ובערת הרע מקרבך – בלי צדק ונקמה – פרשת שופטים

מאת רוני פיזנטי | ג׳ באלול ה׳תשע״ד | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

פרשת שופטים מביאה לנו הלכה הנוגעת לעדים זוממים. אם עדי שקר מעידים על אדם מסוים בבית דין ונמצאים שהם עדי שקר שזממו לחייב את אותו אדם בדין למרות שהוא חף מפשע, אז אותם עדים מקבלים את אותו העונש שהיה צריך לקבל אותו אדם אילו היה נמצא חייב. "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות…" (דברים יט', פסוק יט'). מידה כנגד מידה, מה שהעדים רצו שיקרה לו אם היו מקבלים את עדותם, זה מה שיעשו להם. אם למשל העידו עליו שעשה עבירה שעליה יש עונש שריפה, לאחר שמגלים שהם זוממים מענישים אותם באותו עונש שריפה. אבל מפתיע לגלות שחז"ל מלמדים אותנו שאם העדות התקבלה וכבר הוציאו את אותו אדם להורג למרות שהיה חף מפשע ולאחר מכן מוצאים שהם היו עדים זוממים, אז כבר לא מענישים אותם בעונש מוות. רש"י מפרש: "אם הרגו, אין נהרגים". לכאורה, דווקא כעת העונש שמגיע להם צריך להיות חמור יותר. הרי במקרה כזה הוציאו להורג אדם חף מפשע בגללם. אז איך מקלים להם בעונש במצב כזה?

הפסוק ממשיך ואומר לנו "ובערת הרע מקרבך". האדם צריך לדעת שמחובתו לבער את הרע. אבל אף אחד לא יכול באמת לבער את הרע בעצמו. אין לנו את הכוח הזה. בכל זאת, החובה מוטלת עלינו והתפקיד שלנו זה לעשות את השתדלות האפשרית מצדנו ולא מעבר לכך. כפי שהמשנה אומרת (אבות פרק ב', משנה טז'): "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין לבטל ממנה". אנחנו יכולים לעשות מה שאפשר כדי לבער את הרע בגבולות שהתורה נתנה לנו. כל מה שלא אפשרי ומחוץ לגבולות נעשה בידי שמיים.

דין וחשבון עם כל אדם זה התפקיד של הקדוש ברוך הוא ולנו אין באמת הבנה בזה. אנחנו לא יכולים לדעת מה עובר על האדם, מה היצר שהוא מתמודד איתו, אילו כוחות נפש ניתנו לו, מה הנקודות החזקות והחלשות של אותו אדם ועד כמה הוא מתאמץ ועושה השתדלות בתפקידו בעולם. הדיין לא יכול לדעת אם אדם מסוים הוא רשע או שהוא אדם טוב ששבוי בתוך יצרים או סביבה הרסנית. הוא לא יכול לדעת אם האדם העומד מולו התחרט על מעשיו ועשה תשובה או נשאר ברשעותו. רק הקדוש ברוך הוא יכול להסתכל אל הפנימיות ולדון את האדם. תפקיד הדיין הוא לבער את הרע על פי מה שעיניו רואות.

כאשר שני עדים זוממים להתנכל לאדם כלשהו, המחשבות השליליות, הדיבורים הלא טובים וההתחברות לרע מביאים מציאות לא טובה לעולם. אם העדים נמצאים זוממים, ישנה עדיין מציאות לא טובה שהם הביאו לעולם שאותה צריך לבער. לכן לפי מה שהם זממו, כך עושים להם. כלומר אותה מציאות לא טובה שמחפשת להתגשם בעולם, תתגשם בהם. כך מבערים את המציאות הרעה שקיימת בעולם.

אבל אם כבר הוציאו את הנאשם להורג ולאחר מכן מגלים שהם היו עדים זוממים, אז כעת המצב הוא שונה. אותה מציאות לא טובה שהם בראו כבר התגשמה בעולם. כעת מלבד רגש נקמה אין שום עניין להוציא להורג את העדים הזוממים. נכון שזה נראה לא צודק ושמגיע להם עונש, אבל צריך לדעת שהעונש נעשה בשביל לתקן, וכאן זה כבר לא שייך. העונש לא בא כדי לנקום במישהו, להשפיל אותו או לעשות פרנציפ. עונש נועד כדי לסדר דברים, לחנך וליישר את המשך הדרך שהייתה עקומה. במקרה שהנאשם הוצא להורג, אז כבר לא נרוויח שום דבר מכך שנהרוג את העדים. יש לציין שבוודאי שאין זה אומר שהעדים יצאו נקיים מהסיפור, בוודאי שישלמו על כך ויקבלו עונש גדול מהשמיים, אבל זה כבר לא התפקיד של בית הדין להרוג אותם.

עיקר שפתי חכמים מבאר שכיוון שאותו נאשם נהרג, בוודאי היה בן מוות בשביל עוון אחר. צריך להבין שאין טעויות בשמיים. נכון שהוא לא היה אשם במקרה הזה, אבל אם גלגלו עליו מהשמיים שהוא יוצא להורג על ידי בית דין, אז בוודאי שזה לא במקרה ויש לזה סיבה מדוקדקת על פי חשבונות שמיים. יוצא שלמרות שהעדים עצמם הם זוממים ובוודאי יתנו על כך את הדין, מכל מקום אותו אדם שהוצא להורג היה צריך למות בכל מקרה ורק יצא שזה נעשה על ידם כי מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב (לחצו כאן למאמר הסבר על הנושא).

האדם מטבעו מחפש צדק ונקמה. הוא רוצה שכולם יתנו את הדין, שאם אדם עשה מעשה לא טוב, הוא ישלם על כך. אבל צריך להבין שזה לא התפקיד שלנו. אנחנו לא יכולים לשפוט את האנשים. אף אחד מאיתנו הרי לא היה רוצה שישפטו אותו לפי מה שרואים מבחוץ בלי להכיר את הפנימיות שלו. גם אם אנחנו עושים מעשים לא טובים פה ושם, זה לא נעשה מתוך רוע, אלא מתוך חולשה. בפנים אנחנו אנשים טובים אבל לפעמים היצר משתלט. זו רק נפילה ובוודאי לא נרצה שישפטו אותנו ויגדירו אותנו לפי אותם מעשים מבלי שיכירו את הפנימיות שלנו.

לכל אחד מאיתנו יש דברים לא טובים שעשה בעבר ומתחרט עליהם. בוודאי שלא נרצה שאנשים ישפטו אותנו לפי אותם מעשים וירצו ברעתנו. לאחר שאדם עושה תשובה הוא נחשב לאדם חדש. אבל את זה אי אפשר לראות בעיניים גשמיות. כאשר מדובר בנו או בקרובים לנו, אז אנחנו לא חושבים במושגים של צדק או מחפשים נקמה. אנחנו מבינים שזה לא נעשה מתוך רשעות ולכן אנו סלחנים יותר לגבי העבירות של עצמנו. כי אנחנו נגועים. אז באותה מידה אנו צריכים להבין שאנו לא יכולים לשפוט אחרים. כי לכולם יש חולשות והיצר של כולם גובר לפעמים. זה בוודאי לא מה שמגדיר את האדם כך שנוכל לדון אותו. רק הקדוש ברוך הוא יכול לעשות צדק אמיתי. צדק שמכיל את כל החיים שלנו, את הפנימיות שלנו וגם את הגלגולים הקודמים וכל שאר הגורמים סביבנו, על פי הרמה שלנו ובהתאם לכוחות הנפש שבנו.

לכאורה היינו יכולים לחשוב שאם רק הקדוש ברוך הוא יכול לשפוט, אז בכלל לא צריך דיינים שישפטו את העם. אבל על זה בדיוק הפרשה מדברת. אנו מוכרחים למנות שופטים ושוטרים. אנו מוכרחים לנסות לחתור לאמת ולצדק. אבל אנחנו עושים רק את ההשתדלות שלנו על פי התורה הקדושה כדי לבער את הרע. אסור לדיינים לפעול מתוך רגש. הם מוכרחים להפעיל שיקול דעת ולפסוק על פי התורה הקדושה. גם אם למשל אדם עשיר וגאוותן תבע לדין אדם עני ומסכן, אם על פי דין תורה אותו עני חייב אז אסור לדיינים לשנות את הדברים, גם אם זה נראה כלל לא צודק. זה לא משנה מה אנחנו מרגישים בפנים, מה שחשוב הוא לדון על פי כללי התורה. את הצדק הקדוש ברוך הוא כבר יסדר.

הדברים האלו מאוד קשים ליישום, כי כולנו בחיי היום יום שלנו מתפקדים כדיינים כלפי כל אדם שאנו פוגשים. כולנו שופטים את האנשים סביבנו וחושבים על כל אחד דברים מסוימים. כולנו פועלים על פי רגשות של צדק ונקמה שמניעים אותנו. למרות שאנחנו לא רואים את התמונה הרחבה ולא מכירים את כל הפרטים, בכל זאת אנחנו לא יכולים לעצור את עצמנו מלשפוט את כולם. אבל מי אנחנו שנגדיר מה זה צדק אמתי? מדוע אנחנו חושבים שאנחנו תמיד צודקים? התורה הקדושה מלמדת אותנו כלל, שאנחנו בעצמנו לא יכולים להגיע לצדק אמתי ולכן מה שעלינו לעשות זה להידבק בכללי התורה ולבער את הרע בגבול היכולת שלנו ומתוך כללי התורה וההלכה. את שאר העבודה וסגירת החשבונות עושים בשמיים.

ישנם הרבה מקרים בהם ברור לכולם מי אשם. ברור לכולם שיש אדם רשע שצריך לקבל עונש חמור. אבל אין להם לא ראיות ולא עדים כך שאי אפשר לחייב את אותו אדם וכך הוא מתחמק מעונש. במקרים כאלו אנחנו מרגישים חוסר צדק נורא. אבל צריך להבין שאותו אדם, וכך גם כל אדם אחר כמובן, יקבל משמיים בדיוק את מה שהוא צריך לקבל. בין אם זה שכר ובין אם זה עונש. כל אדם נמדד על פי עצמו וכוחות הנפש שלו והכל מדויק בלי טעויות. אלא שלדיין אין אלא מה שעיניו רואות ולכן עליו לפסוק על פי שכל ושיקול דעת. תפקידנו הוא לבער את הרע. אם זה אפשרי במסגרת כללי התורה שניתנו לנו, אז מצויין. אבל אם זה חורג, אז אי אפשר לומר שכל האמצעים כשרים. עלינו לנהוג בדרך ישרה ולראות את דעת התורה בעניין. כל מה שמעבר לכך יטופל בידי שמיים.

ישנם הרבה מקרים בהם אנשים צופים בחדשות ושומעים על דברים לא הוגנים ואז מקבלים תחושה נוראה של חוסר צדק. לפעמים אנחנו רואים אנשים רשעים מצליחים וצדיקים שסובלים ואז אנחנו חושבים שצדיק ורע לו ורשע וטוב לו. לפעמים נדמה שחס ושלום כל העולם הפקר ואנחנו מופקדים ביד הגורל והמקריות. אבל אלו מחשבות מסוכנות שצריך לעקור. צריך לזכור שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם. הוא דואג לכולם ושומר על כל אדם כפי הראוי לו על פי מה שנקבע בשמיים.

לכן חשוב לכל אחד מאיתנו לקבל זוית קצת שונה על החיים. עשיית צדק זה לא התחום שלנו, אנחנו מנסים לעשות את ההשתדלות, אבל אין טעם לכעוס, להתעצב או להתייאש, כי כבר יש צדק בעולם. גם אם דברים נראים לנו לא צודקים, בשמיים דואגים שהכל יהיה צודק. אז אם מישהו גנב ולא נתפס, הוא ייתן את הדין על כך מאוחר יותר בלי שאנחנו נדע מכך בכלל, או שהוא כבר נתן את הדין וזה הכל חלק מפזל ענקי שמרכיב את כל האנשים בעולם בכל הסיטואציות שהיו מאז בריאת העולם. הכל צודק ומושלם, רק שאנחנו רואים חלק קטן מהפזל וחושבים שחס ושלום יש חוסר צדק.

השם יתברך יגאל אותנו מהשקר וההסתר, יאיר את עינינו לראות את התמונה השלמה ואז נוכל לראות איך שהכל ישר, צודק ומושלם.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *