הפרדת הקליפות והטומאה מתוכנו – פרשת תולדות

מאת רוני פיזנטי | כ״ו במרחשון ה׳תשע״ח | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

האדם מורכב מחלקים ורבדים רבים ודקים כל כך, עד שהוא עצמו לא מצליח לאחוז מי הוא ואין לו תפיסה בעצמו. הוא מנסה לתת לעצמו הגדרה, אבל תמיד יש משהו נגדי בתוכו שסותר את אותה הגדרה. כאילו שיש בתוכו הפכים גמורים, שרגע אחד הוא חושב בצורה מסוימת, וברגע שלאחר מכן הוא מרגיש וחושב בצורה הפוכה. ולפעמים הוא אפילו מרגיש רגשות סותרים בו זמנית.

כי הוא רוחני, אבל מצד שני הוא גם גשמי. הוא אוהב, אבל גם שונא. הוא טוב, אבל גם רע. הוא זריז, אבל גם עצלן. הוא שמח, אבל גם עצוב. הוא שייך לעולמות העליונים, אבל הוא גם מגושם בחומריות. הוא יכול להיות אדיב מאוד, אבל זה בלתי נמנע שפתאום תעבור לו איזו מחשבה של קמצנות. הוא יכול להיות נחמד לכולם, אבל בתוכו לפעמים עוברות מחשבות אפילו של רצח.

האדם נברא מכל העולמות וכולל את כולם, ולכן בתוך האדם יש את כל התכונות שבכל העולמות. רק השאלה אלו תכונות מקבלות אצלו ביטוי מוחצן וגדול יותר, ואלו תכונות מצויות אצלו בצורה שקטה וחבויה. וברוב המקרים זה לא דבר ברור לחלוטין, כי יש רגעים שפורצת תכונה מסוימת, וברגעים אחרים האדם משתנה לגמרי. זה תלוי באופן יחסי, באנשים סביבו, בנסיבות, במצבי הרוח וכו’.

וכך יוצא שבכל רגע פורצת תכונה אחרת שחבויה באדם, והתכונות סותרות לחלוטין זו את זו, וכל זה מביא אותו לבלבולים גדולים. ואותם בלבולים מביאים אותו לייאוש ולחוסר שליטה. הוא כבר לא יודע מי הוא. הוא יודע שדבר מסוים הוא נכון, אבל אז כוחות נפש חזקים עושים דברים נגד זה. הוא חושב לפעול בצורה מסוימת, אבל הגוף פועל אחרת.

כך גם היה אצל רבקה, שכאשר הייתה בהיריון היא לא הצליחה להבין מה מתרחש בתוכה. שהבנים התרוצצו בקרבה עד שקיבלה חלישות הדעת מרוב בלבולים וכבר לא יכלה להתמודד. פעם העובר מושך לבית המדרש ופעם מושך לבית עבודה זרה. אז היא הלכה לבית מדרשו של שם לדרוש את השם, ואז קיבלה תשובה שהניחה את דעתה, ואולי תוכל גם להניח את דעתנו.

השם יתברך אמר לרבקה שיש לה שני גויים בבטנה ושניה לאומים ממעיה ייפרדו. רבקה חשבה שיש לה בן הפכפך ולכן דאגה ונחלשה. היא חשבה שזה בן אחד שמושך בכל רגע למקום אחר וזה הלחיץ אותה. אבל כאשר היא הבינה שיש שני בנים בקרבה, שכל אחד מהם מושך לכיוון שונה, אז הכל הסתדר והיא קיבלה כוח להתמודד.

ובאמת התורה למדה אותנו בזה לדורות, כיצד להתמודד עם הכוחות המנוגדים שבתוכנו. שבתוך האדם יש כוחות מנוגדים בצורה קיצונית, שמושכים אותו למקומות הפוכים לגמרי וגורמים לו לתחושת בלבול עצומה. האדם לא יודע מה נכון ומה הוא באמת רוצה. הוא לא יודע מי נגד מי ומדוע יש בתוכו מלחמות שלא נותנות לו מנוחה.

וכל זה מחליש אותו ומביא אותו לייאוש. כי רגע אחד הוא רוצה להצליח בדבר מסוים, וברגע שלאחר מכן הוא עושה את הדבר הכי גרוע שמרחיק אותו מהמטרה. הוא מנסה להשיג משהו, אבל פעם אחר פעם הוא עושה שטויות שמביאות אותו להיכשל ולא להשיג את רצונו. זה מלחיץ מאוד ונותן תחושה של חוסר שליטה.

ואז הוא מנסה לשבת עם עצמו כדי להבין מה הוא באמת רוצה, אבל כאילו שאין תקשורת בין הרגשות, המחשבות, המעשים, הדיבורים, התמונות בדמיון, הקולות בתוכו, כאילו שהוא הפכפך ללא יכולת וללא מטרה. מתוך כל זה הוא בטוח לעצמו שאין לו עמוד שדרה ואין לו שום תקנה ח"ו. כי הוא בטוח שהוא עצמו משנה בכל רגע את דעותיו בצורה לא צפויה וברור לו שבצורה כזו הוא לא יוכל להתקדם לשום מקום.

אבל כל זה מגיע מתוך שהאדם חושב שכל הכוחות האלו באים ממנו. הוא חושב שהוא רוצה דבר מסוים, ורגע לאחר מכן הוא חושב שהוא רוצה דבר אחר. ואז הוא מבולבל ולא יודע איך להתמודד עם דברים. אבל באמת הרצון שלו הוא אחד, ורק שכרגע נמצאים בתוכו שני גויים ושני לאומים שצריכים להיפרד, ולכן כל אחד מושך לכיוונו.

וברגע שאדם מבין את כוחות הנפש שלו ויודע מי נגד מי, אז ממילא הרבה יותר קל לו לעמוד איתן בדברים החשובים לו ולהילחם בקלות בכוחות המזיקים שמחלישים אותו ומרחיקים אותו מהמטרה. אם הוא יודע שהוא כולו טוב, ורק שיש יצר הרע חיצוני שנדבק אליו, אז ממילא הוא יכול לחשוב בצורה הגיונית יותר כיצד להתמודד.

תהליך התיקון בעולם

בפרשת חיי שרה רש”י מביא מדרש, שאליעזר רצה להשיא את הבת שלו ליצחק, ואברהם אמר לו שזה לא אפשרי כיוון שיצחק ברוך כיוון שהוא מצאצאי שם, ואליעזר ארור כיוון שהוא מצאצאי חם, ואין ארור מידבק בברוך.

אבל הדבר מעט קשה, כי אברהם אבינו עצמו היה נשוי להגר שהייתה מצרית, ואם כן יוצא שגם היא מצאצאי חם שהיה ארור. אז איך יתכן שאברהם כל כך שמר על יצחק שיתחתן עם מישהי מזרע ברוך, בזמן שהוא עצמו התחתן עם מישהי מזרע ארור?

אלא שאברהם אבינו התחיל תהליך של תיקון, שבו היה צריך להוציא את הטומאה שהייתה בו מתוך המקום שבא ממנו ומהוריו שהיו עובדי עבודה זרה. לכן היה צריך להוציא את ישמעאל ולשם כך נשא את הגר. אולם זרע הקודש שממנו יוצאים עם ישראל הוא דרך שרה, שבאה מזרע ברוך.

אבל יצחק אבינו כבר הגיע מהורים קדושים וטהורים, שהוא המשיך את התהליך לברר את הטומאה שבתוך הזרע הטהור. ולכן נשא אישה אחת בלבד שכל זרעו ייצא דרכה. לכן מובן שלא יכול היה לשאת אישה מזרע ארור. ובאמת התהליך עדיין לא הסתיים עד שהגיע יעקב שהביא את השלמות ולכן ממנו יצא עם ישראל.

יוצא שישנם שלשה שלבים בתהליך התיקון. שבתחילה מוציאים את הרע המוחלט בפני עצמו, שזו הבחינה של אברהם שהוליד את ישמעאל. לאחר מכן צריך לברר ולהוציא את הרע הדק יותר שמעורבב ומצוי בתוך הטוב. לברר קליפות דקות ביותר שמעורבבות ודבוקות חזק מאוד בתוך הטוב הכמעט מושלם, שזו הבחינה של יצחק שהוליד את עשו דבוק ביחד עם יעקב. ואז לבסוף מגיעים לדרגת השלמות שזו בחינת יעקב, שמיטתו הייתה שלמה והיה כולו טוב.

כך תהליך התיקון בעולם מתבצע. שבהתחלה היה את אדם הראשון שהיה כולו טוב, והיה את הנחש שכולו רע. שהטוב והרע היו שני דברים נפרדים לגמרי. לאחר האכילה מפרי עץ הדעת טוב ורע, הטוב והרע התערבבו זה בזה עד שהפכו להיות כאחד. ותיקון העולם הוא כאשר נסיים לעשות את בירורי הניצוצות ונצליח להפריד לחלוטין את הרע מן הטוב, כך שהטוב יישאר שלם וכל הרע יתבער מן העולם.

איך לבער את הרע?

ואפשר לראות את כל תיקון העולם ובירורי הטוב והרע רמוזים בפרשה. שהכול נמצא בתוך האדם, כפי שהבנים התרוצצו בקרבה של רבקה. שהיצרים מושכים את האדם, פעם לפה ופעם לשם. והאדם כל כך מבולבל עד שהוא לא מבין אם הוא מהצד של הטוב או להפך. הוא רוצה לעשות טוב, אבל אז פתאום הוא נמשך לעבירה והוא בטוח שזה הוא עצמו, אז הוא מיואש מעצמו ואומר "אם כן למה זה אנוכי".

אבל אם הוא משכיל, אז הוא מבין שמצד האמת הוא כולו טוב, ורק שיש בתוכו יצרים שמושכים אותו למקומות שונים. עד שהוא לומד לזהות את היצרים שבו. הוא רואה את הראשון אדמוני כאדרת שער. כולו מושך לגשמיות, יצרים ותאוות. והוא זה שמגיע ראשון, שהיצר הרע מלווה את האדם בכל חייו. אבל היצר הטוב מגיע מאוחר יותר, אוחז בעקב אחיו.

ובהתחלה קשה לזהות מי הטוב ומי לא, אבל אם מתבוננים היטב, אז לאט לאט לומדים לזהות. כשהנערים גדלים רואים שעשו הופך להיות איש יודע ציד איש שדה, ויעקב איש תם יושב אוהלים. ועם הזמן הדברים הופכים לברורים יותר ככל שמתעמקים ומנסים להתבונן ולחקור. שהיצר הרע חוזר מן השדה מלא בתאוות ומבקש באדיבות הלעיטני נא מן האדום האדום הזה. הוא רוצה תאוות אדומות ובולטות, יצרים וחומריות.

ככל שהאדם מתבונן יותר בתוך עצמו, ומנסה להבין את כוחות הנפש המצויים בתוכו, כך הוא מקבל יותר שליטה על עצמו וממילא הוא מכופף את הרע שבתוכו תחת מרותו. ההתבוננות של האדם מביאה אותו להבנה והפרדה בין הטוב והרע, שהוא מצליח לראות את הרע כדבר נפרד ולא כחלק מאישיותו, ואז ממילא הרע נחלש ומאבד את כוחו.

ואם האדם הוא חכם, הוא יודע שאת היצרים אפשר לנצח רק על ידי תחבולות. לכן יעקב לא נכנע מיד לעשו, אלא עושה אתו עסקים, שימכור לו את הבכורה וכך ייתן לו את השליטה. והוא לא סתם מאמין לו, אלא משביע אותו כדי שהדבר יתפוס תוקף ומשמעות. ואז נותן לו את חלקו, וכפי שעושים בשעיר לעזאזל, במים אחרונים ושאר דברים, שהדבר ידוע שמוכרחים לתת לסטרא אחרא את חלקו. אז נותנים לו מנה קטנה כדי שיעזוב אותנו וישאיר לנו את השלל הגדול.

וכך יעקב גם המשיך לאחר מכן בתחבולות שעשה עם לבן וכו’. שרק בצורה כזו אפשר להתנקות מהרע ולברר את הטוב. שצריך לתכנן תחבולות ולהילחם בכוחות הטומאה בצורה חכמה. וכך האדם לאט לאט מפריד את הרע ממנו. את היצרים והתאוות. הוא מזהה אותם וכך עושה הפרדה בין מי שהוא באמת לבין היצרים שבתוכו. אותו כוח מהצד האחר שהיה בתוכו ממש, הופך להיות לאט לאט נפרד ממנו.

ולכן יעקב הגיע למעלת השלמות. שלאחר שהצליח להפריד ממנו את כל כוחות הרע, מטתו הייתה שלמה וכל עם ישראל יצא ממנו ולכן גם קרוי "ישראל" על שמו. אלא שלמרות שהבירורים העיקריים כבר נעשו, עדיין התיקון לא הסתיים, ועד היום מוטל עלינו לברר ולהפריד את הקליפות הרעות מתוכנו, כך שיישאר טוב מוחלט ממש.

ודווקא היום שאנחנו בדורות האחרונים שלפני הגאולה, זה אומר שכבר עשו כמעט את כל הבירורים ונשארו עוד מעט בירורים בלבד. אבל יחד עם זאת צריך לדעת שאלו הבירורים הקשים ביותר. שהלכלוך והרע שיוצאים בקלות כבר יצאו מההתחלה, לאחר מכן הוציאו את הרע הקשה יותר, עד שהיום נשאר להוציא את הרע הדק שבדקים שדבוק כל כך חזק אל הטוב ומעורבב בו, עד שקשה מאוד לזהות מה זה הרע ומה זה הטוב.

וכך רואים היום, שאנשים כל כך מבולבלים ולא יודעים מי הם עצמם וכיצד עליהם לנהוג. מה המטרה? מה טוב? מהי האמת? אנשים רוצים להתחזק ולהגיע אל הטוב, אבל מרוב בלבולים הם לא יודעים מהי האמת. הכל שקרים וחוסר הבנה. אי אפשר כמעט להאמין לאף אחד ואין לנו על מי לסמוך חוץ מאבינו שבשמיים. וגם בתפילות אליו כבר לא מרגישים מענה, שהכול נעשה בהסתר פנים גדול.

אנשים עושים דברים וחושבים שהם בדרך הטובה, אבל הם נמצאים בחושך. הם לא יודעים בכלל מה זה טוב, אז בוודאי שלא יוכלו להגיע אליו. הרי לכל אדם יש הגדרה אחרת למושג "טוב" ויוצא שגם אנשים שהולכים בדרך רעה בטוחים שהם בכיוון הטוב. הם דבוקים כל כך חזק שצריך מסירות נפש עצומה כדי להצליח להפריד ביניהם.

וגם כשאדם מצליח להשיג את הטוב הכללי, הוא בכלל לא שם לב לכל הרע שדבוק אליו. כי גם בתוך הטוב עצמו מצויים קליפות רעות. אז אדם יכול להתחזק ולהבין שהשם יתברך הוא האמת, אבל עדיין הוא רחוק מלשמור תורה ומצוות. ואז הוא מקבל עליו עול תורה ומצוות, אבל אין לו זמן ללמוד תורה. ואז הוא מפנה את היום והולך ללמוד כל היום בבית המדרש, אבל אז הוא מעביר את זמנו בדיבורים בבית המדרש, הפסקות קפה ארוכות, טלפונים וכו’. ואז הוא מתחזק בזה, אבל הוא לא שם לב שהוא מרחף זמן רב בלימוד וכו’. מוכרחים לברר עוד ועוד עד שנזכה להתנקות לחלוטין.

עסקאות חבילה – לבדוק מה יש ברצון שלנו

הבחירות בחיים הם לא שחור או לבן. בכל עניין שנוגע אלינו ישנם הרבה צדדים פנימיים לחיוב ולשלילה. וזה מה שאמרו לנו באבות, לחשב הפסד מצווה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה. שבכל דבר יש רווח והפסד, יש טוב ורע, ורק צריך לראות מה משתלם יותר והיכן נוכל להתעלות בצורה טובה יותר.

הטוב והרע מעורבבים היטב בעולם ההסתר בו אנו חיים. הרע נתפס כטוב והטוב נתפס כרע. העולם הפוך וקשה מאוד לדעת אם הדרך שלנו נכונה וטובה. הרשעים בעמדות שליטה שנותנים להם כוח עצום. אנשים טובים נחשבים למשעממים ומסכנים וכך מבזים ודורכים עליהם. אנשים עם מידות מקולקלות נתפסים לפעמים כחזקים וחשובים והרבה מעדיפים להיות בחברתם מאשר בחברת אנשים שקטים וחלשים. מועדונים ומקומות בילוי מפוקפקים נראים לנו כפסגת האושר בזמן שהלימוד בבית המדרש נראה כשעמום נוראי. וכך אנו נמשכים עוד ועוד לאותו יצר הרע שמציג לנו את החיים בצורה הפוכה ומרחיק אותנו עוד ועוד מאותו אושר נכסף ומקרב אותנו אל הצרות והייסורים.

אבל גם כאשר האדם מבין שזו לא הדרך הטובה, אז הוא עוזב אמנם את הדברים הרעים, אבל עדיין נשאר עוד המון רע שמעורב בדברים הטובים. שאם יתבונן היטב בתוך איזו מצווה שהוא עושה, הוא יגלה גם שם דברים לא כל כך טובים, שאולי למשל הוא לא עושה את המצווה בשמחה, או שאולי הוא מתגאה על אחרים בקיום המצווה, או שאולי הוא עושה אותה בגסות רוח, או שאולי הוא גורם לאדם אחר להיפגע ממנה וכו’.

אנו מוכרחים לבחון היטב כל רצון שיש לנו ולוודא שהוא מכיל רק טוב ללא כל רע, או לפחות רק רע מועט ככל האפשר. רק התבוננות עמוקה וחשבון נפש על כל פרט מזדמן יוכלו ליישר אותנו. אותו רצון טוב מגיע בעסקת חבילה עם דברים שליליים, ומחובתנו לזהות את הרע ולבער אותו מקרבנו.

סוד השלמות

וכאן התורה רומזת לנו על סוד עצום בעניין תהליך הבירורים. שבאופן טבעי נתפס לנו שאפשר לבחור בין טוב לרע, וממילא זה גם מה שנקבל. שאדם שרוצה לבחור בעולם הבא, צריך כביכול לוותר על העולם הזה, ומצד שני אדם שנהנה בעולם הזה, יקבל את עונשו בעולם הבא. כל אחד יכול לבחור את רצונו ולקבל אותו.

וכפי שנראה, כך חשב יצחק בהתחלה ולכן רצה לברך את עשו בכל הברכות הגשמיות. שהוא ידע שליעקב כבר יש את הברכה הרוחנית של התורה הקדושה, והבין שעשו הוא זה שזקוק לגשמיות ולכן רצה לברך אותו. וכך גם המדרש מביא שזו הייתה המחלוקת בין יעקב ועשו, שיעקב רצה את העולם הבא והסכים לוותר על העולם הזה, ולעשו לא היה אכפת מהעולם הבא כיוון שרצה ליהנות מהעולם הזה. לכן היה נראה שאפשר לעשות ביניהם שותפות, כמו הסכם יישכר וזבולון כך שכולם ירוויחו.

אבל רבקה שהרגישה את צער העיבור כאשר התרוצצו הבנים בקרבה, וקיבלה את הנבואה בבית מדרשו של שם, ידעה שזה לא כך. כי בתחילה היה נראה לה שזה הכל חלק ממנה, שזה בן אחד שמושך לכיוונים שונים. ואז ממילא אפשר לחלק לאחד את העולם הזה ולשני את העולם הבא, ולעשות את אותה שותפות. אבל לאחר הנבואה רבקה ידעה שצריך לעשות הפרדה לשני לאומים, ורק החלק הטוב הוא באמת שלה. שאלו שני דברים נפרדים לחלוטין ואי אפשר לחבר ביניהם כלל.

שיש צורך להפריד את הרע ולהשליך אותו כיוון שהוא נשאר ללא קיום וממשות. ואז הטוב נשאר שלם והוא זוכה בכל העולמות. גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. לכן גם מובן מדוע התורה אומרת שרבקה אוהבת את יעקב, שהרי גם עשו היה בנה ואיך יתכן שלא אהבה אותו? אלא שהיא הבינה שרק יעקב הוא האמת ורק לו יש ממשות.

לכן רבקה דאגה לכך שיעקב ייכנס לקבל את הברכות. שיזכה גם לרוחניות וגם לגשמיות. גם לעולם הזה וגם לעולם הבא. ועשו נשאר חסר כל, שאיבד את כל העולמות. וזה מה שאומרים לעתיד לבוא שהיצר הרע יתבטל, ובילע המוות לנצח. שלא יהיה שום קיום יותר לרע. לכן כל מי שבוחר ברע מפסיד את הכל.

וכך אדם שבוחר ביראת שמיים ובדרך השם, זוכה גם לעולם הזה וגם לעולם הבא. וזה מה שהתפלא עשו כאשר נפגשו לאחר מכן, ששאל את יעקב מנין לו כל העושר שלו, שהרי ידע שיעקב זכה בעולם הבא, ולכן היה בטוח שעליו לסבול בעולם הזה. אבל התברר שזה לא כך, שיש לו עושר גדול גם בעולם הזה.

האדם צריך לברר ולהפריד את הרע מתוכו, ואז הוא זוכה לשלמות שמביאה לו שפע בעולם הזה ובעולם הבא לנצח נצחים. אנשים שהולכים בדרך השם יתברך משיגים את הכל. יושבים שמחים בשולחן השבת עם משפחה גדולה, מתחזקים באמונה שעוזרת להם להתמודד עם כל דבר, מרגישים מילוי מתוך הדבקות במטרה, והולכים בכל רגע עם הרגשה מדהימה שמלך העולם דבוק אליהם ומצליח דרכם.

והרחוקים לעומתם נמצאים בחושך. שהם חושבים שהם נהנים, אבל סובלים מכל רגע. הם הולכים למסיבות מרעישות כדי להשתיק את חוסר השקט שבתוכם. הם משקיעים בחיצוניות כדי שלא ייראו כמה הם רקובים מבפנים. הם עושים הצגות של הנאה וכיף, אבל שום דבר לא ממלא אותם. הם עושים שרירים כשבפנים הם רועדים ופוחדים ואפילו לא יודעים ממה. הם רודפים אחרי תאוות העולם, אבל אין לאותן תאוות שום ממשות ותמיד הם ימשיכו לרדוף אחרי עוד ועוד. עוד כסף, עוד אישה, עוד כבוד, ושום דבר אף פעם לא יספק אותם.

וכל זה רק בעניין העולם הזה, שהדבר ברור שבעולם הבא אין שום קיום לרע. ואם כל מה שמצוי אצל האדם זה עבירות ותאוות, אז ח"ו לא יהיה לו ממשות. ורק התורה והמצוות, רק הטוב שהצליח לאסוף, הם אלו שבונים לו את העולם הבא לנצח נצחים. ואם כן מובן שעל האדם מוטל לעשות כל מאמץ כדי לשנות את מצבו, להשפיע לטובה על חייו, הן בעולם הזה והן בעולם הבא.

השם יתברך יזכה אותנו להפריד בין הטוב והרע, ללטש וליפות, להסיר את הקליפות ולהשאיר רק טוב נקי, שיביא לנו שפע עצום בעולם הזה ובעולם הבא, לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.

עוד על

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

תגובה אחת על הפרדת הקליפות והטומאה מתוכנו – פרשת תולדות

  1. מאת מזל ברוכים‏:

    נפלא. מוסבר בצורה ברורה וקליטה👍😊👍

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *