יום הכיפורים – וסלחת לעווני כי רב הוא?

מאת רוני פיזנטי | ז׳ בתשרי ה׳תשע״ג | שבת, חגים ומועדים

במזמור כה' בתהלים נאמר "וסלחת לעווני כי רב הוא". לכאורה זה נשמע מוזר, שהרי אם אנו מבקשים מהשם שיסלח לנו בעקבות סיבה מסוימת, אז כדאי שהסיבה תהיה מוצדקת. אם יש לנו מעט עוונות בלבד, אז נוכל לבקש שיסלח כי השתדלנו לא לעשות הרבה עוונות. אך אם יש לנו הרבה עוונות, אז יהיה כדאי למצוא תוכנית חלופית ולבקש שיסלח לנו בזכות דברים אחרים כמו זכות אבות, בזכות הרחמים של השם יתברך, בזכות יום הכיפורים שמכפר על העוונות או כי אנו מתחרטים ומצטערים. אם אדם קונה מכשיר חשמלי יקר וחסרים לו עשרה שקלים לתשלום, אז בוודאי שבעל החנות ישמח לעשות לו הנחה. אך אם הוא מוציא 20 אגורות מהכיס ומשלם איתם על מוצר ששווה 500 שקלים מתוך בקשה שבעל החנות יוותר לו על השאר, כי זה הרבה מדי, אין סיכוי שהוא ייענה בחיוב. על קצת אפשר לוותר, על הרבה לא. אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא לסלוח לנו על העוונות, כעת תארו לכם שהשם יתברך שואל אותנו מדוע אנו חושבים שהוא צריך לסלוח לנו, ואנו משיבים "כי יש לנו עוונות רבים!".

כדי להבין את זה אנו צריכים לזכור שהקדוש ברוך הוא אינו בשר ודם כמונו. תכלית בריאת העולם היא להטיב לנבראים, השם יתברך רוצה לגלות את רחמיו. הוא לא צריך שנעשה דברים מסובכים וקשים מעבר ליכולות שלנו, אלא רק שנכיר בו ונבקש ממנו את צרכינו כך שהוא יוכל לרחם עלינו ולתת לנו מטובו. כדי להגיע למקום הזה של הכרה, ניתנו לנו המצוות שמקרבות אותנו אליו והאיסורים שמרחיקים את המונעים, המזיקים והמכשולים שעלולים להפיל אותנו בדרך אליו. אך מה לעשות שהיצר גובר, התאוות מסנוורות וכבר שכחנו לגמרי את הדרך ואפילו את המטרה שאליה רצינו להגיע, וכעת אנו מסתובבים במקום ומחפשים את עצמנו עם הרבה עוונות מסביב. כאשר אדם מתבונן על החיים, על תכלית העולם, על כל הבריאה המופלאה, הוא מבין ויודע שמשהו מוכרח להשתנות. אם הוא זוכה ללכת עד הסוף עם החלטתו, הוא מתחיל תהליך שנקרא תשובה. הוא מבין שלא נהג נכון, מתחרט על העבירות שעשה ומתוודה עליהן, ואז מקבל על עצמו לא לחזור לאותן העבירות עוד לעולם. לאחר כל התהליך אותו אדם נמצא בבעיה. הוא מקבל המון גאווה ובטוח שהכל מגיע לו. הוא חושב לעצמו שאם עכשיו הוא שומר שבת אז הבורא חייב לו ואם הוא מניח תפילין אז כעת הבורא ייתן לו את כל מה שהוא יצטרך. הגאווה הזו הופכת אותו לכפוי טובה שלא מעריך את מה שנותן לו הבורא וכך יוצא שכל תכלית העולם (להטיב לנבראים) לא יכולה להתקיים, שהרי לא משנה מה ניתן לאדם גאוותן, זה לעולם לא יספק אותו ותמיד הוא יחפש על מה לכעוס. במקום לרוקן את עצמו כדי שיהיה לו מקום לקבל שפע מהשם יתברך, הוא ממלא את עצמו באוויר שלא משאיר מקום לקבלה מהבורא. הוא בטוח שיש לו מעט עוונות והוא בעצמו יוכל לכפר עליהן ולהתמודד איתן ומסיר כביכול את הקדוש ברוך הוא מהתמונה.

הקדוש ברוך הוא יודע היטב את המקום שלנו ואת כמות העבירות שלנו. הוא אוהב את כולם, צדיקים, בינוניים ורשעים, והראייה לכך היא שאנו רואים שיש המון רשעים שטוב להם בחיים והשם ממתין להם בסבלנות שיעשו תשובה. לא יעזור לנו לומר או לחשוב שיש לנו רק מעט עוונות, כי האמת היא שיש לנו המון והשם יתברך יודע זאת אפילו טוב יותר מאיתנו. אדם שחושב שיש לו מעט עוונות הוא אדם גאוותן. אולי מתוך שהוא לא מכיר את דקדוקי המצוות והעבירות הוא יכול לחשוב כך, אך ככל שאדם לומד יותר ומתחזק יותר, כך הוא מבין כמה הוא קטן. צריך לזכור שאפילו משה רבינו, למרות כל גדולתו שהוריד את התורה לישראל והנהיג את העם במדבר, ביקש מתנת חינם מהקדוש ברוך הוא (שנאמר "ואתחנן" – הוא התחנן למתנת חינם) כי הוא ידע שהוא לא ראוי ולא מגיע לו שום דבר. כשאנו פונים לשם יתברך ואומרים לו שיש לנו הרבה עוונות, יוצא שעל ידי כך אנו מתוודים לפניו, עוברים לצד האמת ומכירים בטעות שלנו. מעבר לכך אנו מצהירים שאין לנו דעות כוזבות שנובעות מתוך גאווה ואומרות שאנחנו יכולים להסתדר לבד, או שהשם יתברך חייב לנו משהו. אילו היו לנו רק מעט עוונות, אז היינו אומרים שנסתדר כבר בעצמנו איכשהו לכפר עליהן. אבל כעת אנו אומרים בצורה חד משמעית שהעוון שלנו רב. אין לנו שום דרך להתמודד עם העוון העצום הזה בעצמנו ואי אפשר לכפר עליו, הדרך היחידה היא שהשם יתברך יסלח לנו מתוך הרחמים העצומים שבו. כך גם בתשובה הראשונה בהיסטוריה האנושית מאז בריאת העולם, אמר קין "גדול עווני מנשוא". ברגע שאנו מודים ומבינים שאין לנו שום דרך לשאת את העוון שלנו, אנו נכנעים לפני הקדוש ברוך הוא, מקבלים ענווה וממליכים אותו עלינו.

הדרך אל הגאולה

בני ישראל במצריים סבלו מעבדות נוראה. המצרים התעללו בהם, היכו אותם, ביזו אותם, רצחו את ילדיהם ולא נתנו להם שנייה אחת של הפוגה. אם נתאר לעצמנו שכל זה התרחש מעט אחרי תקופת האבות הקדושים, נוכל להבין שבוודאי בני ישראל הכירו בבורא, האמינו בו והתפללו לישועה. אך עם זאת, באותה תקופה הם לא נענו. כדי לעזור להם להגיע לתפילות הנכונות ולתשובה המתאימה, השם יתברך סייע להם להכנס עוד יותר עמוק לסבל נורא יותר ועוד יותר התעללויות. הוא שלח את משה רבינו לפרעה כדי להכעיס אותו כך שיכביד את העבודה על בני ישראל. לכאורה כל זה נראה לנו כדבר איום והיינו מעדיפים להישאר במצב הקודם. אך אילו היינו נשארים במצב הקודם, היינו אולי עד היום עבדים במצריים. אך דווקא ההכבדה, ההתעללויות והסבל שכבר הפך ממאוד קשה לבלתי נסבל, כל אלו הביאו את בני ישראל להתעלות ולהבין שאין שום פתרון גשמי ואין שום דרך שתפתור את הבעיות. הכל נהיה רק יותר ויותר גרוע ללא תקווה, וכך כולם הבינו שיש רק פתרון אחד ויחיד, רק השם יתברך יכול להוציא אותם מהמצב הזה. ברגע שבני ישראל צעקו, הקדוש ברוך הוא שמע את צעקתם. לא בגלל שלפני כן הם לא צעקו, אלא בגלל שלפני כן הצעקה הייתה משולבת עם תקוות גשמיות שאולי אפשר להסתדר איכשהו. כעת הצעקה הייתה כל כולה פנייה לקדוש ברוך הוא לגאולה ללא שום רצון אחר.

כך היא גם הדרך לגאולה שלנו. לגאולה שאנו מצפים לה כבר אלפי שנים וגם לגאולה האישית של כל יהודי ויהודי לצרכיו השונים. יום כיפור נמצא בפתח וצריך להתכונן אליו כראוי. אם נזעק לקדוש ברוך הוא ונשלב את הזעקות עם תקוות גשמיות, נענה בהתאם. אך אם נעזוב את הכל ונשליך את כל תקוותנו רק על השם יתברך מתוך הבנה שרק הוא יכול לעזור לנו, נוכל לזכות לכך שהשם ישמע את צעקתנו ויגאל אותנו. כשאנו אומרים "וסלחת לעווני כי רב הוא" אנו אומרים לקדוש ברוך הוא שאין לנו כבר שום תקווה. העוון שלנו רב כל כך שאין לנו שום דרך לסדר אותו. אין לנו איך לתקן את חיינו ואין לנו איך להמשיך. הכל תלוי רק בסליחה של השם יתברך, אנו מבקשים ממנו לסלוח לנו כי הוא התקווה היחידה שלנו ואין לנו שום דרך אחרת.

שנזכה לזעוק מקירות לבנו ולבקש סליחה מתוך ענווה ומתוך הבנה שכל חיינו תלויים אך ורק בשם יתברך ללא שום תלות גשמית. שייענו תפילותנו לטובה ונזכה להחתם בספר חיים טובים, ישועות, שמחה, פרנסה, שפע, הצלחה, התעלות רוחנית וגאולה שלמה, אנחנו וכל עם ישראל.

עוד על ,

מה אנשים מחפשים?

| אם אנו מבקשים מהשם שיסלח לנו בעקבות סיבה מסוימת אז כדאי שהסיבה תהיה מוצדקת |

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

תגובה אחת על יום הכיפורים – וסלחת לעווני כי רב הוא?

  1. מאת shlomi052‏:

    "וסלחת לעווני".למה? "כי רב הוא…"
    מוהר"ן זצ"ל דיבר על רבנים שהם מצד הסיטרא אחרא הנקראים "מפורסמים של שקר".ויש כאלה שמחוסר ידיעה מתחברים להם.והרבנים הללו מוליכים את אותו אחד בדרך עקלקלות עד שתופס שבעצם יש לו עסק
    עם "בבא" מזויף.ע"כ כשחוזר בתשובה מבקש מקב"ה," וסלחת לעווני"…למה? "כי רב הוא"…הוא אמר שהוא רב,ובגללו הגעתי למה שהגעתי…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *