להוריש את יושבי הארץ – אקטואליה מפרשת מסעי

מאת רוני פיזנטי | כ״ג בתמוז ה׳תשע״ד | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

פרשת מסעי סוגרת את ספר במדבר, ומתארת את סיום מסעות בני ישראל (לפני ספר דברים שכולו נאמר בתקופה קצרה במקום אחד לפני מות משה רבינו). בני ישראל עומדים להיכנס לארץ ישראל והקדוש ברוך הוא מצווה אותם להוריש את יושבי הארץ. בצורה אירונית ביותר ובהשגחה פרטית מוחלטת, הדברים האלו כאילו נכתבו בדיוק למצב בו אנו נמצאים היום.

הפסוקים בבמדבר לג׳ (נא׳ – נו׳) מתארים את הדברים בדקדוק. אנו מצווים להוריש את כל יושבי הארץ. ״כי לכם נתתי את הארץ״, חשוב להבין שהארץ שייכת לקדוש ברוך הוא והוא נתן אותה לנו ולא לגויים. ואז הוא אומר שאם לא נוריש את יושבי הארץ, הם יהיו ״לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה״. על זה מפרש אור החיים הקדוש שלא רק שלא נזכה בחלק שהם יושבים בו ולא אנחנו, אלא שהם ירצו גם את החלק שכן זכינו לשבת בו.

היום אפשר לראות את הדברים ברורים יותר מתמיד. ישנו עם שיושב בתוכנו, שאותו אנחנו מפרנסים, נותנים לו שירותים שונים, העברת סחורות, מים, חשמל, תקציבים ועוד שלל דברים נוספים. והם בתמורה נלחמים, עושים פיגועים, משגרים טילים ומנסים לחסל אותנו בכל דרך אפשרית. הם מקיימים היטב את הפסוק ״וצררו אתכם על הארץ״.

אנחנו יכולים לחפש פתרונות עד מחר. יכולים לחלום על השלום הנכסף. יכולים לנסות לרצות את כל העולם כדי שיאהבו אותנו. אבל כל זה לא יעזור. כל הפסקת אש הומאניטרית רק נותנת להם כוח להתחמש ולתכנן את הפיגועים הבאים. כל ניסיון לצאת יפים מול כל העולם רק גורמת להפגנות גדולות יותר שמוציאות אותנו כמו רוצחים. צריך לזכור שכל העולם שונא אותנו בין כה וכה. זה לא משנה כמה ננסה להיות נחמדים והומאניטריים, בסופו של דבר כולם תמיד שנאו אותנו ותמיד ימשיכו לשנוא אותנו. ישנו רוב ערבי בעולם, וגם לגבי הנוצרים הלכה היא שעשו שונא ליעקב. מאומות העולם בוודאי לא תגיע הישועה.

לצערנו זה כבר לא רק אומות העולם, כי גם בתוכנו ישנם כאלו שקוראים לעצמם יהודים ובכל זאת מפגינים נגד הלחימה בעזה. לא אכפת להם שחיילים קדושים שלנו נהרגים או שכל הארץ הפכה לקו האש עם הרקטות, רק אכפת להם שהטרוריסטים שרוצים לחסל אותנו לא ימותו על ידינו לפני שהם יספיקו לפוצץ את עצמם עם חגורת נפץ שתביא אסון חס ושלום.

כל זה אולי לא היה מפריע כל כך, אלא שישנם קורבנות יהודים שנופלים שם. וכל זה מתוך התחשבות בעולם והענקת סיוע לשופכי הדמים שלהם. המלחמה הפכה להיות מלחמה פוליטית שמופעלת על ידי שיקולים מוטעים לחלוטין. אנחנו שולחים לשם חיילים שימסרו נפש בעד המדינה ואז מסייעים לצד האויב. החיילים צריכים לחשוב פעמיים לפני שיורים על מחבל רק מתוך מחשבה של מה יהיה בכותרות העיתונים בעולם. החיילים מסכנים את עצמם רק כדי לא לסבך את ראשי המדינה עם העולם. הפסקות אש וסיועים שונים שאנו מעניקים להם רק נותנים לאויב כוח ויכולת להתגבר ולרצוח חיילים יהודים טהורים וקדושים. מה שווה כל האתיקה שלנו כלפי מחבלים פוטנציאליים אם היא הורגת את חיילנו?

כל זה רק כדי להראות לאומות העולם כמה אנחנו ״טובים״, כדי שיאהבו אותנו ויגידו לנו שמותר לנו להגן על עצמנו. וכל זה כשאין עוד מדינה אחת בעולם שלא טווחת בלי הכרה על ימין ועל שמאל חפים מפשע על כל ניסיון קטן של תקיפה כלשהי. לא קיימת מדינה בעולם שלא הרגה חפים מפשע בכמויות במלחמות השונות (וגם סתם כך בלי שום מלחמה), ובכל זאת כולם יכולים לספר לנו על הומאניטריות. השאלה היא למה אנחנו צריכים להתחנף ולקבל אישור מהגויים? אמנם ברור הדבר שעם ישראל הם רחמנים בני רחמנים, ובוודאי שאין הכוונה להרוג סתם כך אנשים. אבל במקרה שאין ברירה והדבר נצרך כדי להגן על עצמנו, אז בוודאי שהדבר עדיף מאשר לשלם בחיי החיילים שלנו. צריך לדעת שכל המרחם על האכזרים – סופו להתאכזר לרחמנים, ואת זה רואים היטב היום.

פרשת מסעי מביאה לנו פתרון אחד ויחיד. הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו להוריש את כל יושבי הארץ. אסור להשאיר פה אף אחד. ארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל. הקדוש ברוך הוא שברא את כל העולם ואת הארץ הזו בפרט נתן לנו אותה במתנה ואת זה כל אומות העולם יודעים היטב. אף אחד לא מתווכח עם התורה הקדושה, אפילו לא הגויים. הארץ שייכת לנו ומי שרוצה חלק בה, צריך לחיות בה על פי החוקים שלנו.

אפשר להתווכח עם זה כמה שרוצים. אפשר לחלום על השלום. אבל זה לא משנה גם אם נשמיד את החמאס או את הג׳יהאד, כי תמיד יהיו ארגונים חדשים שיקומו להם רק כדי להצר לנו. כי זה מה שהקדוש ברוך הוא כתב לנו בתורתו הקדושה. אנו מצווים להוריש את יושבי הארץ, ואין שום אפשרות אחרת לחיות כאן בשקט.

חשוב לדעת שהתורה מגנה, ולכן על כל יהודי לעשות מאמץ גדול בלימוד התורה להצלחת החיילים, קריאת תהלים ותפילה לפני בורא העולם שירחם עלינו ויצליח את דרכם של הלוחמים המוסרים נפש. כאשר ישראל עושים רצונו של מקום, אז השם יתברך עושה רצונם. וזה מה שקראנו בשבת בפרשת מטות ״ולא נפקד ממנו איש״. בני ישראל יצאו להילחם וחזרו כולם בריאים ושלמים בלי שייפקד אפילו אחד מהם. לצערנו כעת לא זכינו לזה, אבל לכל הפחות נוכל לעשות את ההשתדלות שלנו בתפילה ולימוד כך שבעזרת השם יתברך לא יהיו עוד הרוגים ופצועים בצד שלנו.

השם יתברך יסייע לנו ויצליח את דרכנו, ישלח ברכה והצלחה לכל חיילי צה״ל שיצליחו במשימתם ויחזרו בריאים ושלמים בגופם ובנפשם, יזכה אותנו שנוכל לומר כמו בפרשת מטות ״ולא נפקד ממנו איש״, השם יתברך ישמור בהשגחה פרטית ומיוחדת על כל חייל וחייל ויתן לו כל צרכו, ייתן ללוחמים אמונה חזקה וביטחון, יפיל את כל האויבים פגרים מתים לפניהם, יראה לנו ניסים גדולים ויגביר את כוח התורה בעולם כך שיתקיים הכתוב ״יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון לפניך השם אלוקינו יכרעו ויפלו״ ויביא לנו את הגאולה השלמה במהרה בימנו אמן.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *