פרשת ויגש – העוד אבי חי

מאת רוני פיזנטי | כ״ט בכסלו ה׳תשע״א | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

כאשר יוסף מתוודה אל אחיו, הוא אומר "אני יוסף, העוד אבי חי?" ולכאורה השאלה הזאת לא כל כך נמצאת במקום. אם נחזור קצת אחורה, נוכל לראות שיוסף כבר שאל את אחיו לשלום אביו כאשר הגיעו, כך שהוא יודע שהוא חי. בכלל כל עניין העמדת הפנים של יוסף נראה כאילו שהוא מנסה להתאכזר לאחיו. הדבר נראה תמוה, שהרי לא יתכן שיוסף הצדיק יתנקם באחיו כנגד ציווי מפורש של התורה שאוסר לנקום ולנטור. אלא שיוסף מתכנן פה מהלך שלם של תיקון לאחיו לטובתם, כך שתשובתם תהיה שלמה.

יוסף מביא את אחיו לאותו המצב בו היו בעת המכירה. בנימין הוא בנה של רחל, כשם שיוסף היה. אביו שאהב אותו יותר מכולם וזה מה שגרם לשנאת האחים, אוהב כעת את בנימין יותר מכולם ולא רוצה לשלחו איתם. הוא אפילו מקל עליהם את התהליך ומכריז על בנימין כעבד, כך שהם אפילו לא צריכים להתאמץ למכור אותו ולהמציא תירוצים לאביהם כמו שעשו בעת מכירת יוסף, שכן זה כבר לא בשליטתם. האחים כולם, ובראשם יהודה שהציע את מכירת יוסף, באים ומוסרים את נפשם למען בנימין. הם ערבים לו ומוכנים להיות עבדים תחתיו ולשלם כל מחיר, שהרי אם בנימין לא יחזור איתם, אביהם לא יוכל להמשיך את חייו. כאן יוסף נותן לאחים את משפט התוכחה, "אני יוסף, העוד אבי חי?". כלומר, כאשר מכרתם אותי – את יוסף, האם לא היה אכפת לכם מאבי כמו שכל כך אכפת לכם היום? והאחים לא יכלו לענות לו, כי נבהלו מפניו. האחים למעשה הבינו היטב את מעשיהם בזמן המכירה והם הוכיחו את עצמם שהם השתנו וחזרו בתשובה מאז המכירה על ידי הערבות לבנימין.

כאשר אנו חוטאים, תמיד ניתנת לנו ההזדמנות לתקן. אנו יכולים לחזור בתשובה על ידי מספר שלבים ידועים – חרטה, וידוי, עזיבת החטא וקבלה לעתיד. מובן שכל זה מועיל ומחזק, אך יותר מכל התשובה שלמה כאשר אנו חוזרים לאותו המצב ומוכיחים שאנו כבר לא נוהגים באותה הצורה. קל (יחסית) לומר שאנו מתחרטים על עבירה. אבל העבודה האמתית היא לחזק את עצמנו מספיק כך שנוכל לעמוד בניסיון הזה של אותה העבירה בפעם הבאה שהוא יגיע.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *