דברים רעים לא מוכרחים להתקיים – פרשת ויגש

מאת רוני פיזנטי | ו׳ בטבת ה׳תשע״ג | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

פרשת ויגש מתארת את ירידת יעקב ובניו למצריים. בשנה השנייה לשנות הרעב מגיעים המצרים אל יוסף כדי לקבל זרע לזרוע את האדמה. הדבר מעורר תמיהה, שהרי כל מצריים יודעת שצריכות להיות 7 שנות רעב על פי הפתרון של יוסף לחלום פרעה, מה שאומר שנותרו עוד 5 שנות רעב, אז מה יעזור לזרוע כעת את האדמה? אלא שרש"י מפרש שכעבור שנתיים תמו שנות הרעב מכיוון שמהרגע שיעקב הגיע למצריים, צדיק הגיע לעיר ואז שרתה הברכה. אם כן, יוצא שפירוש יוסף לחלום פרעה לכאורה היה מוטעה, שהרי בסופו של דבר היו 2 שנות רעב ולא 7. אם אכן פירוש יוסף לא היה נכון, הדבר עלול להטיל ספק על כל הנבואות שקיבלנו בכל הדורות, וכך יוצא שכל דברי הנביאים עלולים חס ושלום לא להיות נכונים. אלא שיש לנו כלל חשוב שאומר שנבואה של פורענות לא חייבת להתקיים. אם הנבואה היא טובה, היא מוכרחה להתקיים בכל מחיר ובכל תנאי. כל העולם יתגלגל כנגד כל הסיכויים כך שאותה נבואה תתקיים, כמו יוסף שהורד למצריים ועלה מתוך בית הסוהר להפוך להיות המושל בכל מצריים, כדי שיתקיים החלום שלו. 7 שנות שבע מוכרחות להתקיים, אבל 7 שנות הרעב שצריכות לבוא לאחר מכן לא מוכרחות להגיע, ולכן התקצרו לשנתיים.

בכל זאת הדבר עדיין קצת תמוה. אם נבואה של פורענות לא מוכרחה להתקיים, אז בשביל מה בכלל אנחנו צריכים את אותה נבואה? ומה היה מיוחד בכך שיעקב הגיע למצריים שאז הפסיק הרעב? שהרי אם הברכה הגיעה בגלל שצדיק הגיע ולכן תמו שנות הרעב, אז מדוע היה רעב בארץ ישראל לפני כן כאשר יעקב היה שם? אם בזכות צדקתו של יעקב שורה הברכה ואין רעב, אז איך זה שהיה רעב במשך שנתיים אפילו בביתו, מה שאילץ אותו לרדת למצריים?

ספר יונה מספר על יונה הנביא שהתנבא על נינווה והיה צריך לבשר להם שהעיר הולכת להתהפך. הוא פחד לעשות זאת וברח, משום שידע שנבואה של פורענות לא חייבת להתקיים, הוא הבין שהם יעשו תשובה, השם יתברך יסלח להם ואז הנבואה לא תתקיים, כפי שבאמת קרה בסופו של דבר. כתוצאה מזה היו יכולים להאשים אותו ולהרוג אותו על נבואת שווא לא נכונה. מהסיפור של יונה אפשר להבין היטב בשביל מה צריך נבואה של פורענות. כל העניין של הנבואה הוא לעשות תיקון כלשהו ולהביא לתועלת מסוימת. השם יתברך הוא רחמן ואינו רוצה להתאכזר אלינו חס ושלום. הוא מביא לנו נבואות של פורענות כדי שנלמד מהן מה שצריך ללמוד ואז כבר אין בהן צורך. מכאן אפשר להבין מה היה כל כך מיוחד בירידתו של יעקב למצריים שהפסיק את הרעב, שהרי כל המטרה של שנות הרעב היא לגלגל את הדברים כך שיעקב ובניו ירדו למצריים כדי לקיים את מה שהובטח לאברהם בברית בין הבתרים. ברגע שיעקב הגיע למצריים, המטרה הזו הושגה ואין עוד טעם בשנות רעב. הקדוש ברוך הוא לא רוצה סתם להתעלל בבריות חס ושלום, לכן הרעב מפסיק.

את הדברים האלו אנו יכולים לקחת גם לחיינו. לא פעם אנו מרגישים שיש עלינו גזרות חס ושלום. מידת הדין מתוחה איתנו ואנו מרגישים שהדברים מוכרחים להגיע. צריך להבין שהשם יתברך אוהב אותנו ולא רוצה לצער אותנו אפילו טיפה, אלא שיש כעת צורך באותם דברים לא טובים שמתרחשים כדי ללמד אותנו משהו או כדי שנעשה תשובה. אם נשקיע מעט ונלמד את מה שצריך ונעשה את מה שהשם רוצה מאיתנו שנעשה, נוכל להביא לסיום הצער שלנו. נבואה של פורענות לא מוכרחה להתקיים, אך הכל תלוי בתנאים שאנו נותנים לאותה נבואה. אם הפורענות מגיעה כדי שנעשה תשובה, אז ברגע שנעשה תשובה אין לה עוד תועלת והיא תסתיים. אם היא מגיעה כדי שנבין מסרים מסוימים, אז ברגע שנבין אותם היא תעלם לה, כי לא יהיה בה שום צורך עוד. אך אם לא נבין את המסר ונמשיך בשלנו, הפורענות תיאלץ להמשיך להתקיים עד שנשנה את דרכנו.

אם נלמד לפקוח את העיניים ולנסות להבין בכל דבר שקורה ועובר עלינו מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו, נוכל לסיים מהר את הפורענויות שצריכות לבוא עלינו. אם נלמד ללכת בדרך השם, לא יהיה כלל צורך בלהביא לחיינו את אותן פורענויות. שום דבר לא קורה סתם כך, כל דבר מגיע מסיבה מסוימת. כל מה שצריך זה לחקור ולהבין את הסיבה, ולתקן את הדברים כך שנזמן לעצמנו רק טוב לחיים.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

4 תגובות על דברים רעים לא מוכרחים להתקיים – פרשת ויגש

  1. מאת ענבר בן שימול‏:

    תודה רבה!

    בכל "פרשת השבוע" מתעודדים מחדש,מתחזקים באמונתינו או יותר נכון מחדדים את המודעות שלנו לקשר שלנו עם הקב"ה.אני די חדשה בענייני דת ,והייתי רחוקה מלחשוב שפרשת השבוע היא דבר כה אקטואלי ועמוק,אתה מגיש את זה בכלל כמאתגר…בקיצור כבר אי אפשר בלי פרשות השבוע שלך! כל שבוע אני מדפיסה ואני ובעלי קוראים אותה בסקרנות ובעונג רב!

    רציתי לדעת בבקשה אם כאשר אתה אומר שצריך לנסות להבין את המסר זה לבדוק מה עוד להוסיף או לשפר בענייני דת – במובן הרחב -? או שניתן לקשר בין מקרים ולנסות להבין פה מסר…?

    תודה על תשובתך ויום טוב.

    • קודם כל תודה רבה על התגובה המחזקת!
      הקדוש ברוך הוא שולח לנו מסרים רבים בכל רגע בקשר לעבודה הרוחנית שלנו בכלל. זה יכול להיות בענייני חיזוק האמונה ושיפור בענייני דת, אך זה יכול להיות גם רמזים שונים הקשורים לכל נושא בחיים. לכל אדם יש תיקון שונה ותפקיד שונה בעולם. 100 אנשים יכולים להיות במקום אחד ולחוות ארוע מסוים, וכל אחד מהם צריך להבין את המסרים והלקחים מאותו ארוע לחייו שלו. הקדוש ברוך הוא נותן לכל אדם את הידע והתפיסה שהוא זקוק להם כדי להסיק את המסקנות הנכונות, רק שצריך לעצור ולהתבונן ולנסות להבין מה השם מנסה לומר לנו? מה השם רוצה שנעשה? כיצד הוא רוצה שנפעל? ברגע שחושבים על זה היטב, אפשר להגיע לתובנות עצומות. הבעיה היא שברוב המקרים אנחנו עוברים לסדר היום השגרתי מבלי לייחס לדברים חשיבות. כמובן שאם אנו מקשרים בין מקרים כפי שאמרת, זה רק מחזק את הרמזים שהשם מביא לנו, כמו שהחלום של פרעה חזר פעמיים בגירסאות מעט שונות כדי לחזק את הדבר.

      כל טוב.

  2. מאת ענבר בן שימול‏:

    נ.ב.:כמה חיכיתי לכפתור:"שתפו בפייסבוק"!

    • האמת שהתלבטתי הרבה לפני ששמתי אותו, כי אני מעדיף לא לעודד את השימוש בפייסבוק. אבל המציאות מראה שבין כה וכה רוב הגולשים נמצאים שם, אז לפחות ננסה להכניס לשם מעט רוחניות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *