מסכות, רעשנים ובלי הרבה חטאים – ללמוד איך פורים האמתי צריך להיות

מאת רוני פיזנטי | ה׳ באדר ב׳ ה׳תשע״א | מצוות והלכה למעשה, שבת, חגים ומועדים

פורים הוא זמן שמחה גדול לישראל. יהודים רבים חוגגים את היום הנפלא הזה בתחפושות, מסיבות, אזני המן, שירים וריקודים והרבה יין. אבל לפני שהיום הנהדר הזה הופך להוללות שרחוקה שנות אור מהמשמעות האמתית המקורית של פורים (לא לחינם נאמר "נהפוך הוא" – היום עושים הכל הפוך…), כדאי להבין מה צריך ומה לא צריך לעשות, כדי שבאמת ננצל את היום הזה לצמיחה והתעלות במקום לנפילה ענקית.

יום הפורים נועד לפקיחת עינינו ולגלות את ההסתר. לכן שם המגילה נבחר להיות "אסתר" שמרמז על ההסתר. ידוע שהקדוש ברוך הוא מוזכר במגילה ברמז בלבד ולא תמצאו שם שאף לא אחד מדבר עליו. ברגע שאנו קוראים ברצף את כל המגילה, מתחילתה ועד סופה, אנו יכולים להבין שאת כל צירופי המקרים הפלאיים עשה הקדוש ברוך הוא. זוהי משמעות יום הפורים. להבין שבתוך ההסתר, אפילו שלא רואים אותו בעיניים, נמצא הקדוש ברוך הוא. ואם נתבונן לעומק, וננסה לסדר את הפאזל, נוכל למצוא אותו גם בחיינו.

הבעיה היא שהיום החזרנו את ההסתר לפורים, ושוב שכחנו מהקדוש ברוך הוא. אנשים "חוגגים" את פורים במסיבות ומועדונים וחושבים שהם באמת עושים דבר טוב לפי היהדות. מספיק להסתכל על מבחר התחפושות הלא צנועות לבני נוער שנמצא בחנויות השונות כדי להבין לאיזו רמה התדרדרנו. פורים הפך להיות תירוץ להסתובב ברחוב בבגדים חשופים. בנות ישראל הקדושות מתלבשות ביום הזה בצורה חושפנית שלא היו מעיזות ללכת בה ביום יום. גם אם מישהי מאוד תרצה היא לא תוכל למצוא תחפושת צנועה בחנויות השונות. מעבר לזה, כאשר גבר מתחפש לאישה או אישה לגבר, הם עוברים בזה על איסור תורה מפורש של "לא ילבש". אנשים רבים כלל לא מודעים לכך, וישנם אפילו צעירים דתיים שלא מודעים לחומרת האיסור.

אחת ממצוות היום היא לשמוע מקרא מגילה, ומוטלת עלינו חובה לשמוע כל מלה ומלה. כאשר אנו מביאים ילדים קטנים לבית כנסת, ועל אחת כמה וכמה כאשר אנו מביאים איתם רעשנים, אקדחי קפצונים או שלל דברים מרעישים אחרים, אנו מאבדים את המצווה החשובה הזו, וגרוע יותר, אנו מונעים מכל הקהל לקיים את המצווה כי אף אחד לא מצליח לשמוע מרוב הרעש. אמנם צריך למחות את זכר עמלק, אך כאשר מרעישים בזמן שהקורא אומר "המן", זה מונע מאיתנו פעמים רבות מלשמוע את המלה הזו וגם היא חלק מהמגילה.

הדברים אולי נשמעים כלא כיפיים במיוחד ו"הורסי מסיבות". אך אם זה מה שעשינו עד עכשיו, אז בעצם אף פעם לא חגגנו את פורים ואף פעם לא שמחנו בשמחת היום הזה. השמחה האמתית היא בלב, ולא שמחה חיצונית של מסיבות וקפצונים. כאשר אנו עושים רעש בחוץ, זה אומר שאנו מנסים להסתיר את הריקבון שבפנים. כי ברגע שבפנים ישנה שמחה אמתית, אנו רק רוצים לשתוק וליהנות מהרגע.

ביום הפורים ישנן מספר מצוות המוטלות עלינו, כך שנוכל להגיע למשמעות המקורית של היום הזה. אדם שרוצה לחוות את פורים כמו שיהודי צריך לחוות אותו יבחר לשמוע מגילה בליל פורים וביום. לשלוח מנות לאחרים ולחלק מתנות לאביונים. מצווה להרבות בסעודה ביום פורים ולשתות יין, אך כמובן שהכל בגדרי הצניעות ותוך הקפדה על ההלכה. אם כתוצאה מהסעודה או מהשכרות לא נתפלל מנחה וערבית, נריב עם בני הבית ונשכח את ברכת המזון, אז יהיה עדיף לוותר על זה. אין כל בעיה בלהתחפש, להרעיש ברעשנים או קפצונים, ולשיר ולרקוד. אך כל זה כאשר אנו שומרים על גדרי הצניעות וההלכה, שאם לא כן, יצא שכרנו בהפסדנו, כי אולי רצינו לקיים את מצוות פורים, אך עברנו על יותר איסורים ממה שקיימנו מצוות. ריקודים ושירה מעורבים לגברים ונשים כמובן שיהיה אסור.

מעבר לכל הדברים המוזכרים, יותר מכל כדאי להבין את המשמעות של פורים. להתבונן קצת על המגילה, להבין את ההסתר, להסתכל על החיים שלנו ולראות איך שאנו נמצאים ממש באותו מצב כמו אז וכמו תמיד. להבין איך מכל זה אנו מוצאים את הקדוש ברוך הוא ומבינים שהוא כאן איתנו, שומר עלינו וכמו במגילה מסובב את כל העולם כך שבסופו של דבר תוכל לבוא אלינו הישועה.

פורים שמח.

עוד על

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *