צניעות האישה ביהדות – פרשת וירא

מאת רוני פיזנטי | ט״ז במרחשון ה׳תשע״ו | מצוות והלכה למעשה, פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

כאשר שלשת המלאכים מתארחים אצל אברהם, הם שואלים אותו ״איה שרה אשתך״ והוא עונה להם ״הנה באוהל״ (בראשית יח׳, פסוק ט׳). אבל מה אכפת למלאכים איפה נמצאת שרה? וגם אם הם רצו לדעת, הרי הם מלאכים והם בוודאי יודעים היכן היא. אז מדוע הם צריכים לשאול את אברהם איפה נמצאת שרה ולמה התורה צריכה לטרוח ולכתוב לנו את זה?

בדרך כלל כאשר רוצים להביא לאדם שפע מהשמיים, כשרוצים שהאדם יזכה למעלה מסוימת או לדבר טוב כלשהו, מביאים לו לפני כן ניסיון. בוחנים את האדם אם הוא באמת ראוי לקבל את השפע שרוצים לתת לו. לפני הגודל והעוצמה של השפע שהוא צריך לקבל, כך גודל הניסיון.

כעת המלאך בא לבשר על הולדת יצחק. אבל רגע לפני כן הוא צריך לבדוק אם אכן ראוי לעשות נס כל כך עצום ולשנות את כל הטבע כדי להוריד שפע גדול מהשמיים כך שיוולד לאברהם ושרה בן. לאברהם אבינו כבר היה את ישמעאל שנולד לו מהגר. עיקר הנס נעשה אצל שרה שעד כה לא היו לה ילדים, ולא היה לה אפילו בית רחם כך שתוכל להיכנס להריון. לכן המבחן הגדול היה אצל שרה.

כאשר המלאכים שואלים את אברהם ״איה שרה אשתך״, לפי פירוש הכלי יקר הם התכוונו לשאול באיזה שכר מגיע לה ללדת בן. אברהם אבינו ענה להם ״הנה באוהל״, שהיא אישה צנועה שיושבת באוהל, לא מתערבבת עם הגברים ושומרת על צניעותה היטב. מיד בפסוק שלאחר מכן המלאך מבשר להם על בן שיוולד להם בעוד שנה.

שרה אמנו לא יצאה להיפגש עם האורחים שהגיעו, אלא חיכתה באוהל. לכאורה היינו חושבים שאולי היא הגישה להם מאכלים ודאגה לארח אותם, אבל התורה מתארת את אברהם שדאג לאירוח בעוד שלשרה אמר לעשות את העבודה מאחורי הקלעים (״לושי ועשי עוגות…״) כי אין שום עניין ששרה תצא ותיפגש עם האורחים. כך גם המדרשים מספרים לנו שאברהם גייר את האנשים ושרה את הנשים. כי אם מתערבבים גברים ונשים אז רק תקלות יוצאות מזה. כדי לעשות את עבודת השם שלהם בצורה טובה באמת הם היו מוכרחים לשמור על הצניעות וההפרדה הזו.

כשאברהם אומר למלאכים ששרה נמצאת באוהל, זה עושה דברים עצומים בשמיים. פתאום אף אחד לא יכול לקטרג ולהזיק. כשרואים את ההקרבה העצומה והדבקות הגדולה אי אפשר להישאר אדישים. שרה שמרה על צניעות בצורה יוצאת דופן עד שנס עצום שנוגד את כל כללי המציאות הצליח להתרחש בעבורה. בזכות הצניעות שלה היא זכתה לכופף את כל חוקי הטבע ולהצליח להוליד בגיל 90 לאחר שהיתה כל חייה עקרה.

ישועות גדולות בזכות הצניעות

נשים רבות כלל לא מבינות את המעלה העצומה של הצניעות. זה אחד הדברים החשובים ביותר בתפקיד האישה בעולם. האישה עוברת נסיונות גדולים הקשורים לזה ולמרות שמבחינה טכנית זה נשמע כמו הדבר הכי קל בעולם שאותו אפשר לעשות ללא מאמץ ובלי שום כוונה מיוחדת, בכל זאת יצר הרע הוא גדול ביותר והופך את עניין הצניעות לאחד הדברים הקשים ביותר בשביל הנשים. דווקא בגלל המעלה העצומה של הצניעות והדברים העצומים שאפשר לזכות להם, היצר הרע נלחם בזה בכל הכוח. כי הוא לא רוצה שנשיג דברים טובים, אלא הוא רוצה להכשיל אותנו.

הרי כל מי שיחשוב על זה יראה כמה זה פשוט להשתנות. בסך הכל לקחת בגדים צנועים וללבוש אותם. הרי כל מי שמתגייס לצבא לובש את המדים של צה״ל בלי לשאול שאלות. כך גם במקומות עבודה שונים, כל אחד לובש מדים ייצוגיים מתאימים על פי דרישות העבודה. לא מצאנו מישהו שמתקשה ללבוש את בגדי העבודה המיוחדים, או מישהו שמתלונן שזה מעבר ליכולת שלו ללבוש בגדים כאלו. אנשים יסכימו ללבוש בגדים ייצוגיים גם אם חם להם בבגדים האלו וגם אם הם לא בדיוק בצבע האהוב עליהם. לא מוכרחים ״להתחבר״ לבגדים (למרות שזה בוודאי יבוא עם הזמן), אלא מספיק לעשות צעד פשוט ורק ללבוש אותם. אז מדוע בכל זאת כל כך קשה לעשות את הצעד הזה ולהתחיל ללבוש בגדים צנועים יותר?

מה הבעיה לעשות דבר טכני, לקחת חולצה עם שרוולים ארוכים ביחד עם חצאית ארוכה וללבוש אותם? זה דבר פשוט וקל שכל אחת יכולה. לא צריך להתאמן על זה, לא צריך להתכונן, לא צריך ידע מיוחד או השקעה כספית, לא צריך להתאמץ, רק לעשות דבר טכני ולבחור בגדים מסוימים ללבוש. אלא שהיצר הרע שמנסה למנוע אותנו מצניעות הוא ענקי. הוא יעשה הכל כדי להכשיל אותנו, כי הוא מבין את החשיבות הגדולה של הדבר.

במיוחד בדור שלנו, צריך לדעת שהצניעות זה עיקר התיקון בשביל הנשים. אנחנו נמצאים באלף השישי שמסמל את היסוד שהוא תיקון הברית ושם עיקר היצר הרע. לכן העבודה העיקרית של הגברים קשורה לזה, להתרחק מעריות, לשמור על העיניים וכו׳. מצד הנשים העבודה העיקרית היא הצניעות, שהרי על ידי חוסר צניעות הן מכשילות את הגברים בעניין הזה.

לכן מצד אחד היצר הרע החזק ביותר נמצא שם, אבל מצד שני צריך להבין שזה המקום הטוב ביותר להתעלות בו. ככל שהיצר הרע גדול יותר, כך האפשרות לצמוח לדרגות גבוהות גדולה יותר. צעד אחד קטן של צניעות יכול לעשות רעש גדול מאוד בשמיים שישנה את כל המציאות בשבילנו. בכל מקום שומעים על סיפורים מופלאים של נשים שלקחו על עצמן בלי נדר לשים כיסוי ראש, ללבוש חצאיות ארוכות וכו׳ וזכו לישועות גדולות וניסים מופלאים מעל הטבע.

אנשים מחפשים סגולות, מחפשים איך להתקרב להשם, איך לזכות לשפע, איך להתקדם ברוחניות, ויש לנו אפשרות לעשות צעד ענקי בעל רושם עצום בקלות רבה יחסית. יש לזה כוח אדיר ולא מובן. לפעמים חושבים שעניין הצניעות הוא מוגזם מדי ושזה לא נורא כל כך. אבל צריך לדעת שיש לזה חלק עיקרי וחשוב ביותר בתיקון הנשמה.

שלום בית וזוגיות

עניין הצניעות הוא גורם עיקרי בזוגיות מוצלחת ושלום בית תקין. היום לצערנו ישנה תערובת של גברים ונשים וכך הבעל והאישה מוקפים בחברים שאיתם הם מדברים, יוצאים ומבלים. כאשר האישה מסתובבת עם גברים אחרים (או הגבר עם נשים), גם אם זה תמים לחלוטין, יש בזה קלקול גדול לשלום הבית.

כדי להבין את זה, תארו לכם שמישהי קונה שמלה מיוחדת ויפה לארוע חשוב, ואז כשהיא מגיעה לארוע היא מוצאת עשרות נשים שלובשות את אותה השמלה בדיוק. כעת השמלה הזו פחות מיוחדת והיא כבר לא אוהבת אותה. כי עכשיו אותה אישה מרגישה כמו כולן ולא מרגישה מיוחדת. כך צריך להבין שגבר שמסתובב עם נשים רבות וכל היום מדבר איתן, שרגיל חס ושלום לחבק מכרות ולתת להם נשיקה בלחי מתוך מחשבה שזה דבר תמים, מגיע הביתה לאשתו ואז לא מרגיש שהיא מיוחדת. הוא רגיל לנשים. הוא ישווה אותה לכל המכרות שלו ויסתכל על המגרעות שלה. הוא ייקח את אשתו כמובנת מאליה כי הוא מכיר עוד עשרות כמוה ואפילו טובות יותר ממנה. אין משהו מיוחד בקשר הזה והכל מתבסס על שטחיות.

אבל תארו לכם שהבעל והאישה שומרים על עצמם. הם לא מתערבבים גברים עם נשים. הגבר לא נוגע בנשים אחרות ואפילו לא מדבר איתן אם אין צורך מיוחד לכך. הוא שומר על עיניו ומסתכל אך ורק באשתו. האישה מכסה את עצמה כראוי כך שלא יסתכלו עליה אחרים והיא מתרחקת מכל קירבה אל גברים. היא מכסה את הגוף שלה ושומרת על היופי שלה לבעלה. מכסה את השיער שלה כך שאף אחד חוץ מבעלה לא רואה אותו. שאף אחד לא ישתמש בה או יהנה ממנה חוץ מבעלה. כעת יש לבני הזוג קסם מיוחד. יש להם סודות משותפים שאף אחד לא יודע עליהם. הם מתרגשים זה מזו. יש להם קשר אמתי ולא סתם יצר. הם הופכים להיות כמו הזוג היחיד בעולם, כמו שאדם וחווה הרגישו בגן עדן כשאף אחד אחר לא היה קיים עדיין. כל אחד מבני הזוג מרגיש שיש לו שותף שמיוחד ושמור אך ורק בשבילו. כל אחד מבין שהוא היחיד בחייו של בן הזוג. קשר כזה הוא בוודאי הרבה יותר עצמתי.

לעין של האדם יש כוח רב והיא יכולה להזיק. בהלכה מובאים עניינים של היזק ראיה שאדם עלול לגרום לחברו רק מהסתכלות. כולם מכירים למשל את העניין הזה של עין הרע. צריך לדעת שכאשר גברים מסתכלים על אישה שלא שייכת אליהם זה מביא לקלקול גדול. ממש כמו עין הרע או צרות עין. כאילו שנהנים ממשהו שלא שייך לנו ואז מזיקים לו. העניין הזה פוגם בשני הצדדים, האישה נפגעת מההיזק שנגרם מההסתכלות הזו, והגבר נפגע מהעבירה שעשה ומההשלכות שלה. בשביל מה אנחנו צריכים להביא על עצמנו עין הרע וכוחות שליליים שונים? למה אנחנו צריכים שיקפידו עלינו בגלל מחשבות של אחרים?

ערך אמתי

כאשר מתנהגים בצניעות מכניסים ערכים רוחניים לתוך החיים. צריך להבין שהגאווה והחיצוניות הם דברים שטחיים. אנחנו עסוקים במאמצים להיראות טוב מבחוץ. אבל צניעות עושה בדיוק את ההפך וכך אנו נכנסים פנימה, מגלים את העומק, את המשמעות, את האמת, את הנשמה.

את הדברים החשובים באמת אנו שומרים לעצמנו. דברים יקרים שומרים במקום חבוי בלי שאף אחד ידע מהם. הרי את האשפה אנו זורקים לפח בשכונה, את הדברים הזולים אנו זורקים לפעמים בחצר של הבית, דברים יקרים יותר אנו מכניסים לתוך הבית, אבל את הזהב והיהלומים אנו שומרים בכספת נעולה היטב כך שאף אחד לא יוכל לפתוח. אף אחד לא מראה לכל מי שעובר ברחוב את הדברים שבאמת יקרים לו. הוא פוחד בכלל להסתובב ברחוב עם אותם דברים יקרים מחוץ לבית שלא יתקלקלו ושלא יפגעו בהם לרעה.

כך אישה צריכה להרגיש. כמו דבר יקר. כל אישה יהודיה היא בת מלך. הבת של הקדוש ברוך הוא מלך מלכי המלכים. נסיכה שיוצאת מארמון המלוכה להסתובב בחוץ לא יכולה להרשות לעצמה להיות זולה. היא לא יכולה להפקיר את עצמה כמו שמפקירים דברים חסרי ערך. היא מוכרחה לשמור על עצמה. את זה אפילו הגויים יודעים וגם הנסיכות שאינן יהודיות יכבדו את עצמן. בת של מלך הולכת בצורה מכובדת ולא בבגדים קצרים וחושפניים. בת של מלך לא מסתובבת במועדונים, לא שותה בירה ליד אנשים ולא לובשת בגד ים מול כולם. בת של מלך לא מתנהגת כמו בהמה ולא מתערבבת עם פשוטי העם. יש לה גינוני מלכות מיוחדים והיא שומרת על הכבוד העצמי שלה ובעיקר על כבוד המלכות. אם היא הייתה מתלבשת ומתנהגת כמו פשוטי העם כולם היו מזלזלים בה ובכל המלכות. היא לא צריכה חיזוקים ואישורים מאחרים, היא לא מחפשת להוכיח לגברים צמאי תאווה כמה שהיא יפה. כי היא יודעת כמה היא שווה גם בלעדיהם. היא יודעת שהיא בת מלך.

היצר הרע נותן לנשים הרגשה שככל שהן יהיו פחות צנועות, כך יעריכו אותן יותר. לכן אפילו נשים שצנועות בדרך כלל, יבחרו לארועים מיוחדים בגדים חושפניים יותר. הרי כך הן יעוררו תשומת לב וכך יחמיאו להן ויחזקו אותן. אבל צריך לדעת שהן מקבלות בדיוק את ההפך. ככל שהלבוש חשוף יותר, כך זה מוזיל את ערך אותה אישה. חיות ובהמות מסתובבות ללא בגדים כלל. שבטים מהעידן הקדום מסתובבים עם בגדים מינימליים. אבל בני מלכים הולכים עם בגדים סגורים ומכובדים.

המחמאות והחיזוקים באים דווקא מתוך העיוות בחברה, שכך זה מקובל להתלבש היום. גבר ללא יראת שמיים ששקוע בתוך ים של תאוות רוצה לראות את האישה שהוא נתקל בה ברחוב כמה שפחות צנועה. כי לא אכפת לו ממנה וכל מה שמעניין אותו זה היצר והתאווה שלו. אבל אבא של אותה אישה או הקרובים שלה ירצו לראות אותה יותר צנועה. כי הם אוהבים אותה באמת ואכפת להם מהכבוד העצמי שלה ומהערך שלה. אם הבעל מעודד את אשתו לצניעות זה אומר שאכפת לו מהמהות שלה ושהוא אוהב אותה באמת. אם לעומת זאת הבעל מעודד את אשתו ללכת בפריצות כדי שכולם יסתכלו עליה, זה אומר שהוא מזלזל באשתו ואכפת לו רק מעצמו כך שהוא מנסה לעשות רושם על אחרים על חשבונה. להבדיל, כך עשה אחשוורוש כשהזמין את ושתי להופיע בפני כולם במשתה ללא בגדים. כי הוא בוודאי לא אהב אותה (שהרי גירש אותה לאחר מכן), אלא רצה להראות לכולם כמה הוא מוצלח ואיזו אישה נאה הוא השיג. זה לא כבוד גדול וזו לא מחמאה, זה רק הוזלה של כבוד האישה.

יוצא מצב אבסורד שהאישה צמאה ליחס מטבעה ורוצה לקבל כמה שיותר מחמאות וחיזוקים. כדי להשיג את זה היא מנסה לגרום לכולם להסתכל עליה ולהתבלט. אבל אז היא לא שמה לב שיוצא ההפך הגמור ממה שהיא מחפשת, כי כל מי שמסתכל עליה ונותן לה יחס חושב עליה דברים ירודים ושטחיים. הערך שלה יורד. אף אחד לא חושב עליה כמה היא אישה מקסימה, אף אחד לא חושב איך להתקשר אליה מבחינה רגשית, אלא חושבים איך לנצל אותה כדי להשיג את התאוות שלהם. כמו חפץ שאפשר להשתמש בו ואז לזרוק אותו לפח בלי לייחס לו ערך וחשיבות.

אז איך להפוך לצנועות יותר?

את הצניעות קשה להגדיר בצורה מדויקת, כי יש לזה המון פרטים קטנים. ישנן הלכות הנוגעות לעניין הצניעות, אבל המושג צניעות מכיל הרבה מעבר לזה. צניעות זו דרך חיים, זו תפיסת עולם, זו דרך מחשבה והשקפה. צריך להיכנס לזה לאט לאט ולהתחיל לחיות את זה מבפנים. כי לפעמים אפשר לעשות את הדברים הטכניים הכלליים הכתובים בהלכה ועם זאת להיות לא צנועים.

ישנן נשים רבות שרוצות להתקרב ליהדות ולהתחזק בצניעות, אז הן מתחילות לשים חצאיות. אבל פעמים רבות נוצר מצב בעייתי שהחצאית פחות צנועה מהמכנסיים (למרות שאסור לאישה ללכת במכנסיים ואין כאן שום היתר, אבל זה פחות גרוע מחצאית קצרה). חצאית קצרה זה דבר גרוע שרחוק ביותר מצניעות, למרות שנשים רבות בטוחות שכל חצאית תהפוך אותה ל׳דתיה׳. החצאית צריכה לכסות לפחות את כל איזור הברך כאשר האישה נמצאת במצב של ישיבה (שאז החצאית עולה מעט). אם החצאית לא מספיק ארוכה, אז יוצא מצב בעייתי שאותה אישה מנסה להתחזק בצניעות, אבל היא הולכת אחורה. המכנסיים לפחות היו מכסים משהו, אבל עכשיו זה הרבה יותר חשוף. יש כאלו שמודדות שהחצאית תגיע בדיוק עד הברך, אבל צריך לקחת בחשבון שכל תנועה תעלה את החצאית. בישיבה, בהתכופפות, ברוח ובכל דבר קטן ומצוי היא תגיע שוב למצב של חוסר צניעות. לכן צריך להקפיד על חצאיות ארוכות יותר.

הצניעות לא מתבטאת רק באורך הבגדים, אלא גם באיכות שלהם. אם הבגדים צמודים, שקופים או עם חורים ופתחים שונים, אז לא יעזור אם אלו בגדים ארוכים כי מובן שהם יישארו לא צנועים בכל מקרה. אם הבגדים צבעוניים במיוחד, בעלי צבע בולט, בעלי צורה מוזרה ולא רגילה, עם כיתובים או ציורים שונים בולטים, חצאיות עם שסע (גם אם הוא קטן) או שאר דברים בולטים, אז גם כאן זה לא נחשב לצנוע. שהרי כל דבר בולט הוא בדיוק הפוך מצנוע שכן הוא מושך תשומת לב של הסביבה. כאשר יש פרט בולט כלשהו בלבוש, מיד העיניים של כולם ילכו לשם באופן אוטומטי.

צניעות זה לא רק בלבוש כמובן, אלא גם בהתנהגות. זה משהו שמשדרים לסביבה בלי לשים לב. אם אישה תתלבש בצורה הצנועה ביותר אבל תדבר עם כל גבר שהיא פוגשת, אז היא רחוקה מצניעות. אם היא תצרח, תקפוץ, תרוץ או תעשה דברים בולטים אחרים שיעוררו תשומת לב מהסביבה אז בוודאי שכולם יסתכלו עליה. כדי להיות צנועה צריך לדאוג לא להתבלט. אדם צנוע הוא כזה שלא מנסה להיות במרכז העניינים כך שכולם ישימו לב אליו וידברו עליו. אלא בדיוק להפך, הוא מנסה לשמור על הכוח שלו לפנימיות הדברים בלי להראות שום סימן לבחוץ. כמובן שעלינו מוטלת רק ההשתדלות, וכך אם עשינו כל מה שאפשר להיות צנועים ובכל זאת אנשים בוחרים להסתכל עלינו זו כבר לא אשמתנו. אבל צריך לעשות באמת את מה שבאפשרותנו ולא להניח לדברים להתרחש מעצמם כך שלא ניסחף אחר הסביבה ולא נהיה תלויים במוסכמות וכללים שאחרים קובעים.

צריך לשים לב למקומות שבהם אנו נופלים ולא מתייחסים אליהם כראוי, כי מרוב שהורגלנו לדברים אנו כבר לא מרגישים בכלל שיש כאן איסור. לפעמים נראה שאם רק לרגע אנו יוצאים ליד הבית, אז זה בסדר לצאת עם פיג׳מה לא צנועה, אבל צריך להבין שאין שום הבדל בין האזור שקרוב לבית לזה שרחוק יותר ממנו מבחינת הצניעות. לפעמים נראה שעל חוף הים כשכולם לובשים בגדי ים חשופים, אז זה בסדר שגם אנחנו נהיה שם בצורה לא צנועה, אבל אם באמצע הרחוב נתבייש להתלבש כך, אז גם על חוף הים ובכל מקום אחר שרואים אותנו אנו צריכים להתבייש. לפעמים נראה שבימים חמים זה בסדר ללכת בצורה קלילה למרות חוסר הצניעות, אבל מידת הצניעות היא לא יחסית למזג האויר. לפעמים נראה שכשיש ארוע משפחתי אז זה בסדר לשים שמלות חושפניות ומרשימות, אבל זה רק מוזיל את הערך שלנו. לפעמים נראה שזה בסדר לאישה לקבל עיסוי מקצועי מגבר (או לגבר מאישה) כי זו העבודה שלו, אבל יצר הרע מתלבש על כולם ולא אכפת לו מה המקצוע של האדם. צריך לזכור שגם לאנשי מקצוע, למטפלים ולרופאים יש יצר הרע. לפעמים נראה שאם מדובר במשפחה כמו גיסים או בני דודים, אז אין צורך לשמור על צניעות ואפשר גם לשמור על קשר קרוב ושיחות נפש בין גברים ונשים כך, אבל דווקא בתוך המשפחה והאנשים הקרובים יש את התקלות הגדולות ביותר. אצל קרבה ראשונה כמו הורים, ילדים ואחים זה בסדר, אבל בקרבה רחוקה יותר ישנה בעיה גדולה. ישנם דברים רבים כאלו שנראים לנו כבסדר מתוך שהתרגלנו או מתוך שאנו רואים את הסביבה נוהגת כך, אבל למעשה אין לזה שום היתר.

דווקא כאשר הקשר קרוב, כאשר זה נראה מותר, כאשר נראה שזה מקום שלא צריך לשמור שם על צניעות וכו׳, אז זה הופך להיות הכי מסוכן. כי שם אין לנו שום הגנה. אישה לא צריכה ללכת לרופא גבר כאשר אין לזה הכרח. כשצריך אז אפשר לחפש רופאה. על אחת כמה וכמה כאשר רוצים טיפולי ספא או אחרים שאינם הכרחיים כלל ושם אין שום היתר לעשות זאת על ידי גבר. דווקא כשהכל נראה תמים זה הכי בעייתי.

עניין הצניעות הוא רחב ביותר וגם ספרים שלמים לא תמיד יעזרו. בעיקר צריך לרצות לחתור לאמת בלי פשרות וכך מתפתח לו חוש מיוחד עם הזמן שמראה לנו כיצד באמת עלינו לנהוג בכל מצב. הרי כל אדם מבין בתוכו שהפנימיות הרבה יותר חשובה מהשטחיות החיצונית. כל אדם יודע שהענווה והצניעות הן הדרך הנכונה. כולם יודעים את האמת בפנים. רק שאנו מוקפים בקליפות, בתאוות ובהרגלים שמונעים מאיתנו להתחבר לפנימיות הדברים ולראות את האמת. ככל שננסה להתחבר ונרצה להיות אמתיים, כך נוכל להבין ולדעת יותר, וכך נוכל גם לפעול ולבצע את הדברים מתוך אהבה ושמחה.

השם יזכה את כל בנות ישראל להיראות ולהתנהג כבנות מלכים, להתחזק בעניין הצניעות וכך לזכות לישועות גדולות ולקרב את הגאולה השלמה. בזכות נשים נגאלנו ממצרים ובזכותן עתידין להיגאל.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על ,

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

2 תגובות על צניעות האישה ביהדות – פרשת וירא

  1. מאת אסתר‏:

    קיצור-הלכות צניעות לבנות ונשים:
    קודם כל: ידוע שכל אשה שתתלבש יותר צנוע -בעלה ומשפחתה יכבדו אותה יותר ויותר…
    אם יש אורחים בבית – אשה לא תתכופף לפניהם.
    אם יש גברים בבית- אשה תזהר בספונג'ה.
    אשה לא תתלה בגדי בנות ונשים במקום שגברים יכולים לראות.
    אשה לא תסתרק ולא תסדר שערה לפני גברים ובפרט בחוץ, וכן לא תסתכל בראי.

    אשה לא תעלה על סולם בנוכחות גברים, כמו כן לא תעלה על כסא.
    אשה לא תחלק כלי אוכל לגברים כדי שלא יראו את ידיה וכו', הבעל והבנים יעשו זאת.
    אשה לא תשיר בבית, מחשש שהגברים הנמצאים בתוכו ואלה העוברים בחוץ – ישמעו.
    אשה לא תעמוד ליד עובדים בבית שהגיעו למטרת תיקונים ושיפוצים.
    אשה המתבקשת לטלפון תדבר בקיצור נמרץ.

    אשה מגיל שלוש אסור שיגע בה גבר, כמו כן אסור לה לגעת בגבר.
    אסור אפילו שתהיה נגיעה מתוך חיבה. עניין זה נחשב "ייהרג ולא יעבור".
    לגבר אסור לגעת בקרובות: גיסה, דודה, חמות, אחיינית, כלתו.
    באשר לנגיעה באחותו – עד גיל 6-7 הוא יוכל לגעת באחותו.
    כשאסורה הנגיעה היא אפילו דרך בגד ואפי' השערות אסור לגעת.
    כאשר מוסרים חפצים מיד ליד- צריך להעביר ללא נגיעה כלל.
    כאשר צופים במשותף במחשב – צריך להמצא במרחק כזה שלא תהיה נגיעה.

    הוראות איסור ייחוד (מלשון להיות יחידים, קיצור ההוראות)
    מתי אין ייחוד? לפי דברי הרמב"ם ו"השולחן ערוך" :
    כאשר נמצאים ביחד: שלוש נשים, שלושה גברים, זוג נשוי.
    לבעל מותר להתייחד עם אשתו גם בנידתה.
    לאב מותר להתייחד עם בתו
    לאם מותר להתייחד עם בנה
    לסבא מותר להתייחד עם נכדתו
    לסבתא מותר להתייחד עם נכדה.
    וכן לגבי הדורות הבאים: נינים ונינות. מותר להם לגור יחד.
    אסור לגבר להתייחד עם בתו המאומצת.
    אסור לאשה להתייחד עם בנה המאומץ. ילדים חורגים- הם כמו מאומצים.
    לאח ולאחות- מותר להתייחד לפעמים, לא בקביעות.
    גבר יכול להתייחד עם תינוקת פחות מגיל שלוש.
    אשה יכולה להתייחד עם ילד פחות מגיל תשע.
    ילד בן פחות מגיל 13 יכול להתייחד עם ילדה בת פחות מגיל 12.
    לאשה- אסור להתייחד בלילה, בעיר, עם שני גברים.
    לאשה- אסור להתייחד ביום בשדה עם שני גברים.
    לגבר- אסור להתייחד עם שתי נשים.
    לגבר – אסור להתייחד בלילה, במקום ריק ללא עוברים ושבים, עם שלוש נשים. ביום – מותר לו.
    בעל ואשתו מותר להם להתייחד עם עוד אשה.
    בעל ואשתו מותר להם להתייחד עם עוד גבר.
    אשה לא תתייחד עם גוי, גם אם הוא מלווה באשתו.

    כאשר הבעל בעיר, אין איסור ייחוד לאשה, פרט לאיסור ייחוד עם גוי.
    גבר הנמצא בחברת אמו, או אחותו, או בתו, יכול להתייחד עם אשה.
    גבר לא יתייחד עם אשה שהיא קרובתו, או גדלה עמו, אפילו בעלה בעיר.
    אשה הנמצאת בחברת אביה, או אחיה, או בנה, יכולה להתייחד עם גבר,
    אפילו כשהוא ידוע כעבריין או כסוחר בנשים.
    גבר יכול להתייחד עם אשה וחמותה, אשה ובת בעלה, אשה ובת חמותה.
    גבר יכול להתייחד עם אשה ותינוקת (היודעת מה זה ביאה, אבל אינה מוסרת עצמה) וכמו כן עם אשה ותינוק.
    אין סומכים על תינוק ותינוקת מעל גיל תשע.
    תינוק ותינוקת מתחת לגיל תשע – תלוי בשכל שלהם.

    "אליכם בנות ישראל, שכל גאולת ישראל תלויה בכם"….

  2. מאת בענין המלבושים...‏:

    בענין המלבושים…

    ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה: (לט, יב)

    הנה, על אף שלא שייך כלל להשיג מהותו של יוסף הצדיק, ובשכלינו הדל לא שייך כלל לדרת לעומק כוונת פעולותיו, בכל זאת שומה עלינו להתבונן במעשיו וללמד מהם ארחות חיים, שהרי התורה נצחית היא, ואם נכתבו מעשיו בתורה ודאי שיש בהם הוראה גם לדורות, וכל דור כפי בחינתו ומדרגתו יכול להפיק מהם לקחי חיים.

    וקודם שנעיין באותה נקודה שרוצים אנו להוציא מהכתוב הנזכר נביא את דברי רש"י לעיל על מאמר הכתוב (לט, ו) ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה, וז"ל: כיון שראה עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך? אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וגו' עכ"ל.

    באלו הדברים מגלה לנו רש"י הק' את הסיבה שהביא את יוסף לידי נסיונו המר, יוסף שראה בהצלחתו התחיל ליפות את עצמו, והיה בזה טענה על אותו צדיק שעשה כל זאת בשעה שאביו מיצר ודואג עליו, ולכן נענש על ידי זה, שאותה אשה ארורה התחילה להתגרות בו והוצרך להתמודד עם נסיונו הקשה.

    ועל פי הקדמה זו אפשר לומר, כי מאחר שמטרת הסלסול היה כדי להתייפו להתייפות, כמו כן אפשר ששינה גם את בגדיו, שגם על ידם יתכבד על הבריות, וכיון שזה היה הסיבה לנסיונו, לכך 'ותתפשהו בבגדו'.

    כי איתא בספרים הקדושים הקדושים כי הסטרא אחרא רודפת אחר כל אדם מישראל שיש בו ניצוצות של קדושה, וברצונה להתגרות בו כדי להפילו ולינוק על ידי זה מן הקדושה, אך כל עוד שאין היא מוצאת בו איזה פגם, אין היא יכולה להתגרות בו, ורק אחר שנמצא בו פגם אז יש לה אחיזה באותו אדם ובכך בנקל להתגרות להתגרות בו ר"ל.

    וכעין זה היה ביוסף הצדיק, כי האשה הארורה זו היתה שליחה של הסטרא אחרא, ויוסף הצדיק הרי היה אדם השלם, ולולא אותו מעשה (של הבגדים ולסלסל השערות וכו) לא היה לה מקום להתגרות בו, ורק מכוח אותו מעשה היתה לה אחיזה בו, ולכך תפסה אותו בבגדו, אך אותו צדיק הבין מיד מה הביא עליו אותה צרה, ותיכף ראה לנכון להפשיט מעליו את אותם הלבושים, וזהו שממשיך הכתוב ואומר 'ויעזוב בגדה אצלה' כי מאחר והבין שזה הוא הגורם לנסיונו מיד הסירם מעליו, ובכך זכה להינצל מצפרני הסטרא אחרא 'וינס ויצא החוצה'. כאותן הדברים רואים אנו בזוהר הק' בפרשתן (ח"א קצ:) שכשהיצר הרע חפץ לקבל שליטה על האדם מסית אותו תחילה בענין הנ"ל ע"ש.

    הרי לנו מכאן שענין הלבוש אינו ענין של מה בכך, ושנוי הלבוש הוא פתח להתגרות היצר הרע באדם, ובכדי לבאר הענין הטמון בלבוש, נביא מקודם את דברי האר"י הקדוש (שער הכוונות- דרושי ברכת השחר, ברכת מלביש ערומים) שכתב בזה"ל: 'ודע שאין טוב לאדם ללבוש שני מלבושיו ביחד, והעושה כן קשה לשכחה, וסוד הדבר הוא, כי הנה מלבוש האדם הוא מן הקדושה, ועל ידי העבירות שהאדם עושה, גורם להתלבש בקליפות, ושיתאחזו הקליפות במלבושיו, והנה המלבושים יש בהם בחינת אור המקיף מחוץ להם כנודע, כי יש אור פנימי בפנים, ונכלל בתוך הגוף, והמלבוש סובב את הגוף, ועל המלבוש הם האורות המקיפים, ועומדים מחוץ המלבושים.

    והנה לכל לבוש ולבוש, יש בחינת אור מקיף, ואין לך דבר שדוחה את הקליפות כמו אור המקיף, לפי שאין יכולת בקליפות, לינק ולהתאחז באור המקיף, לכן הוא עומד בחוץ, ואין לו פחד מן הקליפות, ונמצא כי המחבר שני מלבושיו ולובשם ביחד, אינו נותן מקום לאור המקיף ליכנס תוך שני המלבושי המלבושים יחד, ולהקיף בין כל לבוש ולבוש, ועל ידי כן אין הקליפות נדחות משם' עכ"ל.

    מתוכן אלו הדברים אתה למד ענין הלבוש מהו, רואים אנו כאן כי מלבד מה שהלבוש משמש לגוף, משמש הוא גם לנפש האדם, ולאורות הפנימיים שבו, והלבוש עצמו הוא 'אור המקיף' המגן על האדם לבל יתאחזו בו החיצונים, ולאור האמור מובן טעם הדבר שיש בכוח שינוי הלבושים פתח לסטרא אחרא להתגרות באדם, כי מאחר ועצם הלבוש אינו כדבעי ובו בעצמו יש פגם, לכן אין ביכולתו לעשות את פעולתו ולהגן מפני כוחות הטומאה, ואלו הכוחות הרי רואים הם לעיניהם כי אלו הלבושים הם מחסום לפניהם, לכן תחילת דרכם הוא לפתות את האדם לשנות מלבושיו, כי זה כל חפצם לאחוז באלו האורות הפנימיים, ויודעים הם כי רק ע"י הפגם בחומת השמירה יהיה ביכולתם לחדור בתוך תוכו של אדם ולהתגרו ולהתגרות בו.

    ולכך יזהר מאוד האדם לא לשנות ממנהגי האבות בלבושים, הן בלבוש הגברים, שלא ישנה ממה שהלכו אבותיו, והן בבגדי הנשים, שלא לשנות מצניעות, דהיינו מצניעותן של האמהות אפילו כלשהו, כי יש לאלו הבגדים יסוד גדול בקדושה, ובאמת ענין זה רואים אנו בחוש, שאדם שרוצה לעזוב את דרכי אבותיו, הדבר הראשון שהוא עושה הוא החלפת בגדיו, וכך הוא מתחיל להתדרדר ברוחניות מטה מטה. כי כאמור היא הגורמת להסרת כל האורות המקיפים מהאדם, ומאז יכולים הקליפות והמזיקין לשלוט עליו ח"ו. ויה"ר מלפני אבינו שבשמים, שכשם שזכו אבותינו במצרים לגאולתם בזכות שלא שינו את לבושם, כך יזכה אותנו השי"ת בזכות ימי "חנוכה" ובזכות האחיזה באלו המלבושים, לגאולה השלימה במהרה בימינו בקרוב ממש אמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *