כבוד לאנשי תורה – פרשת במדבר

מאת רוני פיזנטי | כ״ה באייר ה׳תשע״ו | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

פרשת במדבר מתארת את פקודי בני ישראל על פי השבטים. אלא ששבט לוי הוא יוצא דופן שאותו לא סופרים ביחד עם שאר השבטים. הלויים לא התפקדו בתוך בני ישראל כיוון שעבודתם היא שונה מעבודות שאר השבטים.

אמנם לכל שבט יש משהו מיוחד ושונה מהאחרים ולכן ישנו סדר מסוים על פי דגלי השבטים. אבל שבט לוי הוא שונה לגמרי. שבט לוי נמצא מסביב למשכן, מפוזר בין כל שאר השבטים ללא מקום נחלה מיוחד משלו. הוא לא נמנה ביחד עם שאר השבטים והתפקידים שלו שונים לגמרי.

הסיבה לשוני הגדול היא התפקיד הרוחני של הלויים. מעבר לעבודות המשכן השונות, הלויים בעיקר מייצגים את התורה. לכן למשל הם לא היו משועבדים במצרים כמו שאר בני ישראל, כיוון שהם היו עסוקים בלימוד התורה. לכן גם הם לא חטאו בעגל ונשארו נאמנים להשם יתברך.

כתוצאה מאותו עסק בלימוד התורה ובעבודות הרוחניות בבית המקדש, בני לוי זכו לדברים שונים. כמו למשל נשיאת המשכן וכליו, קבלת מעשרות וכו׳. לכאורה הדבר נראה כאילו שעושים אפליות בין שבט לשבט, אלא שהם זכו לכך בעמל התורה שלהם ובדבקות בקדוש ברוך הוא. השם יתברך אומר ״והיו לי הלויים״ (במדבר ג׳, פסוק יב׳). הקדוש ברוך הוא לא חייב דין וחשבון לאף אחד ויכול לעשות כרצונו. מתוך הדבקות של הלויים, השם יתברך אוהב אותם ומתייחס אליהם כאל חביביו.

בהמשך הפרשה הקדוש ברוך הוא מצווה את משה לפקוד גם את בני לוי, אבל גם כאן אפשר לראות שינוי מהותי ובעוד ששאר השבטים נפקדו מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא, בשבט לוי נפקדים מבן חודש ומעלה. כי כאשר עובדים עבודה רוחנית, אז אפילו בן חודש כבר נחשב לחלק מהותי.

מכל זה נוכל ללמוד על העבודה הרוחנית של כולנו כעם ושל כל יהודי בפרט. אנשים רבים לצערנו מואסים בבני תורה וחושבים שהם מהווים סוג של נטל. חושבים שמי שלא עושה עבודות חומריות עושה נזק לכל השאר. שצריך לשלב בין עבודה של קודש לבין עבודה של חול. אלא שהפרשה מראה לנו את ההפך מכך.

בני לוי שמייצגים את התורה והרוחניות, לא רק שלא מבצעים את התפקיד של שאר השבטים, אלא גם זוכים לזכויות ויתרונות רבים יותר מכל השאר. כי הם אלו שעושים את העבודה החשובה באמת. התורה מתארת שבזכות בני לוי לא יהיה קצף. הם אלו שהצילו את העם לאחר חטא העגל. הם אלו שהביאו למשוא פנים מאת השם יתברך.

צריך להבין שבזכות בני תורה אנשים ניצלים. לאנשים מתרחשים נסים בזכות אנשים יראי שמיים שמורידים שפע לעולם. יהודים זוכים לדברים טובים בלי לדעת שכל השפע הובא על ידי יהודים דבקים בהשם יתברך שעבודתם היא רוחנית. בזכות אברכי הכולל כל העיר מקבלת שפע. בזכות תלמידי הישיבות אנשים סביבם זוכים להצלחה. בזכות תינוקות של בית רבן שלומדים בתלמודי התורה נמנעים פיגועים ומיתות משונות.

כולם הרי יודעים כמה שווה ברכה של אדם גדול מאוד בתורה. כי הרוחניות היא שמורידה את השפע לעולם והיא זו שקובעת את הכללים. אנשים יכולים להתאמץ ולהיאבק בתוך עולם חומרי, אבל מי שקובע את המציאות הם אנשי התורה שלא זזים ממנה יומם ולילה. אותם צריך להוקיר יותר מכל, ובטח שלא חס ושלום לצער אותם או לדבר בגנותם. אנשי התורה הם הילדים החביבים של הקדוש ברוך הוא, שאותם הוא מונה לבסוף, בנפרד מכל העם והחל מגיל חודש.

ובאמת הדברים ידועים, שכל העולם ניזון בזכות ר׳ חנינא בן דוסא, או שבזכות ר׳ שמעון כל העולם מובא לכף זכות וכו׳. הצדיקים שומרים עלינו והם אלו שקובעים באמת. לא בעזרת השתדלות גשמית, אלא בעזרת רוחניות טהורה ודבקות בהשם. אנחנו מסתכלים עליהם וחושבים שהם מהווים נטל, אבל באמת הם אלו שעוזרים לנו יותר מכל. כל השפע וההצלחה שלנו זה רק בזכותם. בלעדיהם לא היינו שווים כלום.

והדבר נכון לא רק לגבי כללות עם ישראל, אלא גם לגבי כל יהודי בפרט. כי בתוך כל יהודי מצוי ניצוץ רוחני ששואף לדבקות בהשם יתברך וללימוד התורה הקדושה, ומצד שני מצויה בו נפש בהמית שפועלת דרך החומריות, מכילה תאוות ומנסה לעשות השתדלות גשמית כדי להשיג השגות. רק בזכות אותו ניצוץ רוחני האדם יכול לחיות.

אדם יכול לבחור במה להשקיע בחייו. מובן שישנם דברים הכרחיים ונצרכים, שהרי אנו חיים בתוך עולם חומרי ואנו לא מלאכים. אבל את עיקר ההשקעה כדאי להשקיע בלימוד התורה ובעבודה הרוחנית. ככל שנשקיע בעבודה הרוחנית, כך נוכל להוריד שפע לנו ולכל העולם.

ממבט שטחי וגשמי זה נראה כנטל. שכאילו כל שעת לימוד תורה היא חס ושלום בזבוז של שעה. הרי היינו יכולים להרוויח כסף בשעה הזו או לעשות דברים מהנים. אבל באמת זהו ניצול הזמן הטוב ביותר. באותה שעה הבאנו שפע כל כך גדול לעולם שגם שנתיים של השתדלות גשמית לא יוכלו להביא.

רק לימוד התורה יכול להביא אותנו למקומות טובים באמת. עלינו להשתדל ככל שאפשר להתעסק בקודש ובעבודה הרוחנית. בנוסף עלינו לדאוג להוקיר ולשמח ככל שאפשר את לומדי התורה הקדושה. ובוודאי שעלינו להישמר ביותר לא לדבר עליהם רעה ולא להזיק להם. בסופו של דבר כולם מפסידים מפגיעה חס ושלום בתורה הקדושה. וכולם גם זוכים כמובן לשפע עצום כתוצאה מריבוי אור התורה בעולם. השם יתברך יזכה אותנו להעריך את התורה ולומדיה, וכך נזכה לשפע עצום בחיינו.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *