בע"ה נעשה ונצליח. היום ח׳ בשבט ה׳תשע״ט

כשמתחרטים על חטאים וכשרוצים להימנע מעבירות מגיעים לייסורי מצפון, עצבות וכעסים. איך זה מסתדר עם זה שאסור לכעוס ולהיות בצער?

מאת רוני פיזנטי | ח׳ באלול ה׳תשע״ג |

ייסורי מצפון הם מנגנון שצריך להביא אותנו אל הדרך הטובה. ישנן שתי דרכים בעבודת השם, התחזקות מתוך שמחה והתחזקות מתוך צער וייסורים חס ושלום. אלא שאפשר לקחת את הייסורי מצפון כדי להבין מה לא בסדר ולהתחיל לעבוד ולתקן את הדבר, או שאפשר לקחת אותם ולהיכנס לעצבות וייאוש, מה שיגרום לנו לקלקל עוד יותר את המקום שלנו. כל עבודת השם היא השילוב בין שתי הדרכים האלו, אנו עושים וידוי, בוכים ביום הכיפורים ובתשעה באב, מתאבלים ועושים כל יום תיקון חצות, מתפללים בתחנונים וכו'. אבל מצד שני, כל זה מתוך רצון לתקן ואמונה שהשם ירחם עלינו ויראה לנו ישועות ולא עצבות הנובעת מתוך ייאוש. לכולנו יש מידות לא טובות שצריכות תיקון, צריך לראות מה לא בסדר ולהתחיל לעבוד על זה, אבל תיקון מידות לוקח חיים שלמים ולכן בוודאי שלא נצליח לעשות את זה בצורה רגעית. אז ברור שניכשל וניפול שוב ושוב, העיקר הוא לשמוח ולזכור שאנו בדרך הנכונה. לכן אומרים שבע ייפול צדיק וקם, כי כדי להיות צדיק נופלים הרבה, אבל העיקר הוא שקמים כל פעם מחדש וממשיכים ללכת בדרך. כדי לשבור את המידות ולדבוק במידותיו של השם יתברך, אנו צריכים להיות שמחים ולא לכעוס כדי להיות עם מוטיבציה להמשיך ולעבוד על עצמנו.

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צור קשר | הלכות מתחלפות לבעלי אתרים | ספר חינם להורדה