פרשת קרח – אהבת ישראל

מאת רוני פיזנטי | ל׳ בסיון ה׳תשע״ב | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

מעניין לראות שפרשת קרח שעוסקת בעניין המחלוקת מראה לנו את עוצמת אהבת ישראל והבריחה ממחלוקת שמקרין משה רבינו. לא לחינם נקראת המחלוקת הזו בפי כל "מחלוקת קרח ועדתו", הרי קרח ועדתו היו באותו צד והם חלקו על משה רבינו ולכן לכאורה צריכה המחלוקת להיקרא על שם קרח ומשה רבינו, אך שמו של משה רבינו לא נזכר שם לאחר שכל כך השתדל להימנע ולברוח מהמחלוקת. לאחר שקרח מקהיל את כל העדה לשם המחלוקת, הקדוש ברוך הוא אומר למשה ואהרון להיבדל מהם כדי לכלות את כל העדה. אם היו שואלים אותנו, היינו כנראה זזים מהמקום עם חצי חיוך של ניצחון מתוך מחשבה שמגיע עונש למי שמסית אנשים נגדנו ומנסה להפיל אותנו. משה ואהרון נפלו על פניהם כדי להתחנן לפני הקדוש ברוך הוא שלא יקצוף על כל העדה בגלל איש אחד. לאחר מכן נבקעה האדמה ובלעה את קרח ואנשי המחלוקת שהיו אתו ואז כל עדת בני ישראל התלוננו על משה ואהרון בטענה שהם המיתו אותם. שוב הקדוש ברוך הוא אומר למשה לצאת מהעדה כדי שיכלה אותם. גם כעת לא מעט מאיתנו כנראה היו שמחים לנקום בכל אותם אנשים שמאשימים אותם, אך שוב משה ואהרון נופלים על פניהם ומנסים לעשות הכל כדי להציל את העם. העניין לא התחיל רק בפרשה הזו, גם בפרשות הקודמות ניתן לראות את כל הפעמים שעם ישראל התלונן וכעס על משה רבינו, ועם כל זאת פעם אחר פעם משה רבינו מקריב את עצמו ומסכן את כל מה שיש לו כדי להציל את עם ישראל. הדבר מראה לנו את גדלותו של משה רבינו, את הענווה העצומה ואת אהבת ישראל הרבה שלו. כולם יכולים לחלוק עליו, להתווכח אתו, לזלזל בו ולהיות האויבים שלו, והוא מצדו ינסה להגן עליהם ולהקריב את חייו למענם.

ראוי לכולנו ללמוד ולו רק מעט מהמידה הנפלאה הזו של משה רבינו. התורה מצווה אותנו לא לנקום ולא לנטור, לאהוב את הזולת, לעשות חסד ולעזור גם לשונאים. כאשר מישהו אוהב אותנו ועושה לנו טוב, אז בוודאי שנתייחס אליו בצורה יפה וטובה גם מבלי שנתאמץ לשם כך. זו לא חכמה לעזור לאחים וחברים שאוהבים אותנו מאוד, את זה גם הגויים עושים באופן אוטומטי מבלי שקיבלו את התורה. ההתעלות האמתית היא ללכת נגד היצרים והטבע ולהצליח לבקש טוב גם למי ששונא אותנו.

ידוע שבית המקדש נחרב בעבור שנאת חינם. אלא שלכאורה ניתן לטעון שאין דבר כזה, שהרי כל שנאה היא מוצדקת ואף אחד לא שונא סתם. הרי אם אנו שונאים מישהו, זה אומר שהוא הזיק לנו, התנהג אלינו לא יפה, זלזל בנו או עשה לנו איזשהו רע באיזשהו אופן. אף אחד לא ישנא מישהו שמתייחס אליו יפה, שאוהב אותו ושעושה למענו דברים טובים. אז אם כל שנאה היא מוצדקת, אז מה המשמעות של שנאת חינם? אלא שגם השנאה שלכאורה נראית לנו כמוצדקת, היא גם נכללת בתוך המושג של שנאת חינם. גם אם עשו לנו רע, לא הביאו לנו, הזיקו לנו, הרביצו לנו, גזלו אותנו, לקחו לנו או זלזלו בנו, למרות הכל אנו צריכים לאהוב כל אחד ואחד מישראל. אמנם את הדין צריך לתת וזה לא אומר שהמעשה עצמו היה בסדר, אך זוהי לא סיבה מוצדקת לשנוא יהודי. משה רבינו ידע את זה היטב ולמרות כל הקשיים שעם ישראל הביא עליו, הוא עדיין אהב כל אחד ואחד והסכים לוותר על הדברים החשובים לו למען כל אחד מישראל.

שנזכה להגיע בע"ה לדרגה העצומה הזו של אהבת ישראל, שנזכה לאהוב כל אחד ואחד מישראל כנפשנו, ומתוך כך נתקן את פגם שנאת החינם שמעכב את בניין בית המקדש השלישי ובעקבות התיקון תבוא הגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

תגובה אחת על פרשת קרח – אהבת ישראל

  1. מאת shlomi052‏:

    פר' קרח היא רק חלק מפרשה אחת מכמה פרשיות ומאמרי חז"ל שלכולם מכנה משותף כמו המרגלים,דואג האדומי,שאול,ירבעם בן נבט,אחיתופל,שמעי בן גרה,שלמה המלך ע"ה.וכן שבתאי צבי ועוד שיש בזה שני מסקנות עיקריות:
    א)שמדת הקנאה והכבוד הם כ"כ קשים,עד שאפי' ענק שבענקים יכול להכשל בזה.
    ב)גדלות בתורה,היא לא ראיה.שכן כל אלו היו גדולים בתורה,וחלק מהם נאבדו משני עולמות.
    לפעמים אני נושא ונותן בשקלא וטריא בהלכה עם פלוני ואלמוני ופעמים רבות אני שומע,מה,וכי הרב פלוני לא ידע את מה שאתה אומר? או מה הרב הגדול ההוא אומר?
    ואני עונה להם,וכי אדה"ר לא ידע שאסור לאכול מעץ הדעת? וכי כל הגדולים הללו שהזכרתי למעלה לא ידעו גודל העוון והעונש החמור שבו הם עסקו?
    באמת…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *