לפעמים רק צריך להיות בשקט – פרשת בשלח

מאת רוני פיזנטי | י״ד בשבט ה׳תשע״ג | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

בני ישראל יוצאים ממצריים, המצרים רודפים אחריהם, ים סוף נמצא לפניהם, ואז מגיע המצב הגרוע מכל בו הם לכודים מכל הכיוונים ואין להם שום דרך בריחה. כאשר בני ישראל מתלוננים אל משה רבינו, הוא אומר להם להתייצב ולראות את ישועת השם, ואז נותן להם דרך נפלאה לצאת מהצרה: "השם ילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות יד', פסוק יד'). כל מה שצריך זה להיות בשקט ולא להפריע לישועות שהשם מביא לנו. אם נתבונן בדרך הנפלאה הזו, נוכל לנסות ליישם אותה גם בחיינו ובעזרתה נוכל לצאת מכל צרה שלא תבוא.

שלמה המלך, החכם באדם, כותב במגילת קהלת (פרק ז', פסוק כט'): "אשר עשה האלוקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים". כי האמת היא שאנחנו יצירי כפיו של הקדוש ברוך הוא, בריות מושלמות. אך אנחנו לא שמים לב איך שאנו מכניסים את עצמנו לצרות בכל רגע כמעט. היצור שחי עם הכי הרבה דאגות בכל הבריאה הענקית הזו הוא האדם. בעלי החיים מקבלים את המזון שלהם גם בלי חסכונות בבנק ותשלומי ארנונה, הם לא זקוקים למתווכי דירות או ללימודי מקצוע, אין להם בעיית שידוכים ולא צריכים לקחת את הרכב למוסך. הקדוש ברוך הוא ברא טבע מושלם שמתנהל בדיוק כפי שצריך, וכך גם ברא אותנו. אך בשונה מהשאר, אנחנו מבקשים חשבונות רבים. אנחנו מחפשים צרות ודאגות, מנסים להתקדם ולא שמים לב לאיך שאנו הולכים אחורה. לא משנה כמה שיהיה לנו, תמיד נרגיש אומללים ממה שעדיין אין. תחשבו כמה מלחמות היו בהיסטוריה, כמה דם האדם הביא על עצמו. תחשבו כמה שנאה, תחרות וקנאה קיימות בעולם. תארו לכם שכל זה היה יכול להימנע, אילו רק היינו בוחרים לא לעשות כלום ולתת לקדוש ברוך הוא לנהל את העולם.

הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה ובה הציג לפנינו דרך ישרה בה צריך לנהוג. אך החשבונות שלנו הופכים את הדברים למסובכים ומורכבים יותר.  אדם נמשך אחרי תאוות ורצונות זרים ולא מבין איך אלו מובילים אותו למקומות גרועים מאוחר יותר. כמה אנשים עשו שטויות ואז גילו מאוחר יותר שהרסו לעצמם את חיי הנישואים והמשפחה בעקבות זאת? כמה אנשים חיפשו אתגרים ואקשן בחיים ולאחר מכן מצאו את עצמם חסרי כל? כמה אנשים ניסו להתחכם ולמצוא היתרים לדברים אסורים מבלי להבין שאותם איסורים מזיקים לנו? אדם חושב שהוא מרוויח מאיסורי תורה מפתים או מהתחמקות ממצוות שנראות קשות, אך הדבר דומה לאדם שרוצה לעשות דיאטה ואז הולך בסתר בלי שאף אחד יראה וזולל דברים משמינים, הוא חושב שהוא עשה לעצמו טוב, אך הוא בסך הכל הרס לעצמו. אדם שמתרחק מהדרך הישרה בה השם יתברך ברא אותו מזיק לעצמו, אך הוא כלל לא מקשר בין העבירה לבין התוצאה ההרסנית. אחר כך הוא יכול לבוא בטענות לקדוש ברוך הוא מבלי להבין שהוא בעצמו הביא על עצמו את הצרה. לפעמים עדיף פשוט לא לעשות כלום ולתת לקדוש ברוך הוא להוביל אותנו למקום הנכון.

משה רבינו אומר לבני ישראל שהשם יתברך הוא שילחם להם. אך התפקיד שלהם הוא להנמיך את עצמם ולתת לקדוש ברוך הוא לעשות את שלו. כמו שנוסעים ברכבת הרים, לפעמים מגיעים למקומות מפחידים, לפעמים נראה שהולכים להתנגש, אך כל עוד הנוסעים מחזיקים חזק ולא מנסים להתחכם, הכל יעבור בשלום. אם מישהו יפחד ממקום שנראה לו מסוכן בנסיעה ברכבת ויחליט לקפוץ או לעשות מעשה דומה, הוא רק יזיק לעצמו. רק צריך לשבת בשקט ולראות איך הרכבת עוברת את המסלול ומגיעה למקום היעד. כל התערבות חיצונית שלנו רק תפריע למהלך הדברים.

פעמים רבות אנו שקועים בתוך צרות. מכל הכיוונים חוסמים אותנו ואין לנו שום תקווה באופק. כל מה שאנו מנסים לא עובד ונראה שאין שום פתרון לבעיה שלנו. בדיוק בזמנים האלו, אנו יכולים להיזכר במשפט החכם של משה רבינו אל בני ישראל. "השם ילחם לכם…" הרי הוא זה שמנהל את העולם, הוא קובע מה יקרה למי ומתי, הוא מכניס את המחשבות לבוס בעבודה, לחברים, למשפחה, בשנייה אחת הוא יכול לסדר הכל. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לא להפריע. רק להתבונן בביטחון ולראות את הישועה מגיעה. הדאגות, הייאוש והמחשבות השליליות רק יעכבו את הישועה שלנו, האמונה והביטחון יוכלו להביא אותנו אל הגאולה שלנו עם פיתרון מצויין לבעיה שלא היינו מסוגלים אפילו לחלום עליו.

הקדוש ברוך הוא לוקח אותנו במסלול שסלל בשבילנו. זה נראה כאילו שאנחנו אלו שצועדים, אך השם יתברך הוא זה שנושא אותנו. במסלול אנו מגיעים לפעמים למקומות שנראים כואבים, עצובים, מפחידים, קשים או סתם לא נעימים, אך הכל מכוון מאת השם יתברך. גם מצבים לא נעימים עוברים וחולפים להם, וקרוב לוודאי שאת רוב הדברים שהיום אנו מקדישים להם את מלוא תשומת הלב שלנו, בעוד חודש או חודשים כבר לא נזכור כלל. את רוב הצרות והדאגות שלנו כלל לא נזכור בעוד שנה. יגיעו להם עניינים חדשים וצרות חדשות ואנחנו נעבור ממקום למקום במסילת הרכבת האישית שהקדוש ברוך הוא סלל לנו. כל מה שצריך זה להבין שהשם מכוון אותנו למקומות הנכונים, ולהניח לדברים לקרות מתוך אמונה וביטחון. זה לא אומר שלא צריך לעשות השתדלות, שהרי אנו מצווים לעשות את המוטל עלינו כדי להישמר. אך מעבר להשתדלות שאנו צריכים לעשות, לא כדאי להתחכם ולנסות לשלוט בעניינים. רק צריך לתת לקדוש ברוך הוא להנהיג אותנו ולבטוח בו שיוביל אותנו למקום הנכון. התפקיד שלנו הוא להחריש, ואז השם יתברך כבר יסדר את הכל.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *