מהי תרבות? מהי נאורות? (לכבוד חנוכה)

מאת רוני פיזנטי | ט״ז בכסלו ה׳תשע״ד | שבת, חגים ומועדים

ימי החנוכה מסמלים את האור שמנצח את החושך. את התרבות הנאורה של היהודים שניצחה את התרבות החשוכה של יוון. אבל כשאנו חוזרים לימינו, אנו מגלים שהמלחמה עדיין קיימת, ולא רק שהיא קיימת בחוץ, אלא היא גם קיימת בתוכנו. אם נתבונן בדברים הקרויים "תרבות" או "נאורות" בימינו, נראה שאלו כל הדברים שמולם נלחמנו בימי חנוכה. כל אחד מאיתנו צריך לחשוב היטב עם עצמו ולשאול מהי באמת תרבות? מהי נאורות אמיתית? וחשוב עוד יותר, האם גם אנו הופכים חס ושלום למתיוונים?

המלה תרבות מייצגת מאפיינים וערכים משותפים ששייכים לקבוצה מסוימת של בני אדם. המלחמה מול יוון היתה מלחמת תרבות. בעוד שהיוונים ניסו לכפות עלינו את התרבות שלהם ולבטל אותנו מאמונתנו, אנו הצלחנו לשמור על התרבות שלנו בצורה מופלאה ולנצח את היוונים בעזרת נסים גדולים בחסדי השם. מפליא וגם קצת עצוב לגלות שתרבות יוון הצליחה לחלחל לתוך השגרה של ימינו בצורה כל כך מתוחכמת, עד כדי כך שרוב היהודים חוגגים בשמחה את ימי החנוכה ומלמדים את ילדיהם על הנסים העצומים, מבלי להצליח לראות שכל חייהם מורכבים מתרבות יוונית.

אם נפתח עיתון "תרבות" (עדיף שלא…) נגלה לתדהמתנו דברים מזעזעים. ספרים, סרטים, מופעים והצגות המכילים מנהגים של עמים אחרים, חוסר צניעות, לשון הרע, רדידות, אלימות, שנאה, שטחיות, תאוות וכל מה שהוא ההפך הגמור מתרבות. תארו לכם שילד יתחיל להתנהג באלימות או בחוסר צניעות כמו שמתנהגים במופעים ובסרטים, האם נחשוב אותו למתורבת?

נרות החנוכה מסמלים את האור שגבר על החושך. ששמרנו על אור המסורת היהודית ולא נכנענו לפיתויי התרבות היוונית החשוכה. הם רצו לבטל את האמונה, סגדו לתאוות החומר, רצו להשכיל ולגדול, הקימו אוניברסיטאות ובתי תיאטרון, פיתחו את משחקי הספורט ורצו חס ושלום לכבות את אור התורה הקדושה. לבטל את הרוחניות ולרומם את הגשמיות. השם זיכה אותנו לנצח את החושך בעזרת האור.

היום לצערנו אותו החושך של התרבות היוונית חוזר, אך עם טריק חזק הרבה יותר. היום התרבות היוונית לבשה תחפושת וגורמת לאנשים לחשוב שהיא האור. היום אדם "נאור" נחשב לכזה שעזב את חיי האמונה וחי חיי תאווה. היום חס ושלום התורה נחשבת למיושנת וחשוכה. היום אלימות, משחקי ספורט חסרי טעם, תיאטרון וחוסר צניעות זה חלק בלתי נפרד מתרבות ישראל. כל העקרונות עליהם נלחמנו ומסרנו את חיינו בימי החנוכה נרמסים בזמן שהתרבות סביבנו מתיוונת.

צריך לזכור מה מגדיר אותנו כיהודים וישראלים. אם אנו בוחרים שלא להאמין לתורה הקדושה, אז איזו זכות יש לנו על הארץ הזו? אם אנו משתייכים לעם הזה רק כ"לאום" ולא כ"דת", אז מה בעצם מאחד אותנו ומבדיל אותנו משאר העמים? האם שכחנו את כל המורשת של אלפי שנים שקיבלנו מאבותינו ונתקענו בזיכרון קצר של רק פחות ממאה שנה אחורה?

צריך לזכור שחנוכה זה לא רק חג של סופגניות ולביבות. יש משמעות מאחורי החנוכיה שאנו מדליקים. האור האמיתי בחיינו הוא האור הרוחני, אור התורה הקדושה. לגוף אמנם תפקיד חשוב, אבל הוא בוודאי לא התכלית בחיים. האור של חנוכה מזכיר לנו את האור של הנשמה שלנו. האור שמסמל את הרוחניות והתכלית של חיינו.

התרבות האמיתית שלנו היא תרבות של ערכים. בשונה משאר אומות העולם אנחנו בוחרים להתבונן לעומק הדברים. לעשות עבודה פנימית ולא חיצונית. לקיים את מצוות התורה שמאירות את הדרך בחיינו. לבחור בצניעות, ביופי פנימי ובאמונה. לבחור למצוא אמת ולא סרטים או הצגות תיאטרון שמכניסים לתוכנו רגשות שקריים. להתקדם ולהגיע להשגות בחיים, ולא להרשים את הסביבה כשאנו עמוסים בגאווה וכבוד ללא כל תוכן פנימי. אנו חיים אמת ורוחניות, חיי אור אמיתיים. זוהי נאורות אמיתית.

אדם נאור באמת מכניס אור לחייו. נאורות אמיתית היא בוודאי לא חופשיות לעשות מה שרוצים. שהרי אם נגדיר את זה כך, אז חס ושלום יוצא שהנאצים היו נאורים והמעשים שלהם היו מועילים לאנושות. הרי כמו יוון גם הנאצים האמינו בחוזק גופני, שהחזק שורד ושאין מקום לאמונה ורוחניות. כך זה בתהליך הברירה הטבעית, כך זה באבולוציה וכך זה בחוקי סדום. כי אם אין חוקים, יש חופשיות וליברליזציה לעשות מה שרוצים, אז מדוע לא לרצוח ולעשות כל מה שבא לנו?

אלא שהאור האמיתי מגיע דווקא מתוך קיום המצוות. דווקא כאשר יש תורה אלוקית שמכוונת אותנו ונותנת לנו גדרים, אז אנו יכולים לצמוח. כמו ילד שחייב במסגרת כדי להתפתח ולצמוח, כך גם אנחנו. דווקא מתוך ההגבלות של התורה אפשר לזכות להתפתחות אמיתית וחיובית. דווקא מתוך ההגבלות הגשמיות אפשר לזכות להסיר את ההגבלות הרוחניות מעלינו. אדם מתורבת הוא כזה שלמד מה טוב ומה נכון וכעת מגביל את עצמו על פי הכללים הללו. אדם חסר גבולות שעושה מה שהוא רוצה הוא בוודאי לא נאור ומתורבת. הוא עושה דברים מתוך דחפים ותאוות מבלי להכיר אם זה מוביל אותו למקום טוב או לא. גם אדם שמעשן סמים יכול לחשוב לעצמו שהוא חופשי ומאושר ועושה מה שבא לו. אבל בוודאי שכולנו מבינים שזה לא טוב לו. זה אולי נראה יפה ומושך, אבל בפנים הכל חשוך וחסר תכלית.

צריך לזכור שכשכל העולם עבד אלילים, קם אברהם העברי ולימד את כל העולם את האמונה. כשכולם היו רוצחים וגונבים, מקריבים את בניהם לאלילים ומתנהגים כמו קניבלים, אברהם אבינו, מתוך האמונה בקדוש ברוך הוא, לימד אותם מהי תרבות. מאז הכל התחיל ועד היום רוב אומות העולם מתנהלים לפחות על פי כללים בסיסיים משם. ללא התורה והרוחניות אין שום סדר ואין שום טעם לכלום.

בחנוכה אנו מדליקים נרות, שרים על חנוכת המזבח, חוגגים את ניצחון האור על החושך, שמחים מנס פך השמן שכל כולו רוחניות ואמונה, משבחים על הניסים שהשם יתברך עשה לנו כך שננצח את היוונים החשוכים וזוכים למעט מן האור… ראוי לכל יהודי לקחת לפחות מעט מהמשמעות של הימים הקדושים האלו ולהכניס את אותו מעט לחייו. לא כדאי לחיות בלי תכלית מתוך סגידה לחיי חומר חסרי משמעות, ועוד לחשוב שאנו "נאורים" כשאנו חיים כך. חשוב להבין את המסר והמשמעות של ימי החנוכה, כך שנוכל להאיר את חיינו. השם יתברך ישלח לכולנו אור גדול שיאיר את דרכנו. חנוכה שמח!

עוד על

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

2 תגובות על מהי תרבות? מהי נאורות? (לכבוד חנוכה)

  1. מאת יעל‏:

    יופי של מאמר!
    נהנת תמיד לקרוא,דברי אמת ! דברים מאירים ומחממים את הלב ואת הנשמה המבוהלת ממה שקורה בעולם הזה.
    אשרייך שאתה מזכה אותנו.
    חנוכה מאיר -אור זך ונקי של אמת.
    יעל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *