בע"ה נעשה ונצליח. היום ט׳ בשבט ה׳תשע״ט

איך אפשר לאהוב את השם כשאין לנו בו תפיסה?

מאת רוני פיזנטי | א׳ באדר ה׳תשע״ה |

שאלה:

אני חילוני קשור ליהדות …ויש לי המון שאלות ..שחלקם התישבו עם ספרך ורווח לי …ואני יודע שקשר עם הבורא מסוגל רק בערוץ " רוחני " ובמושגים רוחניים. שאלתי את עצמי לגבי …הפסוק. ." ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל מאודך " ואני מאמין בקיום הבורא ..אולם אייך מזדהים עם " המושג ואהבת " כשאין לך יכולת להזדהות עם מושא אהבתך ..כשאין לך הכלים לזהות אותו …כשמדובר מושג " לדבק " עצמך ב ה' ..גם כאן על אותו משקל של זיהוי מושא האהבה ..הוא לא מושג .. תרתי משמע כהמשגה ..

תשובה:

צריך לדעת שאין דבר כזה ״חילוני״, ובמיוחד אם אתה מגדיר את עצמך ״קשור ליהדות״. בכל יהודי יש ניצוץ נשמה אלוקית וכל יהודי מחובר ומקושר ישירות לקדוש ברוך הוא. רק שלפעמים יש קצת לכלוך מסביב, שהוא לא חלק מאיתנו, הוא פשוט מכסה את הנשמה האלוקית. כמו יהלום שמכוסה בבוץ וצריך לנקות אותו היטב כדי להבריק את היהלום. אותו יהלום מכוסה בבוץ הוא יקר מאוד ושווה בדיוק כמו יהלום אחר, רק שצריך לנקות אותו. בלשון הקבלה אותו לכלוך נקרא קליפות או חיצוניים (כמו הקליפה שהיא חיצונית לפרי והיא לא חלק ממשי ממנו). לפעמים אנחנו טועים לחשוב שזה חלק מאיתנו, אבל האמת היא שזה הכל חיצוני. בעזרת התורה הקדושה והמצוות אפשר להסיר את הלכלוכים האלו.

בקשר לשאלה שלך, צריך לדעת שאהבה אמתית היא דווקא כזו שאי אפשר להגדיר. כי תאר לך שאתה אוהב אדם כלשהו בגלל שהוא יפה, בגלל שהוא דומה לך, בגלל שיש לו אופי נחמד, בגלל שיש לו תחביבים דומים, בגלל שהוא מצחיק או חכם וכו׳. כל זה אהבה שתלויה בדבר, שהרי אם אותו אדם ישתנה האהבה לא תישאר זהה. הסיבה שאתה אוהב את אותו אדם היא אותה תכונה מסוימת שאתה יכול להזדהות איתה. אתה לא אוהב את עצם האדם, אלא את התכונות הטובות שמצאת בו. דווקא כאשר אין את כל זה, האהבה יכולה להיות אמתית ומושלמת. יותר מכל אהבה גשמית של דברים חומריים שאפשר להזדהות איתם. בלי שום סיבה ובלי תלות. תחשוב כמה אנחנו אוהבים את הילדים שלנו. לא משנה גם אם אין לנו שום תכונה משותפת וגם אם הם שונים לגמרי מאיתנו ואנו שונאים את התכונות שלהם. למרות הכל נאהב אותם רק בגלל שאנו יודעים שהם הילדים שלנו. זו אהבה שאינה תלויה. כך אפשר לאהוב את השם יתברך בצורה שאינה תלויה בתכונות מסוימות, אלא אהבה אמתית ללא סיבה.

כדי לדעת איך לעשות זאת, צריך פשוט לתת לעצמך להתחבר להשם. לדבר איתו, להתפלל אליו (לאו דווקא בתפילות מסודרות, אלא סתם לפנות אליו בכל עניין), לנסות להרגיש אותו, לחפש את הנסים והדברים המדהימים שמתרחשים סביבנו וכו׳. מעבר לזה כמובן יש את המצוות שניתנו לנו, שהן מקשרות אותנו אליו. מצוות זה מלשון צוות, כי על ידי קיום המצוות אנו מצוותים אל השם יתברך ומתחברים אליו. זה כמו שאבא אומר לבנו להביא לו כוס מים, והבן מיד הולך ומגיש לאביו כוס מים, כעת המעשה הזה קירב את שניהם. האב מרוצה מבנו ושמח בו והבן מרגיש סיפוק על ששימח את אביו. כשאבא שבשמיים מצווה אותנו על דבר מסוים ואנחנו מקיימים את הציווי, אנו מתחברים אליו ומחזקים את הקשר (זה מעבר לכל הסודות העצומים כמובן שבכל המצוות). גם עצם המחשבה על קיום המצוות מלווה אותנו ומעצימה את הקשר. אדם שבא לאכול חושב לפני כן אם האוכל כשר, ואז הוא חושב מה הברכה המתאימה ואז הוא עושה נטילת ידיים במידת הצורך ומברך, ואז הוא שם לב לכל ההלכות וכו׳. כל פעולה קטנה הופכת לכזו עם המון מחשבה שכך השם נמצא במחשבות שלנו במשך כל היום. לא כמו אדם שיסע לכמה שנים ויתקשר לאשתו להגיד לה שהוא אוהב אותה בלב. כי זה לא נכון. רק אם מגשימים את הדברים ומקיימים בפועל אז האהבה אמתית.

מקווה שהועלתי.

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צור קשר | הלכות מתחלפות לבעלי אתרים | ספר חינם להורדה