פרשת אמור – המעשים מעצבים את העתיד

מאת רוני פיזנטי | י״ב באייר ה׳תשע״ב | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

בסוף הפרשה התורה מספרת לנו על בן אשה ישראלית (ואיש מצרי) שמקלל את השם. באותו דור כולם הכירו בגדולתו של הקדוש ברוך הוא שהוציא אותם ממצריים באותות ומופתים, כולם ראו את הקולות במעמד הר סיני, כולם הגיעו לדרגות עצומות של רוחניות, אז צריך לשאול איך אפשר להגיע למצב כזה שבן אישה ישראלית יקלל את השם? ואיך בכלל נוצר מצב בישראל שישנו בן לאשה ישראלית ואיש מצרי?

התורה מציינת ששם אותה אשה היה שלומית בת דברי. רש"י מפרש שנקראה "שלומית" משום שהיתה פטפטנית שאומרת שלום לכל אדם ו"בת דברי" שהייתה מדברת הרבה. המדרש מספר שבתקופת השעבוד במצריים היו מצרים שהיו קוראים לעבדיהם הישראלים בכל יום כדי לפקח עליהם. כאשר הגיע איש מצרי לביתם של שלומית בת דברי ובעלה כדי לקרוא לו לעבודה, שלומית היתה מפטפטת איתו. אותו מצרי שלא היה רגיל ליחס שכזה מאשה ישראלית, ניצל את ההזדמנות ולאחר שהישראלי הלך לעבודתו נכנס לביתו ועשה מעשה עם אשתו. כאשר ראה שהישראלי הבחין בכך שהיה בביתו, המצרי התעלל בו כל אותו יום. עד שבא משה רבינו וראה איש מצרי מכה איש עברי, הוא הבין את כל מה שקרה וטמן את אותו מצרי בחול. מאותו מעשה נולד בן לשלומית בת דברי ולמצרי שהיה איתה. בגלל אביו המצרי הוא קיבל כנראה נשמה ירודה, בנוסף אפשר לנחש שהחברה המאוחדת של בני ישראל לא קיבלה אותו בצורה יפה בגלל היותו בן של גוי, גם ישנו קושי לתת לו חלק ונחלה בתוך ארץ ישראל שהרי החלוקה הולכת על פי האבא והשבט שלו. מתוך כל זה הוא הגיע לדרגה כל כך ירודה שהוא מקלל את השם.

כשמתבוננים על החיים ניתן לראות שהמעשים שלנו היום מושפעים מהעבר שלנו. מכאן ניתן להסיק שהמעשים שנעשה היום ישפיעו על העתיד שלנו. שלומית בת דברי כנראה רצתה בסך הכל להיות קלילה וחברותית לכולם. בוודאי לא הייתה לה כוונה רעה במה שעשתה. היא לא שמרה על הצניעות והתחילה לפלרטט עם גבר מצרי בלי לחשוב שיש בזה עניין גדול. דבר גרר דבר עד שהגענו למצב שבו בן אישה ישראלית מקלל את השם. אילו הייתה חושבת יותר על המהות הגדולה ועל העתיד, בוודאי הייתה משנה את התנהגותה.

גם אנחנו עושים הרבה דברים קלילים, זורמים עם החיים, מחפשים לעשות כיף… הבעיה היא שאנו שוכחים שכל אלו משפיעים על העתיד ועל עיצוב הנשמה שבתוכנו. כולנו חושבים לעצמנו שנעשה רק קצת דברים שלכאורה לא נראים מזיקים. נצפה קצת בטלוויזיה להעביר את הזמן, נתלבש לא צנוע כדי למשוך תשומת לב ואהבה, נדבר לשון הרע על אחרים כדי לעשות צחוקים עם חברים ונעשה עבירות שלכאורה נראות לא מזיקות כל כך רק כדי שיהיה לנו כיף. הבעיה היא שההשלכות הן נוראיות לאחר מכן.

חז"ל מלמדים אותנו שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה. מה שכעת נראה לנו כדבר פעוט ולא משמעותי זהו פתח ענקי ליצר הרע שיוכל להכנס בעתיד ולעשות כרצונו. אף אחד לא נולד בתור אדם לא טוב, אלא שהמעשים של האדם מובילים את חייו לכיוון מסוים. לילד ישנה אפשרות בחירה, להיות חזק מול החברה ולשמור על הערכים, או לגנוב שוקו מהמכולת השכונתית ביחד עם החברים. אם הוא נכשל כאן, בפעם הבאה זה כבר יהיה שעון או צעצוע, לאחר מכן זוג אופניים ובעוד 20 שנה הוא ישדוד בנקים. כדי למנוע נזקים אנו צריכים לעצור את עצמנו בזמן, כי כמו בסמים, לאחר שכבר התרגלנו זה הופך להיות הרבה יותר קשה. אדם שמרשה לעצמו לצפות בטלוויזיה יושפע מאוד רגשית ובעתיד יתפוס את כל העולם בצורה דמיונית. כתוצאה מכך יהיה לו קשה למשל לפתח מערכות יחסים מרוב שהתרגל שבסרטים לא צריך להתאמץ ושאין מערכת יחסים ללא בגידות וכו'. כל העולם שלו ייראה מעוות יותר מבלי לראות את התמונה הגדולה. אדם שצוחק על אחרים או מדבר לשון הרע מרגיל את עצמו להתאכזר לבריות ולהיות פחות מתחשב. אשה שמתלבשת או מתנהגת בצורה לא צנועה מסירה את השפע ממנה ומוזילה את ערכה. כתוצאה מכך היא בקלות יכולה ליפול עם מכר שידבר אליה יפה, מפה לשם היא תשב איתו לקפה בענייני עבודה, אח"כ ידברו קצת על החיים, היא תזכיר את הבעיות שיש לה עם בעלה, עם הזמן הם יתקרבו עוד יותר עד שיהיה מאוחר מדי. היא לא תרגיש אפילו איך שהיא הורסת לעצמה את כל המשפחה שלה. כך הכל עובד בשלבים איטיים בחיים, אדם לא משתנה ביום אחד.

את הכוח הזה ניתן גם לנצל לטובה. אדם שינסה להשתנות עלול לגלות ייאוש מהר מאוד משום שהוא אינו מתקדם לשום מקום והכל גדול עליו. אבל האמת היא שאם נעשה מאמץ קטן בצורה עקבית ובהתמדה, נוכל לזכות לראות תוצאות בעתיד. אדם שלא מסוגל ללמוד תורה למשל יוכל לעשות מאמץ קטן של 5 דקות ביום. אם הוא יתמיד בכך הוא ירוויח הרבה שעות לימוד תורה בטווח הרחוק, אך בנוסף הוא גם יזכה להתרגל ולאהוב את זה ופתאום יקבל כוחות להשקיע בזה זמן נוסף. כך זה פועל בכל דבר, המעשים של היום משפיעים עלינו ומקרבים אותנו אליהם. "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". לכן חשוב מאוד לחשוב על כל פעולה שאנו עושים ולנסות להבין לאן היא תיקח אותנו. כי ישנם דברים שנראים לנו קטנים ולא חשובים, אך הם מקדמים אותנו למקום כלשהו. השאלה היא אם זהו באמת המקום אליו אנו רוצים להגיע?

שלומית בת דברי רצתה להיות נחמדה לכולם. הבעיה היא שהיא לא חשבה על ההשלכות שיש לזה. היא לא עצרה לנסות להבין אם הפטפוטים עם גבר מצרי יקדמו אותה בחיים או שעלולים להזיק לה. היא לא התבוננה מספיק על המקום אליו היא עלולה להגיע בהתאם למעשיה. מכל זה יצא המגדף שקילל את השם. כעת הבחירה היא שלנו, אם לעשות מעשים סתמיים כדי להעביר את הזמן ולהגיע בסופו של דבר למקומות שפלים, או שנבחר לעשות מעשים שיקדמו אותנו להיות אנשים טובים יותר וכך נתקדם לעבר התכלית האמתית של חיינו.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

מה אנשים מחפשים?

| שלומית בת דברי |

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *