חיזוק האמונה מתוך המעשים – פרשת בהר

מאת רוני פיזנטי | ו׳ באייר ה׳תשע״ד | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

מי מאיתנו לא מחפש לחזק את האמונה. כל אחד היה רוצה להיות שלם באמונתו בקדוש ברוך הוא ובתורתו ולחיות מתוך בהירות ויישוב הדעת, ללא בלבולים וספקות. אך המציאות מוכיחה לנו שגם אם נאמר לעצמנו דברים חיוביים, גם אם נחשוב לעצמנו שאנחנו רוצים להאמין, גם אם נתאמץ לעבוד על האמונה, בכל זאת הספקות וחוסר הידיעה ימצאו את דרכם אלינו. המציאות בשטח היא שאדם רוצה להתחזק ולעשות התקדמות רוחנית, אבל אין לו שמץ של מושג איך לעבוד על האמונות, על המידות ועל הפנימיות שלו. אז איך בכל זאת אפשר לחזק את האמונה בצורה מנצחת?

פרשת בהר מציגה לנו את מצוות השמיטה והיובל שנראות תמוהות במקצת. במצוות השמיטה אנו מצווים על שביתת הארץ, אלא שצריך לשאול: וכי האדמה צריכה לנוח ולשבות? בשביל מה הארץ צריכה מנוחה? במצוות היובל בה כל איש מישראל חוזר אל אחוזתו צריך לשאול: מדוע להחזיר למישהו אדמה שקנינו ממנו בכספנו?

הפרשה ממשיכה ומדברת על איסור אונאה ועל איך להתייחס לעבדים, ואז כשמתבוננים בדברים אפשר לראות איך שהכל מתחבר יחד. כל המצוות האלו מלמדות אותנו אמונה. אבל לא סתם אמונה תיאורטית כזו שעוברת לנו מדי פעם במחשבות מזדמנות, אלא אמונה מעשית מכל הלב שכל אחד יכול להכניס לחייו.

אדם ששומר שמיטה עושה מעשה טכני וחיצוני לגמרי. אף אחד למשל לא ביקש ממנו לאהוב את המעשה, לערב רגשות ולעשות את זה מכל הלב. כל מה שצריך הוא לא לעשות עבודות בשדה. אך מתוך המעשה החיצוני הוא מעיד על האמונה במי שציווה על המעשה. יבוא גוי וישאל יהודי מדוע הוא לא עובד בשדה? מדוע הוא לא זורע וחורש? הרי יש לו שדה שהוא יכול להרוויח ממנה המון. אותו יהודי מבין שאין שום סיבה בעולם להפסיק לעבוד בשדה ולתת לאדמה לנוח. הדבר היחיד שמונע ממנו את העבודה בשדה הוא הציווי האלוקי. אותה אדמה היא כלל לא שלו, אלא של הקדוש ברוך הוא שציווה לא לעבוד אותה. מתוך כך אותו יהודי מחדיר לעצמו אמונה. אבל זו לא אמונה חד פעמית מתוך מעשה כלשהו. אלא אמונה יומיומית שהוא מחדיר לעצמו בכל רגע במשך שנה שלמה של שמיטת הארץ. בכל רגע ורגע האדמה שלו שובתת והוא מקבל מכך אמונה.

תארו לכם שלמשך שנה שלמה אדם מפסיק לעבוד ולא מקבל משכורת. מי מאיתנו יכול היה להסתדר בצורה כזו? אם אדם מקיים את הציווי האלוקי הזה הוא משפיע על עצמו אמונה עצומה שיכולה לנצח הכל. אותו אדם מבין שהפרנסה שלו לא תלויה בהשתדלות שלו, היא לא תלויה בבשר ודם, במקריות או בנסיבות שבטבע, אלא תלויה בקדוש ברוך הוא שיכול לתת לנו פרנסה גם בלי שנעבוד את האדמה. הקדוש ברוך הוא מבטיח שלא יחסר לנו ושבשנה השישית יהיה לנו מספיק יבול שימלא גם את החוסר של שנת השמיטה. אדם שהולך בעקבות הציווי מחדיר לעצמו אמונה עצומה. אותו אדם מבין שהקדוש ברוך הוא שולט על כל הבריאה. הפרנסה לא מגיעה מהבוס בעבודה או מהיבול בקרקע, אלא מהקדוש ברוך הוא.

כך גם מצוות היובל מביאה אותנו לאותה אמונה. כי שנת היובל מחזירה את כל האדמות לבעלים המקוריים שלהם על פי הנחלה שכל אחד קיבל בחלוקת הארץ. מה שמוכיח לנו שאין לנו שליטה ובעלות על הקרקעות והכל שייך לקדוש ברוך הוא. רק הבורא הוא שקובע למי שייכת הקרקע ואף אחד בעולם לא יוכל לקחת את הקרקע לבעלותו.

כך גם איסור אונאה והיחס לעבדים. הכל מראה לנו שאין לנו בעלות על שום דבר שנמצא כאן. הממון לא שייך לנו וגם לעבדים שלנו לא נוכל לעשות מה שנרצה, כפי שכתבנו בעבר על פרשת בהר שהכל שייך לקדוש ברוך הוא.

מתוך המצוות הטכניות הללו אפשר לזכות לאמונה שלמה. המצוות האלו מעידות בנו שאין לנו כלום ושהכל של השם יתברך. המצוות האלו מחלישות את הרגשת הבעלות שלנו על העולם, מורידות את הגאווה ונותנות לנו להבין שהקדוש ברוך הוא שולט בכל. כל זה מעצים את הביטחון שלנו בקדוש ברוך הוא ומחזק את האמונה בו. אפשר בקלות לוותר על שנה שלמה של עבודה בשדה מתוך אמונה שהקדוש ברוך הוא מזמן לנו את הפרנסה. אפשר לוותר על הקרקע שרכשנו בכספנו מתוך אמונה שהקרקע שייכת לקדוש ברוך הוא.

לא רק המצוות האלו מחזקות בנו את האמונה, אלא כל מצווה מחזקת אותנו בדרך כזו או אחרת. לפעמים נראה לנו שאנחנו מתאמצים כדי להתחזק, אבל מרגישים שזה לא הולך. הספקות באים, אין לנו ביטחון בהשם, אנו לא מאמינים בצורה שלמה ודברים רבים נראים לא מובנים. אבל כל זה מתוך המעשים שלנו. כאשר אדם עושה עבירות אז קשה מאוד להתחזק. אבל כאשר אדם בכל רגע מחייו עושה מצוות ולומד תורה, אז בוודאי שהדברים הופכים להיות לאט לאט לשם שמיים והאמונה מתחזקת. אדם שמקיים מצוות משריש בלבו את האמונה גם בלי שיעשה דברים מיוחדים שיביאו אותה.

לא פעם אנו שומעים על יהודים שהולכים לשיעורי תורה ומתחזקים באמונה. למרבה הפלא, כשמתבוננים בתוכן השיעור קשה מאוד להבין את הקשר. השיעור בכלל מדבר על הלכות, על סיפורים בגמרא או על דיני נזיקין. בכל זאת אותם יהודים מתחזקים באמונה על אף שאף אחד לא דיבר על עניינים של אמונה. כי עצם ההתעסקות במצוות ובלימוד התורה זה מה שנותן לנו כוח, ביטחון ואמונה. אדם יכול לקיים מצווה מסוימת בעקשנות ואז יזכה לאמונה, למרות שאותה המצווה לכאורה כלל לא עוסקת בענייני אמונה.

מתוך המעשים שלנו אנו נבנים והם אלו שיקבעו מה ייכנס ללב שלנו. קיום המצוות ולימוד התורה מכניס לנו אמונה בלב, כך שכל יהודי שיעשה זאת בעקשנות, במסירות ובהתמדה יוכל לזכות לאמונה שלמה גם מבלי לעשות דברים ישירים שלכאורה צריכים להביא את אותה אמונה. אדם יכול לנסות לעבוד על עצמו, להכניס רוחניות, להכניס רגש, לשלוט על המחשבות, לרצות שינוי, להתחזק ולתקן את המידות, אך בסופו של דבר הוא יבין שזה כמעט בלתי אפשרי לשנות את התפיסה הרוחנית שלנו. אך ברגע שיעשה את המעשים המתאימים, יוכל לראות שעם הזמן התפיסה הנכונה והרוחניות המיוחלת יגיעו אליו ללא כל מאמץ. השם יזכה אותנו לעשות את המעשים הנכונים שיביאו אותנו לאמונה שלמה.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *