לזכור מי רואה ויודע הכל – פרשת בהר

מאת רוני פיזנטי | כ״א באייר ה׳תשע״ג | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

מטבענו אנו נוטים לומר ולעשות את הדברים הנוחים לנו, למרות שהם לא תמיד הדברים הנכונים. יצר האדם מנווט אותו פעמים רבות לדרכים לא ישרות כדי להשיג את מה שהוא רוצה. הנחמה של האדם היא העובדה שאף אחד לא רואה אותו ולא יודע על מעשיו ומחשבותיו. הרי אף אחד מאיתנו לא היה מתנהג בצורה שהוא מתנהג או חושב בצורה שהוא חושב, אילו היה יודע שכל האנשים מסביבו קוראים את מחשבותיו הפנימיות. כמה שטויות עוברות לנו בראש, כמה הצגות אנו עושים ליד אחרים, כמה דברים שאנו לא מאמינים בהם אנו מוכרים לאחרים, כמה עצות לא טובות אנו נותנים, כמה מילים טיפשיות נוציא מהפה רק כדי לא להודות בטעויות שלנו… כולנו מרגישים ברי מזל שאף אחד לא רואה ושומע מה הולך אצלנו בפנים. אבל כל זה לא מדויק, שהרי הפרשה שלנו מזהירה "ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוקיך…" (ויקרא כה', פסוק יז'). אולי אין אדם שיכול לראות ולדעת מה קורה אצלנו בפנים, אבל הקדוש ברוך הוא רואה ויודע הכל.

אדם שנותן לחברו עצה שאינה טובה יכול לטעון שלדעתו היא כן היתה טובה. הוא בקלות יכול להתחמק מאשמה בטענה שהוא לא ידע שהדברים יגיעו למקום לא טוב. הוא יכול לרמות את כל העולם וכולם יחשבו שהוא האדם הכי טוב עלי אדמות. אך את הקדוש ברוך הוא אף אחד לא יכול לרמות. השם יתברך רואה הכל, שומע הכל ויודע הכל. גם המחשבות הפנימיות שכלל לא שמנו לב אליהן גלויות לפניו. כל מה שאנו חשים ומרגישים, הכל פתוח מולו.

אנשים רבים יכולים להשתנות, הם יכולים לקבל על עצמם קבלות טובות ולהחליט לנווט את חייהם לדרך טובה. אבל בסופו של דבר ישנו משהו המניע אותם, וכאשר אותו מניע לא יהיה רלוונטי, הם יחזרו בשניה אחת לחייהם הקודמים. אדם למשל יכול להיזהר מלגנוב משום שהוא חושש להיתפס, אך אם תזדמן לידו גניבה שאף אחד בעולם לא יוכל לדעת עליה, כמו למשל גניבה וירטואלית דרך האינטרנט שרק הוא יודע עליה, אז כבר לא תהיה לו שום בעיה לבצע את הפשע. אדם יכול להרגיש אהבה לאשתו ולהיות נאמן רק לה, אך כאשר האהבה תדעך לה, היא כבר לא תעניין אותו והוא יחפש ריגושים חדשים. אדם יכול להיות הכי אדיב ומנומס לכולם מתוך רצון להיות מכובד ואהוב, אך אם יגיע למצב שהוא נמצא על אי בודד, הוא יתחיל להתנהג כמו קניבל כי הוא יודע שהוא רחוק מהבית ואף אחד לא רואה אותו. האדם היחד שייזהר היטב במעשיו ואף במחשבותיו הוא אדם ירא שמיים שמבין שהקדוש ברוך הוא רואה אותו בכל רגע. השינוי האמיתי היחיד שמגיע באמת מבפנים הוא למי שירא מאלוקים.

לכן התורה מצווה אותנו "לא תונו איש את עמיתו", אך זה לא מספיק משום שאנחנו יכולים לספר סיפורים על כמה אנחנו מנסים לעזור לאדם מסוים, בזמן שכל המעשים הטובים שלנו מגיעים מתוך אינטרסים אישיים ומניעים אגואיסטיים של אונאה. אנו יכולים אפילו להאמין בטוב הלב שלנו בעצמנו מרוב שאנו חיים בשקר הזה. התורה לא מסתפקת בציווי הזה, אלא מוסיפה את הפרט החשוב "ויראת מאלוקיך". אם אדם יימנע מאונאה כי הוא חושב שהוא אדם טוב, כי אכפת לו מהזולת או מכל סיבה אחרת, אז אמנם זה אצילי ויפה, אבל זה לא יחזיק מעמד. אדם טוב זה דבר יחסי והאכפתיות מהזולת נובעת מיחסי גומלין ומה שיוצא לנו מזה בתמורה, לכל סיבה יש דבר שיכול לסתור אותה ותמיד יגיע המקרה ששם הפיתוי גדול מדי ואז ניפול. הסיבה היחידה שבגללה יהודי צריך להימנע מאונאה היא "ויראת מאלוקיך". כי אדם שירא מאלוקים ונמנע מאונאה עושה זאת מכל הלב, בכל מקום ובכל הנסיבות האפשריות. הוא יודע שהשם איתו בכל מקום והוא ציווה אותו על האיסור הזה. גם על אי בודד וגם בתוך המחשבות האפלות שאף אחד לא יודע עליהן הוא מציית לכללי התורה משום שהוא מבין שהשם יודע הכל.

אדם שמחזק את יראת השמיים שלו בצורה אמיתית הופך לאדם טוב יותר. הוא לא יכול להזיק לאחרים כי השם ציווה אותו על כך. הוא מברך כל אחד ואחד בסביבתו ומשתדל לעשות כמה שיותר חסד ומעשים טובים. כל זה לא בגלל שהוא מחפש את האהדה של הסביבה, אלא משום שכך השם ציווה אותו. הוא מבין שהשם נמצא איתו ורואה כל מעשה, כל דיבור וכל מחשבה. אז הוא נזהר היטב בכל דבר שהוא עושה, מוציא מהפה או חושב. רק מתוך יראת שמיים אפשר להגיע לשינוי טוב ואמיתי. השם יתברך יזכה אותנו להגיע ליראת שמיים אמיתית וטהורה שתחזק אותנו ותצמיח אותנו מעלה מעלה.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *