למי שייכת השבת? (פרשת ויקהל)

מאת רוני פיזנטי | כ״ג באדר ה׳תשע״ג | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

השבת היא יום קסום ונפלא. סוף סוף אפשר לנוח מהטרדות של כל השבוע, נמצאים במנוחה, לא עובדים ואין מטלות כבדות על הראש, הכל ממש תענוג. אז מדוע הכניס השם יתברך כל כך הרבה איסורים דווקא ביום המיוחד הזה? למה אי אפשר לנסוע עם כל המשפחה לאיזה יום פיקניק מפנק עם בשר על האש כדי לענג את השבת עד הסוף? לפעמים אנו מרגישים שיהיה הרבה יותר עונג בשבילנו לעבור על איסורים שונים במקום לדקדק בכל ההלכות המרובות. אז מדוע כל כך מגבילים אותנו?

חשוב להבין שהשבת אמנם ניתנה לנו במתנה, אבל כעסקת חבילה. הדבר דומה להורים שמכניסים לחשבונות של הילדים סכומי כסף גדולים. כעת הילדים רוצים לקנות את כל הממתקים והצעצועים שיצאו אי פעם לשוק, אך ההורים מסרבים ומתנים את המתנה רק ברכישת דברים חשובים כדי לבנות את עתיד הילדים, כמו רכישת בית כשיגדלו, ארגון חתונה וכו'. כך הקדוש ברוך הוא נתן לנו במתנה את השבת, אך אם סתם נשתמש בה לצרכינו הגשמיים, לא יהיה בה שום תועלת בשבילנו ונבזבז אותה. לכן ישנם איסורים שונים המגבילים את השימוש במתנה הקדושה והנפלאה הזאת. הקדוש ברוך הוא רוצה שנהנה ממנה, אך בדברים מועילים הרבה יותר, בהתעלות רוחנית ובצמיחת הנשמה שלנו.

לכן בתחילת הפרשה נאמר: "וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון להשם" (שמות לה', פסוק ב'). לנו יהיה קודש והשבתון הוא להשם. לא טיולים ברכב או נפנופים על המנגל, גם אם זה מענג אותנו, זו לא מטרת השבת. אלא קודש, לנהוג בו קדושה, ללמוד תורה, לדבר דברי קודש, שהכל אצלנו יהיה קדוש ושונה משאר השבוע. אין לנו בעלות על השבת, השבת היא שבתון להשם.

יהודי צריך לענג את השבת, לשמור את השבת, לכבד את השבת… הכול לכבוד שבת. לא לעשות את הדברים שיהיו נוחים בשבילנו, אלא שיהיו לכבוד השבת. תארו לכם שאחד הרבנים הגדולים או אחד האנשים המכובדים בעולם מגיע לביקור אצלנו. האם יתכן שלא נפתח לכבודו שולחן ענקי מלא בכל טוב? אנו נתכונן לכך זמן רב לפני ונכין את הכול שיהיה הכי מושלם שאפשר. נכין לכבודו את כל התבשילים האפשריים, גם אם אנו יודעים שהוא לא ייגע כמעט בכלום. נערוך שולחן יפהפה עם כלים מכובדים וכל הסלטים המוצלחים שאי פעם יצאו לנו, הכל לכבודו. לא נחשוב על עצמנו, על הדברים שאנו אוהבים, אלא איך לארח ולכבד את אותו אדם. גם אם יתחשק לנו רק קרקר עם גבינה, אנו נוותר על העונג הפרטי שלנו כדי להוציא סעודה מלכותית עם בשר, יין ודגים, רק כדי לכבד את אותו אדם. אם כל זה בשביל אותו אדם, אז האם לא כדאי לעשות זאת לכבוד השבת שהקדוש ברוך הוא ציווה עלינו בכבודה?

אנו מצדנו מוכנים לפעמים להעביר את כל השבת בשינה כדי להשלים את השעות מכל השבוע. אבל בצורה כזו אנו מכבדים רק את עצמנו. בפרשה שלנו אנו קוראים שהשבת היא שבת להשם. היא צריכה להיות קודש, לא הזמן הפנוי להשלמת שעות שינה. השם יתברך ציווה אותנו בשמירת השבת ונתן לנו איסורים והגבלות, כל אלו מיועדים כדי להעצים את הנפש הפנימית שלנו. כמובן שצריך לשמוח וליהנות, לאכול טוב ולפנק את עצמנו בדברים מיוחדים בשבת. אבל כל זה לכבוד שבת שמגיעה אלינו לביקור. העיקר הוא לתת מקום לנשמה, ללמוד תורה ולהכניס לעצמנו כוחות רוחניים לכל השבוע.

השבת ניתנה לנו במתנה כדי שנשתמש בה בצורה מתאימה. אם אנו לא שומרים על הכללים, אנו אמנם יכולים לכייף ולשמוח, אבל הכול הולך לנפש הבהמית שבתוכנו. כדי לשמוח שמחה אמתית ופנימית, של רוחניות וחיבור לאינסוף, אנו מוכרחים ללכת על פי ההוראות שקיבלנו. ביום השביעי אסור שתהיה לנו פריקת עול מצוות חס ושלום, אלא "יהיה לכם קודש". כי השבת שייכת לקדוש ברוך הוא, והוא קובע את הכללים שלה. זה לא הולך לפי הציורים שיש לנו בראש למנוחה ועונג, אלא על פי כללים ברורים שיביאו אותנו להמראה רוחנית. השם יתברך יזכה אותנו לשמירת שבת כהלכתה שתביא לנו את הגאולה השלמה אמן.

לפירוט הלכות שבת בצורה מעשית לחצו כאן

Print Friendly, PDF & Email

עוד על ,

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *