמול כבר לא נראית כל כך נוצצת, והעבירה שנראתה כאילו תסדר את כל העולם פתאום מתגלית כשקר. לא צריך לבטל לגמרי את העבירה, אלא רק לדחות אותה. בינתיים נוכל לחשוב על הדברים וליישב את דעתנו כדי לבחור במה שבאמת נכון בשבילנו. השם יתברך יזכה אותנו לקבל החלטות נבונות ולבחור בחירות טובות שיביאו אותנו למציאות טובה יותר ומתוך כך נזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

עוד על

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

11 תגובות על בלבול וחיפזון מהיצר הרע – פרשת כי תשא

  1. מאת בתיה‏:

    אשרינו שזוכים לדברי תורה משובחים !
    שמדברים לכולם בכל הרבדים ושווים לכל נפש!
    כמה שנים שאני מקבלת מכם מיילים ובהש תמיד המילים נוגעות בדיוק ובזמן הנכון!
    זכו למצוות ! יישר כח!

    אפשר להעתיק ולהעביר לחברות?

  2. מאת הרצל יצחק‏:

    המאמר הסב לי הנאה צרופה . ממש מאלף.

  3. מאת אילנה‏:

    קראתי עד הקטע שכתבת שהנשים פירקו את התכשיטים. הלא ידוע שאנחנו הנשים לא השתתפנו בחטא העגל! אני מבקשת לתקן. תודה רבה

  4. מאת מזל ברוכים‏:

    ממש ממש נהנית לקרא את דברי התורה על הפרשה הכל מוסבר בטעם ובפשטות שאין אחד שלא יבין את הכתוב
    ישר כוח על דברים מבורכים אלו ומחכה לפרשה הבאה אם ירצה השם
    תודה רבה מקרב לב – מזל – קנדה

  5. מאת נבטי צרויה‏:

    יישר כוח גדול לרב פיזנטי…זוכרת את ההתחלה וב"ה גאה להמשיך לקרוא גם עתה הולך ומשתבח עם הזמן…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *