תיקון והתחדשות (ט"ו בשבט)

מאת רוני פיזנטי | ט׳ בשבט ה׳תשע״ד | שבת, חגים ומועדים

ט"ו בשבט זהו ראש השנה לאילנות כפי שמוזכר במשנה. כמו כל ראש שנה הוא מסמל התחלה חדשה. אלא שבניגוד למה שהגננת בגן לימדה אותנו, לא מדובר על חגיגות יום הולדת ומסיבות לעצים שבחוץ, כי ברור לכולנו שהמשנה לא הזכירה את עניין ראש השנה בשביל האילנות עצמם. אלא שהאדם הוא עץ השדה, ומתוך הצמיחה שבטבע אנו יכולים ללמוד הרבה על החיים שלנו.

ט"ו בשבט זהו זמן של פריחה והתחדשות. זמן שבו אפשר לפתוח דף חדש ולהתחיל מחדש. האילנות בטבע הם לא בריאה חדשה כלשהי, אלא תיקון של דבר שהיה כבר קיים מלפני כן. הזרעים של הצמח אינם שווים אפילו פרוטה, וכאשר מכניסים אותם באדמה הם נרקבים ומסריחים ואין להם ערך כלל. אבל אז אפשר לראות בעיניים את נס תחיית המתים, איך שמתוך גרעין רקוב חסר ערך צומח לו עץ יפהפה ומתחדש. פתאום אותו עץ, שהוא בעצם אותו גרעין רקוב שהיה באדמה, מוציא פירות, נותן צל, מספק חומר גלם לבניית דברים שונים וצומח וגדל עוד ועוד. וכל זה היה גלום בתוך זרע קטן חסר ערך שבכל יום אנו משליכים לפח רבים כמוהו.

בדיוק בתקופה הזו של הפריחה, אנו יכולים לקחת את עצמנו בידיים, ולהחליט שכמו האילנות גם אנחנו רוצים להתחיל מחדש. את כל העבר אנו יכולים לקבור באדמה. אבל לא להתנתק ממנו, כי אחרי הכל העבר שלנו הוא חלק מאיתנו והוא שהביא אותנו למקום בו אנו נמצאים היום. אפשר לקבור אותו, לתת לו להירקב ואז לצמוח מתוכו. להתחיל דף חדש ולתקן את כל הקלקולים. לתקן את מה שנרקב ולצמוח בצורה מחודשת וטובה יותר.

לא פלא שהתקופה שאנו נמצאים בה היא ימי השובבי"ם, שידוע שזהו זמן מסוגל לתיקון הנשמה. שהרי זה מה שמסמל ט"ו בשבט, לתקן ולצמוח מתוך העוונות והריקבון, מתוך ההרגלים הרעים והחטאים, לצאת מתוך הקבר באדמה ולקום לתחיה מחדש עם כוחות גדולים עוד יותר. אסור לנו לחשוב שאנו חסרי ערך, שהרי לכולנו פוטנציאל לצמיחה אדירה, גם אם כרגע אנו לא רואים את הדברים והכל חבוי בתוכנו.

לא פלא גם שפרשיות השבוע של ימי השובבי"ם מדברים בדיוק על הנושא הזה. שובבי"ם זה ראשי תיבות של פרשיות השבוע שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו ומשפטים. רצף הפרשיות הזה מתאר את סיפור לידתו של עם ישראל מתוך הריקנות בשיא הטומאה ובשפל המדרגה במצרים. החל מפרשת שמות שם מתחיל השיעבוד במצרים, לאחר מכן עשר המכות, יציאת מצרים וקריעת ים סוף, ועד לקבלת התורה וגם קבלת החוקים והמשפטים שלה עם דקדוקי ההלכות, ששם כבר צמחנו והוגדרנו כעם ישראל. מתוך עבדים מיואשים במצרים, חסרי ערך וללא שאיפות, צמחנו להיות העם הנבחר.

לפעמים נראה לנו שהכל שחור, שאין שום סיכוי, שחס ושלום אולי כבר אין ברירה אלא להתייאש. אבל צריך לדעת שאסור להתייאש, כי מתוך כל מצב אפשר לתקן. ממש כמו תחיית המתים, כמו צמח שצומח לו מגרעין שנרקב באדמה, כמו עם ישראל שצמח מתוך הריקבון והשממה מתוך התחתית של התחתית בתוך מ"ט שערי טומאה של מצרים. לא משנה כמה המצב נראה גרוע, ככל שהוא גרוע יותר, כך הפוטנציאל של הצמיחה שלנו מתוכו גדול יותר. כמו קפיץ שככל שמכווצים אותו ומורידים אותו למטה, כך הוא יקפוץ גבוה יותר למעלה. אין דבר כזה "מקרה אבוד" כפי שאנחנו מגדירים את עצמנו לפעמים, הכל פתוח ותמיד אפשר לתקן.

התקופה הזו של ט"ו בשבט צריכה להאיר לנו תקווה. זה הזמן לאזור כוחות ולהתחדש. להתחיל מחדש ולאסוף את השברים בחיינו. לקחת את כל הקלקולים והעיוותים בחיים ולהפוך אותם לאבני הבנין של החיים החדשים שלנו. מתוך חטאי העבר נוכל לצמוח. מתוך הקשיים והייסורים נוכל לבנות את העתיד. מתוך כל ההפרעות נזכה לתקן ולחיות בצורה טובה הרבה יותר. דווקא מתוך הכשלונות מגיע הניצחון האמיתי. השם יתברך יזכה אותנו להתחדש, לתקן, לצמוח, ללבלב ולהתמלא בהרבה פירות טובים ומתוקים שיאירו את חיינו.

עוד על ,

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *