התבודדות בעיר מקלט – פרשת מסעי

מאת רוני פיזנטי | כ״ב בתמוז ה׳תשע״ג | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

רוצח בשגגה צריך לעזוב את ביתו ולגור בעיר מקלט. הוא צריך לחיות בגלות עד שימות הכהן הגדול ואז יוכל לחזור לאחוזתו. מה עניין המעבר הזה לעיר מקלט? מדוע לא להעניש אותו במקומו? ומה הקשר למות הכהן הגדול?

גם אם אדם חטא בשוגג, זה עדיין נחשב לחטא. אפשר ללמוד זאת מקרבן החטאת שמביאים על חטא בשגגה. למרות שלא הייתה כוונה רעה ולמרות שכלל לא רצינו במעשה שעשינו, סוף סוף החטא נעשה על ידינו ועל זה אנו צריכים לכפר. אדם שנזהר היטב בכל צעד שהוא עושה, לא יבוא בקלות לחטוא אפילו בשוגג.

חז"ל מלמדים אותנו שכאשר באים ייסורים על האדם – יפשפש במעשיו. כי כל הדברים שמגיעים לחיינו מושפעים מהמקום הרוחני בו אנו נמצאים בהתאם למעשים שלנו. אם בחרנו לעשות מעשים טובים ולקיים מצוות, נזכה למקום רוחני טוב יותר ונזמן דברים טובים לחיינו. כפי שחז"ל מכנים זאת "שכר מצווה מצווה", כלומר השכר של המצווה שקיימנו יהיה שנזכה לקיים מצוות נוספות שיתכן ולא היינו זוכים להן בלעדי המצווה שקיימנו כעת. אך אם בחרנו במעשים לא טובים, אז "שכר עבירה עבירה" ואז חס ושלום אנו עלולים לעשות חטאים ומעשים לא טובים נוספים.

אנו צריכים להבין שהכל מכוון מלמעלה ואין שום מקריות בעולם. אז אם באה עבירה כלשהי לידי האדם בצורה לא מתוכננת ומקרית, זה אומר שיש משהו עמוק יותר שמקשר אותנו לאותה עבירה. ברוב המקרים לא נצליח לזהות את הקשר כל כך בקלות וכך יהיה לנו קשה מאוד לדעת מה הביא אותנו למקום שהגענו אליו "בטעות" כביכול. לכן חז"ל מלמדים אותנו לפשפש במעשים כך שנתאמץ למצוא את הקשר ולהבין מה מתוך המעשים שלנו גרם לאותו דבר לא טוב שהגיע אלינו. למשל אם אדם הדליק את מתג החשמל ואחרי שניה נזכר שהיום יום שבת, אז יוצא שהוא עשה עבירה בשוגג. כמובן שזו לא אשמתו בצורה ישירה וגם לא צריך להעניש אותו או לתת לו מוסר על מה שעשה, כי הרי הוא כלל לא התכוון לזה. אך עם כל זה, אותו אדם לעצמו צריך לפשפש במעשים ולעשות תשובה, שהרי בוודאי שאם היה נקי לגמרי מבפנים לא היה מגיע לזה. אותו אדם צריך לחשוב כיצד הוא מתחזק כעת מתוך המקרה הזה. אולי אפשר להניח פתקים על המתגים שכתוב עליהם "שבת", אולי אפשר להחליט שבכל השבוע בכל פעם לפני שלוחצים על המתג חושבים לשניה איזה יום היום, או שאפשר למצוא הרבה דברים יצירתיים אחרים כדי לנסות ולמנוע מקרה נוסף כזה. אך מעבר לכך, אותו אדם צריך להיכנס לתוך הפנימיות שלו ולנסות להבין ברובד יותר עמוק מדוע קרה מה שקרה. אולי בפנימיות שלו הוא לא מחובר מספיק ליום השבת? אולי יש הלכות אחרות בשבת שנראות לו כמיותרות ולכן מזלזל בהן? אולי הוא ראה חילול שבת מול עיניו ובלבו השלים עם זה שזה בסדר שיש אנשים שמחללים שבת? יכולים להיות עוד מיליארדי עניינים אחרים שרק כל אחד לעצמו בצורה אישית יכול לפשפש בהם עד שימצא. כל ההתמודדויות שלנו עם העולם החיצוני מתחילות מתוך העולם הפנימי שלנו. כל המצבים במציאות נוצרים בתוכנו ורק לאחר מכן מקבלים את הצורה שלהם בחוץ. לכל דבר יש קשר אלינו וחשוב שנמצא מהו.

לכן אדם שרצח בשוגג הוא אמנם לא אדם רע מטבעו, הוא גם לא "רוצח אכזרי", אלא בסך הכל אדם פשוט שנהג ברשלנות ובחוסר שימת לב עשה טעות שעלתה בחיי אדם. אך עם כל זה, משהו בחייו משך אותו והביא אותו לסיטואציה הלא נעימה של רצח. אם נאמר לאותו אדם שהוא זכאי בדין, או שאולי הוא צריך לשלם סכום מסוים או לקבל על עצמו עונש מסוים, אז הוא יעשה את מה שצריך לעשות ולאחר מכן ימשיך בחייו כרגיל. אך ברגע שהתורה מגלה אותו לעיר מקלט, אז כעת הוא משנה את כל חייו, עוזב את ביתו ועובר לגור במקום חדש שהוא לא מכיר, שם יהיה לו הרבה זמן עם עצמו כדי לחשוב ולפשפש במעשים. כעת הוא יכול להתבודד ולנסות להבין עם עצמו מה גרם לו בפנימיות להגיע למה שהגיע, מדוע הכל התגלגל בצורה כזו ובעיקר מה הוא יכול ללמוד ולשנות כעת כדי להתקרב אל הטוב.

כל זה מתבצע עד מות הכהן הגדול. כי אמנם אותו רוצח היה מחובר למשהו פנימי בתוכו שאמר לו לרצוח (אפילו שזה בלי כוונה), אבל מעבר לאשמה של אותו רוצח ישנה גם טענה על הכהן הגדול. שהרי מעבר לכך שכל יהודי אחראי לקחת את עצמו בידיים כפרט, ישנה אחריות כללית על הכהן הגדול לשמור על כלל ישראל. הכהן הגדול מתפלל עבור כלל ישראל ויכול להפוך את לבותיהם לטובה. בעזרת תפילת הכהן הגדול אפשר לתקן את כלל ישראל. הכהן הגדול נכנס ביום הכיפורים לקודש הקדשים ומתפלל על כלל ישראל תפילה עצומה שמסוגלת מאוד. לכן ישנה גם טענה על הכהן הגדול, שהרי היה ביכולתו לתקן את אותו אדם ולמנוע תקלות ורציחות בשוגג. אם אותו רוצח הגיע למצב של רצח בשוגג, זה אומר שישנה גם בעיה כללית מעבר לבעיה הפרטית של אותו רוצח. לכן הגלות של הרוצח בעיר המקלט ממשיכה עד שאותו כהן גדול שהיה בתקופת הרצח ימות.

מכל זה נוכל להבין על עצמנו, כמה חשוב לפשפש במעשים ולחפור לתוך עמקי הנשמה כך שנוכל לתקן את עצמנו. כמה חשוב לקחת זמן שקט לעצמנו מבלי הטרדות של כל העולם כך שנוכל להשקיע בפנימיות. כמה חשובה התפילה שמסוגלת להועיל לכלל ישראל. כמה צריך להשתדל ולדקדק במצוות ומתוך כך נוכל לזכות ששכר מצווה מצווה. כמה צריך לשים לב לדברים קטנים שנראים לנו כלא חשובים כמו איזושהי כוונה בתפילת הכהן הגדול או איזושהי עבירה קטנטנה ולא מורגשת שעשינו, שאלו גורמות לשינוי של דברים גדולים מאוד במציאות חיינו. אם נקפיד על הדברים הקטנים, נוכל למנוע מעצמנו צער רב ועוגמת נפש שהיו עלולים לבוא לחיינו. בזכות המצוות שאנו מקיימים מתוך מאמץ ודבקות, נזכה לעוד מצוות רבות ודברים טובים שיבואו אלינו כאילו במקרה. בזכות ההשתדלות שלנו, השם יתברך יזכה אותנו לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

תגובה אחת על התבודדות בעיר מקלט – פרשת מסעי

  1. מאת ענבר בן שימול‏:

    חזק שביותר !!
    גם לדברי תורה האילה יש השפעה מאוד גדולה ומזיזה המון בהשקפה ובמחשבה שלנו.
    והם גורמים למעשים שלא חשבנו להגיע אילהם בכלל.אני חושבת גם על הפרשה שבה אתה מסביר על כח הפסיקה של הכהן שיכל היה לטמא ובעצם הבנתי שכל רב שמתיר דבר מסוים לא עושה זאות על דעת עצמו אלה מתוך כח פסיקה עליון ובהתאם למקום ולזמן. זה באמת הקל עלי ופתח לי ערוצים באופן משמעותי.
    פשוט תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *