מאמינים בשקרים של עצמנו – פרשת בא

מאת רוני פיזנטי | ד׳ בשבט ה׳תשע״ו | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

פרעה רואה ניסים ונפלאות במצרים שנעשים על ידי משה רבינו. הוא חוטף מכות רבות וקשות בצורה מדויקת בזמנים מדויקים שמשה אומר ובהשגחה פרטית בלי לפגוע בשערה של מישהו מישראל. הוא בוודאי כבר הבין שהשם הוא האלוקים. לכן כאשר משה אומר לו על מכת בכורות, היינו מצפים שפרעה יילחץ מאוד. הרי הוא ראה שכל מכה שמשה הבטיח שתבוא הגיעה בדיוק מופתי ועשתה נזקים גדולים. הוא בוודאי מבין שמשה רבינו לא צוחק איתו ובאמת כל הבכורים במצרים הולכים לחטוף. אבל עם כל זה, פרעה נשאר רגוע והוא אפילו לא מנסה להישאר ער כדי לראות מה יקרה בחצות. הוא כל כך רגוע שהוא פשוט הולך לישון.

אולי אפשר לתאר לעצמנו שמרוב הגאווה של פרעה הוא נשאר עקשן כדי לא להודות שטעה וכדי להראות לכולם שהוא סוג של אליל ולכן סירב לשלוח את בני ישראל, גם אם זה במחיר של הקרבת החיים של בכורי מצרים. אבל גם אם הוא נשאר בעקשנות, לכל הפחות היינו מצפים שיילחץ מעט. שהסקרנות תשאיר אותו ער כדי לראות אם באמת כל הבכורים במצרים ימותו. שיסתובב בחוסר שקט מצד לצד בניסיון לצאת מהבוץ ששקעו בו. אבל הוא לא מתרגש. הפסוק אומר ״ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו״ (שמות יב׳, פסוק ל׳). וצריך להבין שאם פרעה קם באמצע הלילה, זה אומר שלפני כן הוא היה ישן. הוא הגיע לניתוק וריחוק כל כך גדול מהרגש שלו עד שלא אכפת לו שבנו הבכור הולך למות ביחד עם כל שאר בכורי מצרים.

וצריך להבין איך אפשר להגיע לניתוק כזה? הרי אפילו אדם רשע כמו פרעה בוודאי אוהב את הבן שלו ובוודאי מכיל איזה רגש מזערי. אלא שכאשר אדם שוקע בשקרים, הם הופכים להיות עבורו כמו מציאות. כאשר הוא בוחר לראות משהו, אז הוא באמת יראה מה שהוא רוצה. פרעה כל כך התעקש על הדברים וחי על פיהם, עד שהוא עצמו התחיל להאמין בהם. הוא בחר להתעלם לגמרי מהאיום של משה רבינו, למרות שהוא ידע שזה בוודאי יקרה.

צריך לדעת שכאשר אדם רוצה להאמין בדבר מסוים, הוא יכול להפוך את כל מציאות העולם בראש שלו כדי שהכל יסתדר עם התפיסה שלו. במקום לשנות את התפיסה לפי המציאות הוא בוחר לצבוע את המציאות כך שתתאים לתפיסה האישית שלו. זה כמו שמישהו ישים משקפיים עם עדשות ירוקות ואז יתחיל להאמין שכל העולם הפך להיות ירוק.

באופן טבעי האדם מוגבל מאוד ואין לנו אפשרות לקלוט את כל המידע הרב שקיים בסביבה. אז כל אדם קולט מידע בצורה אחרת. לכן כאשר כמה אנשים נמצאים במצב זהה באותו המקום ובאותו הזמן, כל אחד ישים לב לפרטים אחרים על פי התפיסה שלו. כשנמצאים בחתונה למשל, אז יש אורח ששם לב היטב למלצרים שמגישים את המנות וכלל לא מתייחס לשאר הדברים שמתרחשים סביבו. אורח אחר לא ישים לב למלצרים ורק יחפש את החברים שלו בין האנשים. אחד יהיה עסוק בסידור האנשים ואחר יהיה עסוק בצילום הארוע. מוכר בגדים יחפש לראות מה כולם לובשים וגנן יתרכז בסוגי הפרחים המסודרים בשולחנות. אם נשאל את החתן אחר כך אם הוא זוכר מי היה סביבו הוא יאמר שאין לו מושג. כי כל אחד שם לב לדברים שחשובים לו באותו רגע, שאותם הוא רוצה לראות, ואת שאר הדברים הוא כאילו מעלים כדי לא להעמיס על המוח. רק הדברים שהגדרנו לעצמנו הם אלו שנשים לב אליהם.

כך כל אדם בנוי מתוך האמונות שלו והתפיסה שלו. זה מה שנמצא אצלו בראש וזה מה שהוא רואה אצל האחרים סביבו. את הדברים שלא מצויים אצלו בתפיסה הוא מעלים, למרות שהם נמצאים בדיוק מולו. אדם יכול לעבור בכל יום ליד מקום מסוים במשך שנים, ובכל זאת לא לשים לב בכלל לפרטים שם. אדם שלא אוהב פרחים למשל לא ישים לב לפריחה שלהם גם אם זה יהיה מול העיניים שלו.

העלמת המידע הזו מצד אחד מועילה מאוד כדי לעזור לנו להתמקד. כי כאשר אדם רוצה לשמוע מישהו מדבר, הוא לא רוצה לשמוע ביחד עם זה את הציוץ של הציפורים, משב הרוח, המכוניות שעוברות ברחוב, כל האנשים שמדברים מסביב וכו׳. אז הוא מנטרל את כל אותם רעשים ומתמקד רק במה שהוא רוצה לשמוע. כך גם כאשר הוא רואה משהו שמוצא חן בעיניו, אז תשומת הלב עוברת לאותו דבר וכל מה שמסביב הופך למטושטש. המיקוד שלנו נמצא בדבר שאנו רוצים לקלוט.

אבל למרות התועלת הגדולה, צריך לדעת שיש גם חסרונות לאותה העלמת מידע. כי ישנם דברים שלא נמצאים בתודעה שלנו ולכן אנו מתעלמים מהם למרות שלפעמים החשיבות שלהם גדולה מאוד. אנשים יכולים לומר לנו משפטים שלמים שלא נשים לב אליהם כי אותם דברים שהם אומרים לא נמצא אצלנו במודעות.

ישנן עבירות מסוימות שאדם יכול לעשות למרות שהוא אדם מאמין עם יראת שמיים. הוא יכול לדקדק במצוות רבות, אבל יש לו איזו מצווה חלשה ששם הוא לא מקפיד ועובר עליה בלי ייסורי מצפון. יש אנשים שחושבים ששמירת העיניים או איסור לשון הרע זה רק למחמירים. יש נשים שלא מקפידות על צניעות וחושבות שאפשר גם בלי זה. יש כאלו שמקפידים מאוד על הפרדה בין בשר לחלב אבל אין להם שום בעיה לאכול במסעדות ללא שום תעודת כשרות. כל אחד עם החולשה שלו במצוות שרחוקות ממנו. על זה לימדו אותנו חז״ל שאם אדם שונה שוב ושוב בעבירה מסוימת, היא נעשית לו כהיתר. מבחינתו זה נראה לו מותר והוא בכלל לא שם לב שהוא עושה עבירה כי הוא רגיל בה. אנחנו עושים דברים נגד האמונה שלנו בלי לשים לב.

ובאמת אפשר לראות איך שכל העולם מתנהל כך. הרי אנחנו מבינים שיש עולם הבא, שיש שכר ועונש, שיש לנו תפקיד בעולם, אבל בכל זאת אנחנו מתעלמים. אילו היינו באמת מבינים ומתחברים לזה, היינו כל היום רק לומדים תורה ומקיימים מצוות. אבל אנחנו מתעלמים מהדברים וממשיכים לחיות בהרגלים שלנו כרגיל. האם יש מישהו שלא יודע שהוא ימות בסופו של דבר? האם יש מישהו שחושב שהוא יחיה לנצח? כולם יודעים אבל מתעלמים מזה וממשיכים כרגיל.

אנשים לא רוצים להתמודד עם האמת. למרות שכולם יודעים את הדברים ואף אחד לא טיפש. בכל זאת מתעלמים. דוחקים את הדברים לתת מודע מבלי להעלות אותם למודעות. אבל בסופו של דבר במוקדם או במאוחר כולם מגיעים לנקודה בה הם צריכים להתמודד עם הבחירות שלהם. כמו שפרעה יכול היה להתעלם עד אותו רגע בחצות הלילה שאז כבר כולם התעוררו למציאות.

העניין הוא שאנחנו בכלל לא מבינים שאנחנו עושים הצגה. אנחנו יכולים באמת להאמין שיש דבר מסוים שכלל לא מפריע לנו למרות שבמציאות זה בוודאי לא כך. אנשים למשל אוכלים מאכלים שמזיקים לבריאות בטענה שהם חזקים, שעליהם זה לא משפיע ושלא אכפת להם. אבל הסיבה היחידה שהם אומרים את זה היא שהם מתעלמים ומדחיקים. במקום להתמודד ולחשוב על ההשלכות, אז פשוט שמים את הכל בצד וממשיכים רגיל. אם חס ושלום אדם יגיע לחולי ולצורך בניתוחים שונים, הוא בוודאי יצטער על כל המאכלים המזיקים שאכל. אבל כל עוד הוא לא הגיע לזה הוא בטוח שהוא חסין. כל אחד בטוח שאצלו זה לא יקרה. כך גם פרעה חשב ולכן הרשה לעצמו ללכת לישון.

מרוב שהציג לכולם שהוא סוג של אליל, פרעה באמת התחיל להאמין בזה עד ששכנע את עצמו וחשב שהוא באמת בלתי פגיע. הוא לא סתם אמר דברים, אלא שהוא באמת האמין בהם. כשאדם חי זמן רב בדמיונות ושקרים הוא כבר שוכח מהי האמת. הוא באמת מאמין לשקרים של עצמו ושוכח שיש מציאות שסותרת לזה.

גם אצלנו לפעמים מרוב העקשנות על השקרים שלנו, אנחנו שוכחים את המציאות. מוכנים להילחם על דברים שאנחנו לא באמת מאמינים בהם סתם כי כך יצא. אם אמרנו משהו לא נכון, אז גם אם אנו מבינים שטעינו, אנו מוכנים להמשיך להילחם על שקר כדי להישאר צודקים. נעשה דברים מטורפים כדי לא להודות שטעינו. לפעמים נוותר על דברים מהותיים כי הם לא כל כך נוחים לנו כרגע. לפעמים נעשה דברים שאנו בתוכנו יודעים שהם לא טובים, אבל מתוך שהתרגלנו אין לנו את הרצון לעצור את הגלגל. פשוט ממשיכים הכל רגיל מתוך אמונה שמה שהיה אתמול יהיה גם מחר, לנו זה לא יקרה והמציאות לעולם לא תשתנה. אבל זו טעות עצומה לחשוב כך.

אדם חייב לקבל שליטה על עצמו. ללכת נגד ההרגלים כשצריך. לעשות את הדברים הנכונים ולאו דווקא הנוחים. אנחנו מוכרחים להתעורר. לבחון היטב כל צעד שאנו עושים ולבדוק אם התפיסה שלנו נכונה או שהיא נובעת מהתעלמות מהמציאות. השם יתברך יזכה אותנו להתעורר מהתרדמה ולפעול כדי לשנות את חיינו לטובה.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

תגובה אחת על מאמינים בשקרים של עצמנו – פרשת בא

  1. מאת מזל‏:

    דברים אמיתים צודקים וברורים
    נהנית לקרוא מאמרים אלו על הפרשות – ביאורים מעוררים ומחזקים ישר כוח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *