הלכות ברכות על המאכלים – פרשת עקב

מאת רוני פיזנטי | כ״ב באב ה׳תשע״ו | מצוות והלכה למעשה, פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

פרשת עקב מלמדת אותנו על החיוב לברך ברכת המזון לאחר ששבענו מהסעודה. ולכאורה היה נראה יותר שצריך לברך לפני האכילה, שקודם כל נפתח בהודיה לקדוש ברוך הוא ורק לאחר מכן נתחיל לאכול. אלא שדווקא לאחר האכילה ניתן באמת להוציא את הכוחות הפנימיים שלנו אל הפועל ולזכך את נשמתנו בצורה הטובה ביותר.

כשאנו מזמינים לאכול בחוץ למשל, הרבה יותר קל לשלם לפני האכילה. הרי אנו עושים את השיקולים שלנו ורק אז מחליטים מה אנו רוצים להזמין, וכך משלמים ברצון מתוך הסכמה והודיה. אבל אם אנו משלמים לאחר האכילה, כמו שנהוג במסעדות למשל, אז לאחר שאנו שבעים קשה הרבה יותר לשלם בשמחה ובהודיה. פתאום חושבים שזה יקר מדי, שהמחיר לא שווה את האוכל, שזה לא היה טעים כל כך, שהמחיר לא הגיוני וכו׳. אנו משלמים בלית ברירה מתוך תחושה של אילוץ. הרי אנחנו כבר שבעים ומרגישים שלא היינו זקוקים לאותו אוכל כלל, שהרי שכחנו את תחושת הרעב שהרגשנו.

דווקא בגלל זה הרבה יותר חשוב ומועיל להודות להשם יתברך מכל הלב לאחר ששבענו. לאחר שסיימנו את הסעודה, אנו כבר מלאים ועייפים, כבר פחות מרגישים צורך לומר תודה, פחות מעריכים את המזון שאכלנו עם תחושת השובע שגוברת, אין כבר כוח, מרגישים שכוחנו ועוצם ידינו עשה לנו את החיל הזה, ואז ממילא קשה מאוד לברך בכוונת הלב מתוך שמחה והודיה. דווקא אז זהו הזמן החשוב ביותר להודות מעומק הלב ולחזק את הקשר שלנו אל השם יתברך.

מלבד ברכת המזון שהיא החשובה שבברכות, ישנן ברכות שונות למצבים שונים כמו לפני או אחרי האכילה, ברכות על הנאה או ראייה של דברים שונים וכו׳. רבותינו מלמדים אותנו שאסור ליהנות מהעולם בלא ברכה וכאילו גוזלים את השם יתברך. הרי הכל שייך לקדוש ברוך הוא, כך שאסור לנו ליהנות מכלום וזה כמו גזל. אבל לאחר שאנו מברכים, השם יתברך מתיר לנו ובכך אנו יכולים ליהנות.

אותן ברכות יכולות להעלות את האדם למקומות גבוהים ביותר. האר״י הקדוש מלמד אותנו שהזהירות בכוונת הברכות היא הדרך היעילה ביותר לקדש את האדם ולהביא אותו לדרגות גבוהות ועליונות ואפילו לרוח הקודש. הברכות עושות תיקונים גדולים בעולם, מחזקות את כוחות הקודש על הטומאה, מבררות ניצוצות קדושה, משפיעות קדושה ועוצמות רוחניות על האדם ובעיקר מחברות אותנו אל השם יתברך, מחדירות לנו אמונה ומזכירות לנו בכל פעולה שאנו עושים שהוא מנהל את העולם. ככל שנצליח לכוון יותר בברכות, להבין את המלים שאנו אומרים ולהתחבר לדברים מעומק הלב, כך נזכה לדרגות קדושות ונשגבות יותר.

לצורך הבנת הדברים, ניסינו לרכז את ההלכות העיקריות של סעודה וברכות על האכילה, וברכות נוספות כמו ברכות הנהנין והראייה. הדברים מובאים כאן בקיצור נמרץ ורק עוזרים לתת נקודת פתיחה כדי לקבל מידע כללי ומושגים עיקריים, כך שיהיה אפשר להתחיל לקיים את הדברים בפועל הלכה למעשה. ראוי לכל יהודי ללמוד היטב את הדברים בצורה נרחבת יותר מתוך ספרי הפוסקים.

הלכות סעודה וברכת המזון

כל סוג של לחם שעשוי מקמח של חמשת מיני דגן (שהם קמח חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל או שיפון) נחשב כפת, ועליו מברכים "המוציא לחם מן הארץ" ולאחר האכילה מברכים ברכת המזון אם אכלו לפחות כזית (27 גרם). וזהו סדר הסעודה כאשר אוכלים כזית לחם:

נטילת ידיים לסעודה: בשיעור של כזית או יותר (מעל27 גרם, בערך פרוסה אחת של לחם פרוס) צריך לעשות נטילת ידיים לסעודה. אם אוכלים שיעור של כביצה או יותר (מעל 54 גרם, כשתי פרוסות של לחם פרוס) אז מברכים "על נטילת ידיים", אבל אם אוכלים פחות אז נוטלים את הידיים בלי ברכה.

סדר נטילת ידיים לסעודה הוא לקחת כלי עם מים ביד שמאל ולשפוך שלש פעמים ברצף על יד ימין (לשפוך בכל פעם לפחות רביעית שזה כ81 סמ״ק), ולאחר מכן יד ימין תשפוך שלש פעמים ברצף על יד שמאל. לאחר מכן מגביהים את הידיים ואם מתכוונים לאכול לפחות 54 גרם לחם אז מברכים "על נטילת ידיים" ומיד לאחר מכן מנגבים את הידיים. אין להתעסק בדברים אחרים לאחר מכן ואין לדבר אלא מיד להתיישב ליד השולחן ולברך על הלחם.

ברכת המוציא: יש לאחוז את הלחם ביד ולברך "המוציא לחם מן הארץ" ואז מיד לטעום ממנו. אסור לדבר מרגע שמברכים עד שאוכלים את הלחם כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לאכילה. אחרי שטועמים מעט אפשר לחלק לשאר הסועדים, וכדאי לא לזרוק את הלחם (כי זה דרך ביזיון) ולא לתת ביד (כי זה דרך אבלים) אלא להניח על השולחן לפני הסועדים.

מאכלים בתוך הסעודה: כאשר מברכים על הלחם ואוכלים יותר מכזית (כלומר מעל 27 גרם) זה נחשב לסעודה, ואז לא מברכים על שאר המאכלים שבאים מחמת הסעודה. לכן אין לברך על תבשילים, סלטים, ממרחים, שתייה ושאר דברים הבאים כחלק מהסעודה. אבל אם רוצים לאכול דברים שאינם באים כחלק מהסעודה אז כן מברכים עליהם. ולכן צריך למשל לברך על יין, פירות, קינוחים, פיצוחים ושאר דברים שבאים בפני עצמם ולא כחלק מהסעודה עם הלחם.

מים אחרונים: לאחר האכילה חשוב לומר דבר תורה על השולחן כדי שלא ייחשב שכאילו אכלו מזבחי מתים, ולכל הפחות אפשר לומר "מים אחרונים חובה" שזו הלכה ונחשבת לדבר תורה. לאחר מכן יש ליטול מעט מים על כל האצבעות בתור מים אחרונים (ואם הידיים מלוכלכות אז צריך לשטוף אותם היטב). אין לדבר לאחר שעושים מים אחרונים עד לברכת המזון.

ברכת המזון: אם יש שלשה גברים שאכלו כל אחד כזית לחם לפחות, אז עושים זימון (הנוסח שמובא לפני ברכת המזון). ברכת המזון זוהי הברכה החשובה ביותר, שכן זוהי הברכה היחידה שאנו מצווים עליה מהתורה, לכן יש להקפיד ביותר בקריאתה. יש לקרוא בישיבה מתוך יישוב הדעת, להוציא את המלים בפה ולא רק לקרוא בלב, מילה אחר מילה בצורה ברורה, בכוונה, בכובד ראש, בשמחה ומתוך הודאה להשם יתברך. אין להתעסק בדברים אחרים בזמן הברכה, אסור לדבר באמצע ואפילו לא לרמוז, שכל הכוונה והריכוז יהיו רק בברכה.

והדבר מצוי לצערנו שרבים נוהגים לקרוא ברכת המזון ולהתעסק עם כל הדברים האפשריים תוך כדי הברכה. אנשים מדברים באמצע, מסמנים עם הידיים דברים שונים, רומזים אחד לשני ושוכחים בכלל מה הם קוראים. ברכת המזון היא כמו תפילה. זוהי עת רצון גדולה בה אפשר להשיג דברים עצומים ולבקש את כל רצוננו. הברכה הזו היא חיבור נפלא להשם יתברך שמועיל הרבה יותר מכל הסגולות השונות שאנו מנסים לעשות כדי לקבל את רצוננו.

אם מסיבה כלשהי לא ברכנו ברכת המזון, עדיין אפשר לברך כל עוד לא עברו 72 דקות מסיום האכילה. לכן ראוי לכל אדם להקפיד לא לדחות את הברכה, אלא מיד עם סיום האכילה יש לברך ברכת המזון ורק לאחר מכן להתפנות לעיסוקים שלנו. והמציאות מוכיחה שפעמים רבות אנשים אומרים שרק ינוחו מעט או רק ילכו לרגע לסדר דבר מה, ולבסוף שוכחים ועובר הזמן ונכנסים לספקות. לכן יש להקפיד לברך מיד בסיום הסעודה. קודם לברך ורק לאחר מכן להתעסק בדברים אחרים.

חשוב לציין שלחם העשוי מקמח תירס, קמח תפוחי אדמה או שאר קמחים שאינם מחמשת מיני דגן (מצוי מאוד בפסח) אינו נחשב לחם ומברכים עליו "שהכול נהיה בדברו".

ברכת המוציא או מזונות?

לחם מחמשת מיני דגן שעליו מברכים המוציא הוא בצק אפוי, כגון פיתות, לחמניות ושאר מאפים כאלו. אבל ישנם מצבים בהם הלחם משתנה מאופיו הטבעי וכך הוא משנה את ברכתו למזונות.

לכן אם הלחם אינו אפוי, אלא טיגנו את הבצק כמו סופגניות, או בישלו אותו כמו אטריות, אז לא נחשב ללחם ומברכים עליו "בורא מיני מזונות". אם הלחם מתוק ומרגישים את המתיקות בצורה ניכרת (כמו עוגות או לחמניות מתוקות), או שאם הוא ממולא בדברים מתוקים (כמו למשל רוגלך), או שאם הוא פריך מאוד ונכסס (כמו ביגלה), אז גם בכל אלו מברכים "בורא מיני מזונות" מכיוון שזה לא נחשב לפת גמורה.

על מה מברכים מזונות: על עוגות, עוגיות, קרקרים, בורקסים, קרואסונים, פנקייקים, מלאווח, אטריות, פתיתים, וופלים וכל שאר המאכלים שאינם לחם ועשויים מקמח של חמשת מיני דגן, מברכים לפני האכילה "בורא מיני מזונות" ולאחר האכילה "על המחייה" אם אכלו לפחות כזית (27 גרם).

מתי מברכים ״המוציא״ על ״מזונות״: אם אוכלים פת שאינה גמורה כמו עוגה, בורקס, רוגלך או שאר דברים אפויים בשיעור של ארבע ביצים (216 גרם), הדבר נחשב לקביעות סעודה וכאילו שאוכלים לחם ממש. לכן יש לעשות נטילת ידיים, לברך "המוציא" ולבסוף ברכת המזון. והדבר מצוי מאוד כשאוכלים שתי לחמניות מתוקות גדולות או בערך חמישה בורקסים בגודל בינוני, ואז בקלות מגיעים לשיעור הזה. לכן אדם שרוצה לאכול למשל עוגה או בורקסים במשקל של יותר מ216 גרם צריך לעשות נטילת ידיים ולברך על הבורקס או העוגה ״המוציא״ כמו כל סעודה, ולבסוף יש לברך ברכת המזון.

לחם שטיגנו או בישלו אותו, אם בכל חתיכת לחם יש כזית (27 גרם) אז מברכים עליו המוציא ואם החתיכות קטנות ואין בהן כזית, אז מברכים מזונות.

האורז הוא יוצא דופן, שלמרות שאינו מחמשת מיני דגן מברכים עליו "בורא מיני מזונות" כיוון שהוא מזין, אבל לבסוף לא מברכים "על המחייה" אלא "בורא נפשות".

ברכות על שאר מאכלים

פרי הגפן: על היין או על מיץ ענבים (שעשוי מענבים סחוטים) מברכים "בורא פרי הגפן" לפני השתיה. אם שותים רביעית בבת אחת (שזה כ81 סמ״ק) אז צריך לברך לאחר סיום השתיה ברכת מעין שלוש על הגפן.

פרי העץ: על פירות העץ כגון זיתים, ענבים, תמרים, רימונים, תפוחים, תפוזים, אגסים, אפרסקים, שסק, אגוזים, שקדים ושאר פירות הגדלים על העץ מברכים "בורא פרי העץ". אם אוכלים שיעור כזית (27 גרם) בזמן של כשבע דקות בערך אז צריך לברך ברכה אחרונה. אם הפרי הוא משבעת המינים (כמו זיתים, תמרים, ענבים, תאנים ורימונים) אז צריך לברך ברכת מעין שלוש על הפירות. בשאר הפירות יש לברך ברכת בורא נפשות.

פרי האדמה: על פירות שגדלים בשיחים או באדמה כגון עגבנייה, מלפפון, אבטיח, גזר, פלפל, בננה, בוטנים ושאר פירות הארץ מברכים "בורא פרי האדמה". אם אוכלים שיעור כזית (27 גרם) בזמן של כשבע דקות בערך, אז מברכים לבסוף ברכת בורא נפשות.

שהכל נהיה בדברו: על מוצרי חלב, דגים, בשר, ביצים, שתייה ושאר דברים שאינם גדלים בארץ מברכים "שהכול נהיה בדברו". וכן על דברים תעשייתיים כמו סוכריות, שוקולד או שאר דברים שנשתנתה צורתם מברכים "שהכול". ולבסוף אם אכלנו שיעור כזית (27 גרם) או שתינו שיעור רביעית (81 סמ״ק), יש לברך ברכה אחרונה ״בורא נפשות״.

כללים בברכות

על איזו כמות מברכים: אין שיעור לברכה ראשונה, ולכן על כל מאכל שנהנים ממנו צריך לברך לפני שאוכלים, ואפילו אם רק טועמים ממנו מעט. אבל ברכה אחרונה היא רק אם אכלנו שיעור של כזית (27 גרם) בזמן של כשבע דקות, או שתינו שיעור של רביעית (81 סמ״ק) במשקה בבת אחת, ואם אכלנו או שתינו פחות מכך אז לא מברכים ברכה אחרונה.

לצורך דוגמה, אם אכלנו 15 גרם ממאכל כלשהו, ולאחר כעשר דקות אכלנו עוד 15 גרם ממנו, אז הם לא מצטרפים יחד ולא מברכים על זה ברכה אחרונה. כך גם אם שתינו 50 סמ״ק משקה, ולאחר הפסקה קצרה שתינו 50 גרם נוספים, אז לא מברכים ברכה אחרונה. למרות שסך הכל אכלנו ושתינו יותר מהשיעור, מכל מקום כיוון שהייתה הפסקה באמצע זה לא נחשב שאכלנו או שתינו את השיעור הנצרך בתוך הזמן הנתון.

כמה פעמים מברכים: אם מברכים על מאכל מסוים אז פוטרים בכך את כל המאכלים שברכתם זהה, למשל אם מברכים "בורא פרי העץ" על אכילת ענבים, אז אם רוצים לאכול תפוח לאחר מכן לא מברכים שוב ״פרי העץ״ אלא הברכה שברכנו חלה על כל המאכלים עם ברכה זהה. וכדאי לכוון במפורש לפטור את כל המאכלים שברכתם זהה שנרצה לאכול. אבל אם רוצים לאכול מאכל עם ברכה שונה כמו למשל בוטנים שברכתם אדמה אז צריך לברך עליהם.

וכל זה דווקא כשנמצאים באותו המקום ואין היסח הדעת. אבל אם יוצאים מהבית למקום אחר, ורוצים לאכול במקום אחר, אז יש לברך מחדש. וכן כשחוזרים בחזרה הביתה יש לברך שוב. וכך גם אם הולכים לישון צריך לברך לאחר שמתעוררים ורוצים להמשיך לאכול. וכך בכל היסח הדעת יש לברך שוב.

עיקר וטפל: אם אוכלים מאכלים עם ברכות שונות ביחד, אז צריך לברך על המאכל העיקרי והמאכל הטפל נפטר בברכה הזו. כך למשל אם רוצים לאכול קרקר עם טונה, קורנפלקס עם חלב, עוגה עם קצפת וכו׳, אז מברכים על עיקר המאכל ואוכלים את הכל ביחד.

בדרך כלל אם אחד המאכלים הוא מזונות, אז הוא נחשב לעיקר, ולכן נברך על הקרקר מזונות ונאכל יחד עם הטונה, או שנברך על העוגה ונפטור את הקצפת. אך כל זה רק אם אותו מאכל בא להוסיף לטעם. אם הוא נמצא לשימוש אחר, כמו פירורי לחם שבאים לדבק קציצות או שניצלים, או גביע של גלידה שבא להחזיק את הגלידה, אז הוא לא נחשב לעיקר.

נטילה לדבר שטיבולו במשקה: אם אוכלים דבר שטיבולו במשקה מאחד המשקים יין, דבש, שמן זית, חלב, טל, דם, מים (וסימן לזכירה ראשי תיבות ״יד שחט דם״) צריך לעשות נטילת ידיים בלי ברכה. לכן אם אוכלים פרי רטוב לאחר ששטפנו אותו במים, או אם רוצים לטבול תפוח בדבש וכו׳, אז יש לעשות נטילת ידיים כמו לסעודה (שלוש פעמים על יד ימין ואז שלוש על שמאל, אבל בלי לברך על הנטילה) ורק אז לאכול.

לאחוז את המאכל מוכן לאכילה: לפני הברכה יש להחזיק ביד ימין את דבר המאכל. ואם זה מאכל שלא אוחזים ביד, אז מחזיקים את המאכל או המשקה דרך מזלג, כוס או כלי אחר שמתכוונים לאכול בו ואת אותו כלי אוחזים ביד ימין. יש כלל בברכות שמברכים ״עובר לעשייתן״, כלומר צריך לברך בדיוק לפני שעושים את הדבר שעליו מברכים, לא אחרי מעשה ולא הרבה לפני, אלא מיד לפני. לכן יש להכין את המאכל ולאחוז אותו כשהוא מוכן לאכילה ללא שום פעולה נוספת.

לכן אם צריך לקרר את הקפה בנשיפה, לפצח את הגרעין, לקלף את הבננה או לעשות שאר פעולות, אז עושים את זה קודם לכן ורק כשהכול מוכן אז מברכים ומיד אוכלים. ורק בברכת ״המוציא״ הדבר שונה, שנוהגים לברך על לחם שלם ואז לבצוע לאחר הברכה. מיד לאחר הברכה יש להכניס מיד את המאכל לפה ולטעום ממנו. אין לדבר או להתעסק בדברים אחרים עד לאחר שאוכלים לפחות משהו קטן ממנו.

כוונה בברכות: צריך לכוון בברכה כמה שאפשר. לומר את הברכה במתינות ובצורה ברורה. כדאי לחלק את הברכה לשלשה חלקים ולנסות להתרכז ולחשוב על מה שאנו אומרים בין חלק לחלק, "ברוך אתה השם”, לאחר מכן "אלוקינו מלך העולם”, ואז את הסיום של אותה ברכה, למשל "שהכול נהיה בדברו".

כשמזכירים את שם השם יתברך צריך לחשוב על כך שהוא היה, הווה ויהיה. כשמזכירים את שם "אלוקינו" צריך לחשוב על כך שהוא תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם. וכך ראוי לכוון גם בתפילה ובכל הברכות שאנו מזכירים ולא רק בברכות הנהנין.

כבר בתחילת הברכה צריך לחשוב איזו ברכה אנו מברכים. אין להתחיל לברך ורק לאחר מכן לחשוב מה רוצים לברך, אלא כבר בהתחלה צריך לדעת את נוסח הברכה ולכוון מראש לברכה המתאימה. צריך לשים לב להוציא את הברכה בפה ולהשמיע לאזניים (אפילו בלחש), ויש להשתדל ככל שאפשר לא לברך בלב.

ברכות נוספות

ברכת שהחיינו: כשרוצים לאכול פרי חדש שמצוי רק בעונה מסוימת בשנה וכעת הגיע העונה שלו, אז בפעם הראשונה שאוכלים את הפרי באותה שנה יש לברך ברכת שהחיינו מלבד ברכת הפרי עצמו. אם למשל עדיין לא אכלנו אבטיח השנה וכעת הגיעה עונת הקיץ, אז מברכים על האבטיח ״בורא פרי האדמה״ ומיד לאחר מכן ״שהחיינו וקיימנו והגיענו…״ ורק אז אוכלים.

גם על בגדים חדשים מברכים ברכת שהחיינו. אלא שיש לברך דווקא על בגדים ששמחים בהם. והיום מרוב השפע הרב, מצוי שהדברים זולים מאוד והבגדים מצויים בשפע וכבר לא כל כך שמחים מהביגוד (בניגוד לפעם שכל בגד היה נחשב ליקר והיו מאוד שמחים בבגדים). לכן יש לברך רק בבגדים ששמחים בהם כמו למשל חליפה לגברים, שמלה יפה לנשים, בגדים מיוחדים ואיכותיים ושאר דברים שבאמת שמחים בהם.

ברכות הריח: על ריח טוב שמריחים יש לברך את ברכת הריח המתאימה לפני שמריחים. על ריח טוב הבא מסוג של עץ מברכים "בורא עצי בשמים" כגון הדס, ציפורן, יסמין ושאר עצים שנותנים ריח טוב. על ריח טוב הבא מסוג של עשב מברכים "בורא עשבי בשמים" כגון נענע, רוד״א ושאר עשבים. אם זה לא עץ ולא עשב או שמסתפקים אז מברכים "בורא מיני בשמים". על ריח טוב המגיע מן הפירות מברכים "הנותן ריח טוב בפירות" כגון פירות הדר ושאר פירות הנותנים ריח טוב.

ברכות הראיה: ישנם דברים בטבע המפעימים את האדם ועליהם נתקנו ברכות שצריך לברך הרואה אותם. כשרואים למשל ימים או הרים גבוהים ומפליאים (כמו הר החרמון למשל), אז מברכים ״עושה מעשה בראשית״. כשרואים פיל או קוף מברכים ״משנה הבריות״. כשרואים קברים של יהודים מברכים ״אשר יצר אתכם בדין…״ (יש נוסח ארוך שנמצא בסידורים ובדרך כלל מופיע בכניסה לבתי עלמין). לאחר שמברכים אחת מהברכות האלו, אין לברך שוב בכל פעם ופעם, אלא רק פעם אחת בשלושים יום.

כשרואים ברק מברכים ״עושה מעשה בראשית״ וכששומעים רעם מברכים ״שכוחו וגבורתו מלא עולם״. ואם הברק והרעם מגיעים ביחד יש לברך ברכה אחת ״עושה מעשה בראשית״ ולכוון גם על הברק וגם על הרעם. את הברכות האלו צריך לברך מיד כשרואים את הברק או שומעים את הרעם, ואם עבר מעט זמן אז כבר אין לברך. לאחר שכבר ברכנו אין לברך שוב על כל רעם או ברק, אלא רק פעם אחת לכל היום. ביום למחרת אפשר לברך שוב.

כשרואים קשת מברכים ״זוכר הברית, נאמן בבריתו וקיים במאמרו״. וטוב לא להסתכל בה יותר מדי כיוון שזה סימן שצריך היה ח״ו לבוא מבול לעולם בעקבות החטאים של האדם, ורק בזכות הברית שנתן השם יתברך לנח הוא לא מחריב את העולם.

חשיבות הברכות

צריך להבין שאדם שנזהר בברכות פותח לעצמו פתח ענק להתקרב להשם יתברך. אדם שאומר את הברכות בכוונה זוכה להשגות עצומות. ובאמת שהדבר מלווה את האדם לאורך כל היום, כיוון שבכל זמן מה במשך היום ישנה ברכה כלשהי שמברכים. ועל זה רמזה הפרשה שאמרה ״מה השם אלוקיך שואל מעמך״, ודרשו חז״ל שבמקום ״מה״ אפשר לקרוא ״מאה״, שזה רמז למאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום.

ומובן הדבר שזה קשה לברך בכוונה בכל פעם ופעם, במיוחד כשלא רגילים לברך ואז שוכחים, או להפך שהדבר הופך להרגל ואז לא מכוונים היטב. אבל ראוי לכל יהודי להרגיל עצמו מדי פעם, גם אם שכח לברך פעמים רבות, וגם אם בפעמים שברך לא כיוון כלל, מכל מקום ירגיל את עצמו לפחות לפעמים לברך מכל הלב ובכל הכוונה.

וכאשר אדם עושה זאת, הוא יכול להרגיש התעלות עצומה בעבודת השם. והדבר כלל לא מסובך כמו שחושבים. כל מה שצריך לעשות הוא לקחת איזה כוס קפה טעים או מיץ אהוב, ואז לחשוב על איך שהשם יתברך ברא את כל העולם והכל בשליטתו, ולברך בשמחה רבה מכל הלב, מתוך הודיה על המאכלים והמשקים שנתן לנו להתענג עליהם, עם חיוך בחוץ ואהבת השם בפנים, ״ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו״.

לאחר שעושים את זה מכל הלב, אז פתאום מרגישים את הטעם הטוב של אותו מאכל. האוכל נהיה טעים יותר ומרגישים שאוכלים או שותים דבר רוחני. מתמלאים באמונה והרגשה של מילוי עצמי. פתאום מרגישים מובדלים מהבהמות שגם הן אוכלות ושותות, אלא שאצלנו זה בקדושה ובהתעלות רוחנית עצומה. מומלץ לכל יהודי לנסות את הדבר לפחות מדי פעם.

השם יתברך יזכה את כולנו לברך בכוונה ולעלות את נשמותינו למקומות גבוהים וטובים. מתוך ברכות בכוונה נזכה להעלות ניצוצות אבודים אל הקדושה ולהביא לתיקון העולם שיביא לנו את הגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על ,

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

תגובה אחת על הלכות ברכות על המאכלים – פרשת עקב

  1. מאת ברכת המזון‏:

    תשמע חבר אני לא מכיר אותך אבל אתה יודע לסכם דברים ולהציג אותם …
    אשריך …
    ואני מקווה שאני לא מפריע לך עם הרבה תגובות באתר !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *