פרשת וילך – מי אשם?

מאת רוני פיזנטי | ד׳ בתשרי ה׳תשע״ג | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

הקדוש ברוך הוא אומר למשה שהוא עומד למות ובפרק לא, פס' טז'-יח' הוא מספר לו מה הולך לקרות בהמשך הדרך: "וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ… ועזבני והפר את בריתי", כלומר העם יעזוב את הקדוש ברוך הוא. כתגובה למה שעשה העם, הקדוש ברוך הוא מספר לו על העונש: "וחרה אפי… ועזבתים והסתרתי פני מהם… ומצאוהו רעות רבות וצרות", כלומר יהיה הסתר פנים וצרות. לאחר מכן הוא מספר מה תהיה תגובת העם: "הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה", מכאן נראה שהעם מאשים את הקדוש ברוך הוא שלא עוזר ולא נמצא איתו. הפסוק ממשיך וחוזר שוב: "ואנכי הסתר אסתיר פני… על כל הרעה אשר עשה", כלומר הסתר הפנים ימשיך. את הסתר הפנים הזה לצערנו אנחנו רואים היום, אבל אולי בתוך הפסוקים הללו ניתן לנו גם הפתרון ליציאה מהמצב הזה לגילוי ולאור.

הסיבה להסתר הפנים כבר קיימת ואת הנעשה אין להשיב. לא בוכים על חלב שנשפך ולא יעזור לנו לחשוב שאם היינו עושים כך וכך אז היום היה לנו טוב. כדי לצאת מהמצב אנחנו צריכים להתבונן במצב הנוכחי ולראות מה אפשר לעשות כעת כדי לשפר אותו ולתקן את המשך הדרך. הקדוש ברוך הוא אומר למשה שלאחר שיבואו הרעות הרבות והצרות, התגובה שלנו תהיה להאשים את הקדוש ברוך הוא שעזב אותנו. לכן הפסוק הבא ממשיך "ואנכי הסתר אסתיר פני". אך אם נשנה את הגישה שלנו, נבין שאנחנו לא היינו בסדר ונגיב בצורה שונה, נוכל להסיר את אותו הסתר פנים.

תארו לכם אב שמעניש את בנו על שלא התנהג כמו שצריך ואוסר עליו לצאת מחדרו. הבן מצדו כועס על אביו שבגללו הוא סובל בחדר. האב שמבין שבנו לא למד דבר מהעונש, כנראה ייתן לו לשהות זמן נוסף בחדר, עד שיתחרט על מעשיו ויבין שהוא לא היה בסדר. הקדוש ברוך הוא מסתיר את פניו מאיתנו כעונש על מעשינו. התגובה שלנו היא להאשים אותו בכל הצרות שלנו. "למה השם עושה לי את זה?", "למה כל הרע בעולם?", "איך השם נותן לדברים לא טובים לקרות?". התוצאה של התגובה הזו היא המשך הסתר הפנים כפי שכתוב בפרשה.

אלא שישנה דרך אחרת. הקדוש ברוך הוא אומר "וחרה אפי בו ביום ההוא" וזה מה שמביא בהמשך את הסתר הפנים. הקדוש ברוך הוא מציג את עצמו ככועס כביכול, "וחרה אפי". בוודאי שהקדוש ברוך הוא לא כועס באמת, אלא שזה בא ללמד אותנו משהו בהנהגה כלפינו. להבדיל, כאשר אדם כועס, הוא לא חושב בבהירות ולכן אומר ועושה דברים פזיזים. לאחר מכן כאשר הוא חוזר ליישוב הדעת, ניתן לדבר איתו והוא יכול לחזור בו מדבריו ומעשיו. הדבר מלמד אותנו שכאשר הקדוש ברוך הוא אומר לנו שהוא כביכול "כועס", זה אומר שלאחר מכן ניתן יהיה לרצות אותו והגזירה תתבטל. במקום להיות כמו הבן שמאשים את אביו על העונש שנתן, אנחנו יכולים להפוך לבן שמאשים את עצמו על מעשיו הרעים שהביאו עליו את העונש. פשוט להבין שאנחנו אשמים, שכל הצרות שלנו מגיעות אך ורק בגללנו, להתחרט ולחזור בתשובה.

אם קשה לנו להתפרנס, לא מוצאים זיווג, יש בעיות שלום בית, מחלות שונות או כל שאר ייסורים שבאים לא עלינו, אז במקום לבוא בטענות לקדוש ברוך הוא אפשר להבין שהמעשים שלנו קלקלו לנו את השפע וכעת לחזור בתשובה ולתקן. פסוק כ' אומר "ונאצוני", כי אנחנו מנאצים חס ושלום את השם יתברך, אך הפסוק הבא אחריו מביא את דרך התיקון: "והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד". למרות כל מה שעשינו, אחרי כל העבירות והעונשים, אנחנו צריכים לשיר לקדוש ברוך הוא. לשבח אותו ולהבין שאנחנו אשמים ולא הוא. הוא עושה הכל לטובתנו ואנחנו כפויי הטובה שמאשימים אותו ופועלים כנגדו. במקום להיות כפויי טובה נשיר ונודה לו, ואז הקדוש ברוך אומר "כי ידעתי את יצרו", כלומר השם יתברך יודע מה מתחולל בתוכנו, הוא יודע שהוא נתן לנו יצר הרע שמונע אותנו מלעשות את רצונו. זה שאנחנו לא מקיימים מצוות זה יכול להיות בגלל הרבה סיבות, אבל זה יכול להיות מובן שהרי יש לנו יצר. אבל לאחר שאנחנו מקבלים את העונש, אסור לנו לחשוב על השם יתברך דברים רעים, שהרי העונש הוא התיקון שלנו שמחזיר את הנשמה שלנו למצב שהיה לפני שחטאנו. היחידים שאנו צריכים להאשים הם אנחנו. אם נתבונן על התמונה כך, נבין שהשם יתברך עושה את הדברים למעננו, ואז נודה, נשיר ונזמר לו כהוקרת הטוב, וזה מה שיוכל להביא לסוף של הסתר הפנים.

שנזכה לשים קץ להסתר הפנים ונחתם כולנו לשנה טובה ומבורכת של שפע וגאולה.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *