לא צריך לתת דין וחשבון לכל אחד – פרשת בראשית

מאת רוני פיזנטי | י״ג בתשרי ה׳תשע״ד | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

אדם וחווה קיבלו ציווי אלוקי, לא לאכול מעץ הדעת טוב ורע. הנחש מגיע אל חווה ופותח איתה בשיחה קנטרנית שסוחפת אותה עד שהיא עוברת על הציווי האלוקי החשוב. צריך להבין שחטא האכילה מעץ הדעת התחיל הרבה לפני שחווה אכלה ממנו, הוא התחיל כאשר הנחש פיתה אותה להיגרר לשיחה ולענות לשטויות שהוא אומר לה. תארו לכם כמה כאב ראש היה יכול להימנע אם רק חווה הייתה מחליטה לסיים את השיחה עם הנחש במקום להמשיך להצטדק ולענות לו.

כשהנחש אמר שהשם ציווה לא לאכול מכל עץ הגן, חווה כנראה הרגישה צורך להגן על עצמה או על הציווי של הקדוש ברוך הוא, ולכן העמידה את הנחש על טעותו. היא הסבירה לו שזה לא מה שהוא חושב, שמותר להם לאכול מכל העצים בגן ורק מעץ הדעת אסור להם לאכול. הצעד הזה היה פתיחת מנגנוני ההגנה שלה ותחילת הנפילה.

כולנו מגיעים למצבים האלו לפעמים. מישהו זורק לנו איזו הערה טיפשית ולא נכונה שמקפיצה אותנו, ואנו מרגישים שאנו מוכרחים להגן על הכבוד שלנו או של אחרים ולהצטדק בפני אותו אדם. כשאנו עושים זאת, אנו לא שמים לב שהפכנו את אותו אדם לבעל שליטה ואת עצמנו לעבדים הכפופים לו. מלך שפועל בצורה מסוימת לא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד. בוודאי שהוא לא ינסה לרצות את כולם ולצאת בסדר מול כל אדם יחיד. אך עבד שפועל בצורה מסוימת מוכרח לתת הסברים לממונים עליו כך שלא יכעסו עליו ויבואו אליו בטענות. אם ניקח ברצינות כל הערה של אחרים, נהפוך להיות כמו אותו עבד. אפשר לראות את זה היטב בילדים קטנים שרבים על כל הערה של חבר ומושפעים מאוד מהסביבה וממה שאחרים חושבים.

תארו לכם שמישהו רוצה לצחוק על חשבוננו וזורק לנו הערה שאנו טיפשים. תארו לכם שבמקום להתעלם ממנו, נחליט להוכיח לו שאנו לא טיפשים. אז נסביר לו שעברנו בהצטיינות את הלימודים, נטרח ללכת להביא את התעודות המתאימות ולהראות לו אותן, ולבסוף ניקח יום חופש מהעבודה כדי לעשות מולו תחרות ראש בראש כדי לבחון מי חכם יותר. לאחר כל זה, אנו יכולים לשמוח שמחה אדירה על שניצחנו את אותו אדם בתחרות שערכנו והוכחנו לו שאנו חכמים יותר. אבל אם נסתכל היטב על הדברים, נוכל להבין שגם אם ניצחנו בתחרות, עדיין הפסדנו בגדול והמנצח האמיתי הוא ללא ספק אותו אדם.

גם בהנחה שניצחנו בתחרות, עדיין לא הרווחנו ממנה דבר. אותו אדם השפיל אותנו, הביא אותנו להתאמץ בשבילו כאילו שהוא איזה בוס גדול שאנו צריכים להצטדק לפניו, גרם לנו להביא תעודות ולקחת יום חופש במיוחד בשבילו כאילו שהוא מלך שאנו צריכים לכבד ולהעריץ, וכל זה בזמן שהוא צחק עלינו כל הזמן ורק רצה לתת לנו להזיע. אותו אדם ניצח אותנו, שהרי המשחק האמיתי לא היה מי שינצח בתחרות שערכנו, אלא המשחק היה לגרום לנו להתאמץ ולהיות כמו כלבים שעושים את רצון הבעלים ששולטים עליהם. כשאותו אדם העיר את ההערה שלנו, היינו צריכים פשוט לחשוב בתוכנו "מי הוא בכלל?", שהרי מדוע אנו יוצאים מנקודת הנחה שהוא טוב יותר מאיתנו שנצטרך להצטדק ולצאת טובים לפניו?

הנחש קינא באדם וחווה, הוא רצה להפריד ביניהם ולעשות רע. הוא לא היה טיפש, הוא ידע היטב שמותר להם לאכול מכל עצי הגן חוץ מאחד, אלא שכדי לשלוט על חווה כדי לפתות אותה היה לו צורך להגזים ולהקצין. הוא ניסה להרחיק את חווה מאמונה בכך שאמר שהקדוש ברוך הוא אוסר להם הכל. חווה הרגישה צורך להצטדק ולשמור על האמונה שלה, אז היא הסבירה לו שהקדוש ברוך הוא התיר להם לאכול מכל עצי הגן חוץ מאחד. באותו רגע, חווה הפכה להיות כפופה לנחש שמוביל את השיחה. הרי אם היא ניסתה להצטדק בפניו, זה אומר שהיה חשוב לה שהנחש יבין את האמת וכאילו ייתן לה אישור להמשיך להחזיק בשמירת המצווה שלא לאכול מעץ הדעת. היא הפכה את הנחש למעין שליט שקובע אם מה שהיא עושה זה בסדר או לא. במקום זה, היא יכלה לסיים את הכל בצורה פשוטה הרבה יותר. כאשר הנחש העיר את ההערה שלו, היא יכלה פשוט לומר לו באגרסיביות שזה לא עניינו ולהמשיך בדרכה. מי אמר שאנו צריכים לתת דין וחשבון לכל אחד?

את העניין הזה כולנו רואים בחיי היום יום שלנו. אנשי מכירות רודפים אותנו יום יום מתוך חוצפה ועזות להתערב בחיים הפרטיים שלנו וכאילו מחליטים בשבילנו שהמסלול או החברה שאנו נמצאים בהם כעת הם אינם טובים בשבילנו. כאילו שהם יודעים טוב יותר מאיתנו מה טוב בשבילנו או אילו החלטות לקבל בחיינו. בני זוג עוברים את זה בלי סוף כאשר ההורים, בני משפחה וחברים מתערבים בעניינים שבין הבעל והאשה, כאילו שהם מבינים טוב יותר מבני הזוג ויכולים להחליט את ההחלטות בשבילם. כמעט בכל התקלות שלנו עם מכר אנו עוברים את התהליך הזה. שואלים אותנו שאלות ואנו צריכים להשיב עליהן כאילו שאנו במבחן שאנו מוכרחים לעבור כדי לרצות את אותו אדם ששואל. אם אנו מרגישים שאנו מוכרחים לרצות את אותו אדם, זה אומר שאנו נותנים את השליטה לאותו אדם ואנו מחכים שיאשר לנו שמה שאנו עושים זה בסדר. לאחר שאנו נותנים שליטה לאדם כלשהו על דבר הקשור אלינו, יהיה לנו קשה מאוד להרגיש טוב בדרך שונה משלו.

כדי להבין את הדברים נתאר מצב שכיח מחיי היום יום. תארו לכם זוג נשוי טרי שמאוד מעריכים ואוהבים זה את זו. כמו כולם, לכל אחד יש את היתרונות והחסרונות שלו, והאשה הצעירה עדיין לא למדה לבשל ולכן לבינתיים הם קונים אוכל מוכן. זה לא הפריע לבעלה שמאוד אוהב את אשתו והוא אפילו נהנה מהאוכל המוכן. תארו לכם שכעת הבעל נמצא עם חברים שמספרים לו שהדבר הכי חשוב באשה זה שהיא תכין אוכל טעים. לאחר חצי שעה שכולם מדברים על זה, הבעל כבר מרגיש אחרת לגמרי. פתאום הוא יזרוק לאשתו כל מיני עקיצות, כל דבר קטן יכעיס אותו, ומדי פעם הוא יקפיץ את העניין לאויר בהאשמה שהיא לא בסדר כי היא לא יודעת לבשל. תארו לכם שאותו בעל יגיע להורים שלו ויטעם מהמעדנים של אמא שלו, ולאחר שהוא יאמר לאמו כמה האוכל שלה טעים, היא מיד תאמר לו משהו בסגנון: "למה אשתך לא מבשלת לך אף פעם?". מיותר לציין שכאשר הבעל יחזור לביתו, תיפתח שם מלחמת עולם.

שימו לב היטב למצב השכיח שתואר שמתרחש בכל יום מבלי שנשים לב. כמובן שהפרטים קצת שונים אצל כל אחד, כמובן שזה לא רק במסגרת הנישואין אלא במסגרות שונות, אבל העניין הוא זהה ומוכר. אם הבעל היה מתעלם מדברי החברים ומדברי אמו, הוא היה המאושר באדם עם נישואיו. מתוך המחשבות והרגשות האישיים של אחרים, הוא מוכן להרוס את הבית שלו. החדירו לו רגש עוין מבלי שהוא ישלוט על כך. כי הוא מרגיש שהוא צריך לרצות את החברים ואת אמו במסגרת הנישואין שלו.

כל אדם שמחליט לחזק את אמונתו ולעשות תשובה בוודאי חווה את הדברים מקרוב. מתוך הרבה מאוד יהודים שרוצים לעשות תשובה רק מעטים מצליחים. הסיבה לכך היא בדיוק אותו עניין שאנו מדברים עליו. כי החברים יצחקו ויגידו "מה, השתגעת?!", ההורים יסבירו שזה לא כדאי כי "לדתיים אסור לעשות שום דבר והם חיים בבועה בלי קשר עם העולם החיצוני", המכרים שרואים כיפה ישר דואגים לשאול "מה קרה? מישהו נפטר?" וכך לכל אדם מהסביבה יש את ההערות שלו. הרי זה ברור שמתוך הסביבה הרחוקה מתורה ומצוות, בוודאי שכמעט כולם יחשבו בצורה שלילית על העניין. אבל השאלה היא אם אנחנו רוצים לרצות את כולם ולתת להם לקבל את ההחלטה בשבילנו? או שנרצה לבחור את הבחירות הפרטיות שלנו מבלי לתת דין וחשבון לאחרים?

לפעמים מתוך ההקנטות שמקבלים החוזרים בתשובה מהמכרים השונים, הם מרגישים צורך להצטדק. כאילו שהם עושים משהו לא בסדר שהם שמים כיפה על הראש וכעת הם מוכרחים להתנצל ולהסביר את עצמם בפני כולם. פתאום הם מתחילים להמציא תירוצים על כך שהם רק מנסים את זה, או שזה בשביל המזל כדי להצליח במבחן או תירוצים שונים אחרים. כל התירוצים האלו מביאים אותנו לתבוסה. שהרי גם אם התירוצים נכונים, עצם העניין שאנו צריכים לתת דין וחשבון על האמונה שלנו לאחרים היא הניצחון שלהם וההפסד שלנו. כאילו שאנו מבקשים מאחרים אישור, "בבקשה תגידו לנו שמותר לנו לחזק את האמונה וללכת בדרך התורה".

כולנו מרגישים צורך להצטדק כדי לצאת טוב בעיני אחרים. אבל האמת היא שאנו צריכים ללכת עם האמת ולתת לכולם לצפצף עד מחר. שיגידו מה שהם רוצים, אנחנו לא צריכים להצטדק ולחנך אותם, לא לפחד מהם ולא "להראות להם מה זה!". אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו.

יותר מכל, הנחש מייצג את היצר הרע. מאנשים זה עוד קל יחסית לברוח ולהימנע מלהכניס אותם לחיים הפרטיים שלנו, אבל את היצר הרע שנמצא בתוכנו הרבה יותר קשה להשתיק. עלינו לברוח ככל שאפשר מלנהל משא ומתן עם היצר הרע. לא פעם היצר הרע ישאל אותנו מדוע אנו עושים כך וכך, אם נחליט לענות לו ולהצטדק, זו תהיה תחילת הנפילה שלנו. כבר כתבנו בעבר על היצר הרע (לחצו כאן למאמר) שמנסה להיות חבר שלנו, להחדיר לנו מחשבות ולקבל בשבילנו החלטות. חשוב ללמוד לזהות את הדברים כדי להצליח בע"ה להתגונן מפניו. כמו הנחש, גם היצר הרע ינסה בכל כוחו להכניס לנו סערת רגשות כדי לבלבל אותנו, כך שניתן לו לקבל את ההחלטה במקומנו. אך אם נהיה בשליטה ובמודעות, נוכל להתגבר עליו.

חשוב לזכור תמיד שאנחנו מספיק חזקים ונבונים כדי לקבל את ההחלטות שלנו בעצמנו. אין כל רע בלהתייעץ עם אחרים או לברר דברים עם עצמנו, אבל כל זה בתנאי שאנו הם ששולטים במצב ולא גורמים חיצוניים המשפיעים עלינו. לאנשים חשובים ומכובדים יש יועצים, ואותם אנשים יודעים שהם יכולים להיעזר בהם, אך הם יודעים היטב שהם אלו שבשליטה והם מקבלי ההחלטה לבסוף. אם היועצים משפיעים על הבחירה האישית שלנו, אם אנו מוכרחים לתת להם הסברים מפורטים על מדוע אנו חושבים איך שאנו חושבים ומדוע אנו מחליטים מה שאנו מחליטים, אז הם כלל לא יועצים, אלא הם השולטים שקובעים.

השם יתברך ישמור אותנו מלתת דין וחשבון למי שלא צריך לתת לו, מלעשות פשרות ולנהל משא ומתן עם היצר הרע, ויזכה אותנו לחיות באמונה וביטחון רק בו יתברך, כך שניתן דין וחשבון על כל המעשים שלנו רק לו.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *