מתפללים שהקדוש ברוך הוא יפקח את עינינו – פרשת כי תבוא

מאת רוני פיזנטי | י״ג באלול ה׳תשע״ג | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

כל אדם חושב שהוא אוביקטיבי וללא נגיעות אישיות. על אחרים כולם יכולים לראות את הסוביקטיביות והאינטרסים המניעים את קו המחשבה שלהם, אבל על עצמנו אנו מסתכלים כנקיים לגמרי. נראה לנו שאנו יודעים בדיוק מה טוב ומה לא טוב וכיצד צריך לנהוג בכל מצב. אם נחשוב על הדברים בהיגיון, בוודאי שנוכל להבין שזה לא יתכן. רמת המוסר של כל אדם היא שונה, כל אחד מגדיר את ה"מוסר" בצורה שונה לגמרי מהשני. מעבר לכך גם על אותו עניין מוסרי אנו יכולים לדון את עצמנו בצורה אחת ואת האחרים בצורה שונה לגמרי. למשל, כשאנו ממהרים ורוצים לעקוף מישהו שנוסע לאט בנתיב שלנו, אנו חותכים אותו ומתעצבנים עליו שהוא תקוע בנתיב שלנו, אבל כאשר מישהו חותך אותנו אנו מתעצבנים עליו כמו פושע שמסכן אותנו. אנו בוחנים את מצבי החיים מתוך הנגיעות האישיות שלנו ולכן אנו כלל לא אוביקטיבים.

מכאן אפשר להבין דבר שנראה קצת קשה בפרשה. בפרק כט' בספר דברים, פסוק ב' אומר: "המסות הגדולות אשר ראו עיניך…" ולאחר מכן פסוק ג' אומר: "ולא נתן השם לכם לב לדעת ועיניים לראות…". אם נאמר במפורש "ראו עיניך", אז כיצד יתכן שהפסוק הבא אומר "לא נתן… עיניים לראות"? בני ישראל ראו בעיניהם או לא ראו בעיניהם?

אלא שישנם 2 סוגים של ראיה, יש את קליטת הסביבה באישונים שמשודרת אל המוח שמייצר תמונה של מה שהולך בחוץ, וזו הראיה הגשמית והטכנית. אבל יש עוד סוג של ראיה שהיא ההבנה והפירוש של גושי הצבע שאנו רואים, ואת זה כל אחד מפרש בצורה שונה. תינוק למשל יכול לראות דברים שאנחנו רואים, אבל הוא יושפע מזה בצורה שונה לגמרי. הוא יתפוס את כל המציאות בצורה שונה, למרות שהראיה היא אותה ראיה. יוצא מכאן שבני ישראל ראו בעיניהם, אבל הקדוש ברוך הוא מנע מהם את הראיה העמוקה יותר לפנימיות הדברים.

כדי לראות את מהות הדברים אנו צריכים שהשם יפתח לנו את הראיה. כל אחד בטוח שהוא רואה את העולם ומבין את הכל. כששומעים חדשות, כל הבעיות של המזרח התיכון נשמעות כמו משחק ילדים שקל לפתור. כשצופים בטלוויזיה, אנחנו חושבים שאנחנו מבינים טוב יותר מכולם מה הולך בעולם כאילו חווינו את הדברים בעצמנו. אנו לא מבינים שהכל זה פירושים. אנחנו לא מקבלים את הדברים באוביקטיביות, אלא מקבלים את נקודת המבט של מי שמעביר לנו את הדברים.

קל לנו מאוד לשפוט אחרים ולתת ביקורת על כולם. קל למאוס בכל מיני דברים שנראים לא כל כך נוחים או לא מסתדרים לנו טוב. קל לבעוט באחרים ולדאוג לאינטרסים שלנו כאשר אנו רואים את עצמנו בתור האנשים החשובים ביותר בעולם. קל להתרחק מהיהדות ולמאוס באנשים יראי שמיים, כשזה מה שהעיניים שלנו רואות דרך הסביבה הרחוקה מתורה ומצוות שאנו נמצאים בה. כל זה קל מאוד כי זה כלל לא דורש מאמץ, אנו רק קולטים גושי צבע דרך העיניים עם פירושים של אחרים למה שאנו רואים בלי לאמץ את המחשבה. אבל אם נבחר לנסות לראות את האמת, נזדקק לעיניים איכותיות יותר שיכולות לראות דברים מהותיים יותר. עיניים שחודרות אל הרוחניות ומסוגלות להבין איך לפתור בעיות במהות. עיניים שמסוגלות לראות את הנולד וכיצד לתקן את הנפש הפנימית שלנו או של אחרים. עיניים שרואות את התמונה הגדולה של המציאות המורכבת מהמון פרטים, מלאכים ואנרגיות שונות שעיניים פשוטות כמו שלנו כלל לא יכולות לראות. אי אפשר להגיע לתובנות בעזרת מה שאנו רואים. במיוחד היום קל להבין את הדברים, שאפשר לערוך תמונות בפוטושופ, ליצור סרטים לא מציאותיים ולתעתע באנשים בצורה פשוטה מאוד. עיניים זה לא מספיק כדי לראות, אנו צריכים לקבל עיניים שבאמת רואות.

כדי לראות את הדברים כפי שהם במציאות, אנו צריכים הרבה עבודה עצמית. צריך להסיר את כל הלכלוך שמסתיר לנו את האמת, ליישר את המידות שלנו שמעקמות לנו את העולם ולהתפלל לקדוש ברוך הוא שיפקח לנו את העיניים. בלי עיניים לראות, אנו יכולים אמנם לראות הרבה דברים, אבל הכל שקרים והבלים. את התמונה האמיתית אפשר לראות ולהבין רק כאשר השם יתברך מחליט לתת לנו עיניים אמיתיות ואיכותיות, ולא כאלו שרואות מה שבא להן לראות או מה שהסביבה מתכנתת אותן לראות.

השם יזכה אותנו לראות את המציאות הניסית שנמצאת מול עינינו ויביא לנו את הגאולה השלמה שתיפקח את העיניים לכולנו.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

תגובה אחת על מתפללים שהקדוש ברוך הוא יפקח את עינינו – פרשת כי תבוא

  1. מאת ליאת‏:

    אהבתי מאד לקרוא ולהחכים. אמת כתוב והלוואי ונראה את האמת ואת החיים האמיתיים ולא את ההבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *