מדוע לצום, לבכות ולהתאבל בתשעה באב?

מאת רוני פיזנטי | ג׳ באב ה׳תשע״א | שבת, חגים ומועדים

ממש בקרוב יגיע תשעה באב – יום אבל לעם ישראל בו נחרב בית המקדש. מצד שני, לא מעט אנשים השייכים לעם ישראל לא מבינים אפילו בשביל מה צריך לצום ולהתאבל. אנחנו נוטים להשוות את בית המקדש לדברים הגשמיים שאנו מכירים וכך לא מבינים מה יש לבכות כל כך הרבה שנים על עצים ואבנים. אבל חורבן בית המקדש הוא הרבה יותר מסתם בית שנחרב. הוא למעשה החוסר הגדול ביותר בחיינו, שנותן קיום לכל החוסרים שכל אדם מרגיש בחייו. הבעיה הגדולה ביותר היא שאנחנו בכלל לא מבינים את זה.

לכל אדם יש חוסרים בחייו. כל דבר שלא הולך לנו בדיוק כמו שרצינו, כל דבר לא טוב, ייסורים, עצבות ושאר כל הדברים שהופכים אותנו ללא מושלמים הם בעצם חוסרים שיש לנו. לכל החוסרים ישנה סיבה אחת ויחידה – הריחוק ממקור השלמות שהוא כמובן הקדוש ברוך הוא. במלה אחת ניתן לכנות את המצב הזה בשם "גלות". הרי אנו יודעים שהקדוש ברוך הוא מושלם, ומתוך השלמות שלו אנו מקבלים את הקיום שלנו ושל העולם. לכן מובן שככל שנהיה קרובים למקור השלמות, כך נזכה להיות שלמים יותר. ככל שנתרחק ממנו לעומת זאת, נהיה חסרים יותר.

המצב של עם ישראל ב2000 השנים האחרונות הוא מצב של גלות וריחוק מהקדוש ברוך הוא. כאשר אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש, אנו למעשה מתאבלים על הריחוק שלנו ממקור השלמות ועל כל העוונות והחטאים שלנו שהרחיקו אותנו מהקדוש ברוך הוא, וגרמו לנו על ידי כך להרבה צרות וייסורים שנובעים מהחוסר שנוצר. כל דבר קטן שמטריד אותנו, כל צער שנגרם לנו, הכל תוצאה ישירה של ריחוק מהקדוש ברוך הוא. לו היינו קרובים אליו יותר, היינו קרובים יותר לשלמות. אושר עילאי ללא הפסקה, עונג ושמחה, הכל טוב ללא שום קיום לרע. תחשבו על העולם בו אנו חיים היום, כמה ריחוק, כמה צרות, כמה חוסר… האם יש מישהו שסובר שלא צריך להתאבל על כל הצרות והייסורים שיש לו בחיים?

בית המקדש זהו הבית של הקדוש ברוך הוא פה איתנו בעולם הגשמי. כך אנו יכולים לזכות להיות קרובים אליו וליהנות מזיו שכינתו. בוודאי שעל החוסר העצום הזה שמביא לכל החוסרים בחיינו ראוי לכל אדם להתאבל. בתשעה באב אנו מתאבלים על חורבן הבית, ומראים לקדוש ברוך הוא שאנו רוצים בקרבתו. מבקשים ממנו שיסלח לנו על העוונות, צמים כדי לחזור בתשובה, ומתאבלים בעיקר כדי שאנו בעצמנו נבין את החוסר העצום שיש לנו. זה מביא אותנו להשתדל לעשות כל מאמץ כדי להשלים אותו, ולא להמשיך את חיינו כרגיל מבלי להבין מה זה בכלל תשעה באב ורק לחשוב שיש כמה "חרדים פאנטיים" שצמים ובוכים על איזה מבנה ישן שחרב.

מתוך האבל הזה שאנו נכנסים אליו, ניתן להגיע לשלמות האמתית. הרי רק מי שיודע שקיימת בעיה כלשהי, יוכל לטפל בה. ברגע שאנו מבינים את הסיבה לכל החוסרים שלנו, אנו יכולים לבכות ולהתאבל ולזכות על ידי כך לבניין בית המקדש. אדם שלא מבין למה יש לו חוסרים בחייו מנסה להשלים אותם יום אחר יום מבלי להבין שהוא לעולם לא יצליח. האבלות לא נועדה כדי להכניס אותנו לעצבות ודיכאון חס ושלום. היא נועדה כדי שנוכל להתעלות דרכה, להבין מה חסר לנו ולהשלים את אותו חוסר. לכן כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בבניינה.

עוד על

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *