לא לשכוח את ההתלהבות – פרשת צו

מאת רוני פיזנטי | י׳ בניסן ה׳תשע״ג | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

מה ההבדל בין בית המקדש שמהווה את המקום הרוחני ביותר בעולם כולו לבין בית שחיטה מלא בהמות מתות, דם וסירחון שמבטא את שיא הגשמיות? ההבדל הוא בהתבוננות שלנו על הדברים. שהרי מתוך עיניים גשמיות וראיה שטחית גם בית המקדש עלול להיראות כמקום גשמי, אלא שברגע שאנו מבינים מה עומד מאחורי אותה החומריות, אנו זוכים להתקרב יותר למהות הרוחנית שמלובשת באותו החומר. הדבר דומה לאדם שדוקר אדם חף מפשע, וכעת מי שמסתכל על התמונה בשטחיות יחשוב שאותו מעשה גרוע יותר ממעשי בהמה, אך אם נגלה שאותו אדם הוא רופא שמנתח את חברו כדי להציל את חייו, נבין שאותו מעשה בא מתוך מניע נפלא וטוב. אותו מעשה מקבל מהות שונה לגמרי כאשר ההתבוננות בדברים היא שונה. אדם שמקריב קרבן יכול להתייחס אליו כמו שמתייחסים למנגל, או שהוא יכול להתייחס אליו כמו דרך חומרית לביטוי הרוחניות ולהתקרב לקדוש ברוך הוא. הכוונה של אותו אדם משנה את כל המציאות סביב אותו המעשה.

פרשת צו מתארת את דרך הקרבת הקרבנות על המזבח: "והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה" (ויקרא ו', פסוק ה'). אסור בשום אופן שהאש על המזבח תכבה. כאשר אנו מקריבים קרבן, אנו מוכרחים לזכור את הכוונה וההתלהבות בעצם המעשה הגשמי לכאורה שאנו עושים. שהרי אם אין לנו את אותה האש בלבנו, אנו רואים לא יותר מסטייקים שנצלים על האש, אז כיצד אותם סטייקים יכולים לכפר עלינו? אלא שכאשר אנו מכניסים את אש ההתלהבות, וזוכרים את הכוונה מאחורי המעשים, אנו זוכים להתחבר לקדוש ברוך הוא דרך הקרבת הקרבן.

היום לצערנו אין לנו בית מקדש, נתפלל שהשם יתברך ירחם עלינו ויבנה אותו במהרה. היום אין לנו את המסלול המהיר להתקרב לשכינה דרך הקרבנות, אין את הדרך הגשמית והטכנית שאוגרת בתוכה אוצר רוחני עצום. אך חשוב לדעת שהמהות הרוחנית שמאחורי הדברים נשארה כפי שהייתה. אם נוכל להגיע לאותה התלהבות וכוונה כמו האש על המזבח, נוכל לזכות לשפע רוחני עצום. אולי מהסיבה הזו התפילה באה במקום קרבן, שהרי כל מהות התפילה היא הכוונה וההתלהבות שלנו. דרך התפילה אנו יכולים להגיע לאותה אש על המזבח.

בכל מצווה שאנו מקיימים ואפילו בכל מעשה פשוט שאנו עושים עומדת כוונה רוחנית שמפעילה אותנו. אף אחד לא מזיז אפילו אצבע ללא סיבה שמניעה אותו לכך. הכוונה יכולה להיות עמוקה ומחושבת או סתם אקראית וטיפשית, אבל בכל אופן תמיד יש כוונה כלשהי. אם נזכור להכניס אפילו במעשים הפשוטים שלנו את ההתלהבות בעבודת השם ואת הכוונה שלנו להתקרב לקדוש ברוך הוא, נזכה בע"ה להתחבר אליו ממש כמו שהיה בזמן בית המקדש עם הקרבת הקרבנות. שהשם יתברך יבנה לנו את בית המקדש במהרה כך שנוכל לחזור לעבודת הקרבנות ולהתחבר אליו בקלות וביעילות.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *