היהדות אינה אוסרת להשתמש ביופי, חכמה או כשרונות למיניהם, אלא בדיוק להפך – היא מעודדת אותם, אך רק בתנאי שהכל נעשה בדרך טובה ולתועלת. הדברים האלו הם בסך הכל כלים, וככאלו ניתן להשתמש בהם לחיוב או לשלילה. אדם יכול לנצל סכין לצורכי סעודה, שחיטה, מילה או דברים אחרים מועילים למיניהם. אך הוא יכול לנצל את אותה הסכין גם לרציחה חס ושלום. הסכין היא לא טובה או רעה, אלא שפשוט צריך לדעת כיצד להשתמש בה.
העולם שלנו מתחלק לשני חלקים עיקריים – צד הקדושה וצד הטומאה. אם היופי, החכמה והכשרונות שלנו מנוצלים לרעה בניגוד לדעת התורה הקדושה, בוודאי שצריך להתרחק מזה. אך לכל כישרון שניתן לנו מאת הבורא יתברך ישנו שורש רוחני טהור שעשוי לפתוח לנו את הפתח למטרה ולתכלית שלנו בעולם. השם נתן לנו כשרונות מסוימים כדי שננצל אותם לטובה בצד הקדושה והטהרה. רק צריך לחשוב כיצד להשתמש בהם לתועלת על פי ההלכה.
