קץ שם לחושך – פרשת מקץ

מאת רוני פיזנטי | כ״ד בכסלו ה׳תשע״ד | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

הפרשה הקודמת תיארה את התלאות שעברו על יוסף, השלכתו לבור, המכירה לישמעאלים, ההורדה לעבדות במצרים, הניסיון עם אשת פוטיפר, הכניסה לבית הסוהר ושאר הקשיים שהיו מנת חלקו זה אחר זה. נראה שהמצב כבר הגיע לשפל המדרגה, שמכאן כבר אי אפשר לצאת. אדם ממוצע היה מתייאש ומאבד כל תקווה, שוכח את כל החלומות הורודים לעתיד טוב יותר וחושב שאין יותר סיכוי להגיע למשהו בחיים. פרשת מקץ לעומת זאת מראה לנו שהכל אפשרי, כשהשם יתברך מחליט לעשות לנו טוב – אין שום קשיים שעומדים בדרך. השם יתברך יכול לרומם אותנו מתוך אשפתות. מעבדות בבית האסורים של מצרים, המקום הכי שפל וחסר תקווה – השם יתברך מרים את יוסף והופך אותו למלך על כל העולם. תשועת השם כהרף עין.

בדיוק בשבת של חנוכה אנו קוראים את פרשת מקץ. להבין שגם אצלנו כשיש חושך בחיים, ברגע אחד פתאום הכל מתהפך ואפשר לראות את האור. חיינו הם כחייו של יוסף הצדיק וכמו המהות של חנוכה. גם כשנראה שהיוונים רבים וחזקים, בעלי כוח ועוצמה, בכל זאת השם יתברך מאיר את חיינו וכנגד כל הסיכויים פתאום מראה לנו ישועות, ניסים ונפלאות. ברגע אחד הכל יכול להתהפך.

הקדוש ברוך הוא אמנם ניסה את יוסף, אבל כשהגיע הזמן אז "קץ שם לחושך" ואז פתאום הכל מתהפך בשנייה אחת לטובה. בדרך הטבע לא היה פתרון למצבו של יוסף. מבית האסורים של מצריים אף אחד לא יוצא בחיים, ובוודאי שלא עבד עברי שאף אחד לא מכיר. אם נניח שהיה נס ויוסף היה יוצא משם, מה כבר היה מצפה לו בחייו? אולי היה חוזר להיות עבד, אולי היה מוצא תעסוקה כלשהי להעביר את שארית חייו… בכל אופן לא היה מגיע להצלחה כבירה. הקדוש ברוך הוא לא רק שהוציאו מהמקום השפל ביותר בעולם, אלא שהוציאו והביאו למקום הגבוה ביותר שניתן לחלום עליו, וכל זה ברגע אחד. רגע אחד הוא עבד בבית הסוהר ללא כל תקווה וברגע לאחר מכן פרעה מכתיר אותו כשליט על כל מצרים.

גם אצלנו יש הרבה צרות לפעמים. קורה לא פעם שהייאוש מתגבר ונראה שאין כל תקווה באופק. אם נחשוב על פתרונות גשמיים לא נצליח להגיע רחוק, ואם נתאמץ לחזק את האמונה שהכל לטובה ושאולי השם יתברך יעזור לנו, גם אז כנראה שלא נאמין בזה באמת. התפילה שלנו תהיה מתוך איבוד תקווה ואולי אפילו נגיע לאמונה הפוכה שאין שום עצה ואין אפילו טעם להתפלל. אנו עלולים לחשוב שאין לנו סיכוי לצאת מהמצב הגרוע. אך צריך לזכור שאם השם יתברך ירצה בכך, אז נזכה שגם בחיינו הוא ישים קץ לחושך. וכאשר השם יתברך שם קץ לחושך, אז הכל קורה ברגע אחד. תשועת השם כהרף עין וברגע אחד הכל מתהפך לטובה.

מכאן נבין כמה חשוב לשמור על האמונה. יוסף לא איבד את האמונה גם כשהיה בעומק הטומאה של מצריים. 12 שנה ישב בבית הסוהר ובכל זאת נשאר שמח וכך השם הצליח את דרכו. עוד תפילה ועוד תפילה, עוד חיזוק לאמונה ועוד חיזוק לאמונה, עד שמגיע הקץ, ואז ברגע אחד הכל מתהפך. אין שום אפשרות לצפות לזה. כמה פעמים קרה שהתפללנו שוב ושוב והרגשנו שאנחנו לא נענים? כמה פעמים קרה שחיזקנו את האמונה ואז התאכזבנו פעם אחר פעם? יוסף התפלל וחיזק את האמונה במשך 12 שנה בבית הסוהר במצרים, ועדיין לא היה שום רמז לגאולה המתקרבת. כשהתעורר בבוקר הכל היה רגיל, כאילו שאין תקווה והכל הולך להיות אותו דבר, אך כשהלך לישון באותו לילה הוא כבר הפך למלך. פתאום אפשר היה לראות שכל התפילות והאמונה נשאו פירות. לא פעם אנו מתפללים שוב ושוב וחלילה מאבדים תקווה וחושבים שהשם יתברך כבר לא יעזור לנו. אבל מי יודע אם דווקא עוד תפילה אחת או עוד חיזוק קטן לאמונה הם אלו שיכריעו את הכף וברגע אחד ישימו קץ לכל צרותינו…?

עם ישראל הקדוש נמצא במצבים לא קלים. כל יהודי בפרט עובר ניסיונות לא פשוטים וכל עם ישראל בכלל עובר גלות קשה ומרה. לאחר שנים של תפילות ותחנונים, לאחר שכבר נראה שניסינו הכל, לאחר שכבר עברנו את כל הדברים האפשריים, נראה כאילו שחס ושלום אין תקווה וכאילו שחס ושלום הגאולה כבר לא תגיע. נראה שכל התפילות שלנו חוזרות ריקם וכאילו שחס ושלום כבר אין טעם להתפלל. צריך לזכור שלמרות החושך, בשנייה אחת אפשר לראות את האור. ברגע אחד הקדוש ברוך הוא שם קץ לחושך וברגע אחד עם ישראל ייגאל. תפילה ועוד תפילה, אמונה ועוד אמונה, ניסיון ועוד ניסיון, כל אלו בונים מאחורי הקלעים ומבלי שנרגיש את האבנים לבית המקדש. ברגע אחד השם יתברך יגאל אותנו ויוציא אותנו מאפלה לאורה. בבוקר נתעורר ליום רגיל ושגרתי, שנראה אולי חסר תקווה, אבל לא נדע שממש בעוד רגע הכל יתהפך ונראה פתאום ישועות גדולות בחיינו.

השם יתברך יושיע אותנו ויאיר לנו את חיינו החשוכים. כל אחד ואחת מישראל בפרט יזכה לראות ישועות בחייו וכל עם ישראל בכלל יזכה לגאולה הכללית והשלמה. השם ישים קץ לחושך של חיינו ויאיר לנו הדרך.

תודה לנעמי קסירר על העזרה בעריכה הלשונית.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על ,

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

2 תגובות על קץ שם לחושך – פרשת מקץ

  1. מאת יהודית‏:

    צריך להתפלל ולהאמין שנצא מחושך לאור .אכן כן . אבל אני התפללתי והשתדלתי ובסוף בעלי נפטר בן 61 ואני כואבת את חסרונו . אומנם אני מודה לקדוש ברוך הוא על כל הטוב שסביבי אבל בעל טוב כמו שה' נתן לי ועכשיו לקח לי. כיצד להתמודד עם חסרונו של בעלי הטוב?

    • שלום יהודית,
      יש הרבה דברים שהם מעבר להבנתנו. יש חשבונות שמיים שאותם קשה לנו להבין מתוך התמונה הצרה שאנו רואים. בוודאי שהדברים כואבים והלוואי והיו לי מלים שיכולים לנחם ולעזור, אבל זה הרבה מעבר להבנה שלי.
      צריך לנסות להבין, עם כל הקושי, שלכל אדם יש תיקון, לכל אחד יש ייעוד ותכלית, וישנם דברים שאמנם נראים לנו לא מובנים, אבל לכל דבר יש מטרה.
      כל אדם נפטר בסוף מהעולם, אם זה בגיל צעיר או מבוגר, אף אחד לא חי לנצח. כי התכלית האמיתית היא לסלול את הדרך כאן בעולם הזה כדי שנוכל להגיע לטוב האמיתי שנמצא בעולם הבא.
      אולי בעלך הגיע לתיקונו, אולי הטוב ביותר בשבילו היה לעזוב את העולם כדי להגיע לתכלית בעולם הבא.
      הדברים בוודאי קשים ואני קטן מכדי לדעת נסתרות. אני ממליץ לקרוא את המאמר על איך להתמודד עם מוות, בתקווה שזה יועיל במשהו.
      השם יתברך ישלח לך שמחה לחיים וימלא את חסרונך, ויגאל אותנו גאולה שלמה שתשים קץ לכל צרותנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *