מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, ולמה זה צריך לעניין אותנו? (דבר תורה לפסח)

מאת רוני פיזנטי | כ״ז באדר ה׳תשע״ב | שבת, חגים ומועדים

בכל שנה אנחנו מתיישבים מסביב לשולחן בליל הסדר עם כל המשפחה ושואלים את הקושיות. אבל צריך לשאול מה הרעיון של אותן קושיות? למה זה צריך להיות אכפת לנו אם בכל הלילות אין אנו מטבילין ובלילה הזה אנו מטבילין שתי פעמים? מהו המסר שאנו צריכים להבין מתוך שאלת הקושיות בפסח?

חג הפסח הוא זכר ועדות ליציאת מצריים. בכל שנה כל ישראל אוכלים מצות וחוגגים את החג ובכך משמרים את הזיכרון של הנסים הגלויים והגאולה הגדולה שהייתה לנו. משנה לשנה, הכל הולך ונהיה הרגל שגרתי וקל מאוד לפספס את תוכן החג. לאחר כל כך הרבה שנים, אנו מתעסקים לפני החג בניקיונות הבית, במהלך ליל הסדר אנו מחכים לסעודה, את ההגדה קוראים בלי להבין מה באמת כתוב שם ובמשך הפסח אוכלים מצות בתור מנהג נחמד ששובר את השגרה. השאלה היא מהי המהות הפנימית של הכל?

אם נשים לב, בליל הסדר ישנם הרבה דברים לא שגרתיים. גונבים את האפיקומן, נוטלים ידיים פעמיים, מגלים את המצות ואז מכסים אותן, שותים כוס ומוזגים כוס חדשה, אומרים חצי הלל ורק לאחר שאוכלים מסיימים את החצי השני, אוכלים ושותים בהסיבה וישנם עוד המון פרטים קטנים ששוברים לגמרי את ההרגלים שלנו מכל השנה. כל אלו באים כדי שנרגיש שמשהו מוזר כאן וכך נתעורר ונתחיל לשאול שאלות. כל המהות של חג הפסח היא לשאול קושיות, עצם הקושיות מעידות על כך שאנו רוצים לחשוב ברצינות ולא להיתפס בשגרה שאליה כבר התרגלנו.

אדם יכול לחיות חיים שלמים בלי לעצור פעם אחת ולחשוב אם הוא בכלל נמצא בדרך הנכונה. אנו יכולים לחגוג את פסח בכל שנה עם כל המנהגים שלו ובכל זאת לא להבין על מה בכלל אנחנו חוגגים. אדם שרגיל למשהו עושה אותו בצורה אוטומטית מבלי לחשוב אם זה טוב, אם זה יקדם אותו, אם יש דרך אחרת או אם זו בכלל האמת. הוא יעשה את זה בכל מקרה כמו רובוט.

אדם לא חושב בכל בוקר על כל החיים שלו, אלא הוא מתארגן, אוכל והולך לעבודה. הוא לא חושב לעצמו באיזו דרך ללכת ואיך לעשות את פעולת ההליכה, אלא הרגליים שלו כבר לוקחות אותו מבלי שהוא שם לב, הכל אוטומטי. כדי לצאת מהמצב הזה של הרובוט, צריכה להגיע שאלה שתכניס אותו למצב חשיבה, שהרי אם אין שאלה, אז אין מה שיכניס עניין ואז גם התשובות לא יגיעו. אם דבר מסוים לא מעניין אותנו, אז גם אם התשובות יגיעו על מגש של כסף עד אלינו, לא נטרח לקבל אותן. רק לאחר שיש לאדם רצון לקבל תשובה, אז הוא יכול להכיל אותה. אדם צריך לשאול את עצמו "האם יש משמעות לחיים?", "האם אני מתקדם לכיוון הנכון?", "האם יש בורא לעולם?", "האם התורה היא האמת?". אי אפשר לחשוב על כל זה ברצינות מבלי לשאול את השאלות קודם לכן. השאלות הן שמעוררות אותנו ונותנות לנו את המוטיבציה לחשוב, לחקור ולהבין.

אדם שבאמת שואל את השאלות האלו ומעוניין להגיע לתשובות, בוודאי שיגיע בסופו של דבר לאמת. אדם שמתבונן על חייו וחושב עליהם ברצינות, לא יכול להגיע למסקנות טיפשיות כמו למשל שבאנו מהאבולוציה, שהטלוויזיה עוזרת לנו, שאנו מרוויחים מחילול שבת או שהלבוש הלא צנוע מועיל. כל אלו מסקנות שמגיעים אליהם מתוך רצון ונוחות. נוח לנו להמשיך לעשות את העבירות שאליהן התרגלנו ולא לדעת את האמת לגביהן. כמו אדם שמעשן שמדחיק את כל האזהרות שכתובות על קופסת הסיגריות לגבי סרטן ומחלות, רק כדי שיוכל להמשיך לעשן בשקט.

בוודאי שאם התרגלנו לצפות בטלוויזיה אז יהיה הכי קל ונוח לתרץ ולומר שיש בה הרבה דברים טובים וחינוכיים, אבל אדם שחושב ומתבונן בדברים מתוך רצון לברר את האמת, בוודאי יגיע למסקנה שונה לגמרי. בוודאי שכדי לפרוק עול אדם מעדיף לחשוב שיש אבולוציה, כי כך אין אחריות ומחויבות. אבל אין אדם שיכול באמת להתבונן באיבר מסוים בגוף האדם ולומר שזו אבולוציה. כאשר רואים תינוק שנולד, בלי שההורים שלו תכננו שום איבר בגוף שלו, והם אפילו לא יודעים בעצמם כיצד כל איבר פועל, בוודאי שאי אפשר לחשוב על זה כאבולוציה למי שמתבונן באמת. איך תינוק עושה פעולה של יניקה מיד כשנולד? ואיך הגוף של אמו יודע לייצר חלב המתאים בדיוק לתינוק, ושדווקא בימים הראשונים יהיו בו הנוגדנים המתאימים שמחסנים אותו ומסייעים לו? אדם שלא מחפש תירוצים אלא רוצה להגיע רק אל האמת, בוודאי יגיע אליה מעצמו. רק צריך להתבונן בדברים ולחשוב מעט.

אם נתבונן בזה, נבין שהרוב הגדול של האנשים אינו במצב של חשיבה. לא מעט אנשים הולכים לערוך את ליל הסדר ולאכול מצות בע"ה, אך עם זאת הם לא ירגישו כל רע בנסיעה ברכב או בהדלקת אור בחג. הדברים הרי סותרים זה את זה, שהרי אם חס ושלום אנו לא מאמינים במקורות שלנו, אז בשביל מה לחגוג? ואם אנו מצליחים להבין שזוהי האמת, אז איך אנו יכולים לעבור על ציווי הבורא? האם עולה בדעתנו שיתכן שאנו יותר חכמים ממנו, שניקח אותו חס ושלום בתוך יועץ, שנקבל את העצה של חגיגת ליל הסדר ונוותר על שמירת החג? זה הרי טיפשי לגמרי לחשוב בצורה כזו, אלא שהתרגלנו לכך וההרגלים שלנו עיצבו לנו שגרת חיים שקשה לנו מאוד לזוז ממנה.

ליל הסדר מנסה לעורר אותנו ולשנות את כל מה שהתרגלנו אליו כדי שנתחיל לשאול. למה הלילה הזה שונה מכל הלילות? מה אנחנו חוגגים? מה בדיוק הלך שם ביציאת מצריים? האם זה מחייב אותנו? מתוך השאלות האלו ניתן להגיע למסקנות שיובילו אותנו הלאה ולגלות עוד ועוד מהאמת. פתאום האדם מגלה שהעם שלנו קיים אלפי שנים. פתאום מגלים את המקורות ורואים מאיפה הכל התחיל. פתאום מבינים שהקדוש ברוך הוא מפעיל את הטבע בעולם והוא יכול לשנות אותו כרצונו כמו ביציאת מצרים. אותן קושיות שאנו שואלים בליל הסדר מביאות אותנו למצב של חשיבה. כך מתעורר לו רצון לדעת את אותה האמת.

אם חס ושלום אנו לא מאמינים ביציאת מצריים, אז מה אנחנו חוגגים? איך זה שעם שלם חוגג את אותו החג לזכר אותה יציאת מצריים? ממתי הכל התחיל? הרי בכל שנה ושנה אנו חוגגים את החג וכך גם אבותינו ואבות אבותינו. כולנו יודעים את המקורות שלנו ויודעים מהי ההיסטוריה של העם היהודי. מכאן שאנו צריכים לדעת שהכול התחיל ביציאת מצריים עצמה, כאשר אבותינו אכלו מצות. מה זה בכלל אומר להיות יהודי אם אנו לא מאמינים במקורות היהודים שלנו? איך בכלל יש לנו זכות לשבת בארץ אם אנו לא מאמינים שהשם יתברך נתן לנו אותה? מה מאחד אותנו כיהודים אם חסרה לנו אמונה בכל הבסיס של היהדות? איך יתכן שבכל שנה ושנה עומדים עלינו לכלותנו, ובכל זאת בלי צבא ובלי שום כוח מלבד חסדי השם יתברך, אנו ניצלים פעם אחר פעם?

אם נחליט להתבונן במהות החג, לשים לב לפרטים הרבים של ליל הסדר ולנסות להבין את מה שאנו קוראים בהגדה, בוודאי נוכל להתחזק מכך ולהעלות את אמונתנו בצורה משמעותית. אם השם ירצה בכך, זה יכול להיות גם הפתח לשאלות נוספות שיגיעו בהמשך, איתן תגיע חקירה רצינית של החיים מתוך התבוננות ורצון אמתי להגיע אל האמת, ומשם בע"ה הדרך כבר סלולה אל חיים של עומק ומשמעות במסע אל התכלית.

עוד על

מה אנשים מחפשים?

| דבר תורה לפסח || דבר תורה לפסח לילדים |

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *