שמחת תורה – מסיבה פרטית עם הקדוש ברוך הוא

מאת רוני פיזנטי | י״א בתשרי ה׳תשע״ה | שבת, חגים ומועדים

שמחת תורה זה אחד הזמנים השמחים ביותר. על חג הסוכות נאמר "ושמחת בחגך". אבל עם כל השמחה הגדולה, זו עדיין לא שמחה שלמה ממש. בחג הסוכות אנו מקריבים 70 פרים כנגד 70 אומות העולם. ביום הראשון 13, ביום השני 12 וכך זה הולך ופוחת במשך שבעת ימי הסוכות, לרמז על כוח אומות העולם שהולך ונחלש. אלו ימים בהם אנו מתפללים על כל העולם לגשם ושפע שירד לעולם. ברגע שאומות העולם נמצאות בתמונה, השמחה לא שלמה לגמרי. לאחר כל החגיגות, הקדוש ברוך הוא שולח את כולם בחזרה לשגרה, ונשאר לחגוג חג נוסף רק איתנו, כך שהשמחה תוכל להיות מושלמת.

הגמרא בתחילת מסכת עבודה זרה מספרת שלעתיד לבוא אומות העולם ירצו לקבל שכר ויטענו שאילו התורה היתה ניתנת להם, הם היו מקיימים אותה. לכן הקדוש ברוך הוא נותן להם ניסיון ומביא להם מצווה אחת קלה – מצוות סוכה. לאחר שהשם מוציא חמה מנרתיקה הם בועטים בסוכה ומראים כמה הם מבזים את המצווה. צריך לשאול למה דווקא מצוות סוכה מתוך כל תרי"ג המצוות שקיימות? אלא שחג הסוכות מרמז על השפע שיורד לכל העולם. אבל לאחר שאומות העולם מבעטים בסוכה, כעת אפשר באמת לשמוח ולקבל את השכר, רק אנחנו לבדנו עם הקדוש ברוך הוא.

בשמחת תורה אנחנו חוגגים את השוני העצום שבינינו לבין אומות העולם. השוני הזה נובע מהבדל אחד בלבד שקיים בינינו לביניהם, ההבדל הוא שלנו יש את התורה הקדושה. לפעמים מרוב שהתרגלנו לרצף החיים השוטפים, קשה לנו להבין את העצמה שיש לנו. קשה לראות את ההבדל וקשה להעריך את הנכס העצום ביותר שקיבלנו במתנה.

קשה לאדם להעריך דבר שניתן בחינם. אם הוא לא התאמץ להשיג אותו, אז יש נטייה לזלזל ולהפקיר את הדבר. כאשר אנחנו משלמים על דבר כלשהו, אז אנו יודעים להעריך אותו. אבל כאשר זה בחינם זה נראה כמובן מאליו, כזול מדי או כחסר תועלת.

בדיוק בשמחת תורה אנו קוראים את הפרשה האחרונה של התורה הקדושה, פרשת "וזאת הברכה" שם מוזכר הפסוק "תורה ציווה לנו משה מורשה". התורה עוברת בירושה ולכל יהודי יש חלק בה בלי מאמץ ובלי שום תשלום. אולי התחלנו לזלזל מרוב שזה כל כך מובן מאליו, שהרי בכל בית יהודי ישנו ספר תנ"ך שהוא מרכז המהות של כל יהודי, שאפשר לפתוח אותו ולקרוא בו בלי שום תנאי ובלי מאמץ. לכן פעמים רבות יהודים שמחפשים משמעות לחייהם בוחרים לשלם כסף רב ולהשקיע הרבה מאמץ כדי להכיר תרבויות חדשות, ללמוד את חכמת המזרח או לחיות חיים מנותקים מאמונה. אולי דווקא מרוב שזה מתחת לאף שלנו, התרגלנו לחגוג את החגים כמובנים מאליהם בצורה ריקה מתוכן מבלי לקשר אותם לתורה ולמהות שלנו כיהודים. נשארנו עם מנהגים ריקים בלי שום משמעות כלפינו.

שמחת תורה זה הזמן שבו אנו יכולים להיזכר בתורה הקדושה. בירושה הנפלאה שקיבלנו ששווה יותר מכל הון שבעולם. במהות החיים שלנו שמרכזת את כל הכללים להצלחה ולחיבור רוחני שיעזרו לנו לנצל את המירב מהחיים שלנו על פני האדמה. התורה הקדושה היא המגן שלנו, היא ההצלחה שלנו, היא הוראות הדרך שלנו, היא החיים שלנו. בלעדיה כל החיים שלנו חסרי תוכן ואין להם כל משמעות. אפשר לצחוק וליהנות כמה שרוצים, אבל בין ההנאות מגיעים להם גם רגעי סבל ובכי, ובסוף הכל נגמר, כל מה שאספנו נשאר כאן ואנחנו נשארים בלי כלום. חוץ ממה שהצלחנו להשיג מהתורה הקדושה.

חג הסוכות מזכיר לנו את ארעיות העולם. הסוכה הארעית מזכירה לנו שאין לנו בית קבע בעולם הזה, ורק האמונה שאליה הסוכה רומזת (שהיא זכר לענני הכבוד שהגנו על ישראל במדבר) נשארת איתנו לנצח. לאחר שאנו מגלים שהכל חולף וארעי, זה בדיוק הזמן לחגוג את שמחת תורה ולראות את ההבדל בינינו לבין שאר אומות העולם. לנו יש את התורה הנצחית שנשארת איתנו לעד. לאחר שכל אומות העולם הולכים לאבדון, רק עם הנצח נשאר כדי לקבל את השכר ולשמוח עם הקדוש ברוך הוא.

אם רק נרצה בכך נוכל לגלות עולם שלם של תוכן ועומק שלא הכרנו. נוכל לגלות דברים שלא ידענו על עצמנו ולקבל כוחות עצומים מעבר לכל מה שחלמנו. נוכל לשנות את כל מציאות העולם כרצוננו ולהביא לתיקון העולם. עולם שלם שחבוי וגנוז בתוך התורה הקדושה ורק מחכה לנו שנגלה אותו. רק צריך לפתוח את ספר התורה ולהתחיל לחקור וללמוד.

שמחת תורה זהו הזמן הכי שמח, כי מה שבאמת מביא לשמחה אמיתית זה רק התורה הקדושה. פתאום אנחנו מגלים שאנחנו והתורה הם אחד ובעזרת פיענוח הקודים שנמצאים בספר הקדוש אפשר להגיע למהות החיים שלנו, לנצל אותם בשלמות ולהגיע לשמחה רוחנית, עליונה, נצחית וגבוהה הרבה יותר מכל שמחה שהכרנו עד כה.

ראוי לכל יהודי להחזיק חזק חזק ולא לוותר על הנכס העצום שנמצא ברשותנו. גם אם אין לנו זמן ונשקיע רק חמש דקות בלימוד התורה, זה כבר יעשה שינוי עצום. תארו לכם שאחרי 120, יבדקו מה עשינו במשך כל החיים, ואז מתוך סדר היום העמוס שלנו נראה איך שהכל כמעט נזרק לפח. ימים שלמים שהעברנו בבזבוז זמן מוחלט בלי שום תועלת. אבל מתוך כל זה פתאום יוציאו חמש דקות, ויאמרו לנו שאלו חמש דקות נצחיות ששייכות לנו לתמיד. חמש דקות של תורה. חמש דקות, ועוד שתי דקות שחיכינו בתור וקראנו ספרון קטן או אמרנו תהלים, ועוד עשר דקות ששמענו שיעור בין מנחה לערבית ועוד כמה דקות פה ועוד כמה דקות שם, בסופו של דבר אנחנו נבין איך כל דקה כזו היתה חשובה ונשארת שלנו לנצח. פתאום נצטער על זה שלא השקענו עוד כמה דקות כאלו. אם היינו משקיעים עוד שתי דקות כל יום, היו לנו מעל 700 דקות בשנה. הדבר היחיד שנצחי הוא התורה. אסור לנו להתעלם ולשכוח ממנה חס ושלום.

השם יתברך יזכה אותנו להבין את מהות הדברים ולנצל את התורה הקדושה שנמצאת מתחת לאף שלנו להתעלות רוחנית, ללימוד מעמיק ולחכמה אינסופית שתביא אותנו לפרוץ את כל הגבולות.

עוד על ,

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *