עושר וכבוד ביחד עם תורה ורוחניות? פרשת לך לך

מאת רוני פיזנטי | ה׳ במרחשון ה׳תשע״ה | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

הפרשה מספרת לנו ששרה היתה יפת מראה (בראשית יב', יא'). לאחר מכן מוזכר שאברהם היה "כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב" (בראשית יג', ב'). לכאורה נשמע לנו שאדם רוחני שכל חפצו הוא בתורה הקדושה לא צריך כלל שיהיה לו ענייני גשמיות. אז למה אברהם אבינו זקוק לכל זה? אבל האמת היא שזה כלל לא כך.

צריך לדעת שאין דבר רע או פסול בעושר או הנאות גשמיות. הבעיה היא רק לרדוף אחר הדברים האלו ולהפוך אותם לעיקר. אם אדם מוותר על עקרונות וערכים כדי לקבל איזו הנאה גשמית או להשיג איזו תאווה זו בעיה רצינית. אבל אם הוא משתמש בעושר ובהנאות האלו לעבוד את השם יתברך, אז אדרבא, זהו רצון השם ולשם כך הוא ברא את כל הגשמיות סביבנו, כדי שנשמח ונהנה בהיתר.

העניין הזה מציק להרבה אנשים, אבל כל זה מתוך חוסר הבנה. אנחנו מבינים שאדם שעוסק ברוחניות ושקוע בעולמות עליונים לא צריך שום קשר לגשמיות. אבל זו טעות. כדי שהאדם יתעלה עוד ועוד הוא זקוק לניסיונות של העולם החומרי. האדם נמצא במדרגה גבוהה יותר מהמלאכים, כי המלאכים נמצאים בעולם רוחני, אבל האדם לוקח את הרוחניות הזו ומכניס אותה לתוך עולם גשמי ומקדש איתה את החומר.

אם ראש ממשלה, שרים ואישים חשובים צריכים לקבל רכב מפואר, דירה גדולה ומשכורת שמנה, אז מדוע שגדולי הדור והרבנים החשובים לא יקבלו זאת? על פי האמת דווקא הרבנים הגדולים צריכים לקבל הרבה יותר מראש ממשלה או השרים. אז למה זה כל כך מפריע לנו לראות את אנשי התורה חיים בעושר בזמן שזה מובן מאליו שכל השרים צריכים לקבל עושר רב על חשבוננו?

מה שבאמת מפריע לנו בכל הסיפור הזה זה מה אותם אנשים מייצגים. שהרי אנשי תורה צריכים לכאורה להראות שהחומר כלל לא חשוב ושהגשמיות אינה משחקת תפקיד בחייהם. שיחיו בבית ישן עם שני חדרים ביחד עם עשרה ילדים וירכבו על אופניים. משרים בממשלה אנחנו לא מצפים לזה, שהרי אנחנו מבינים שישנה שחיתות וישנם שקרים רבים שם, אז ברור לנו שהם אנשים חומריים שצריכים את החומריות והעושר ולכן זה לא מפתיע אותנו ואפילו מקובל עלינו. אבל אם נבחן את הדברים על פי האמת, נראה שדווקא בידיים של אנשי התורה העושר משתמר וממצה את עצמו. דווקא שם הוא מגיע לשיא ומוציא את הרוחניות. דווקא שם אפשר להתעלות ולקחת את אותו עושר ולהשתמש בו כדי לפאר את התורה הקדושה ולהגדיל רוחניות בעולם. השפע נברא כדי שנשתמש בו לטוב ולא שנקלקל איתו.

כאשר יצחק אבינו רצה לברך את עשו, רבקה קיבלה נבואה שדווקא הבן שזכה בתורה הוא זה שצריך לזכות גם בברכות הגשמיות. יצחק אבינו ידע היטב את מעלותיו של יעקב אבינו. הוא הבין שהוא איש אמת שכל כולו תורה. איש תם יושב אהלים. יצחק אבינו הבין שהוא קיבל את העולם הבא והוא עסוק ברוחניות. אבל עשו נשאר בלי כלום. לכן חשב לתת לו לפחות את העולם הזה. שתהיה לו פרנסה בשפע ושתהיה לו ברכה במעשה ידיו. אבל רבקה קיבלה נבואה שדווקא יעקב איש התורה צריך לקבל את הגשמיות. כי דווקא אצלו אותה גשמיות יכולה לצמוח ולהפוך למשהו טוב.

האמת היא שהויכוח הזה התחיל הרבה לפני כן, כבר אצל קין והבל. כשהבל רצה לעסוק ברוחניות ולהשקיע בעולם הבא, אז קין איש האדמה בחר בעולם הזה ואמר להבל לפרוח באויר ולא לדרוך על האדמה שלו. ומכאן גם הגיע לרצוח אותו. אלא שברור הדבר שאי אפשר לזכות ברוחניות ועולם הבא כאשר אין את החומריות הנצרכת לשם כך כאן בעולם הזה. כדי להגיע לאותה רוחניות עצומה יש צורך לדרוך על האדמה ולעבור דרך עולם החומר.

בלי קמח אין תורה ובלי תורה אין קמח. כי ללא גשמיות אין רוחניות וללא רוחניות אין גשמיות. הכל תלוי זה בזה. כל העולם עומד על התורה הקדושה ואין אפשרות להתקיים בלעדיה. אין שום משמעות לחומר בלי הרוחניות שעומדת מאחור כמו גוף בלי נשמה שלא מקבל חיות וקוברים אותו באדמה. לכן בלי תורה אין קיום לעולם. כל המהות והתכלית של כל החומר היא התורה הקדושה. אבל מצד שני אם לא נשקיע ממון בישיבות, בכוללים ובתלמודי התורה הקדושים, חס ושלום לא נוכל לשמר את התורה כראוי. בלי לחם לאכול, בגד ללבוש וקורת גג מעלינו יהיה לנו קשה מאוד להתמסר לתורה. כשיש טרדות גשמיות מסביב קשה מאוד להתרכז בעמל התורה.

אנשי התורה מוכנים לחיות בדוחק רב. הם מוותרים על מותרות ודברים רבים רק כדי לזכות להיות חלק מעולם התורה. זה כלל לא פשוט לפרנס משפחה מרובת ילדים ממשכורת של 1,500 שקל שמקבלים מהכולל (ורובה מורכבת מתרומות). במושגים של אזרח ממוצע במדינה זה משהו כמו שליש שכר דירה. אברכים רבים מוכנים להתמודד עם זה בשמחה כדי לזכות ללמוד תורה. אנחנו לעולם לא היינו מסכימים לעזוב את העבודה שלנו ולוותר על המשכורת בשביל זה, אבל הם מקריבים מעצמם למען אמונתם.

אבל צריך להבין היטב שאותה הקרבה היא עניין טכני בלבד רק בגלל שזו המציאות הנוכחית. אם הם צריכים לבחור בין תורה לבין חומריות, אז הבחירה היא תורה. שהרי חומריות ללא תורה לא שווה כלום. היא סתם מתכלה ונאבדת ואפילו גורמת לנזקים ולבעיות. אבל אם יש ברירה ואפשר לחיות ברווח ובעושר ביחד עם שמירת התורה והמצוות, אז לא רק שאין בזה כל רע, אלא שזו הצורה המועדפת והטובה יותר לחיות.

אנחנו הגענו למצב שהתרגלנו לראות אנשי תורה שחיים בעוני ובדוחק. לכן אם נראה אדם כזה שחי בעושר, זה יפריע לנו ואולי אפילו נחשוד בו שהוא לא איש אמת. אבל כל זה מתוך מה שהתרגלנו לראות. על פי האמת הלוואי וכל העוסקים בתורה מתוך יראת שמיים יחיו בעושר גדול. הם בוודאי יוכלו לקדש את אותו חומר ולעשות איתו דברים הרבה יותר נשגבים מאחרים. ברור שאיש תורה שמשקיע את כספו בחינוך טוב לילדיו, בלימוד תורה ביישוב הדעת ברווח, בהפצת תורה, בהקמת בתי מדרש ושאר דברים גדולים, הופך את אותו כסף גשמי להתעלות רוחנית לכל העולם. ברור שזה שווה הרבה יותר מאדם אחר שייקח את הכסף כדי לבזבז אותו על התאוות שלו, על עבירות ועל שטויות והבלים חולפים, שבכך לא רק שהוא אינו מועיל, אלא שהוא גם מקלקל את העולם.

לכן חשוב לזכור שכל השפע שקיים בעולם, ראוי להגיע קודם כל אל מי שמשתמש בו לצמיחה והתעלות. אל מי שלוקח את החומר ומעלה אותו לרוחניות טהורה. כרגע בעוונות הרבים אנחנו נמצאים במצב של הסתר פנים כפי שאומרות הנבואות על ימות המשיח. היום כל העולם פועל הפוך. הרע נחשב לטוב והאסור מותר. אבל המצב הזה הוא טכני וזמני בלבד. בוודאי שלא צריך להיות כך ובוודאי שלא זו ההשקפה שצריכה להיות לנו. כרגע אנחנו מוכנים להקריב את החומריות שלנו למען התורה הקדושה וזה הניסיון שלנו, אבל על פי האמת כל אחד ראוי לזכות לשני העולמות, העולם הזה והעולם הבא, מתוך יישוב הדעת, שפע ושמחה.

השם יתברך יזכה את כולנו לשני העולמות, קודם כל עולם של תורה ובנוסף אליו גם עולם של עושר. נזכה לשפע עצום ברוחניות ובגשמיות וכך נקדש את החומר ונהפוך אותו לרוחני ונצחי.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *