האדם חי על הרוחניות שלו – פרשת עקב

מאת רוני פיזנטי | כ״ב באב ה׳תשע״ב | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

מגיל צעיר אנו מורגלים לחשוב שרק הדברים החומריים מסביבנו מאפשרים את חיינו. אנו זקוקים לאויר לנשימה, למזון, לבריאות גופנית, לתיפקוד תקין של מערכות הגוף ולכל שאר הדברים המחיים אותנו ובלעדיהם לא ניתן להתקיים. התורה מלמדת אותנו בפרשה שהאדם לא חי על הגשמיות הזו שאנו רואים מול העיניים, אלא על הרוחניות שהוא מקבל מאת השם יתברך. משה מזכיר לישראל שהקדוש ברוך הוא הרעיב אותם ואז האכיל אותם את המן שעליו לא ידעו. מי היה יכול להאמין שאפשר להתקיים ללא לחם ומזון ולאכול כל היום רק משהו משונה ולא מוכר שיורד בכל יום מהשמיים? אלא שהפסוק אומר (דברים ח', יג'): "למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי השם יחיה האדם". האדם מקבל חיות מתוך הרוחניות שהקדוש ברוך הוא נותן לו. השם יתברך אמנם נתן כוח חיוני לגוף שנמצא בלחם ובמזון שלנו, אך את אותו כוח הוא יכול לתת לנו גם בלי אותו לחם ומזון. כך גם כל שאר החומריות מסביבנו מקבלת את כוחה מהבורא. הדברים החומריים הם בסך הכל כלים שדרכם השם יתברך מתקשר איתנו, לא הם אלו שבאמת מועילים לנו, אלא השורש הרוחני ממנו הם שואבים את כוחם. לפעמים נדמה לנו שהדברים הגשמיים נותנים לנו להתקיים ואי אפשר בלעדיהם, עד כדי כך שאנו מזניחים את הרוחניות כדי להשקיע בהם. אך מאחורי הקלעים הרוחניות היא זו שעושה את כל העבודה ועיקר ההשקעה שלנו צריכה להיות דווקא בה.

אם ננסה להזמין אדם מאמין ממוצע ברחוב לשיעור תורה, הוא ישיב כנראה שאין לו זמן והוא מאוד עסוק עם העבודה, הלימודים, הסידורים השונים וכו'. צריך להבין שאותו שיעור תורה מביא את החיות של האדם. ההצלחה של אותו אדם בכל אותם דברים גשמיים שעליהם הוא לא מוכן לוותר תלויה בחיות הרוחנית שלו. לפעמים זה נראה שאנו מוותרים על דברים בשביל הרוחניות, אבל זה רק למראית עין כדי שיהיה לנו ניסיון ובחירה. מה שנראה לנו כמו "ויתור" הוא מה שיביא לנו את ההצלחה המירבית.

ישנם הרבה אנשים שרוצים להימצא במצב של רוחניות, אך נראה שמבחינה טכנית הדבר לא מתאפשר להם. כמו אדם שמאוד רוצה לשמור שבת, אבל הוא מוכרח ללמוד למבחן ביום ראשון או להכין סידורים שונים והכרחיים. כמו מישהי שחושבת שאם היא תתלבש בצורה לא צנועה אנשים יאהבו אותה יותר. כמו כל אחד מאיתנו שמרגיש במשך כל היום שהוא צריך לעשות ולעשות ואם הוא לא יעשה כל העולם ייפול. כך יוצא שאנו עסוקים בחומריות ולא נשאר לנו רגע אחד פנוי כדי לעצור לחשוב, לשמוע איזה שיעור שיחזק אותנו מעט ולקבל אנרגיות חדשות לעשייה כמו סלולרי שצריך להטעין כדי שיוכל לתפקד. יוצא שבמקום להגיע אל המטרה שלנו בעזרתו של השם יתברך, אנו מנסים להגיע אליה בהליכה נגד רצונו.

מאז ומתמיד כל אחד חשב שהוא זה שמחזיק את העולם, וראינו שאנשים באים והולכים והעולם ממשיך להתקיים כרגיל. לא יקרה כלום אם נעבוד שעה אחת פחות, אף אחד לא ייפגע אם לא נהיה זמינים שעה אחת בטלפון ובוודאי שלא יבוא נזק משיעור תורה שיכניס לנו טיפה רוחניות ליום העמוס שלנו.

הגמרא מספרת על בתו של רבי חנינא בן דוסא שהיתה עצובה כי הדליקה נרות שבת בטעות בכלי עם חומץ במקום שמן. רבי חנינא אמר לה שמי שאמר לשמן שידלוק יאמר לחומץ שידלוק, וכך היה – הנר (עם החומץ) דלק עד למוצאי שבת. אנחנו התרגלנו לדעת ששמן הוא חומר דליק ואילו חומץ אינו כזה ואינו יכול להיות כזה בשום אופן, אך רבי חנינא הבין שהקדוש ברוך הוא נותן לשמן את התכונה הזו שלו ובאותה מידה הוא יכול לתת את התכונה הזו גם לחומץ. בשביל מישהו שרואה את הדברים בצורה כזו אין שום בעיה לעשות נס, שהרי כל המציאות היא נס ומקבלת את כוחה מהבורא יתברך, אז מה זה משנה אם לחומר מסוים תהיה תכונה כזו או אחרת?

אם במקום לחשוב שהאוכל נותן לנו כוח או שהבוס נותן לנו את המשכורת, נבין שבעצם הכל מהשם יתברך, נוכל לחזות בנסים כאלו גם אנחנו. נוכל לראות איך לקדוש ברוך הוא יש אינסוף דרכים כדי לתת לנו את מה שאנו רוצים וצריכים. כל מה שאנו צריכים לעשות זה להבין מהיכן הכל מגיע ולדעת איפה צריך להשקיע. אם נראה ביום שבת מיליון דולר זרוקים באמצע הרחוב, לא שייכים לאף אחד ורק מחכים שמישהו ייקח אותם ואז נתלבט אם להרים אותם או לא, זה אומר שאנו מאמינים בכוחם של מיליון הדולר יותר מבכוחו של הקדוש ברוך הוא. אם נרים אותם נגלה כנראה בהמשך שאין לנו ברכה בכסף הזה והוא יביא לנו הרבה צרות. אך אם הדבר כלל לא מהווה ניסיון עבורנו מתוך תפיסה שאין סיכוי בעולם שאנו נוגעים בכסף בשבת, אז קרוב לוודאי שנחזה במו עינינו איך אותו הכסף מגיע אלינו ממקומות אחרים וטובים שכלל לא חשבנו שקיימים.

צריך לזכור את הדברים בכל שנייה מסדר היום שלנו. אמנם אנו אוכלים מזון, מרוויחים כסף בעבודה, מתרפאים אצל הרופא ומקבלים מצבים שונים לחיינו בכל רגע, אבל כל אלו רק שליחים של השם יתברך. גם בלעדיהם יכולנו להסתדר מצוין, שהרי תמיד יש שליחים אחרים שיוכלו לעשות את העבודה. אבל ללא המקור אין שום קיום ושום חיות לכלום. בכל רגע אנו עושים פעולות שונות ונותנים כוח לאותן פעולות על ידי המחשבה שיש בהן ממשות. אך כאשר אנו מבינים שאין שום דבר באותן פעולות והכל מגיע מכוחו של השם יתברך, אנו לומדים להעריך מה חשוב יותר ומה פחות, ואז בפעם הבאה ששיעור התורה יתנגש עם לעשות עוד כסף או לצאת עם חברים, נדע מה באמת מועיל ועוזר בחיים.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *