פרשת תצוה – לשמור על הזהות שלנו

מאת רוני פיזנטי | ז׳ באדר ה׳תשע״ב | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

הקדוש ברוך הוא מצווה את בני ישראל לקחת שמן זית זך להעלות נר תמיד. לשמן זית תכונה מיוחדת שהוא לא מתערבב עם חומרים אחרים, כך שאם נערבב נוזלים אחרים עם השמן, השמן יצוף למעלה. ברגע שלוקחים שמן זית שאינו מתערבב, ושומרים עליו שיהיה זך ונקי, אז ניתן להעלות נר תמיד, שיהיה בוער תמיד ולא יכבה לעולם. בצורה דומה, כאשר בני ישראל שומרים על עצמם, לא מתערבבים עם אומות אחרות ודואגים להיות זכים ונקיים, אפשר להיות בטוחים שהנר שלהם יהיה נר תמיד ונצחי.

לפעמים אנחנו מרגישים שישנה הגזמה בדקדוקי ההלכות המרובות שקיימות. לפעמים נראה טבעי יותר לאהוב את הקדוש ברוך הוא בלב ופשוט לזרום עם כולם מסביב. אבל הניסיון מוכיח שכאשר אנו מחזיקים במנהגי הגויים, מתלבשים כמו הכוכבים בטלוויזיה ומנסים להידמות לאופנה ברחוב, אנו שוכחים חס ושלום מה זה להיות יהודי. אחוזים גדולים של יהודים פשוט נעלמו להם בין הגויים ללא כל זכר לדתם ואמונתם. גם פה בארץ ישראל קשה לפעמים להבחין שזוהי מדינת היהודים כאשר אנחנו אוחזים במנהגים זרים ושוכחים את מנהגי אבותינו.

רואים בבירור במהלך ההיסטוריה שמה ששמר עלינו כעם אחד בעל זהות יהודית זוהי השמירה הקפדנית של אבות אבותינו על דתם, מנהגם ואמונתם. תארו לכם שהסבא של הסבא שלנו היה מחליט חס ושלום שהוא לא רוצה לשמור על זהותו היהודית והופך למה שהיום נהוג לכנות "חילוני". במצב שכזה הוא היה מתחתן עם גויה, מפסיק לשמור מצוות ואנחנו היום היינו חיים באיזו מדינה רחוקה, חוגגים את חג המולד ומרחמים על הפלסטינאים המסכנים שנרדפים על ידי היהודים כפי שמציגים בחדשות. כל כך ברור שבזכות הדקדוק במצוות ושמירת המנהגים של אבותינו הקדושים אנחנו נמצאים פה היום בתור עם יהודי. אז איך יתכן שאבותינו הקריבו את עצמם ומתו על קידוש השם רק כדי לא לאכול טריפות או כדי לשמור שבת, ואנחנו עם התנאים האופטימליים לקיום המצוות מזלזלים בזה מתוך רצון ובחירה? הרי עצם ההגדרה של יהודי היא האדם ששייך לעם הנבחר שאותו הקדוש ברוך הוא הבדיל משאר העמים במצוות. ללא אותן מצוות וללא ההבדל בינינו לבין שאר העמים, מה זה בכלל אומר להיות "יהודי"? מדוע אנו צריכים להילחם על מדינת ישראל? מדוע אנו צריכים צבא מיוחד "לישראל"? על מה בכלל אנחנו מגינים פה? מה ההבדל מבחינתנו בין אותו יהודי שאנו מגינים עליו בצפון לבין הלוחם בצבא סוריה שרוצה לחסל אותו? אם אנו באמת חושבים שאין שום הבדל בין יהודי לגוי, אז למה לא להצטרף חס ושלום לצבא של תורכיה במקום? אלא שברור לכולנו שאנחנו יהודים במהותנו, רק שלפעמים אנו קצת שוכחים, קצת מתעצלים או סתם בוחרים בדרך הנוחה והקלה יותר.

התורה מלמדת אותנו שכדי להיות נצחיים אנו צריכים להפוך לשמן זית זך. כאשר נשמור על עצמנו זכים ולא מתערבבים נוכל לזכות להפוך לנר תמיד שלא יכבה לעולם. בדיוק כפי שעשו אבותינו ששמרו על עצמם במשך 2000 שנה בגלות בין הגויים. הגזרות היו חזקות, הכל נעשה בסתר, היה כמעט בלתי אפשרי לקיים מצוות, לא מעט מתו מתוך בחירה להישאר יהודים ולא להפוך לגויים, ללא כל תנאים וכנגד כל הסיכויים אבותינו שמרו על עצמם כמו שמן זית זך והצליחו להעלות נר תמיד. השאלה כעת היא האם גם אנחנו נצליח לשמור על עצמנו ועל צאצאינו ונזכה להעלות נר תמיד?

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *