פרויקט מיוחד לסליחות – איך להתחזק באמונה – חלק ג׳: עצות מעשיות

מאת רוני פיזנטי | ז׳ בתשרי ה׳תשע״ו | חיזוק האמונה, שבת, חגים ומועדים

לפעמים אנחנו מרגישים שלמרות הרצון החזק שלנו להתקרב להשם יתברך, בכל זאת אנחנו נתקעים. לפעמים אנחנו מרגישים התלהבות עצומה, צימאון ותאווה ענקית לרוחניות ולקדושה, אבל איכשהו אנחנו מוצאים את עצמנו באותם הרגלים ואותם מצבים בהם היינו נמצאים תמיד. בתאוריה הכל נשמע קסום ונפלא, אבל בפועל הדברים מסובכים יותר ולא תמיד מסתדרים. לכן ננסה להתמקד בעצות מעשיות שיוכלו לעזור לכל מי שמרגיש תקוע, לקום ולהתחיל לפעול לשינוי החיים למקום טוב יותר.

שינוי סביבה

הגורם העיקרי שמקנה לנו הרגלים, מחדיר לנו רגשות, יוצר לנו מחשבות ומעצב את העולם הפנימי שלנו זה הסביבה החיצונית. אדם מושפע מהסביבה במידה רבה וכמעט שאי אפשר לנצח את זה. אי אפשר לגדול בבית ספר שמחנך לכפירה, עם חברים שסוגדים לחטאים ועבירות ולהפוך להיות צדיק. אי אפשר לשמוח מקיום מצוות כשכל החברים לועגים לזה. אם כל החברים יוצאים למועדונים ואנחנו לא יכולים, אז נרגיש בעונש. אם כל המשפחה מחללת שבת ואנחנו יושבים בחדר, אז בוודאי שלא נרגיש אוירה של שבת.

כשכולם מסביב פועלים בצורה מסוימת, אז יש לנו דחף פנימי שגורם לנו לרצות לפעול כמוהם. זה צורך להשתייך ולא להרגיש בודד. צריך כוחות נפש עצומים כדי להצליח ללכת נגד הסביבה ולעשות דברים שונים. תנסו לבדוק מה קורה כשאתם יושבים בחדר מסוים עם עוד הרבה אנשים ואז פתאום כולם קמים. גם אם אין לנו מושג למה כולם קמו, בכל זאת נרגיש צורך לקום. כך זה עובד בכל עניין. כשכולם נוהגים בצורה מסוימת, אז גם אנחנו עושים את זה. ואם אנו מתנגדים ולא עושים את זה, אז נהפוך לחלשים ונרגיש צורך להצטדק בפני כולם. כשמישהו צריך להסביר במקום עבודה חילוני שצריך להשאיר דלת פתוחה כדי שלא תהיה בעיה של ייחוד, או שהוא לא יכול לאכול מהעוגה שהביאו כי אין לה כשרות, אז הוא פתאום מרגיש נבוך. כי הוא עושה דברים שונים מהנורמה באותו המקום. הוא עושה קידוש השם גדול בכך ויש לו על זה שכר עצום, אבל בפנים יהיה לו קשה שלא להרגיש חלש ודחוי.

לכן על כל יהודי מוטלת האחריות לעצב לעצמו את הסביבה. עלינו לעשות השתדלות מירבית למצוא מקום עבודה מתאים להשקפות הרוחניות שלנו. אפשר להתארח בשבתות אצל משפחות מארחות, בישיבות או במקומות אירוח אחרים באוירה דומה. בשעות הפנויות אפשר ללכת לבית מדרש כלשהו (ולבנות יש מדרשה), וכך גם נרוויח לימוד תורה וגם נזכה להכיר חברים חדשים שמתאימים להשקפות שלנו. נוכל להכיר רב שיוכל לעזור לנו ולכוון אותנו. ככל שנכניס סביבה מתאימה ותומכת לחיינו, כך נוכל להרגיש טוב יותר עם השינוי וזה ידחוף אותנו להתקדם.

חשוב מאוד לציין שהסביבה החדשה לא מחליפה את הישנה לחלוטין, אלא באה רק בתור תוספת. אדם לא יכול לזרוק את כל הסביבה שהכיר, להפנות עורף לכל החברים ולנתק קשר עם המשפחה חס ושלום. אנו חייבים הכרת הטוב למשפחה ולכל אותם שליוו אותנו במשך חיינו, וגם מעבר לזה הם חלק מאיתנו שאי אפשר להתעלם ממנו. אם יש חברים שהולכים בדרכים לא טובות ואנו מרגישים שהם משפיעים עלינו לרעה, אז אפשר להתרחק. אבל לא סתם זורקים חברים ובוודאי שלא מנתקים קשר עם משפחה.

חשוב לשמור על קשר עם כל אותם אנשים שהכרנו בעבר, רק שכעת נשמור על קשר כשר. לאחר שנקבל חיזוקים ועוצמות לנפש, נהפוך לחזקים יותר וכך נוכל גם להשפיע על הסביבה. פתאום לא נרגיש צורך להצטדק על שאנו מברכים על האוכל שאנו אוכלים, אלא נברך מכל הלב מתוך ביטחון וכך כל האחרים פתאום ירגישו נבוכים על כך שהם לא מברכים. כך נוכל לזכות גם את הסביבה להתקדם למקום טוב יותר.

מעבר לשינוי סביבת האנשים, חשוב לשנות גם את המצבים, הפעילויות וכלל הדברים שנמצאים סביבנו. אדם שצופה בטלוויזיה באיזה סרט יכול לקבל מסרים הרסניים שברגע אחד יורידו לו את האמונה, יכניסו לו מחשבות כפירה ותאוות ויגרמו לו לתפיסה מעוותת של המציאות. אדם שמסתכל על פריצות ברחוב לא יכול לשמור על חיבור להשם יתברך. עלינו לסגל לעצמנו הרגלים טובים ופעילויות שיעזרו לנו להתקדם למטרה. משחק כדורגל יכול אולי להעביר לנו את הזמן בכיף, אבל זה דבר ריקני שלא יוביל אותנו לשום מקום. אם נכניס פעילויות חשובות כמו לימוד תורה ופעילויות לחיזוק הנשמה נזכה להתקדם למקומות הרבה יותר טובים.

התבוננות

חשוב לכל יהודי לקחת פסק זמן מהשגרה מפעם לפעם ופשוט להתחיל להתבונן. להיות עם עצמו ולהתחבר למשהו גדול יותר. לחשוב על כל הניסים שמתרחשים אצלנו בכל רגע, לחשוב כמה אנחנו מודים להשם יתברך על כל החיים הנפלאים וכל הדברים שיש לנו, לחשוב על כל הדברים הלא טובים והעבירות שעשינו, לחשוב על המצוות שעלינו לעשות, לחשוב על הנשמה שלנו שנמצאת בתוך גוף, לחשוב על השם יתברך שמסובב את העולם, שולט ונמצא בכל מקום וכו׳. אפשר להוסיף לזה גם דיבור ולהפוך את זה למעין תפילה והתבודדות. פשוט לדבר עם השם על הכל, על מה שעברנו, על מה שאנחנו רוצים ועל הכל. אפשר לעשות את זה בצורה של חשבון נפש בכל יום לפני השינה. אפשר לעשות את זה בצורה של מדיטציה יהודית. ואפשר בעוד המון צורות, כל אחד לפי ההעדפה שלו. העיקר הוא לנסות להתחבר ולהידבק בקדוש ברוך הוא. צריך לדעת שכמה דקות כאלו יכולות להפוך יום שלם למוצלח יותר. ככל שנעשה את זה זמן רב יותר, בצורה חזקה יותר, עם יותר כוונה ועם הרבה רגש, כך זה ישפיע יותר וייתן לנו כוחות עצומים להמשך.

חשוב לציין שלא צריך כלים מיוחדים לשם כך. יש אנשים שהולכים במיוחד לשדות כדי להתבודד, אבל אז כשאין שדה בסביבה אז הם לא עושים את זה. אבל אפשר לדבר עם השם בכל מקום ועל אחת כמה וכמה שאפשר בקלות להתחבר במחשבה להשם יתברך. גם באמצע נסיעה ברכב, גם בהמתנה בתור בסופר וגם בהליכה ממקום למקום. אפשר אפילו להיות באמצע מקום רועש, בתוך המולה של אנשים ופשוט להתחיל לחשוב על חיבור להשם יתברך ולדבר איתו בלב. אדם שלא מתחבר להשם הוא כמו רובוט שעושה מה שכולם עושים מבלי לחשוב ולהתבונן ובלי להבין מה הוא עושה ואיך זה מקדם אותו. כל יהודי חייב את החיבור הזה לנשמה שלו. כמו מפה שעוצרת את המירוץ של החיים כדי לראות אם אנחנו בכלל נמצאים בדרך הנכונה.

קבלות קטנות

אם נשאיר את הדברים בידי הטבע, לא נצליח להתקדם הרבה. כדי לעשות שינוי אנו צריכים ללכת נגד ההרגלים שלנו ולעשות דבר שנוגד את הטבע. לכן חשוב לקבל על עצמנו בלי נדר קבלות טובות שבהן נשתדל להתמיד וכך נוכל לרכוש הרגלים חדשים טובים יותר. למשל אדם שרגיל לישון עד מאוחר יוכל לקבל על עצמו לקום מוקדם לתפילה וקריאת שמע וכך הוא עושה דבר שנוגד את הטבע שלו שאליו התרגל. בהתחלה זה יהיה קשה, אבל לאט לאט זה יהפוך לקל יותר עד שזה יהפוך להרגל חדש שאותו הוא יוכל לעשות בצורה טבעית. הוא מעצב לעצמו טבע חדש. כך לאחר שהדברים הופכים לחלק מאיתנו, נוכל לקבל על עצמנו דברים חדשים וכך לצמוח עוד ועוד.

חשוב להגביל את זה ולקחת על עצמנו דברים שנוכל לעמוד בהם. כשאנשים רוצים לקבל על עצמם קבלה מסוימת, לרוב זה נעשה מתוך התלהבות בעבודת השם. אבל צריך לדעת שהתלהבות זה דבר חולף. כשלוקחים קבלה על עצמנו, צריך לעשות את זה מתוך שיקול דעת. כשאדם מתרגש משיעור תורה הוא יכול להחליט לעצמו שמעכשיו הוא הופך לצדיק ולוקח על עצמו המון מצוות. אבל לאחר זמן קצר ההתלהבות חולפת והשגרה חוזרת ואז הוא מוצא את עצמו קורס תחת העומס עד שהוא עוזב את כל הקבלות וחוזר להרגלים הישנים. את הקבלות צריך לקחת במלוא הרצינות ולא לעשות מזה צחוק וליצנות כך שכל יומיים נחליט לקבל על עצמנו משהו חדש שבכלל לא נעשה אותו. אנו צריכים לקבל על עצמנו דברים ברורים וקטנים שאנו יודעים שיש באפשרותנו לעמוד בהם, ולאחר שקיבלנו על עצמנו, עלינו לעשות הכל במסירות נפש כדי לעמוד בזה.

חשוב שהקבלה תהיה דבר מוגדר ומפורש. פעמים רבות אנחנו מחליטים שמעכשיו אנחנו הופכים לאנשים טובים יותר. אבל אין הגדרה מוחלטת לאדם ״טוב״, ולכן אנו עלולים לטעות בפירוש של זה. אם נחליט שמעכשיו אנחנו לא כועסים יותר, אז לא רק שזה דבר קשה ביותר שכמעט אי אפשר לעמוד בו ללא הכנות מוקדמות רבות, אלא שזה גם דבר לא מוגדר. נחמד שאנו רוצים לא לכעוס, אבל איך עושים את זה בפועל? איך מכניסים את זה לשגרה של חיינו? הדברים צריכים להיות ברורים לגמרי ברמה מעשית. אדם שרוצה לעבוד על הכעס יקבל על עצמו למשל לנשום עמוק במשך שתי דקות בכל פעם שהוא מרגיש כעס. אדם שרוצה להפוך לטוב יותר יחליט שהוא צריך לעשות בכל יום מעשה חסד כלשהו עם אדם זר. אשה יכולה לקבל על עצמה צניעות במשהו מוגדר, כמו למשל כיסוי ראש, חצאיות ארוכות יותר וכו׳. כל אדם יקבע את זה לפי הרמה האישית שלו. אבל חשוב להגדיר משהו מפורש שאנו יודעים כיצד להכניס אותו ליום יום שלנו ואיך לפעול בצורה מעשית.

מסירות נפש

חלק גדול מעבודת הקודש שלנו בנוי על מסירות הנפש. הקדוש ברוך הוא רוצה שנתאמץ. זה לא משנה אם נשיג את המטרה או לא, שהרי זה נמצא בידיים של הקדוש ברוך הוא והוא יכול להביא אותנו אל המטרה גם ללא כל מאמץ מצדנו, ומצד שני הוא יכול להרחיק אותנו מהמטרה גם אם נתאמץ חזק כל כך כמו שאיש לא התאמץ מעולם. השגת הדברים תלויה בקדוש ברוך הוא. אנחנו רק מבצעים את ההשתדלות שלנו ואת המאמץ שעלינו לעשות.

ככל שהמאמץ יהיה גדול יותר, כך ההשגה שלנו גדולה יותר והשכר רב יותר. מי שמוסר נפש כדי לקיים מצווה כלשהי למרות שיש לו קושי רב בכך מקבל שכר גדול יותר על המצווה מאשר מי שזה בא לו בקלות. לרוב האנשים אין דחף מיוחד לאכול חזיר או להשתחוות לפסל, לכן השכר על זה לא יהיה רב כמו למישהו שגדל בין הגויים ובמשך כל חייו אכל דברים טמאים ועבד עבודה זרה וכעת החליט לעשות תשובה והוא מוותר על כל זה למען התורה הקדושה. ככל שהמאמץ יותר גדול ומסירות הנפש עצומה יותר, כך המצווה גדולה יותר.

את עניין מסירות הנפש עלינו להכניס בעיקר בקבלות החדשות שאנו מקבלים על עצמנו. כשרגילים לקיום מצווה כלשהי, אז אי אפשר בלעדיה. אבל כאשר מקבלים קבלה חדשה, אז מרגישים שצריך להתאמץ כדי לקיים אותה. ממש צריך להכריח את עצמנו כדי להצליח לקיים את מה שלקחנו על עצמנו. אנשים רבים מתייאשים מהר כי הם מצפים לדברים טובים ויפים, לרוחניות ולעוצמות נפש, ולבסוף מקבלים איזה מעשה טכני בלי רגש שנקרא מצווה שקשה להם להתחבר אליו. דברים שונים מתנגשים עם המצווה הזו וכאילו שזה הזמן הכי לא מתאים בשבילה. אז פתאום חושבים למה קיבלנו על עצמנו את זה? בשביל מה צריך את המצווה הזו? אבל חשוב לזכור שזה מבחן מלמעלה כדי לנסות אותנו. עלינו למסור נפש על המצווה ולרצות אותה באמת. רק לאחר שנחליט בנחישות לקיים את המצווה בכל מחיר, לאחר שנתאמץ ונכריח את עצמנו לקיים אותה גם אם זה נטול כל רגש, רק אז נזכה באמת במצווה הזו ונוכל להתחבר אליה.

נשים רבות שהסתובבו בלבוש לא צנוע היו בטוחות שזה מה שהן אוהבות ושכך זה האופי שלהן. לאחר שקיבלו על עצמן ללכת בלבוש צנוע זה היה קשה ביותר והיה נראה להן שהן מכוערות ולבושות כמו סבתות מיושנות, שאין לזה טעם, שחם להן, שזה מוריד מערכן וכו׳. אבל לאחר שהכריחו את עצמן ומסרו נפש על הדבר פשוט כי כך החליטו וגם אם אין בזה כל רגש, פתאום הן זכו לראות כמה זה נפלא. פתאום כל אחת שעוברת ברחוב עם לבוש כמו שהיו רגילות ללבוש בעבר נראית להן כזולה, מסכנה וכלואה. פתאום הן מרגישות שהנפש מתעצמת והופכת לחזקה יותר. פתאום הן מבינות שגם אם ישלמו להם את כל ההון שבעולם כדי להתלבש כמו בעבר הן לא יעיזו להסכים. רק צריך להחליט בנחישות מתוך מסירות נפש ואז אפשר להתגבר על כל המכשולים.

תחבולות מול היצר הרע

היצר הרע הוא האויב הכי גדול של האדם. מגיל 0 הוא כבר נמצא בתוכנו, מכיר את נקודות החולשה שלנו ויודע כיצד לסובב אותנו. הוא האויב הכי מסוכן בחליפה של צדיק. הוא מראה לנו שהוא רוצה רק את טובתנו ומנסה לעזור לנו. הוא מראה לנו שהתאוות הרגעיות שהורסות אותנו הן הדבר הכי טוב בשבילנו. שהדברים האסורים הם הכי מושכים. שהמצוות חס ושלום מיותרות, מיושנות ומשעממות בעוד שהעבירות הן מרגשות ומועילות. הכל דמיונות ושקרים, אבל הוא מציג את זה בצורה כל כך טובה שקשה מאוד לא להתבלבל. הוא אפילו גורם לנו להרגיש כאילו זה הרצונות שלנו בעצמנו. כאילו שהוא חלק מאיתנו עד שאנחנו לא מתייחסים ליצר הרע בתור דבר נפרד, אלא כאילו שאנחנו חושבים ורוצים את הדברים שהוא מכניס לנו מעצמנו. הוא נמצא עמוק בתוכנו שאנחנו כבר לא מפרידים בינינו לבינו.

אבל החדשות הטובות הן שיש עצה. כשיעקב אבינו גר אצל לבן מלך הרמאים, הוא עשה תחבולות כדי להינצל ממנו. כשאדם מתנהג בצורה מסוימת, אז דווקא מתוך אותה התנהגות יכולה לבוא העצה. כך כולנו יכולים לעשות תחבולות מול היצר הרע. אם הוא מסובב אותנו, אז גם אנחנו נסובב אותו. אם הוא מרמה אותנו, אז גם אנחנו נרמה אותו.

צריך לחשוב כל הזמן כיצד לעשות תחבולות. למשל, היצר הרע תוקף אותנו בתאוות בעיקר כשאנחנו לבד. ליד אנשים אנחנו מתנהגים אחרת ופחות רוצים לעשות עבירות מתוך שאנו מתביישים מהם ורוצים להראות לכולם שאנו טובים. אז אם נדאג להקיף את עצמנו באנשים נוכל להיפטר מהתאוות לזמן הזה. אם היצר הרע לא נותן לנו ללכת לשיעורי תורה, אז נוכל לנצל את הזמן בדרכים לשמיעת שיעורים בmp3. אפשר גם לחפש נושאים שמעניינים אותנו שאינם קשורים ליהדות (ששם אין יצר הרע…) ואז לחפש שיעורים שמועברים בנושאים דומים על פי התורה הקדושה. אם היצר מפתה אותנו לעבירה כלשהי במקום מסוים, אז מראש נמנע מעצמנו להגיע לאותו המקום. אם אנחנו יודעים שיש מצבים מסוימים שמעוררים בנו את היצר הרע, אז מראש לא ניתן לעצמנו להגיע לאותם מצבים. כך ננסה ככל שאפשר לזהות היכן היצר פועל בצורה חזקה ונחשוב כיצד נוכל לעשות תחבולות כדי לנצח אותו.

חשוב לזהות את דרך הפעולה של היצר הרע בתוכנו. לפעמים כאשר אנחנו מבינים שהיצר הרע פועל בצורה מסוימת, רק הידיעה הזו לבדה פועלת בצורה חזקה ומחלישה את היצר הרע גם בלי שנעשה דבר. הרי היצר הרע הוא שקר, וכאשר מתגלה האמת אין לו שום קיום. אפשר להמציא הרבה שקרים וכל עוד לא יודעים את האמת אז אפשר להיות מבולבלים מאוד. אבל כאשר יודעים את האמת, אז כל השקרים מאבדים משמעות. זה כמו שאדם הולך בחושך ולא יודע מה קורה סביבו, אבל ברגע שהוא מדליק את האור כל החושך נעלם וכל השקרים מאבדים כל משמעות.

כדי לנצח את היצר הרע נוכל להשתמש בתכונות החזקות שלנו ובדברים שאנו אוהבים. אם לאדם יש כשרונות מיוחדים, אז הוא יוכל לנצל אותם לעבודת השם ולהתקדם בקלות. אם אדם אוהב דברים מסוימים, אז הוא יכול להתמקד באותם דברים. אם למשל לאדם יש נטייה ללימוד מסוים, אז כדאי שהוא ילמד את מה שהוא אוהב. אם אדם מתחבר למצווה מסוימת, אז כדאי לו לבנות את עצמו על המצווה הזאת. אם אדם טוב בעשיית חסד, הוא יכול להשקיע בזה ולפתוח איזו עמותה. אם הוא אוהב ללמד, אז הוא יכול לקרב אנשים וללמד תורה. ככל שנעשה את הדברים שאנו אוהבים, כך היצר פחות יוכל להשפיע ונהיה חזקים יותר.

לזכור מה אנחנו עושים

חשוב תמיד לזכור מה בכלל אנחנו עושים. יש לנו דרך ומטרה וזה שווה הכל. רק שלפעמים אנחנו שוכחים את זה. אם אדם היה יכול לראות לנגד עיניו שהשם יתברך נמצא מולו, אז הוא לא יכול היה לחטוא לעולם. אם אדם היה מבין את העולמות העליונים והיה רואה למה גורמת כל מצווה וכל עבירה, הוא היה מקיים כל היום רק מצוות בלי לנוח לרגע. אם היינו רואים את העולם הבא כבר עכשיו, היינו עושים הכל כדי להגיע למקום הכי טוב שם. אדם היה נזהר בכל ההידורים של המצוות, לומד כל היום תורה ולא היה מתקרב אפילו לקצה של עבירה. אבל הבעיה היא שאנחנו בהסתר פנים ולכן אנחנו מרשים לעצמנו לחטוא. לכן חשוב לזכור מהי המטרה של הכל, מה התפקיד שלנו ולחשוב על התכלית מדי פעם.

צריך להבין שכל מצווה היא כמו יהלום. שכל עבירה היא כמו רעל שאנו מחדירים לתוכנו. תארו לכם אדם שקיבל הוראה לסחוב אבנים כבדות ממקום למקום מבלי שהוא מקבל על זה שום שכר. אותו אדם ינסה למצוא תירוצים להתחמק מזה ואם בכל זאת יכריחו אותו, הוא ישנא כל רגע. אבל תארו לכם שמגלים לו שאותם אבנים הן אבנים יקרות מאוד וכל מה שהוא סוחב עובר לרשותו. כעת אותו אדם יעבוד בשיא המרץ ויסחוב את כל האבנים, ואחר כך יצטער שאין עוד אבנים לסחוב. העבודה היא אותה עבודה, רק שההתבוננות היא שונה והידיעה נוספה לתמונה. כך צריך להבין שכל יהודי שעושה עבירות הוא פשוט לא יודע או לא מתבונן בתמונה הכוללת. יש לו מבט מצומצם שמונע ממנו לראות את הטוב שבזה. לכן אדם צריך להתבונן יותר ולזכור את התפקיד שלו ואת המטרה, ואז הוא יראה איך הדברים שנראו לו קשים ומסובכים הופכים להיות קלים ומהנים. הוא ירצה להתאמץ והוא גם ישמח מכל רגע, כמו מישהו שאוסף יהלומים.

חשוב לתת לעצמנו גם חיזוקים חיוביים. כמו שנותנים סוכריה לילד קטן שמגיע לבית הכנסת, וכמו שמחלקים הפתעות בתהלים, כך נוכל לחזק את עצמנו כדי לשמוח ולהנות יותר. אם הצלחנו לקיים מצווה לא פשוטה, אם הצלחנו לעצור את עצמנו מעבירה כלשהי, אם עשינו דבר טוב, אז מגיע לנו חיזוק כלשהו. נרשה לעצמנו איזה מאכל טעים, אולי נקנה לעצמנו מתנה כלשהי או שנעשה כל דבר אחר שיעשה לנו הרגשה טובה. אפשר לעשות ערב מהנה של שיעור תורה עם פיצה, אפשר להזמין את החברים ולעשות כיף תוך כדי עשיית חסד או לימוד וכו׳. כך נוכל לקשר את ההרגשה הטובה עם המצווה ונחדיר אל הלב שעשינו דבר טוב. כך מתוך שלא לשמה בא לשמה ולאט לאט נוכל ללמוד לאהוב ולהנות מהמצוות עצמן גם ללא החיזוקים.

שמחה

חשוב מאוד לשמור על השמחה שלנו. אם נקיים את המצוות מתוך צער ועצבות, אז בסופו של דבר זה יכביד עלינו ויהיה לנו קשה מאוד. אף אחד לא אוהב לעשות דברים שמביאים לו צער ועצבות. אם אנחנו אנשים חזקים, אז נצליח אולי להתאמץ ולקיים את המצוות למרות הקושי, אבל זה סתם יעשה לנו הרגשה לא טובה וזה ירחיק אותנו וימנע מאיתנו להתקדם.

כדי לשמור על השמחה, נוכל להשתמש בחיזוקים החיוביים או בהתבוננות במטרה ובתכלית שהזכרנו קודם לכן. ככל שנלמד ספרי מוסר ונבין טוב יותר את המהות והמטרה של הדברים, כך נוכל להתחזק יותר בביטחון וזה כבר יביא לנו את השמחה. הכי חשוב זה ללכת בדרך האמת ולהשתדל לקיים את התפקיד שלנו. כאשר אדם מקיים את מה שהוא טוב בו ועושה את השליחות שלו, אז הוא מרגיש טוב עם עצמו וזה מביא לו סיפוק ושמחה. כאשר אדם חי בשקר, מסתכל על אחרים ורוצה את מה שיש להם ומנסה לעשות דברים שהם כלל לא התפקיד שלו, אז הוא יהיה מתוסכל ומסכן. לכל אדם יש את הכישורים שלו והיתרונות שלו. אם כל אחד ירצה לעשות את התפקיד של השני, אז כולם יהיו אומללים. כאשר אדם נדבק לאמת ועושה את מה שהוא צריך לעשות מתוך שורש נשמתו, אז הוא יהיה מאושר.

תפילה

לאחר שהבאנו רשימה של עצות לחיזוק האמונה, חשוב לזכור שבסופו של דבר זהו רק החלק הקטן של ההשתדלות שעלינו לעשות. הרי מי שבאמת קובע ומעצב את המציאות זה רק השם יתברך. כל אלו עצות מתוך הראיה הקצרה והדלה שלנו, אבל פעמים רבות אפשר לראות אנשים שעושים את ההפך הגמור ובכל זאת מצליחים הרבה יותר מאחרים. כי רק הקדוש ברוך הוא יכול לנהל את העניינים ולהחליט מה יהיה איתנו.

לכן העצה הטובה ביותר היא להתפלל. ככל שנתפלל מעומק הלב, כך נוכל לזכות לדברים טובים ונפלאים. אם נתפלל להשם בהכנעה, מתוך אהבה וכיסופים אליו, אז בוודאי שהתפילה שלנו תישמע. אם נשליך את כל יהבנו על השם יתברך, אז בוודאי שהוא ייתן לנו את כל מה שאנו צריכים. ככל שנכניס רגש, עומק וכוונה בתפילה, כך היא תהיה מיוחדת יותר ותתקבל יותר. אדם שמתחנן להשם באמת ומעומק הלב יתברך ייענה בוודאי. גם אם כל הסיכויים מראים אחרת וגם אם התייאשנו מזמן, צריך לדעת שאפשר תמיד להתפלל והשם יתברך יכול לסדר הכל ברגע. אין שום דבר קשה לו והכל יכול להתהפך כנגד כל הסיכויים. השם יתברך הוא אבא שאוהב אותנו ורוצה לתת לנו את כל מה שנרצה, רק צריך לבקש.

השם יתברך יזכה את כולנו לעלות מעלה מעלה בשלבי האמונה והרוחניות, להגיע לדרגות גבוהות ועצומות, להתמלא ביראת שמיים ואמונה טהורה, להיכתב ולהחתם לחיים טובים ולשלום יחד עם כל ישראל ולהגיע לגאולה השלמה מהרה. גמר חתימה טובה לכל בית ישראל.

למאמר הקודם בסדרה איך להתחזק באמונה חלק ב׳ – ספרים מומלצים

למאמר הראשון בסדרה איך להתחזק באמונה חלק א׳ – תורה ומצוות

עוד על , ,

מה אנשים מחפשים?

| קבלות קטנות להתחזק |

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *