תשעה באב – להיות מודעים לבעיות שלנו

מאת רוני פיזנטי | ד׳ באב ה׳תשע״ב | שבת, חגים ומועדים

תארו לכם שהיינו מכירים אדם שמכור לסמים. היינו פוגשים בו יום אחד עם דמעות בעיניים מתחנן על חייו ובוכה שהוא לא יכול לחיות כך יותר. צועק לעזרה תוך שהוא מקבל מכות מבריון שהלווה לו כסף ולא קיבל בחזרה. שופך את לבו ורק מחפש ישועה איך לצאת מהמצב בו הוא נמצא… אילו היו מבקשים מאיתנו להגדיר את מצבו, היינו מגדירים אותו כ"הכי גרוע שיש". אך ישנו מצב הרבה יותר גרוע מהמתואר: תארו לכם שאותו אדם לא היה מודע כלל לבעיה בה הוא נמצא, הוא היה ממשיך ללוות כסף וקונה עוד סמים מתוך מחשבה שטוב לו. לא בוכה, לא צועק, לא מתחנן… רק מחייך מתוך חוסר מודעות למצבו, מבלי להבין שהוא הורס את חייו ושישנה דרך אחרת הרבה יותר טובה לחיות את החיים. לכאורה נראה שהוא שמח ובמבט ראשון אנו עלולים לטעות ולחשוב שמצבו אולי טוב, אך כעת הוא נמצא הרבה יותר רחוק מהישועה, שהרי הוא אפילו לא מודע לכך שיש לו בעיה שהוא צריך לטפל בה.

לצערנו אנחנו נמצאים היום במצב השני, בחוסר מודעות וללא חיבור. אנחנו במצב כל כך גרוע עד כדי כך שאנו אפילו לא מודעים לקיום הבעיה. בית המקדש חרב ואנחנו שקועים בתוך הבעיות של עצמנו מבלי להבין מה אנחנו מפסידים בכלל. צער על בית המקדש נתפס אצלנו כימי הצום או במקרה הטוב באמירת תיקון חצות למשך 10 דקות. אילו היינו מבינים מה איבדנו והיכן אנו נמצאים היום בשל כך, היינו כל כך מצטערים עד שלא היה ניתן לנחם אותנו בשום צורה. תארו לכם אדם שאיבד קרוב לא עלינו, אותו אדם מאבד כל קשר לעולם, הוא לא מוצא עניין בשום דבר, לא מרגיש טעם באוכל, לא רוצה לעשות כלום ובכל דבר שיעשה הוא רק ייזכר באובדן העצום שלו. בעבודה, בלימודים, עם המשפחה… הדבר היחיד שיש לו בראש זה הצער והגעגועים לאותו אדם שאיבד. אילו היינו יודעים מה איבדנו בחורבן בית המקדש, היינו כעת נמצאים במצב כזה. לא היה לנו קשה לצום בתשעה באב, משום שהיינו מאבדים עניין וטעם באוכל גם ללא החובה לצום. היינו רק חושבים כל היום על איך לתקן את המצב ולחיות את החיים האמתיים והטובים.

בית המקדש הוא הבית של השכינה הקדושה פה בארץ. זהו המקום בו נכנסת הרוחניות לארץ הגשמית וכך מתחברים העולמות העליונים איתנו התחתונים. כל צער שיש לנו או שאי פעם חווינו נובע מריחוק רוחני, מהסתר הפנים של הקדוש ברוך הוא. בית המקדש מחבר אותנו ומגלה את הרוחניות שבתוך החומר, ובכך מסיר מאיתנו כל צער. בית המקדש מביא מצב של קשר תמידי וגלוי עם הקדוש ברוך הוא שמביא לרוחניות עצומה, לשמחה ולביטול הצרות והדאגות. השם יתברך הוא מקור השפע, השמחה והברכה, לא שייך כל רע כאשר הוא נמצא איתנו, ככל שאנו קרובים אליו כך נחוש טוב יותר ונהיה שלמים יותר מכל הבחינות. כעת לצערנו, בית המקדש חרב ולשכינה הקדושה אין בית לגור בו כדי לחבר אלינו את השפע מהעולמות העליונים. אנו מנותקים וחיים בהסתר מבלי לדעת כלל מה אנו מפסידים ואיזה עולם שלם של תענוגות עצומים אנו מפסידים.

הימים האלו מיז' בתמוז, ובעיקר מראש חודש אב ועד לתשעה באב שבו מגיע השיא, אלו ימים של פורענות מצד אחד. לצערנו אנו מתבשרים בשורות לא טובות בכלל, על גדול הדור שהלך לעולמו, על פיגועים ועל דברים נוספים מצערים. כל אחד יכול להרגיש על עצמו איך דווקא בימים האלו המצב רוח רע והכל פתאום לא הולך כמו שצריך. אך מצד שני דווקא הימים האלו הם ימים מסוגלים שעתידים להפוך לששון ושמחה. דווקא מתוך הצער אנו יכולים לזכות לבניין בית המקדש. אלו ימים בהם כל מה שצריך הוא לכוון את הבכי והצער לכתובת הנכונה, לא לבזבז את הדמעות לחינם על שטויות והבלים, אלא לנצל אותן לתפילה לקדוש ברוך הוא. להבין שהצער שלנו נובע מהריחוק שאליו הגענו ובמקום לבכות על החוסרים שלנו בחיים, נוכל לבכות על השורש שהביא את החוסרים הללו. במקום לבכות על פרנסה, על רפואה או על שאר ישועות שצריך כל אחד ואחד לפי מצבו, אפשר לבכות על החורבן שהביא לכל זה, שהרי לאחר הגאולה לא יהיה כל צער או חוסר והכל יהיה מושלם. אם כולנו נזכה לבכות על החוסר העצום של בית המקדש במיוחד בימים האלו, אז נזכה בע"ה גם לראות את בית המקדש בבנינו.

שנזכה לבניין בית המקדש מהרה, כך שיתבטל צום תשעה באב ויהפוך ליום טוב. נזכה לגאולה השלמה ולהפיכת כל הצער שקיים בעולם לאושר ושמחה.

עוד על

אהבתם את דבר התורה? אתם מוזמנים להוריד בחינם את הספר "מחפשים את האמת" וליהנות מדברי תורה רבים נוספים על משמעות ותכלית החיים:
לחצו כאן להורדת הספר בחינם

הכניסו את כתובת האימייל שלכם כדי לקבל את דברי התורה החדשים שמתפרסמים באתר:

2 תגובות על תשעה באב – להיות מודעים לבעיות שלנו

  1. מאת ענבר בן שימול‏:

    חזק וברוך!!

    אני חושבת שיש בנו איזושהי אטימות מכיוון שאנחנו בדורינו לא יודעים איך זה "לגור" עם השכינה בארצנו , אז אמורים לדמיין איך זה היה כדי להבין מה מפספסים, מעבר להבנה כמובן שזה הדבר הטוב ביותר עבורנו?
    אני קצת לא מבינה איך להגיע למודעות הזאות אפילו שאני צמה ביום הזה.

  2. תודה ענבר,
    את צודקת לגמרי בקשר לאטימות, ובאמת זה טבעי ומובן. לכן צריך ללמוד ולהבין את הדברים כדי לזכות לחוש אותם.
    מספיק להבין שכל רע וכל חוסר שאי פעם חווינו נובע מהריחוק, מהסתר הפנים ומהגלות. מקור כל הטוב והשלמות הוא הקדוש ברוך הוא, ככל שנגלה אותו יותר, נסיר את המחיצות וההסתר ונתקרב אליו, כך נזכה לטוב ולשלמות המיוחלים. כולם שונאים את הדברים הרעים בחייהם וכולם רוצים לחוש יותר את התחושות הטובות, אז מספיק להבין שמקור התחושות הטובות הוא השם יתברך ומקור כל התחושות הרעות הוא הסתר הפנים והריחוק שנובע מחורבן בית המקדש. על זה בוודאי שכל אחד יכול לבכות בתשעה באב, שהרי אף אחד לא מרוצה מהרע שקיים סביבנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *