איך לנטרל את הרגש ולקחת פיקוד על החיים? (פרשת חיי שרה)

מאת רוני פיזנטי | י״ח במרחשון ה׳תשע״ד | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

בתחילת פרשת חיי שרה מתואר אברהם אבינו שמתאבל על מות שרה אשתו. המילה "לבכותה" כתובה עם כ' קטנה, והמפרשים דורשים שזה כדי להראות לנו שאברהם אבינו בכה רק מעט על מותה. הדבר קשה להבנה, שהרי איך אפשר לבכות רק מעט על שרה אמנו הצדיקה שליוותה את אברהם במשך כל דרכו ואותה הוא כל כך אהב?

את השאלה הזו אנו מכירים לא רק מהפרשה, אלא גם מהחיים שלנו. פעמים רבות אנו רואים אנשים יראי שמיים שמתנהגים כביכול בקרירות וחוסר רגש. לכולנו יש ציורים דמיוניים על בעל ואשה חרדים שכלל לא מתקשרים האחד עם השני, על משפחה קרירה, על נוער שמסרב להתגייס ולשאת בעול עם הציבור ועל אנשים חסרי אכפתיות שלועגים לכל העקרונות החשובים של שאר האנשים סביבם. אז איך יתכן שמה שמסמל רוחניות אינסופית יוצר פעולות לא מובנות שנראות לנו כאכזריות וחסרות רגש?

את אברהם אבינו כולנו אוהבים. כולם יודעים שהיה צדיק וענק רוחני. אבל אם נבחן את דמותו על פי סיפורי התורה, נגלה שאנחנו כלל לא היינו מסכימים עם התנהגותו. האם מישהו יאמר שהזלזול בפסלים שאביו העריץ הוא ראוי לאדם ירא שמיים שצריך לכבד את אביו? האם זה נראה לנו הומני לזרוק את הגר ואת בנו ישמעאל מהבית? האם מישהו יסכים שזה מוסרי להקריב את בנו על המזבח בגלל ציווי אלוקי שקיבל? האם זה בסדר להתנהג בצורה חסרת רגש לכאורה ולא לבכות הרבה על אשתו הנאמנה שהיתה לצדו בתקופות הקשות?

כשיש מטרה, הכל מתבהר

המעשים לא נמדדים מבחוץ, אלא מתוך המניעים שלהם. כולנו נסכים שאם אדם דוקר את חברו, זה מעשה רע שמראה שהוא אכזרי. אך כולנו גם נסכים שאם אדם דוקר את חברו כי הוא נותן לו זריקה שתציל את חייו, זה מעשה טוב שמראה שהוא רחמן. המעשה עצמו לא אומר כלום, המניע למעשה הוא זה שמפרש מה עומד מאחוריו. זו הסיבה העיקרית שמביאה אותנו לשנאת חינם, פשוט חוסר תקשורת וחוסר הבנה של הצד האחר.

אברהם אבינו הכיר את בוראו כבר בצעירותו מתוך חכמתו העצומה. הוא חי בתקופה בה נח (שדיבר עם הקדוש ברוך הוא) עדיין היה חי ואפשר לשער שבוודאי נפגשו והחליפו דברים ביניהם. הוא ידע היטב שהעולם הזה נועד לתיקון. הוא ידע שיש מטרה שעומדת מאחורי הדברים ושאסור לעשות את הדברים סתם מתוך הרגל. לכן בחן כל פרט בחייו ודקדק בכל צעד, שיהיה לצורך המטרה ושלא יסטה ממנה.

אברהם אבינו ידע על עניין כיבוד אב ואם והכיר טובה להוריו. אבל אם ההורים מצווים אותנו לעבור על מצוות השם, אז אסור להקשיב להם. שהרי גם השם יתברך הוא אבא שלנו, והוא גם האבא של אבא שלנו, אז הציווי שלו הוא חזק יותר. אברהם הבין שחשוב להחזיר את אביו בתשובה ולמנוע ממנו לעבוד ולמכור אלילים, שהרי אדם שבאמת אוהב מישהו ירצה להציל אותו ולא לתת לו ליפול חס ושלום.

אברהם לא רצה להוציא את הגר ואת בנו מביתו, אבל לאחר שהקדוש ברוך הוא אמר לו לשמוע בקול שרה, הוא ידע שזהו רצון השם. הוא ביטל את המחשבות הפרטיות והנוחות האישית שלו ועשה את מה שצריך לטובת התכלית העליונה והנשגבה.

אברהם אבינו נלחם בתופעה שהיתה באותה תקופה, שהיו אנשים מקריבים את בניהם לאלילים. הוא הסביר לכולם שהשם יתברך אינו רוצה שנקריב את ילדינו חס ושלום, אלא שנעבוד אותו מתוך אמונה. אך כאשר השם יתברך ציווה אותו להעלות את יצחק בנו לעולה, הוא הבין שהוא מוכרח לבטל את השכל שלו, שהרי הקדוש ברוך הוא בוודאי יודע טוב יותר מאיתנו מה טוב. השם יתברך רואה את התכלית ואת התמונה הגדולה יותר, לכן צריך להקשיב לציוויו, וזה כלל לא משנה אם אנו מבינים מה אנו עושים או לא.

התפיסה של פטירת אדם מהעולם מלווה אצלנו בעצב רב. הרי איך אפשר לא להתפרץ בבכי כאשר אדם שאנו אוהבים חס ושלום נלקח מאיתנו? זה נראה כאילו שאותו אדם מפסיק לחיות ומאותו הרגע הוא איננו יותר. אבל כל זה קורה רק בתפיסה שלנו. כאשר אדם נפטר מהעולם, הוא רק נפטר מהצורה החומרית של הגוף, אבל הנשמה שלו ממשיכה להתקיים לנצח. אפשר לקרוא עוד על הנושא במאמר המורחב שזכינו לכתוב על הפטירה מהעולם כאן.

כאשר שרה אמנו נפטרה מהעולם, אברהם אבינו ברוח קדשו ידע מה מצפה לה בעולם הבא. הוא ראה ברוח הקודש כמה היא שמחה, הוא ראה שהיא השיגה את התכלית שלה, שהמטרה שלה בחייה הושגה והיא ניצחה במשחק הזה שנקרא "עולם". אדם שמנצח במשחק כדורגל לא מצטער שהוא כבר לא במגרש, אלא הוא הולך לחגוג ושמח בניצחון. אחרי שהמטרה הושגה כבר אין טעם לשוב או להתגעגע לדרך שהביאה אותנו לשם. אברהם אבינו רואה ששרה הגיעה למטרה נשגבה, אז מדוע שיבכה על כך שהיא כבר עזבה את העולם הזה, שהוא הדרך שהביאה אותה לאותה מטרה? אברהם אבינו שמח בניצחון שלה.

אילו היינו חיים באותה תקופה ומסתכלים על אברהם אבינו מהצד, היינו בוודאי חושבים שזו קרירות, אטימות וחוסר רגישות. אבל אברהם אבינו עשה את כל מה שעשה מתוך שביטל את עצמו, ביטל את הרגש והאגו, ונהג מתוך יראת שמיים ורצון לקיים את מצוות השם יתברך. בדיעבד היום כולנו חכמים. כולנו יודעים שאברהם עשה טוב. אבל באותה תקופה זה כלל לא היה מובן מאליו.

אבל כל זה לא קרה רק בעבר, אלא קורה בכל יום בחיים שלנו. גם אנחנו מסתכלים מהצד על מצוות או מעשים משונים לשם שמיים ופשוט המומים ומזועזעים מחוסר הרגש. אלא שאם נתבונן במעשי אברהם אבינו, נוכל להבין גם את ההנהגות של ימינו. אדם ירא שמיים (ולא מדובר על המראה החיצוני כמובן, אלא על אדם שבאמת מאמין, ירא ואוהב את השם יתברך מבפנים) משתדל ככל שאפשר לנתק את הרגשות האישיים והסובייקטיבים שלו ולעשות את הדברים הנכונים על פי האמת, בדרך התורה ולפי ציווי השם יתברך. הרגש אמנם משחק תפקיד חשוב בחיים, אבל רק כל עוד הוא מבוקר ונשלט על ידינו. ברגע שהרגש עושה מה שבא לו מעצמו, אנו מאבדים שליטה ונשלטים על ידי התאוות הלא מוסברים שלנו.

אדם ירא שמיים הוא לא חסר רגש כלפי אדם שנפטר ואם הוא מצליח לאזור כוח ולהתנחם מהר יותר זה לא אומר שהוא אוהב אותו פחות, אלא שהוא מבין מעט ומתנחם מכך שאותו אדם סיים את התיקון שלו וכעת הוא נמצא בעולם אחר. כך גם בעל ואשה יראי השם ישתדלו לא להפגין רגשות בציבור. בצורה חיצונית אנו יכולים לחשוב שהם קרירים האחד כלפי השני, כאילו שאין שם אהבה. אבל בפנימיות יש לאותו הזוג קשר עמוק יותר מכל מה שאנו יכולים לדמיין לעצמנו. אהבה כזו היא אהבה אמיתית ונצחית, ולא תלויה בתאוות חולפות ויופי חיצוני.

כל ההנהגות של אנשים יראי השם מבוססות על העניין הזה של הפנמת הרגש כדי שימלא אותנו ולא החצנת הרגש כדי שכולם יראו שאנו מרגישים משהו מסוים. מי שרוצה לחיות על פי האמת לא יכתוב בפייסבוק לכולם איך הוא מרגיש כעת כדי שכולם ידעו, אלא הוא ינסה להתחבר לרגש הפנימי שלו בעצמו. מתוך החיבור לרגש, הוא יוכל להתבונן בו ואפילו לשלוט עליו כדי לכוון אותו למקומות ולזמנים הנכונים יותר. לחצו כאן למאמר (וגם סרטון וידאו) בנושא שליטה על הרגשות.

התורה הקדושה מצווה אותנו לאהוב את השם יתברך. אנו אומרים בכל יום בקריאת שמע: "ואהבת את השם אלוקיך", אבל כיצד אפשר לצפות מאיתנו לאהוב את השם יתברך? האם האהבה תלויה בנו? האם אנו מחליטים את מי לאהוב ואת מי לא? התשובה היא כן. התורה לא מצווה אותנו על משהו שהוא מעבר ליכולת שלנו. אם נעבוד על זה כראוי, נוכל לפתח רגש של אהבה כלפי הקדוש ברוך הוא. מכאן ברור שאפשר לקחת פיקוד על הרגשות שלנו.

השם יתברך יזכה אותנו לנטרל את הרגשות המעכבים ולקחת פיקוד על חיינו כך שנוכל להתקדם לכיוון התכלית האמיתית של חיינו.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *