בשביל עזרה צריך לצעוק – פרשת משפטים

מאת רוני פיזנטי | כ״ב בשבט ה׳תשע״ד | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

פרשת משפטים מלמדת אותנו דינים רבים. בין הדינים אפשר למצוא את האיסור לענות אלמנות ויתומים וגם את המצווה להחזיר לעני את הכסות שנתן לנו כמשכון על הלוואה שקיבל. מעניין לראות שכשהתורה מזהירה אותנו על הדברים הללו, היא תולה אותם באדם חיצוני. רק אם אותו עני או אותם אלמנות ויתומים יחליטו לצעוק להשם מרוב הצער שנגרום להם, הקדוש ברוך הוא ישמע את צעקתם, ואז ממילא יקפידו עלינו וניענש על כך. אבל מה קורה במקרה שאותם אנשים מסכנים יחליטו לסבול בשקט מבלי לצעוק להשם? האם במקרה כזה הצדק לא יגיע ולא ייעשה דין וחשבון?

התורה אוסרת עלינו לענות יתומים ואלמנות ואומרת על כך: "אם ענה תענה… אם צעוק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו" (שמות כב', כב'). כך גם לגבי הלוואה לעני, אם לוקחים ממנו את הכסות כמשכון צריך להשיב לו אותו: "והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני" (שמות כב', כו'). התורה מתנה את הישועה בצעקה שלנו. למרות שנעשה אולי חוסר צדק בעינוי היתומים והאלמנות, או שגורמים צער רב לעני, רק "אם" יצעקו אל השם אז השם ישמע את צעקתם.

כדי להיענות אנו צריכים לצעוק להשם. לכאורה ההיגיון שלנו יאמר שזה לא הכרחי, הרי השם יתברך יודע הכל והוא יודע שאנו בצער, אז אין סיבה להתפלל ולזעוק אליו מקירות לבנו שיושיע אותנו מצרותינו, הרי אם היה רוצה בכך אז היה מושיע אותנו גם בלי שנבקש. אבל צריך לדעת שהשם יתברך מתאווה לתפילתנו. הקדוש ברוך הוא בוודאי יודע הכל, אבל הוא מחכה לנו שנתעורר ונעשה את הצעד הראשון, כך שנהפוך לראויים לישועה.

הצעקה שלנו לא נועדה בשביל לחדש לקדוש ברוך הוא דברים שהוא לא ידע לפני כן, שהרי זה טיפשי לחשוב כך. הצעקה נועדה בשבילנו, כדי שמתוך הצעקה נוכל להרגיש את התלות שיש לנו בהשם יתברך, כמו בן שתלוי באביו ומבקש ממנו שימלא את צרכיו. הדבר מעורר אותנו ומקרב אותנו להשם יתברך ובכך אנו מגיעים למטרת הקיום שלנו.

מכאן נוכל להבין כמה חשוב לצעוק ולהתפלל להשם יתברך. הרבה אנשים תקועים בחייהם וזקוקים לישועות, אך עם זאת הם כלל לא חושבים לפנות לקדוש ברוך הוא. כשמתרחשים דברים בחיינו אנו מתמקדים ביכולות הגשמיות שלנו או של הסביבה כדי לצאת מהמצב. אנו מיד חושבים על הפעולות הגשמיות שנוכל לעשות או שאחרים יוכלו לעשות בשבילנו. אבל הדרך הטובה ביותר לצאת מכל מצב היא לצעוק לקדוש ברוך הוא גם כשנראה שאין לנו שום סיכוי לצאת מהמצב הסבוך.

במזמור התהלים המפורסם "שיר למעלות" אנו אומרים "מאין יבוא עזרי", כי השם יתברך מביא לנו עזרה מתוך ה"אין". מתוך האין יבוא עזרי. דווקא מתוך המקומות הלא ברורים שכלל לא היינו חולמים עליהם, פתאום צומחת לה הישועה. אדם יכול לחפש עבודה במשך זמן רב בכל הדרכים הגשמיות וכבר להתייאש מהחיפושים, ואז פתאום ממקום לא ברור שהוא כלל לא תכנן ובכלל לא חשב עליו הוא מגלה שהישועה באה. אדם יכול לחפש שידוך בכל המקומות האפשריים ולעשות מאמצים רבים עד שהוא מאבד כל תקווה, אבל אז פתאום מתחת לאף שלו הוא מוצא ב"טעות" את הזיווג שלו, ממש כמעט בלי כוונה. כי אדם יכול לחשוב ולתכנן כמה שהוא רוצה, אבל בסופו של דבר השם יתברך הוא זה שמחליט לאן הדברים ילכו. לכן חשוב מאוד לצעוק ולהתפלל להשם יתברך.

ידוע שאחת מהשאלות הראשונות שאדם נשאל לאחר הפטירה בדרכו לעולם האמת היא "האם ציפית לישועה?". אמנם צריך לצפות לישועה הכללית שיבוא המשיח וניגאל גאולה שלמה, אבל מעבר לכך כל יהודי צריך לצפות לישועה בכל פרט בחייו. חסר לך כסף? נהיית חולה? נתקעת עם הרכב? יש קשיים? זה בדיוק הזמן לזרוק את כל המוסכמות המגבילות, את כל הכללים שהתרגלנו אליהם, את כל חוקי הטבע שלכאורה מונעים מאיתנו להשיג את כל החלומות שלנו, ולצפות לישועה אמיתית. לצעוק להשם מקירות לבנו כאילו אין לנו שום פתרון ומוצא והשם יתברך הוא התקווה היחידה שלנו. גם אם לא נראית כל תקווה באופק, אנו מוכרחים לצעוק להשם יתברך ולצפות לישועתו.

אם נצעק ונתפלל מתוך אמונה אמיתית וציפיה לישועה, אז היא בוודאי תגיע. השם יזכה אותנו לצעוק אליו בכל מצב ומתוך כל נזכה לראות נסים גדולים וישועות בחיינו.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *