הבא להיטמא פותחין לו – פרשת בלק

מאת רוני פיזנטי | ט׳ בתמוז ה׳תשע״ג | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

אילו היינו קוראים את הפרשה ללא פירושים, היינו יכולים להתבלבל ולחשוב שבלעם הוא צדיק גדול שסתם נטפלים אליו מהשמיים. הוא משתדל לא לעשות שום צעד מבלי להתייעץ עם הקדוש ברוך הוא, הוא מבקש ממנו רשות לכל דבר ואף מסביר כמה פעמים לבלק ולמכובדיו שרק השם יתברך מחליט מה יקרה בסופו של דבר. אז מה בעצם הטענה עליו שהופכת את הנביא הגדול ביותר שקם באומות העולם שהיה בדרגת משה רבינו לשיא השפלות מצד הטומאה? מה הפיל את בלעם והביא אותו לשפל המדרגה?

כאשר בלעם שואל את הקדוש ברוך הוא אם יוכל ללכת לקלל את ישראל, השם עונה לו שהוא לא יכול לקלל את ישראל כי הם מבורכים. לאחר מכן הוא שוב מנסה את מזלו ושואל את השם, אך הפעם הוא מקבל תשובה קצת שונה שנותנת לו אפשרות בחירה. ישנו כלל יסודי שאומר "הבא להיטמא פותחין לו". כלומר, אם אדם רוצה לעשות עבירה, מהשמיים מאפשרים לו לעשות אותה. ישנו הסתר פנים וכולנו נמצאים במבחנים ונסיונות, לכן מהשמיים מאפשרים לנו ללכת בדרך לא טובה אם זה מה שאנחנו רוצים. אם נחליט ללכת בדרך טובה, אז יסייעו לנו כמובן כי "הבא להיטהר מסייעין בידו". אך כל עוד לא עשינו את ההשתדלות שלנו בעצמנו, זה אומר שעדיין לא הגענו למקום הרוחני אליו היינו צריכים להגיע ולכן לא מסייעים לנו מהשמיים ואף מאפשרים לנו למעוד, כדי שתהיה בחירה לאדם והוא יוכל לעמוד בניסיונות מכוחות עצמו.

לאחר שהקדוש ברוך הוא אומר לבלעם שישראל מבורכים היינו מצפים מבלעם שיצדיע לישראל ואולי אפילו ישקול להתגייר ולהתחבר אליהם. הרי מי לא ירצה להידבק באומה מבורכת כך שהברכה תשרה גם עליו? אז איך יתכן שבלעם שואל את הקדוש ברוך הוא פעם נוספת אם הוא יכול לקלל את ישראל? הרי הוא קיבל כבר תשובה ברורה ומפורשת לשאלה הזו והוא יודע בדיוק מה רצון השם בעניין, אז מה הוא מצפה לשמוע כעת? אלא שבלעם בעצמו רצה לקלל את ישראל ולכן חשב לנסות את מזלו בשנית כך שאולי הקדוש ברוך הוא "ישנה את דעתו". מכיוון ש"הבא להיטמא פותחין לו", אז מהשמיים מניחים לאדם ללכת בדרכו הלא טובה ולכן בלעם מקבל הפעם תשובה קצת שונה שמאפשרת לו לטעות ולחשוב שאולי זה בסדר ללכת לקלל את ישראל.

בכל זאת, לא לגמרי זורקים אותו לתחתית ללא פתחי מילוט, אלא רומזים לו פה ושם שהוא עושה טעות כדי שיוכל לחזור בו, רק מבלי לומר זאת בצורה מפורשת (כי אם יאמרו לו בצורה מפורשת, אז לא תהיה לו בחירה והוא יהיה מוכרח לעשות מה שאומרים לו מהשמיים). מלאך השם עוצר את האתון כמה פעמים, האתון עצמה מדברת וכו'. אם בלעם היה פוקח את עיניו ומנסה להבין מה רוצים ממנו מהשמיים, בוודאי שהיה יכול להבין די מהר את הרמזים. אלא שהוא עשה את ההפך ובמקום לפקוח עיניים ולהבין מה השם רוצה ממנו, הוא חיפש איך לשנות את רצון השם על פי רצונו. גם לאחר כל המאורע עם האתון ומלאך השם שניצב מולו, הוא לא משנה את דעתו וממשיך בדרכו כרגיל.

כדי לשמור על הבחירה בחיים, גם איתנו מתנהגים כך מהשמיים. אדם שרוצה להיטהר ועושה השתדלות כדי לחזור בתשובה ולהתקרב להשם יתברך מקבל סייעתא דשמייא עצומה מהשמיים ויכול לחוש היטב ש"הבא להיטהר מסייעין בידו". אמנם בתחילת הדרך ישנם המון ניסיונות שעלולים להפיל את האדם, אבל העקשנים שרוצים להידבק בהשם יתברך מגלים פתאום שמסייעים להם בדרכם ומשנים את הטבע והמציאות כדי לעזור להם. פתאום הדברים מסתדרים להם כנגד כל הסיכויים והם יכולים לראות ניסים עצומים בדרכם. על האדם מוטלת האחריות לעשות את הצעד הראשון, לאחר שהוא פותח כחודו של מחט, פותחין לו מהשמיים כפתחו של אולם. אך כל זה מדובר רק על מי שאכן עשה מאמץ ומסירות נפש מבלי להתייאש כדי לעשות את הצעד הראשון. אדם שרוצה לעבור עבירה וללכת בדרך לא טובה לא מקבל סיוע כדי להתגבר על העבירה ואף עלול למצוא פתח שמקל עליו לעבור את העבירה. פותחין לו דרך לא טובה שיעבור בה אם יבחר בכך ואם לא יפקח את עיניו הוא עלול ליפול.

היצר הרע מחכה לרגעים הללו שנהיה מבולבלים ולא מיושבים ואז הוא יוכל להצביע על הרע ולהציג אותו כדבר טוב. אדם שלא תופס את עצמו ועושה השתדלות כדי לברר מה רצון השם עלול להיתפס ברע מבלי שהוא אפילו ידע על כך. לפעמים אנו מצפים מהקדוש ברוך הוא שיכוון אותנו ואנו פשוט סומכים על המזל או זורמים עם החיים מתוך מחשבה שהשם יתברך דואג לנו. אמנם בוודאי שהשם דואג לנו, אבל ישנם ניסיונות המיועדים בשבילנו שאנו אלו שצריכים לעבור אותם ולכן לא עוזרים לנו בהם. אדם שלא עושה השתדלות עלול למצוא את עצמו מתרחק, עושה שטויות ונכשל בניסיונות.

צריך להבין שהקדוש ברוך הוא כבר נתן לו הוראות לחיים בתוך התורה הקדושה. הוא הסביר בדיוק מה הוא מצפה מאיתנו. אנחנו לא יכולים לצפות שיתגלה לכל אחד ואחת בכל יום ויסביר בדיוק מה צריך לעשות ואיך לעבור את נסיונות החיים, שהרי בצורה כזו אין כלל בחירה לאדם. הקדוש ברוך הוא כבר גילה את כל מה שאנו צריכים לדעת בתורה הקדושה ואין טעם לשאול שאלות נוספות כל פעם מחדש. כל מה שצריך לעשות הוא להשתדל לברר ולהבין את מה שכתב לנו בתורה שנתן לנו וכך נוכל לדעת כיצד לנהוג כראוי. כעת אם נשאל אותו אם אפשר לעבור עבירות או שנחפש סימנים מהשמיים שיאפשרו לנו לבטל מצוות, אז אנו מתנהגים כמו בלעם שמנסה שוב את מזלו ושואל שוב את הקדוש ברוך הוא אם יוכל לקלל את ישראל, למרות שהוא כבר קיבל תשובה מפורשת בעניין. אם נתעקש למצוא היתרים לרעיונות לא טובים שעולים לנו, נוכל למצוא אותם, אך זה כלל לא אומר שזו הדרך הנכונה. חס ושלום אנו עלולים למצוא את עצמנו מגיעים למצב של בלעם, למרות שהכל היה על פי סימנים והיתרים מהשמיים.

פעמים רבות אנשים מעדיפים לסגור עיניים ולסתום אוזניים ופשוט להישאר בחוסר ידיעה. מלחיץ אותם להיות מודעים, כי הם יודעים שיגלו שהם נוהגים לא כשורה ואז יצטרכו לשנות את דרכם. לכן הם מעדיפים לא לדעת ואז לכאורה יהיה להם תירוץ של חוסר ידיעה. אבל ברור שהדבר הוא שטות גמורה שהרי על פי המציאות אם האדם מזיק לעצמו בקיום עבירות או אי קיום מצוות, זה לא משנה אם הוא יודע שהוא מזיק או לא. זה כמו שאנשים מתעלמים מהאזהרות על עישון סיגריות או שתיית קולה. אם לא נדע אז אולי נהיה שקטים יותר, אבל על פי המציאות הנזק נשאר זהה. במקום להישאר טיפשים, אנו יכולים להחכים ולדעת טוב יותר את פנימיות הדברים ואת המציאות שהשם ברא כך שנוכל לנצל את העולם כדי להתעלות. ההתעלמות של בלעם מציווי השם הראשון (שלא ילך לקלל את ישראל) לא הוסיפה לו כלל והוא נענש על כך בסופו של דבר באותה מידה. לומר "לא ידעתי" זה לא תירוץ אמיתי, כי מה נוכל לענות אם ישאלו אותנו "אז למה לא למדת?"

אם אדם ישאל את אביו מה דעתו על נושא מסוים, ולאחר שאביו יאמר לו את דעתו הבן ישאל שוב ושוב את השאלה בצורות שונות, ואולי גם ינסה לשכנע, וישאל את השאלה בצורה שקצת מטה את הכף ומכוונת את התשובה למקום אחר, אז לאחר כל זה הוא יכול לשמוע מה שהוא רוצה לשמוע, אך זוהי בוודאי לא הדעה האמיתית של אביו בנושא. לצורך דוגמה, אם אב יאמר לבנו שהוא אוסר עליו ללכת למקום מסוים. הבן יתעקש וינסה לשכנע את אביו, ואז האב יוציא מפיו משהו שנשמע כמו איום בסגנון: "אני רוצה לראות אותך הולך לשם!". תארו לכם שכעת הבן יחשוב לעצמו שאביו התיר לו ללכת כי הוא שמע את אביו אומר שהוא רוצה לראות אותו הולך. אמנם אפשר לפרש את דברי אביו בצורה כזו, אך כל בר דעת מבין שהכוונה של אביו היא שונה לגמרי.

אנשי מכירות למשל מעולים בזה ויכולים למכור לאנשים דברים שהם כלל לא צריכים. אנשים אומרים "לא" ולאחר מסע שכנועים משנים את דעתם. זה לא אומר שאותם אנשים פתאום צריכים את זה לאחר השכנוע של איש המכירות, המציאות בוודאי לא השתנתה, אלא שאנשי המכירות הכניסו את הרצונות שלהם אל אותם אנשים תמימים. גם לענייננו, הקדוש ברוך הוא בוודאי לא משנה את דעתו, שהרי אין שום שינוי באינסוף המושלם. אלא שאנו משכנעים את עצמנו שהאסור הוא מותר והופכים לסוג של "נבל ברשות התורה" שעושה את כל הדברים הגרועים ביותר מתוך היתרים כביכול, במקום להבין מה באמת השם יתברך רוצה מאיתנו שנעשה במצב שלנו.

הקדוש ברוך הוא לא צריך לומר לנו דברים כמה פעמים. לכל אחד יש נגישות לספר תורה, ספרים של מפרשים, הלכות פסוקות, רבנים שיכולים להדריך וכו'. אם רוצים לדעת מה רצון השם יתברך, אפשר לברר זאת. אם אדם מתעלם מכל אלו ומנסה למצוא היתרים למחשבות הלא טובות שלו, זה אומר שהוא לא באמת רוצה לעשות את רצון השם, אלא הוא רוצה לעשות את רצון עצמו מבלי שהמצפון יציק לו. במקרה כזה, מהשמיים דואגים שהוא יקבל את ההיתרים שהוא רוצה כך שהוא יוכל לעשות את כל העבירות שירצה. אם אותו אדם בסופו של דבר יבין כמה הוא נפל וישאל מדוע לא סייעו לו מהשמיים ומדוע הראו לו שכביכול הדברים הרעים מותרים? שהרי איך יתכן שהאדם יקבל עונש על משהו שהראו לו שהוא כביכול מותר? אז יוכלו בקלות לענות לו ש"הבא להיטמא פותחין לו", ולאחר שמהשמיים ראו שהוא כל כך רוצה להיטמא, אז נתנו לו את האפשרות הזו.

השם יזכה אותנו להישמר ולהתרחק מדרכו של בלעם הרשע. נזכה לעשות את רצון השם, ללמוד מה הוא רוצה מאיתנו ולעשות זאת בשלמות מוחלטת ללא מחשבות זרות. לא לנסות לקבל היתרים לרצונות שלנו, אלא לרצות לעשות את רצון השם בלבד. לא מגיעים לזה ביום אחד, אבל עם מעט השתדלות נוכל לזכות לסיוע מן השמיים שהרי הבא להיטהר מסייעין בידו.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *