התלונות מושכות לחיינו תאוות – פרשת בהעלותך

מאת רוני פיזנטי | ט״ו בסיון ה׳תשע״ג | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

פרשת בהעלותך מביאה את סיפור המתאוננים שהתלוננו על אכילת המן: "ויהי העם כמתאוננים רע באזני השם…" (במדבר יא', פסוק א'). לאחר התלונות התורה מציינת שבערה בהם אש. לאחר מכן הערב רב שהיה עם בני ישראל התאוו תאווה, מה שהשפיע גם על בני ישראל עצמם שהתלוננו כפי שהפסוק מציין: "והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישובו ויבכו גם בני ישראל…" (במדבר יא', פסוק ד'). מתוך התלונות של העם הם הגיעו לתאוות. הדבר קורה גם אצלנו בחיי היום יום מבלי שנשים לב. התלונות השגורות בפינו מבעירות בתוכנו אש ומביאות לחיינו תאוות שקריות ולא רצויות שהופכות את חיינו לאומללים יותר. אם התלונות הן שהביאו את התאוות, אז אפשר ללמוד מכאן שההפך מהתלונות, כלומר הכרת הטוב, זה הדבר שיכול להעלים את התאוות מחיינו.

ננסה להיזכר באותם רגעים בהם אנו מרגישים לא מרוצים ומתלוננים ונתבונן באותם רגעים כדי לדעת כיצד זה משפיע עלינו. כאשר אנו מתלוננים על דבר מסוים, אנו מתרכזים בשליליות של הדברים ומתמקדים בחצי הכוס הריקה. הריכוז הזה בצד השלילי של הדברים מחמם אותנו ומבעיר בנו אש. אנו הופכים לכועסים, עצבניים ומרירים מרוב האש שבוערת בנו עד שאפילו דבר קטן ושולי יכול להקפיץ אותנו ממקומנו. הדבר מביא לנו חוסר עצום, כאילו שחס ושלום אין לנו שום דבר בחיים. גם אדם שיש לו הכל בחיים חוץ מדבר אחד קטן שלא הצליח להשיג ירגיש שאין לו כלום ללא שום פרופורציות למציאות. הוא שוכח שיש לו בריאות, משפחה, אוכל לאכול, בגד ללבוש, קורת גג וכו', הוא רק רואה את מה שחסר לו שעדיין לא הצליח להשיג. אותו חוסר שאנו מרגישים מביא אותנו לאשליות שאומרות לנו שאם רק נצליח להשיג את הדבר הקטנטן הזה, נהיה המאושרים ביותר בכל העולם. מיותר לציין שגם לאחר שאנו מצליחים להשיג את הדבר, צצים להם הרבה חוסרים חדשים ואנו כלל לא מרגישים סיפוק ואושר. אותן אשליות שקריות נקראות בשם תאוות. הן מציגות לנו את העולם דרך משקפיים שצובעות את הכל מסביב בשחור חוץ מאותה תאווה שכאילו תסדר לנו את כל החיים.

אותן תאוות אינן אמיתיות והן לא באמת מה שאנו רוצים בחיים, אך אנו מפתחים לעצמנו אשליה שקרית כאילו שזה הדבר החשוב והטוב ביותר בשבילנו. לכן הקדוש ברוך הוא נותן לעם את הבשר שהם מבקשים, אבל רק את זה ובכמות ענקית. לא יום אחד ולא יומיים, אלא חודש ימים "עד אשר יצא מאפכם" (במדבר יא', פסוק כ'). אחרי שמקבלים את התאווה בכמות גדולה, אז מבינים היטב שבאותה תאווה אין ממשות. פתאום אפשר לראות ולהבין בעצמנו שאנו לא באמת רוצים את אותה תאווה. אחרי שאוכלים את הדבר הטעים ביותר לטעמנו במשך חודש שלם בלי הפסקה, כבר אי אפשר להסתכל על זה מרוב סלידה מהדבר. כי התאווה לא יכולה לקדם אותנו או להפוך אותנו לשמחים או מאושרים יותר, אלא היא בסך הכל שקר שמראה לנו תמונה מצומצמת שהגיעה מתוך הראיה הלא טובה שהייתה לנו בעקבות כל התלונות. כשהתאווה רחוקה מאיתנו וקשה להשגה אז היא נראית מרחוק כמשהו נכסף, מרוב המרחק היא נראית מטושטשת ואנו משלימים את הטשטוש עם הדימיון הורוד שלנו. אך כאשר אנו מקבלים את התאווה בכמות גדולה ורואים אותה מקרוב, אפשר לגלות את האמת ואנו מבינים את האפסיות שלה.

התלונות מביאות לצמצום בראיה שלנו. כאשר רואים את התמונה המצומצמת ומתלוננים, אז חושבים שיש ממשות בתאוות ריקות מתוכן. לעומת זאת אם נבחר להרחיב את הראיה שלנו, נזכה להתרחק מכל התאוות. אם התלונות מביאות את הצמצום והתאוות, אז ההפך יביא לנו את ההרחבה וביטול אותן התאוות. במקום להתלונן אנו צריכים ללמוד לומר תודה. מידת הכרת הטוב היא חשובה מאוד והיא מביאה אותנו להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהתמקד בדברים הטובים. כאשר אנו מתמקדים בדברים הטובים אנו ממלאים את חיינו ולא מרגישים חוסר. כאשר חיינו מלאים ברוחניות ובשמחה, אין מקום לאותן תאוות שקריות. כך אנו יכולים לבטל את אותן תאוות וכלל לא להסתנוור מכל מה שלא נמצא בהישג ידינו.

כעת הרבה אנשים ישאלו את עצמם מדוע בכלל שירצו לוותר על התאוות? שהרי נראה שאם נצליח להשיג אותן, זה יוכל לתת לנו סיפוק. מתוך החיצוניות, נראה לנו שאדם שמשיג את התאוות שלו הוא מאושר יותר ואדם שמבטל את התאוות הוא אומלל. כל אחד מאיתנו היה מעדיף להשיג את דירת החלומות ואת הרכב שהוא חולם עליו מאשר לבטל את התאוות האלו ולהפסיק לרצות את דירת החלומות והרכב. אך האמת שהדבר הפוך, שהרי אדם שמבטל את התאווה שלו לא נזקק לדבר וכך אין לו את החוסר. הדבר דומה למישהו שזולל מאכל מזיק כלשהו בלי הפסקה ומרחם על אדם אחר שלא אוהב את המאכל. אבל אותו אדם שלא אוהב את המאכל כלל לא מרגיש חוסר, הוא לא מפסיד שום דבר כי התאווה לדבר לא קיימת אצלו. אדם שמבטל את התאווה לא מרגיש חוסר סיפוק וייסורים מתוך דיאטת כאסח שהוא עושה לעצמו בכוח, אלא אדם כזה מרגיש שבע מתוך מאכלים בריאים וטובים יותר ומאכלים לא טובים כלל לא מגרים אותו.

ככל שנכיר טובה לקדוש ברוך הוא על כל החסדים שהוא משפיע לנו, ככל שנתחזק באמונה ונלמד לומר תודה, ככל שנפקח את העיניים לראות את כל הניסים המופלאים וההשגחה המלווים את חיינו, כך נזכה לבטל את התאוות השקריות ולהרגיש מסופקים ומאושרים יותר מתוך המציאות הקיימת. שהשם יתברך יבטל את כל התאוות מלבנו ויזכה אותנו להתאוות רק אליו.

עוד על

מה אנשים מחפשים?

| www faith co il parasha |

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *