מתוך חשבון נפש אפשר להגיע לאמת – פרשת ויחי

מאת רוני פיזנטי | ז׳ בטבת ה׳תשע״ד | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

לאחר פטירת יעקב אבינו ותום ימי הבכי במצרים, האחים עולים לקבור את אביהם במערת המכפלה. לאחר מכן כאשר הם עושים את דרכם בחזרה למצרים, הם עוברים ליד אותו בור אליו השליכו את יוסף, נזכרים במעשיהם ואז מביעים רגשות חרטה כלפי יוסף אחיהם. הם מבקשים ממנו סליחה על מה שעשו, נכנעים לפניו, מציגים עצמם כעבדים שלו ופוחדים שכעת הוא עלול לנקום בהם. יוסף כמובן סולח להם על הכל ומציג אמונה גדולה בקדוש ברוך הוא שתכנן את המהלך האלוקי שהתרחש מרגע השלכתו אל הבור. אבל צריך לשאול, מדוע רק עכשיו נזכרים האחים לנסות לפייס את יוסף? מדוע עד עכשיו לא דיברו איתו על כך ולא ניסו להביע חרטה?

לכולנו יש דברים רבים שמעסיקים אותנו. לכולנו יש טרדות שונות, דאגות, כעסים, חרטות ושאר דברים שמציקים, ומצד שני גם דברים שמשמחים אותנו ושאנו אוהבים. פרטים רבים ואינסופיים מרכיבים את חיינו. יחד עם זאת, כל שניה מחיינו מוקדשת לדבר אחד בלבד. אי אפשר להתרכז בכמה דברים בו זמנית. אי אפשר לחשוב כמה מחשבות ברגע אחד. לכן אנו משמיטים פרטים רבים ומתרכזים רק בדברים מסוימים שנראים לנו חשובים לרגע הזה.

בין כל הדברים שאנו משמיטים, אפשר למצוא דברים חשובים ביותר. לפעמים ישנם דברים מהותיים שאנו כלל לא שמים לב אליהם ונותנים להם לחמוק מאיתנו. לפעמים אנו כל כך עסוקים במירוץ של החיים, מתעסקים בעבודה ברוב שעות היום, בין לבין נפגשים עם אנשים, אוכלים, שותים, ישנים, מדברים, נחים, מבלים ומתעסקים בעוד דברים שונים בזמן שאת הדברים המרכזיים בחיינו אנו שוכחים ונוטשים.

לכן כל כך כיף לפעמים לשבור את השגרה, שפתאום אנו יכולים לחוש דברים שבכלל לא היו בתכנון. פתאום אנו מרגישים רגשות ששכחנו מהם. פתאום אנו יכולים לחשוב על דברים חשובים שכבר שנים לא חשבנו עליהם. לכן צעירים רבים שמחפשים משמעות רוצים להתנתק מהכל במסע בין ההרים של המזרח הרחוק. מתוך הבריחה מהשגרה שלנו, אנו מנסים להשיג השגות ולהבין דברים שחיים שלמים של שגרה לא יספיקו כדי שנבין אותם. אבל מספיק לברוח ולהתבודד במשך שעה קלה כדי להגיע לתובנות עצומות כאלו.

להתבודד בהרים של הודו זה בוודאי לא הפיתרון. שהרי אנו עושים את זה באופן זמני וחד פעמי, ולאחר מכן אנו חוזרים לשגרת החיים לעוד הרבה זמן. בנוסף, ההתעלות האמיתית מגיעה כאשר אנו מגיעים להשגות ומצליחים להתנתק מההמון גם בתוך כל ההמולה של החיים. אם נצליח להכניס זמנים כאלו של חשבון נפש והתנתקות גם בתוך השגרה של החיים שלנו, זוהי ההצלחה הגדולה ביותר. לא צריך לצאת לשבוע נופש כדי להירגע וליישב את הדעת, אלא אפשר לעשות זאת גם בתוך לחץ הסביבה שמקיף אותנו.

מתוך השגרה וההרגלים שלנו, מתוך הקיבעון הגדול של החיים שיצרנו לעצמנו, אפשר לייצר רגעים של חשבון נפש. זמן המוקדש רק לפנימיות שלנו ולתובנות בקשר לדרך החיים שלנו. האם אנו בדרך הנכונה? האם לא סטינו מהמסלול? האם נהגנו היום כשורה? מה התכנון שלנו למחר? האם זוהי הדרך שתוביל אותנו למטרה אותה אנו מנסים להשיג? חשבון הנפש שנעשה עם עצמנו יכול להוביל אותנו לשינויים גדולים וטובים. הוא יכול לסלול לנו את הדרך להצלחה ולהשגות אמיתיות. יותר מכל, הוא יכול להוביל אותנו אל האמת.

כאשר אנו חושבים בצורה רצינית ופנימית, אנו יכולים להגיע לתובנות ומשם להגיע לאמת. כאשר אנו עטופים בציניות, מתבדחים ועסוקים בהרשמת האנשים סביבנו, האגו טופח והשקרים חוגגים. קשה מאוד להבדיל בין אמת ושקר במצבים האלו. אדם מתנהג עם הבוס שלו בעבודה בצורה מסוימת, ליד אשתו הופך לאדם שונה לגמרי ועם כל מכר הוא מתנהג בצורה שונה. השאלה היא מהי האמת בקשר לאותו אדם? האם הוא חרוץ כמו שהוא מציג עצמו ליד הבוס? או שהוא כעסן כמו שהוא מתנהג עם אנשים מסוימים? או שאולי הוא ליצן כמו הבדיחות שהוא מוציא ליד המשפחה? אפילו אותו אדם לא יכול להכיר את עצמו, כי כדי להכיר את האדם לעומק הפנימיות, האדם צריך להישאר לבד ולעשות חשבון נפש עם עצמו. רק כך הוא יכול להסיר את כל המסכות מעליו, להוריד את התפאורה, להסיר את האגו והשחצנות, להתנתק מהתאוות החומריות, להיפרד מהציניות והליצנות ולהישאר חשוף לאמת. בין ארבע קירות אדם לא יכול לשקר לעצמו.

ראוי לכל אחד מאיתנו להגיע לחשבון נפש כזה. זה יכול להיות זמן קבוע לפני השינה בו אנו חושבים על היום שעבר ומתכננים את היום שיבוא, זה יכול להיות בהליכת בוקר של חצי שעה בה נוכל לנקות את הראש ולעשות סדר לעצמנו, זה יכול להיות בזמן התבודדות בו אנו מדברים עם השם יתברך על כל מה שצריך לדבר. זה יכול להיות אפילו 5 דקות של פנאי בין הטרדות של היום, בהן במקום לתפוס עוד איזו תוכנית חסרת טעם בטלוויזיה, נוכל לנצל אותן להתעלות והתבוננות פנימית לעומק הנשמה. ככל שנעשה חשבון נפש עמוק יותר עם עצמנו, כך נוכל להגיע להשגות גבוהות יותר בחיים.

האחים של יוסף היו עסוקים בטרדות החיים. את ההשלכה לבור ומכירת יוסף הם בטח רצו לשכוח. זה הרי בוודאי לא משהו שמשמח לחשוב עליו. אפשר לשער שכל אחד היה עסוק בענייניו, יוסף בארמון המלוכה במצרים, האחים בארץ גושן, ליד יעקב אבינו אף אחד לא רצה לדבר על העניין כדי שהוא לא יידע מכך. כולם התעסקו בלהמשיך את החיים וכנראה שלא היה פנאי לחשוב לעומק על ההשלכות של הדברים.

כאשר יעקב אבינו נפטר, פתאום כל החיים השתנו. פטירה של אדם עוצרת לנו את זרם החיים, זה זמן של חשבון נפש בו אנו עוזבים את שגרת החיים וחושבים על המהות הגדולה יותר בעולם. לאחר שאדם קרוב נפטר, פתאום שום דבר לא חשוב לנו והכל מאבד משמעות, פתאום רואים את השקר שבתאווה וכל מה שחושבים עליו זה הנפטר ומשמעות החיים. מתוך זמן כזה שחושבים ברצינות על החיים אפשר להגיע לאמת. אפשר לשער שפתאום האחים הבינו דברים שלפני כן לא ייחסו אליהם חשיבות. הדברים אמנם תמיד היו קיימים, אבל היו מוחבאים מתחת לפני השטח מבלי שיתנו להם משמעות. כאשר חושבים על הדברים ברצינות יותר, אז הם מקבלים את המשקל הראוי להם.

מתוך חשבון הנפש של האחים, הם הבינו שטעו. הם עברו ליד אותו בור שאליו השליכו את יוסף ונזכרו במעשה. הם הבינו שיעקב אביהם כבר לא נמצא שם וכעת הם צריכים להתמודד עם יוסף. פתאום הבינו שהם נשארו חשופים לבדם עם יוסף וכעת אין מחיצות או מקום לברוח אליו. מתוך הדברים הם הגיעו לחשבון נפש אמיתי שהביא אותם להביע חרטה ולהיכנע בפני יוסף.

לפעמים החיים מאלצים אותנו להסיר את המסכה ולהתמודד עם דברים. אדם ביום החתונה שלו לא חושב על שום דבר אחר חוץ מהחתונה שלו. אדם שחס ושלום נפטר לו קרוב לא יכול לחשוב על שום דבר מלבדו. אדם שמגיע ללחץ ממוקד גדול במבחן כלשהו, בפרויקט בעבודה או בטרדות החיים, מאלץ עצמו לחשוב רק על זה והוא לא יכול להתרכז בשום דבר אחר. באותו רגע אי אפשר להמשיך כרגיל בשגרה, קשה להתבדח או ליהנות מאיזו תאווה טיפשית כאשר יש לנו פרפרים בבטן שכמעט משתקים אותנו.

כשם שאנו יכולים להסיר את המסכה מתוך האילוצים, כך נוכל ללמוד להסיר אותה בצורה מכוונת על פי רצוננו. אם נקבע לעצמנו זמנים של חשבון נפש, נוכל להתנתק מהכל ואז לקבל פרופורציות על החיים. נבין מהי ערכה של מצווה שחוצה עולמות ובונה לנו את המסלול לתכלית. נבין כמה טיפשיות הן התאוות השקריות שאין בהן ממש. נבין מה חשוב באמת בחיים ומה סתם מבזבז לנו את הזמן.

השם יתברך יזכה אותנו לעשות חשבון נפש אמיתי עם עצמנו, שנבין מהו המסלול הטוב לחיינו וגם נצליח לצעוד בו.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

2 תגובות על מתוך חשבון נפש אפשר להגיע לאמת – פרשת ויחי

  1. מאת שולמית‏:

    בס"ד
    רעיון יפה. זו הנהגה עתיקת יומין, שכל גדולי ישראל מהאבות הקדושים נהגו בה, ורבי נחמן מברסלב זצוק"ל הדגיש והעמיק אותה באוזני תלמידיו, שהעבירו אותה עד אלינו ב"ה. הנהגה זו נקראת בברסלב 'התבודדות', וכמובן יש הרבה מאד מה להרחיב על הנהגה קדושה זו.
    עם זה, ההקשר לבני יעקוב הקדושים לא נראה לי, ואסביר מדוע לע"נ: כשנדרשו האחים הק' לעשות חשבון נפש למה נפלה עליהם צרת ההתנקלות של יוסף אליהם, הם הגיעו, תוך חשבון נפש מדוקדק, עד 20 שנה אחורה לנקודה, שהם לא היו מספיק רגישים למצוקתו של יוסף, כשעשו מה שעשו מתוך פסיקת דין כהלכה. זה כל מה שמצאו ב-20 השנים האחרונות! וברור שהם היו צדיקים ענקיים, וודאי שהם עשו התבודדות וחשבון נפש מדוקדק כל יום. לכן לא נראה לי מתאים לתאר אותם כנסחפים בזרם החיים כמונו – הקטנים של דור העקב…
    תודה על כל החיזוקים!

    • שלום שולמית,

      כנראה שלא הסברתי את הרעיון כראוי. חס ושלום לחשוב שהאחים היו נסחפים בזרם החיים. הם היו קדושים וטהורים ובוודאי שגם השגרה שלהם הייתה הרבה יותר רוחנית ועמוקה מאשר הימים הגדולים ביותר של חשבון הנפש אצלנו.
      אין שום השוואה בין אז להיום, אבל בכל זאת התורה לא סתם מספרת לנו סיפורים אלא מלמדת אותנו דברים חשובים לחיים.
      מהרגע שיוסף הוכיח אותם עד לאחר קבורתו של יעקב עברו שנים רבות. ורק לאחר קבורתו של יעקב אבינו התורה מציגה את האחים כמנסים לפייס את יוסף. את החרטה כבר ראינו כאשר יוסף הוכיח אותם והם לא ידעו שזה הוא, לכן בוודאי שעשו עם עצמם חשבון נפש. אבל רק עכשיו הם נמצאים לבד מול יוסף ומתמודדים עם האמת. יכול להיות שלא היו הזדמנויות שהם נמצאים לבדם, יכול להיות שהם ניסו להימנע מזה כדי שיעקב אבינו לא יגלה… אבל מכל מקום ההתמודדות לא היתה (לפחות לפי המתואר בתורה) עד אותו הרגע. אין כאן ביקורת על האחים חס ושלום, אלא פשוט סיפור המעשה.
      אין השוואה ביניהם לבינינו, אלא פשוט לימוד לעצמנו. תמיד אפשר להסיק מסקנות לחיים שלנו, למרות שבוודאי שכל האבות וגדולי ישראל שמתוארים בתורה היו רחוקים ברמה הרוחנית שלהם אלפי שנות אור מאיתנו.
      זה אחד הדברים היפים והמיוחדים בתורה, שכולם יכולים ללמוד ממנה. לא משנה מה הרמה הרוחנית, לא משנה אם אנחנו ילדים קטנים, אנשים מבוגרים או זקנים… כל אחד יכול ללמוד לקחים ומוסר לחייו מתוך התיאורים של ענקי ישראל.

      מקווה שעכשיו הצלחתי להעביר את הנקודה יותר… השם יברך אותך בכל טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *