מוצאים את הקדוש ברוך הוא בדברים הקטנים – פרשת וישב

מאת רוני פיזנטי | ט״ו בכסלו ה׳תשע״ד | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה, שבת, חגים ומועדים

פרשת וישב מתארת את ירידת יוסף למצריים. התורה מספרת לנו שהוא הורד בעגלה שנשאה בשמים. רש"י מפרש שהתורה פרטה את המשא על העגלה כדי להודיע מתן שכרן של צדיקים (שבדרך כלל נהגו לשאת על העגלות נפט וחומרים אחרים שריחם רע). לאחר מכן כששהה בבית הסוהר, התורה מציינת שהשם הצליח דרכו. לכאורה אנו רואים מכאן שהשם יתברך דואג לצדיקים ולכן דאג שיהיה ליוסף ריח טוב בדרך למצריים ושתהיה לו הצלחה בבית הסוהר. הדבר תמוה, הרי הוא נמכר על ידי אחיו ונמצא בדרך למצריים לסבול קשיים ולהיות עבד, אז למי אכפת מקצת ריח בשמים בדרך בזמן כזה? מדוע התורה מספרת על אודות ההצלחה כאשר היה בבית האסורים של מצריים? האם זה השכר של הצדיקים? האם מישהו היה מוכן לרדת להיות עבד בבית הסוהר שבמצריים אם היו מציעים לו בתמורה ריח טוב בדרך? כמה זה כבר עוזר לנו שיש מעט דברים טובים מסביב כאשר יש לנו צער רב ממקומות אחרים?

ישנם דברים שהם מעבר להשגתנו. ישנן מהות ותכלית שמובילות אותנו למקומות מסוימים ומכתיבות לנו מצבים מסוימים שאותם אנו צריכים לחוות. לפעמים אותם מצבים נראים לנו כמצערים ולא טובים, אך הם הכרחיים ונדרשים לטוב הנצחי ולקיום התפקיד שלנו בעולם.

יוסף הצדיק היה צריך לרדת לשיא הטומאה של מצריים. זה היה הכרחי כדי שיהפוך להיות המלך של מצריים, כדי להגשים את חלומותיו, כדי לפרנס את משפחתו בשנות הרעב, כדי לעמוד בניסיון העצום של אשת פוטיפר – אותו ניסיון שהפך אותו לדמות מופת של צדיק שמושל ביצרו. כל זה היה הכרחי על פי חשבונות שמיים. לכן, למרות שזה עלול להיראות אכזרי ומצער, הוא נמכר על ידי אחיו והורד למצריים. כל זה היה מוכרח להתרחש. אבל מעבר לזה אין שום צורך שיוסף יסבול. לכן הוא אמנם יורד למצריים, אבל עם ריח נעים של בשמים בדרך לשם. הוא אמנם מוכרח להיכנס לבית האסורים, אך לפחות השם יתברך מצליח את דרכו ואת מעשיו שם. מה שהכרחי אמנם צריך לקרות, אבל מעבר לזה השם יתברך דואג לעשות את הכל בצורה הטובה ביותר.

כמו יוסף הצדיק שבחר לשמוח ולא להתייאש, שבחר למצוא מתוך החושך את האור, שהבחין בנקודות האור הקטנות, כך גם אנחנו יכולים לבחור לראות את הטוב ולמצוא את ההשגחה הפרטית בחיינו. בדברים הקטנים אפשר לראות את השכינה שנמצאת איתנו. אמנם לפעמים אנו חווים מצבים לא כל כך נעימים שאותם צריך פשוט לעבור, אבל זה קורה רק משום שזה הכרחי לתפקיד וליעוד שלנו בעולם. דווקא בדברים הקטנים שמסביב אפשר לזכות לראות את הקדוש ברוך הוא.

גם כאשר אנו מגלים בחיינו מצבים לא נעימים, שפתאום נתקע הרכב, פתאום נקלענו לסיטואציה לא נעימה, פתאום הדברים לא הסתדרו כפי שרצינו… גם שם אפשר לראות את גודל מעשיו של השם יתברך. אם נבחן היטב את המצב, נוכל לגלות ניסים מדהימים, ש"במקרה" נתקענו עם הרכב קרוב לבית, "במקרה" דווקא היום נסענו בדרך אחרת, "במקרה" היה לנו טלפון של מישהו שיכול לעזור, "במקרה" דברים הסתדרו להם וכו'. בכל המקרים האלו אפשר לראות את השם יתברך שמשגיח על חיינו.

לא בכדי אנו קוראים את פרשת "וישב" בשבת שלפני ימי החנוכה. שהרי מהות ימי החנוכה היא בדיוק העניין הזה, לראות את השם יתברך מתוך הניסים הקטנים המתרחשים כאילו "במקרה". מתוך הפרטים הקטנים אפשר לגלות דברים עצומים ולהגיע להארות רוחניות עצומות.

נס פך השמן לא היה הכרחי. אפשר למצוא הרבה פתרונות טבעיים אחרים. הרי טומאה הותרה בציבור והיתה אפשרות להדליק את המנורה בשמן טמא. ואם כבר מצאו פך טהור של שמן שמספיק ליום אחד, היו יכולים לחתוך את הפתילות לעובי קטן יותר כדי שהאור יהיה קטן יותר וכך ידלוק זמן רב יותר. שמינית מעובי הפתילה יכולה להספיק ל-פי 8 מהזמן, כלומר לשמונה ימים. וגם אם לא היו מוצאים שום דרך אחרת, עדיין אין הכרח לנס משום שלא היה קורה מאומה (בגשמיות) לו המנורה לא היתה דולקת. המנורה יכולה היתה להישאר כבויה למשך שמונה ימים ואז היו מדליקים אותה מחדש. הם הרי היו אנוסים ולא היתה ברירה אחרת. מה בכלל כל הסיפור הגדול שעשו מזה שהמנורה תהיה דולקת? הרי גם היום בימינו המנורה לא דולקת לצערנו (והמנורה עצמה אפילו לא ברשותנו) ואנו לא רואים שרוב האנשים ברחוב מוטרדים מכך במיוחד…

זהו בדיוק העניין של נס חנוכה. דווקא שזה לא היה הכרחי והיה אפשר להסתדר גם ללא הנס, דווקא כך אנו רואים את ההשגחה הפרטית והאהבה של הקדוש ברוך הוא אלינו. השם יתברך מביא עלינו נסיונות וקשיים, מלחמות עם יוונים ותרבויות זרות שחפצות להשתלט עלינו, מצבים מצערים וסיפורים מזעזעים לא עלינו. אבל בין כל הדברים האלו שהכרחיים לתיקון העולם, הוא גם מביא לנו נקודות אור, לא משום שאי אפשר להסתדר בלעדיהם, אלא משום שהוא רוצה להראות לנו שהוא אוהב אותנו ונמצא איתנו.

יוסף לא היה זקוק לריח בשמים בדרך למצריים, אבל אם ניתן לסייע ליוסף הצדיק ולאפשר לו מעט נחת בדרך, אז מדוע לא לעשות זאת? גם המנורה לא חייבת הייתה לדלוק במשך כל שמונת הימים, אבל השם יתברך אוהב אותנו ורוצה להראות לנו שהוא נמצא איתנו. השם יתברך מתגלה אלינו בדברים הקטנים וכאילו נותן לנו חיבוק חם של אהבה. צריך רק לנסות לחפש, ואז נראה איך אנו יכולים למצוא את הקדוש ברוך הוא בפרטים הקטנים של חיינו.

כל החיים שלנו מורכבים ממצבים שונים. לפעמים חס ושלום אנו עלולים לבעוט מרוב ייאוש ואכזבה ולחשוב שהשם יתברך לא נמצא איתנו או שהוא שונא אותנו. אבל אם ננסה להסתכל על הפרטים הקטנים סביבנו, נוכל לזכות לראות שהוא נמצא שם. נראה שכל הדברים הקטנים כאילו מסתדרים מעצמם באופן מסתורי ולא ברור.

חשוב לחיות בדרך הזו, ללמוד מכל פרט ולהתבונן על הפרטים הקטנים שמרכיבים את חיינו. כך נוכל לזכות לראות את הקדוש ברוך הוא ולהרגיש אותו בכל רגע איתנו ממש. השם יתברך יזכה את כולנו למצוא אותו בדברים הקטנים ומתוך כך להגיע לאורות גבוהים, ואולי אפילו למעט מן האור הגנוז לצדיקים שמתגלה בימי החנוכה.

תודה רבה לנעמי קסירר על העזרה בעריכה הלשונית.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על ,

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

2 תגובות על מוצאים את הקדוש ברוך הוא בדברים הקטנים – פרשת וישב

  1. מאת אילנה‏:

    מחכה בכליון עיניים לקרוא בכל שבוע את הדברים הנפלאים האלה יישר כח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *