פרשת קרח – תפסיקו להתלונן…!

מאת רוני פיזנטי | י״ט בסיון ה׳תשע״א | פרשת השבוע - דברי תורה על הפרשה

קרח ועדתו חולקים על משה בפרשה, ולבסוף כידוע האדמה פותחת את פיה ובולעת 250 אנשים. אבל בעוד שאנו חושבים שהסיפור הסתיים בזה, המשך הפרשה מפתיע אותנו עם מספר הרוגים גדול הרבה יותר. למחרת מתלוננים כל עדת בני ישראל על משה ואהרון על שהם אחראיים למותם של עדתו של קרח, מה שגורם למגפה שממיתה 14,700 איש. הסיפור על אותם 250 איש שבלעה אותם האדמה פתאום נראה כמו משחק ילדים ביחס לזה.

אמנם הגורם העיקרי שהתחיל את כל הסיפור זה המחלוקת של קרח ועדתו. אבל לאחר מכן הכל היה צריך לחזור לסדר. אז מדוע להמשיך את כל המחלוקת והתלונות ולגבות מחיר קשה יותר? האם כל זה באמת שווה? האם לא למדנו מטעויות העבר? העם מתלונן שוב ושוב, על האבטיחים שהיו במצריים, על שאין להם מים ועל כל דבר אפשרי. רק בשבוע שעבר קראנו בפרשה על חטא המרגלים ועל הבכיה של העם שגבתה מחיר כבד. האם באמת משתלם לבכות ולהתלונן? הרי בסופו של דבר הם רואים היטב שזה מביא לעונשים כבדים. אז בשביל מה כל זה?

כשאנו קוראים את הפרשיות בתורה, הדברים באמת נראים לא מובנים. כי זה פשוט וקל לקרוא דברים מבחוץ ולתת ביקורת על אחרים שלא נוהגים כשורה. אבל מה איתנו? האם אנחנו לומדים מהטעויות שלנו? הרי בסופו של דבר כאשר מרגיזים אותנו אנו לא מצליחים לשלוט בעצמנו מרוב כעס. כאשר דברים לא הולכים כמו שרצינו, כאשר האשה מרתיחה, הילדים מקפיצים, הנהגים בכביש חותכים, הבוס צועק, השיפוצניק הורס, הכסף בורח וכל מה שאנו רוצים הולך הפוך, גם אנחנו לא מצליחים לשמור על קור רוח ולהתנהג כאילו הכל כשורה מבלי להתלונן, אפילו שאנו יודעים היטב שלא צריך להתעצבן מדברים כאלו ואפילו שאנו יודעים שאנו מביאים בצורה כזו רק רע. אדם מסוגל להרביץ לקיר ולבעוט בעמוד בשעת כעס ללא כל היגיון. הוא יכול לגרום לנזקים כבדים אפילו שלא יוצא מכך שום דבר טוב. ידוע שהצרות באות בצרורות, כי כאשר אנו חושבים בצורה שלילית אנו יוצרים מציאות שלילית. מתלונות וכעסים לא יכול לצמוח שום טוב.

לא פעם אנחנו עוברים מחלוקות וריבים שגורמים רק רע לכולם מסביב. אבל גם לאחר מכן אנחנו מתעקשים להיות צודקים ולא לסיים אותם. גם אם סיימנו אותם, תמיד יהיה לנו יצר לפתוח את הדברים שוב ושוב ולהתלונן גם על מחלוקות שכבר היו והסתיימו לפני זמן רב. יש לנו מעין פיתוי שגורם לנו להיות במחלוקת ולהתלונן על הכל, לתקוף את כולם מסביב ולהרוס כמה שיותר. אבל בשביל מה כל זה? פרשת קרח מלמדת אותנו שאותן תלונות גובות מחיר הרבה יותר יקר אפילו מהמחלוקת עצמה שמהווה את הנושא המרכזי בפרשה. גם אם ננצח ונהיה צודקים במחלוקת לא נרוויח מזה דבר. אז למה בכלל לפתוח את זה?

כולנו עברנו מלחמות וסכסוכים עם אנשים אחרים ובעיקר עם עצמנו. כולנו יודעים שברגע האמת קשה מאוד לשלוט, להבין שהכל מלמעלה ולשתוק מבלי להתלונן. אך כאשר אנו רואים את הפרשיות מול העיניים, אנו מבינים את החומרה של העניין. אמנם קשה לפעול ברגע האמת, אך אם נכין את עצמנו וננסה להיות עירניים למתרחש, אולי נצליח לזהות איזשהו רגע כזה שהכעס והאכזבה עומדים להגיע, ונוכל להתגונן מפניהם. אולי סוף סוף נצליח לשמוח מבלי להתלונן גם כשהכל לא הולך כמו שצריך, ואז נגלה שדווקא האמונה והשמחה שלנו כנגד כל הסיכויים היא זו שמביאה לנו את הישועה.

הפרשות הסמוכות לפרשת קרח מביאות את תלונות עם ישראל במדבר בזה אחר זה. כל פעם מחדש העם מתלונן ומקבל מכה קשה. כל פעם העונש כל כך כבד ולא משתלם. אז אמנם יש יצר הרסני לחשוב בצורה שלילית, אבל כאשר שמים את הדברים מול העיניים מבינים כמה זה מיותר ולא כדאי. כאשר אנו חושבים בצורה חיובית אנו זוכים להתעלות ולהתקדם ובכך יכולים להשיג את מטרותינו בקלות וביעילות.

Print Friendly, PDF & Email

עוד על

מה אנשים מחפשים?

| דבר תורה לפרשת קרח || דבר תורה פרשת קרח |

הצטרפו לקבלת דברי תורה מחזקים מהאתר (מעל 1,200 מנויים):

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *