מוסר זה יראת אלוקים – פרשת קדושים

מאת רוני פיזנטי | כ״ג בניסן ה׳תשע״ד | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

ישנה נטיה להפריד בין המושג ״מוסר״ לבין יראת שמיים. לכאורה אפשר לטעון שאין קשר בין הדברים שהרי ישנם אנשים מוסריים ביותר שעושים חסדים רבים עם הזולת, רק שלא זכו לטעום מעומק היהדות. לעומתם יש גם אנשים שנראים כחרדים יראי השם ובכל זאת מתנהגים בצורה מביישת. אבל צריך לדעת שהדרך היחידה להגיע למוסריות היא רק דרך יראת שמיים.

התורה המציאה את המוסר והיא זו שמכתיבה אותו. כאשר כל העולם היו רומסים האחד את השני, רוצחים, גונבים, אונסים, מתנהגים בקניבליות ועושים ככל העולה על רוחם, בא אברהם אבינו ולימד את כולם להאמין באלוקים. מאותו רגע החלה המוסריות לחדור לתודעת האנושות. לכן כאשר אברהם יורד למצרים וחושש מחוסר המוסריות של המצרים הוא אומר ״כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני…״ כי כשאין יראת אלוקים, אז לא יכול להיות מוסר.

צריך להבין שכאשר לאדם אין יראת אלוקים, אז אין אפשרות להאמין באותו אדם. הרי כל דבר תלוי במשהו, אז אם הדבר שבו תלויים הדברים משתנה, אז גם כל מה שתלוי בו משתנה ומתערער ואז אותו אדם יכול להתהפך ברגע. למשל אדם שמבטיח למישהו דבר מסוים כי הוא יודע שירוויח מכך, עלול ברגע להפר את הבטחתו כי הוא יכול להרוויח יותר ממקום אחר. אדם שאוהב לעזור לאחרים מתוך ההרגשה הטובה שהוא מקבל, עלול לקבל הרגשה טובה גם ממילוי תאוות שונות וכך יפסיק עם העזרה והנתינה. אדם יכול להתמסר למשהו במשך כל חייו, ואז ברגע אחד לוותר עליו מתוך כורח הנסיבות.

כל דבר שאנו עושים מגיע מתוך מניע מסוים. לא יתכן שנעשה פעולות שונות סתם כך ללא מניע שמביא לנו רצון לאותו עניין. כל דבר בעולם תלוי בדברים אחרים שמשפיעים עליו ולכן כל מניע שנבחר לפעול לפיו אינו מספיק יציב כדי לתת לנו ביטחון. כל דבר הוא חולף כמו אופנה שמשתנה כל הזמן. הדבר היחיד שאינו תלוי בכלום ואינו מושפע מכלום הוא הקדוש ברוך הוא. כאשר המניע שלנו הוא יראת אלוקים, אפשר להיות בטוחים שיש לדבר קיום נצחי. אדם שעושה פעולות מתוך יראת אלוקים תולה עצמו בבלתי תלוי וכך הסיבה עצמה לעולם לא תשתנה.

המוסר הוא סובייקטיבי ומשתנה אם תולים אותו בדעות של בני אדם. במקום אחד פוסקים שדבר מסוים הוא מוסרי ובמקום אחר הוא לא. אם אדם תולה את המוסר בעצמו או בסביבה, אז היום אולי נוח לו לעשות דבר מוסרי כלשהו, אבל מחר הוא יכול להחליט שעדיף לו לעשות משהו שנוגד את המוסר הזה. מוסר אובייקטיבי יכול להגיע רק מגורם בלתי תלוי שאינו משתנה ולא מושפע מכלום.

פרשת קדושים אומרת לנו ״לא תקלל חרש ולפני עיור לא תיתן מכשול ויראת מאלוקיך…״ (ויקרא יט׳, יד׳). אנשים רבים מחפשים שלום ורוצים שיהיה טוב. לכן מתנהגים בנימוס ומתוך ערכים שונים. אבל כל זה כלפי חוץ. בינם לבין עצמם אותם אנשים לא חוששים להתנהג כמו בהמות כאשר ברור להם שאיש לא רואה אותם ויודע על כך. יש דברים לא מוסריים רבים שכולם עושים אבל מצד שני אף אחד לא ירצה שיגלו שהוא עושה אותם. לכן כלפי חוץ אנו מציגים את הנימוסים שלימדו אותנו עליהם, אבל כשאף אחד לא שם לב אנו מסוגלים להתהפך ולעשות דברים הפוכים לגמרי מהצורה בה מכירים אותנו.

אבל כל זה קורה כאשר אין יראת אלוקים. ברגע שיראת שמיים נכנסת לתמונה אז כבר לא משנה אם זה נעשה בסתר או בגלוי. התורה מצווה אותנו על יראת אלוקים, כי חרש לא שומע שמקללים אותו ועיור לא רואה ששמים לו מכשול. אנשים רבים יכולים להראות עצמם כתרבותיים כלפי אנשים מסוימים ואז מאחורי גבם לומר עליהם דברים מעליבים מתוך הבנה שהם לא שומעים. כל כך קל לפעמים ללכלך על המתחרה שלנו כך שיעדיפו אותנו. זה נראה כל כך מועיל לשים רגליים, להרוס לאחרים ולהפיל אותם בלי שהם ידעו שאנו עומדים מאחורי הדברים. אנו יכולים אפילו להרגיש טוב עם עצמנו כי אנו בטוחים שזה הגיע לאותו אדם או שכלל לא עשינו משהו לא בסדר. אבל התורה מצווה אותנו על ערכים בכל מצב ובלי פשרות. אסור לקלל חרש גם כשהוא לא שומע כי השם שומע ונמצא בכל מקום.

רק אדם ירא שמיים אמיתי לא יעשה דברים לא מוסריים. כי כל אדם מנסה לדאוג לעצמו ועוזר לאחרים רק כאשר זה מסתדר לו. מה שאומר שאם העזרה לזולת תפגע בנוחות שלו, הוא יפסיק אותה באותו רגע. לכן הרבה אנשים מוכנים לבגוד, לגנוב או לעשות דברים לא מוסריים אחרים מתוך הנוחות שלהם מתוך מחשבה שאף אחד לא רואה אותם. אבל אדם ירא שמיים יודע שהשם רואה אותו בכל מקום.

אל תסתכל בזקן, אלא במי שמגדל אותו

בכל זאת נראה שיש גם אנשים יראי שמיים שעושים דברים לא מוסריים. אלא שכאן צריך יותר להתעמק ולהבין מהי אותה יראת שמיים שאנו מדברים עליה. אדם עם חליפה ומגבעת לא הופך באופן אוטומטי לירא שמיים מתוך הלבוש שלו. גם אדם שלומד בכולל במשך עשרות שנים לא הופך לירא שמיים ללא מאמץ. אדם ירא שמיים הוא אדם שבכל רגע זוכר שהשם נמצא איתו. אדם כזה לא יכול לעבור עבירה או לעשות רע כי בכל רגע הוא רואה מולו את מלך מלכי המלכים. איך אפשר להיות עבד שנמצא עם המלך ולמרוד בו מול פניו?

צריך לזכור שאסור לנו לשפוט אחרים, כי אין לנו את הכלים שיש להם וההבנה שיש להם. אילו היינו במקומם עושים את התיקון שלהם עם הקשיים שלהם, הכלים שלהם והתנאים שלהם, אולי היינו הרבה יותר גרועים מהם. אי אפשר לדעת כמה יצר רע ניתן לאדם בתחום מסוים או כמה קשים הניסיונות שלו. כל שכן כאשר אנו רק שומעים על דברים דרך כלי התקשורת או מאנשים אחרים ופעמים רבות אין לשמועה כל בסיס או שסתם ניפחו את הדברים.

אבל גם אם באמת אדם חטא ועשה דבר לא מוסרי, אסור לנו לחשוב ש״אדם ירא שמיים״ עשה דבר לא מוסרי, כי עצם המעשה הלא מוסרי מעיד על כך שחסרה לו יראת שמיים. הרי אילו היתה לו מספיק יראת שמיים, הוא לא היה מעז להתקרב למעשים לא מוסריים.

אנשים רבים אוהבים מושגים מפוצצים כמו שלום או מוסר. אבל מעשית אין שום דרך הגיונית להגיע לזה ללא יראת שמיים. אז אפשר קצת להשתנות ולהפוך לאדם סובלני יותר או עוזר יותר, אבל הכל בחיצוניות. אם לא נעבוד על יראת השמיים שלנו לא נוכל להכניס את הדברים לפנימיות שלנו כך שיישארו איתנו גם כשנהיה לבדנו על אי בודד מרוחק בלי שאף אחד רואה. רק יראת שמיים תוכל להביא אותנו למוסריות אמיתית. השם יתברך יזכה את כולנו ליראת שמיים טהורה שתביא מוסר אמיתי לעולם.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *