כל מה שרציתם לדעת על נטילת ידיים

מאת רוני פיזנטי | א׳ באלול ה׳תשע״ג | יסודות היהדות, מצוות והלכה למעשה

נטילת ידיים זו מצווה פשוטה לקיום, אך מאחוריה מצויים סודות רבים ועצומים. את נטילת הידיים תיקנו חז"ל כך שנשמור היטב על טהרה ונקיות. ישנם כמה סוגי נטילות ידיים, שלכל סוג הפרטים והמאפיינים המיוחדים לו שמתאימים למצב המסוים בו אנו נמצאים. הנטילה שומרת אותנו ממזיקים, מסייעת לנו להתחבר לקדושה ואפילו מוכרת בתור סגולה לעשירות. אדם שירגיל עצמו ליטול ידיים בכל בוקר, בוודאי יזכה לחוש את הקדושה שמאחורי הדבר. נשתדל בע"ה לבאר כאן את עיקרי הדברים וההלכות הנוגעות לסוגי הנטילה השונים.

להורדת המאמר כעלון להדפסה בקובץ PDF לחצו כאן (מתאים לחלוקה לזיכוי הרבים)

נטילת ידיים בבוקר

נטילת הידיים החשובה ביותר היא בבוקר לאחר שקמים. כאשר אנו הולכים לישון הנשמה שלנו עולה לעולמות עליונים. הנשמה רואה דברים שהגוף לא יכול להכיל, מקבלת הכוונה להמשך הדרך ומקבלת כוחות מחודשים להתמודד עם קשיי החיים. לכן אדם שמרגיש עייף ותשוש כמו סמרטוט, יכול ללכת לישון ולקבל כוחות מחודשים שמטעינים אותו ברעננות ובאנרגיות חדשות ליום חדש וטוב. אמנם התרגלנו ואנו לוקחים את זה כמובן מאליו, אבל סתם שכיבה בצורה מאוזנת לא יכולה לתת לנו כוח, הכוח מגיע מהנשמה שקיבלה כוחות מחודשים מהחיבור לעולם העליון. כאשר הנשמה נמצאת למעלה, הגוף לא יכול להישאר ללא כוח רוחני המחייה אותו, שאילו היה נשאר ללא רוחניות, הגוף לא יכול היה להמשיך לחיות. לכן הנפש התחתונה, שהיא הרובד הנמוך של הנשמה, נשארת בגוף ומחייה אותו. אך עם זאת, בזמן שהנשמה נמצאת בעולמות עליונים, נוצר חלל ריק מנשמה גבוהה ואז כוחות חיצוניים של טומאה וקליפות נאחזים בגוף. כמו בית שלא גרים בו ואז הוא מתמלא באבק ולכלוך, כך הגוף שהנשמה יוצאת ממנו מתמלא בכוחות טומאה.

לפני שאנו קמים בבוקר, הנשמה חוזרת אל הגוף בחסדי השם, ואז ממילא כוחות הטומאה יוצאים משם. הדבר דומה לבית חשוך, שכאשר מדליקים בו את האור, כל החושך נעלם מאליו. עם זאת, חלק מועט מאותם כוחות חיצוניים עדיין נשאר, אך אינו יכול להישאר במקום חי בגוף בו הנשמה מאירה במלוא עוצמתה, אז הוא נאחז בציפורניים. מכאן נבין כמה חשוב להקפיד לגזוז את הציפורניים ולא להשאיר ציפורן שעוברת את קצה האצבע, שהרי הציפורניים הם מקום גידול לכוחות לא טובים. לא פלא שכאשר נדמיין מכשפה רעה שמשתמשת בכוחות לא טובים, היא תהיה בוודאי עם ציפורניים מאוד ארוכות. הדרך להוציא את הטומאה מתוך הציפורניים היא נטילת הידיים שתיקנו חז"ל.

כאשר קמים בבוקר, חשוב להשתדל לא לגעת בשום דבר, אפילו לא בעצמנו, כדי לא להעביר את הטומאה. אסור לברך ברכות בצורה שכזו ולהזכיר את שם השם, ולכן לא טוב לומר דברים שבקדושה באותו הרגע. הדבר היחיד שצריך לומר הוא "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך", שזו מעין תפילת הודאה לקדוש ברוך הוא שהחזיר לנו את הנשמה שהייתה מחוץ לגוף בעולמות עליונים. את זה אין בעיה לומר בזמן הקימה בעוד אנו יושבים על המיטה משום שאין כאן הזכרה של שם השם או של פסוק. לאחר אמירת "מודה אני", אנו צריכים להזדרז וליטול ידיים כמה שיותר מהר. המחמירים אפילו משאירים כלי לנטילת ידיים מוכן ליד המיטה כבר מלפני הלילה עם איזו גיגית קטנה שלתוכה יהיה אפשר לשפוך את המים, כל זה כדי לא להשהות את הנטילה וללכת בבית בלי נטילת ידיים. כמובן שזו רק החמרה ואפשר ללכת בתוך הבית לכיור הקרוב, אך ראוי להקפיד להימנע מלעשות כל פעולה לפני שעושים את נטילת הידיים. צריך לשים לב לא לעשות נטילת ידיים בתוך חדר שירותים ומקלחת, אלא ללכת למטבח או לכיור אחר בו אין בעיה כזו.

סדר נטילת הידיים הוא שפיכת המים מהכלי על כל יד שלוש פעמים לסירוגין. מוכרחים לעשות את הנטילה מתוך כלי כדי שהמים יינתנו מהכוח שלנו ולא מכוח הברז ולחץ המים. מתחילים מיד שמאל ששופכת מים מהכלי על יד ימין, לאחר מכן יד ימין לוקחת את הכלי ושופכת מים על יד שמאל. כך עושים שוב ושוב, עד שיוצא שכל יד קיבלה 3 פעמים מים מתוך הכלי. יוצא לבסוף שסדר הנטילה הוא: ימין, שמאל, ימין, שמאל, ימין, שמאל. חשוב לתת כמות מספיקה של מים בכל פעם ולשפוך את אותה כמות בבת אחת בכל פעם, זה יוצא בערך קצת יותר מחצי כוס חד פעמית בכל שפיכה של מים. כמובן שכל כוס היא שונה וקשה לדייק, לכן כדאי לתת מעט יותר ממה שנראה לנו שצריך. בדרך כלל רוב הכלים הסטנדרטיים המיועדים לנטילת ידיים (לא כלים מיוחדים או שמיועדים לילדים…) מכילים כמות מספיקה לכל 6 השפיכות על הידיים (ואף יותר). אם הכלי קטן מדי, אפשר למלא אותו שוב בין נטילה לנטילה.

לאחר הנטילה אנו מגביהים את הידיים ומברכים: "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים". כמובן שבעת הברכה, מזכירים את שם השם באמת ולא כפי שכתבנו (שאלו מהשמות שאינם נמחקים ולכן אנו לא כותבים אותם). לאחר הברכה מנגבים את הידיים וזוכים לכך שהטומאה תסתלק מאיתנו. כעת נוכל לברך את ברכות השחר ולהתחיל יום חדש, יפהפה ומבורך בע"ה.

נטילת ידיים לסעודה

בתקופת בית המקדש הכהנים היו אוכלים את התרומה בטהרה. כזכר לדבר חז"ל תיקנו שכל אדם מישראל שאוכל את עיקר המזון שלו (כלומר לחם) שייטול את ידיו לפני האכילה. חשוב לציין שזה בוודאי לא סתם מעשה שנועד לזיכרון בלבד, אלא שיש הרבה סודות עמוקים בדבר. אפשר להרגיש בקלות שכל האכילה שלנו הופכת להיות קצת יותר לשם שמיים, שאנו לא קופצים על האוכל כמו בהמות מלאות תאווה כי זה מה שהבטן הכתיבה לנו, אלא שאנו ממתינים מעט, עושים מעשה רוחני של טהרה, מברכים ורק לאחר מכן מתיישבים לאכול. הדבר נותן בוודאי הרבה יותר קדושה לכל עניין האכילה וכל הסעודה נראית אחרת.

הגמרא מציינת שכל המזלזל בנטילת ידיים בא לידי עניות, ומצד שני מספרת על רב חסדא שהיה נוטל ידיים בשפע והשם יתברך היה נותן לו שפע. מכאן לומדים שכדאי ליטול ידיים עם כמות גדולה של מים, שכן זוהי סגולה לעשירות ולקבלת שפע מהשמיים.

נטילת ידיים לסעודה עושים מתוך כלי, אך בניגוד לזו של הבוקר שמתבצעת לסירוגין, לפני הסעודה הנטילה תהיה שלוש פעמים על כל יד ברצף. כלומר יד שמאל שופכת מהכלי על יד ימין 3 פעמים ולאחר מכן יד ימין שופכת על יד שמאל 3 פעמים. לאחר הנטילה מגביהים את הידיים ומברכים על נטילת ידיים (כמו הברכה על הנטילה בבוקר), ולאחר מכן מנגבים. אגב, לא כדאי לנגב את הידיים בבגדים, כי חכמים אומרים שזה מביא לשכחה.

במקרה שאנו נמצאים בים ואין כלי או מים ראויים (כמו למשל מי ים מלוחים שפסולים לנטילה), כדאי לדעת שיש אפשרות נוספת, לטבול את הידיים בתוך מי הים (אפילו במלוחים), ואז לא צריך כלי או מים ראויים, אלא הדבר מטהר כמו מקווה.

נטילת ידיים אחרי שירותים

לאחר יציאה מבית הכסא נדרשת נטילת ידיים, בלי קשר לעשיית צרכים או לא. מעיקר הדין אין צורך בכלי בשביל הנטילה הזו, אלא אפשר פשוט לשטוף את הידיים בזרם של מים. עם זאת, יש שמהדרים לבצע את הנטילה מתוך כלי כמו הנטילה של הבוקר (לסירוגין: ימין, שמאל, ימין, שמאל, ימין, שמאל). על פי הקבלה יש עניין בנטילה 3 פעמים לסירוגין, כך שגם ללא כלי כדאי לשטוף את הידיים בצורה כזו של ימין, שמאל 3x פעמים. ברור שלאחר נגיעה במקומות לא נקיים בחדר השירותים, חשוב בנוסף לשטוף היטב את הידיים עם סבון ולא להסתפק בנטילה הרגילה. לאחר נטילה כזו לא מברכים על נטילת ידיים.

חשוב מאוד לציין שכל זה מדובר על כל שהייה בחדר שירותים, גם אם סתם נכנסנו לשם לשניה לקחת דבר מה. עצם השהייה בחדר השירותים משפיעה קצת טומאה על האדם, ולכן חשוב לעשות נטילה גם אם נכנסנו ויצאנו מבלי לעשות דבר ומבלי לגעת בכלום. אם אנו יוצאים מחדר השירותים לאחר עשיית צרכים, יש לברך את ברכת "אשר יצר" לאחר ניגוב הידיים שלאחר הנטילה (הברכה נמצאת בסידורים, בדרך כלל בהתחלה). הברכה היא לא על נטילת הידיים (שעל זה כאמור לא מברכים), אלא הודאה ושבח לקדוש ברוך הוא שנתן לגוף שלנו חכמה כל כך גדולה להוציא את הפסולת מהגוף דרך הנקבים בזמן שהחומרים החיוניים והמועילים לגוף נשארים ולא יוצאים גם הם. זה פלא גדול שרוב הגוף שלנו מורכב מנוזלים ואלו לא נשפכים החוצה דרך הנקבים, בזמן שהפסולת כן מצליחה לצאת דרכם. בזמן שאנו בשירותים, הדבר דומה לניתוח מסובך ביותר שאנו עוברים להוציא את הפסולת מבלי לפגוע בשאר חומרי ואיברי הגוף. אם לרופא מנתח שניתח אותנו בהצלחה אנו צריכים לומר תודה, אז כל שכן שצריך לומר תודה לקדוש ברוך הוא, שבין כל הטובות שעושה איתנו, הוא גם מנתח אותנו בצורה פלאית יום יום ובחינם. לכן לאחר הנטילה מנגבים את הידיים, ורק לאחר שהסרנו את הלכלוך והטומאה אז מברכים את הברכה להודות ולשבח לקדוש ברוך הוא.

נטילת ידיים במצבים נוספים

תפילה – לפני התפילה יש עניין גדול להיטהר לפני שאנו מדברים עם הקדוש ברוך הוא. ישנם חסידים שמקפידים לטבול במקווה בכל יום לפני התפילה בבוקר. מובן שלא כל אחד יכול לקחת על עצמו דבר כזה וזוהי רק חסידות ואינה חובה. אך לכל הפחות, נוכל ליטול את הידיים לפני התפילה כדי להעביר טומאה ממקומות שונים בהם היינו או נגענו, וגם לקבל מעט טהרה מתוך יראת שמיים לפני שאנו עומדים להתפלל לפני מלך מלכי המלכים. ברוב בתי הכנסיות מצוי מקום לנטילת ידיים בכניסה, ולא נדרש מאיתנו יותר מדי, רק למלא את הכלי וליטול. הנטילה הזו אינה חובה, ולא חייבים מכלי, אבל ראוי לכל אדם שמבין שהוא הולך לדבר עם השכינה. כמו כן, הכהנים נוטלים את ידיהם בכל פעם לפני שעולים לדוכן לברך את ישראל בברכת הכהנים.

בית קברות – לאחר שהייה בבית קברות (בתוך 4 אמות של קבר, שזה קצת פחות מ2 מטר) האדם נטמא בטומאה החמורה ביותר, שהיא טומאת מת. היום לצערנו אין לנו אפר של פרה אדומה כדי להיטהר מהטומאה הזו ולכן כולנו טמאי מתים. הכהנים לא יכולים לאכול בקדושה, אף אחד לא יכול להיכנס להר הבית וכו'. אמנם מהטומאה החמורה הזו אנו לא יכולים להיטהר, אך בנוסף אליה ישנה רוח טומאה ששורה במקומות האלו. לכן ביציאה מבית העלמין יש ליטול ידיים, גם כאן לא חייב כלי, אך טוב להדר אם אפשר ליטול מכלי לסירוגין כמו בבוקר. המנהג הוא לא לנגב את הידיים לאחר הנטילה ביציאה מבית הקברות.

משום רוח טומאה ונקיות – נטילת ידיים נוספת נדרשת במצבים שונים של נגיעה במקומות מסוימים. זוהי נטילה קלה יותר ולא מצריכה כלי או סדר מסוים. הסיבה לנטילה היא משום רוח טומאה השורה במקומות מזוהמים. בדרך כלל במקומות בהם מצויים מלמולי זיעה או שידועים שיש בהם רגילות לרוח טומאה ששורה. הנטילה נדרשת לאחר גזיזת ציפורניים, תספורת וחפיפה (הכוונה לחפיפה עם היד ולאו דווקא עם שמפו, כלומר שפשוף היד בין השיערות), תשמיש המיטה, נגיעה בנעליים ונגיעה במקומות המכוסים (כלומר במקומות בגוף שהמנהג לכסות אותם, כמו הרגל, הכתף, החלק העליון של היד, הגב וכו'). גם נגיעה במקומות מטונפים יצריכו נטילה, כמו הכנסת היד לאוזן וכו'.

לסיכום הדברים, ראוי לכל יהודי ללמוד היטב את הדברים ולטהר עצמו מהטומאה ששורה. נטילת הידיים מעבירה מאיתנו את הטומאה, אך מעבר לזה גם מעניקה לנו הרגשה מיוחדת של היטהרות וקדושה. חשוב ליישם את הדברים, ולכל הפחות את נטילת הידיים בבוקר שהיא חשובה ביותר. בוודאי שככל שנקפיד על הדברים, כך נזכה להיטהר ולהתקרב לקדוש ברוך הוא.

עוד על

מה אנשים מחפשים?

| נטילת ידיים || נטילת ידיים אחרי שירותים || נטילת ידיים בבוקר || אדם עושה פעולה בלי לומר מודה אני || האם מברכים על נטילת ידיים אחרי שירותים || מהי נטילת ידיים |

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

8 תגובות על כל מה שרציתם לדעת על נטילת ידיים

  1. מאת ענבר בן שימול‏:

    שלום,
    מדוייק,שלם , ברור ומועיל שביותר.
    אני בדיוק הגעתי לשלב (ב"ה!) שאני רוצה סוף סוף ללמוד הלכות ולדייק, כי למרות שאני היום עם כיסוי ראש ושומרת שבת וכל השאר יש הרבה דברים שאני עושה ע"פ הבנתי ולא ע"פ לימוד .עד עכשיו רציתי יותר להבין למה בכלל כל זה, מה שאתה גם מסביר דרך הפרשות.היום אני מבינה שהמצוות מעלות אותנו מבחינה רוחנית,מה שכנראה לא יכולתי להבין לפני.
    אין לי ספק שלקרוא את הפרשות השבוע שלך גם עזרו לי להגיע להבנה הזו.
    על הכל, תודה.

    • תודה רבה ענבר,

      כל הכבוד על ההשתדלות וההתחזקות. לשים כיסוי ראש ולשמור שבת זה דבר לא פשוט ולא קל בכלל למי שלא הורגל בזה. תהיי בטוחה שזה עושה רעש עצום בשמיים.

      ראיתי שהרבה גולשים מתעניינים בהלכות למעשה, אבל לצערנו אין הרבה מקורות בנושא בשפה פשוטה שמיועדים לקהל ללא רקע בנושא. רוב שיעורי התורה באינטרנט המיועדים לחסרי רקע הם על ענייני מוסר והשקפה בלבד, ורוב שיעורי ההלכות הם למתקדמים. אז כעת אני מנסה להוסיף קצת תכנים שיורידו את ההלכות המסובכות יחסית לרמה פשוטה יותר שכל אחד יוכל להבין בע"ה.
      אם יש הלכות המעניינות אתכם ונראות מסובכות או לא מובנות, אתם מוזמנים לפנות אליי ואשתדל בלי נדר להוסיף אותן.

      כל טוב.

  2. מאת אילנה‏:

    אני מצטערת, אבל עדיין לא הבנתי למה צריך ליטול ידיים לפני סעודה. בבוקר אני נוטלת, וגם אחרי שירותים. אבל לגבי נטילת ידיים לפני הסעודה, התשובה שלך לא סיפקה אותי

    • שלום אילנה,
      א. קודם כל צריך לדעת שלא התשובה שלי היא זו שצריכה לספק אותך, כי המצווה הזו קיימת בין אם אצליח לשכנע או לא. יכול להיות שלא העברתי את הדברים בצורה טובה, אבל זה לא ממעיט כלל מערך המצווה העצום.
      ב. נטילת ידיים לסעודה חשובה הרבה יותר מנטילת ידיים אחרי שירותים (כי הרי אחרי שירותים לא חייב כלי או 3 פעמים, ונטילת ידיים לסעודה מוכרחים מכלי ו3 פעמים על כל יד. בנוסף גם מברכים על נטילת ידיים לסעודה ועל אחרי שירותים לא, כי נטילה לסעודה זו מצווה בפני עצמה).
      ג. גם בבוקר או אחרי שירותים אנחנו לא באמת מבינים למה צריך ליטול, כי הרי אנחנו לא רואים את הרוחות הרעות ולא מרגישים שהנטילה באמת מטהרת אותנו. אלא שחז״ל שראו את הדברים ברוח הקודש ידעו וכיוונו אותנו. גם אם אנחנו לא מרגישים ומבינים, יש סודות עצומים מאחורי כל מצווה שמביאים לנו שפע גדול לחיינו וחבל לפספס את זה.
      ד. דווקא כאשר לא מבינים מצווה מסוימת, אז לקיים אותה זה הופך להיות הרבה יותר משמעותי ולשם שמיים. כמו שכתבנו בסיעתא דשמייא במאמר האחרון שהעלינו על ״נעשה ונשמע״ לפרשת השבוע (פרשת משפטים). זה לא אומר כמובן שלא צריך להבין, כי יש עניין לחקור ולדרוש עד שנדע היטב, אבל חשוב לקיים גם את מה שאנחנו לא מבינים כדי שלא נהפוך את התורה הקדושה לסוג של יועצת פשוטה שאנחנו מחליטים בכל מצווה אם היא צודקת או טועה חס ושלום.
      ה. הרעיון הכללי של נטילת ידיים הוא לטהר אותנו. הלחם הוא המאכל החשוב ביותר שבו יש תיקונים גדולים (ישנן 10 תיבות בברכת ״המוציא״ כנגד 10 מלאכות שעושים עד שמגיעים לשלב האפייה של הלחם שאותן מלאכות אלו תיקונים שונים שצריך לעבור לאחר שנתקללו אדם הראשון והאדמה. הלחם קיבל ברכה בפני עצמה שקודמת לכל שאר הברכות ולאחר האכילה מברכים ברכת המזון שהיא הברכה היחידה מהתורה). לכן כאשר אוכלים סעודה עם לחם, חז״ל הקדושים תיקנו לנו לאכול בדרך של טהרה ולכן יש לעשות נטילת ידיים, כחלק מאותם תיקונים שאנו עושים באכילת הלחם.

      שיהיה בהצלחה ואני מקווה שבסיעתא דשמייא הועלתי בדברים.

  3. מאת עדי‏:

    שלום
    המידע מועיל וזה מחזק לי את הידע לגבי נטילת הידיים. תודה.
    יש לי כמה שאלות ואשמח אם תוכל לענות עליהן..
    1.רשמת כשיוצאים מבית הכיסא לאחר צרכים צריך ליטול ידיים, ליטול ידיים עם כלי? עם שטיפה סתמית של היד תחת זרם מים? 3 פעמים כמו בבוקר?
    2.לפני ארוחה, אם איני אוכלת לחם, אני עדיין אצטרך לעשות נטילת ידיים רגילה כמו בבוקר?

    • שלום,
      1. מעיקר הדין לא צריך כלי לנטילת ידיים לאחר בית הכיסא. מספיק שטיפה תחת הברז. למרות זאת יש הרבה שמחמירים ומשתדלים לעשות עם כלי שלוש פעמים כמו בבוקר. ואם אין כלי, טוב ליטול בכל זאת שלוש פעמים בכל יד לסירוגין גם ללא כלי אלא תחת הברז.
      2. אם לא אוכלים לחם אין צורך בנטילת ידיים (למרות שתמיד טוב לשטוף ידיים ובוודאי שאם הן מלוכלכות אז כדאי). רק אם אוכלים לחם בשיעור של כביצה (54 גרם) עושים נטילת ידיים עם ברכה ואם אוכלים כזית (27 גרם) אז עושים נטילה בלי ברכה. נטילת ידיים כזו היא לא כמו בבוקר, אלא שלוש פעמים רצופות על יד ימין ואז שלוש על שמאל. לא לסירוגין.

      השם יברך אתכם ויצליח את דרככם הרוחנית.

  4. מאת מוריה‏:

    בטעות בירכתי על נטילת ידיים שלא צורכת ברכה.
    מה אני עושה?

    • כדאי להתחזק בלימוד ההלכות הקשורות ולהשתדל לשים לב להבא. ברגע שאדם עושה השתדלות אמתית ומאמץ כדי לא להיכשל בדבר שנכשל בו בעבר, אז הקדוש ברוך הוא מעיד עליו שהתשובה שלו שלמה.

      ככלל לכל הברכות, אם קרה בטעות שמברכים ברכה שאינה צריכה, יש לומר מיד ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״.

      הכי חשוב לא להישבר מדברים כאלו, כי לפעמים היצר הרע מביא לנו מקרים כאלו רק כדי לייאש אותנו ואז הוא מרוויח הרבה יותר כי אנחנו עוזבים את הכל. כאשר אדם הולך בדרך הנכונה, אז גם אם נופלים לפעמים זה לא נורא כל עוד קמים. לכן שבע ייפול צדיק וקם, כי צדיק זה לא מי שאף פעם לא נופל, אלא מי שנופל ודואג תמיד לקום בחזרה.

      השם יברך אתכם בכל טוב ויצליח דרככם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *