בע"ה נעשה ונצליח. היום י״ד באדר ב׳ ה׳תשע״ט

איך לגרום לילדים לאהוב את ההורים

מאת רוני פיזנטי | ב׳ בתמוז ה׳תשע״ד |

הורים רבים עומדים נבוכים וחסרי יכולת התמודדות מול ילדים שלא מראים להם אהבה. אצל ההורים האהבה לילדים באה בטבעיות וללא מאמץ מיוחד, אבל לא תמיד זה הדדי. אמנם בוודאי שכל ילד אוהב במובן מסוים את הוריו, אבל לפעמים האהבה של הילדים רחוקה מאוד מהציפיות של ההורים. הדבר נפוץ בעיקר בילדים מתבגרים ובני נוער שעוברים תהליך של מרד וכלל לא מראים איכפתיות כלפי הוריהם. ננסה להבין על פי התורה הקדושה איך אפשר לגרום לילדים לאהוב את הוריהם.

ישנו יסוד גדול שממנו בדרך כלל נובעת האהבה. ככל שמשקיעים יותר בדבר מסוים, כך אוהבים אותו. כדי לאהוב את השם אנו מצווים לשים את הדברים על לבבנו. אנו צריכים לקיים מצוות גשמיות שמצריכות השקעה מצדנו, וכך ככל שנשקיע בקיום המצוות, כך נגיע לאהבה. האהבה היא רגש שמיוצר באמצעות תהליך, שאם נבטל את התהליך עצמו, לעולם לא נוכל להגיע לאהבה. התהליך מורכב מהכנסת אותו גורם לחיינו והשקעה בו. כאשר אנו מכניסים לחיינו בן זוג ומשקיעים בו, נוצרת מכך אהבה. כאשר אנו מכניסים ילדים לביתינו ומשקיעים בגידולים, אנו יוצרים אהבה.

את זה אפשר ללמוד היטב מתוך האהבה שלנו כלפי ילדינו. לא משנה איזה ילד יש לנו, הוא יכול להיות מופרע ובעל מידות לא טובות, הוא יכול להיות ההפך הגמור מאיתנו, הוא יכול להיות כל מה שאנו שונאים בבן אדם, אבל למרות הכל אנחנו אוהבים אותו אהבת נפש, כי הוא שייך לנו, כי השקענו בו. לפעמים הורים מתקשים להתחבר לילדיהם כשהם נולדים. לפעמים יש חששות שאולי לא נאהב אותם מספיק. אבל לאחר כמה שעות אנו נקשרים. כי אנו מכריחים את עצמנו לטפל בהם ולהיקשר אליהם, מה שמביא אותנו לאהוב אותם.

ישנו יסוד גדול נוסף שאומר שהאהבה צריכה להגיע ביחד עם יראה ולא יכולה להחזיק לבדה. את אפשר ללמוד מתוך מערכת היחסים שבינינו לבין אבינו שבשמיים שמחנך אותנו – הקדוש ברוך הוא. אנחנו אמנם מצווים לאהוב את השם, אך יחד עם זאת אנו מצווים ליראה אותו. לפעמים אנשים חושבים שאפשר לוותר על העניין של היראה ולהישאר רק עם אהבה. זה אמנם נשמע יפה וקסום, אבל המציאות מוכיחה שזה לא עובד. אם לאדם אין יראה, הוא לא יוכל להגיע לאהבה.

יראת שמיים היא למעשה התהליך של הכנסת הגורם לחיינו. כאשר אנו יראים מהשם, אנו מכניסים את התורה והמצוות לחיינו ובכך אנו יכולים להגיע לאהבת השם. שהרי אילו לא היתה לנו אותה יראה, אף אחד לא היה מקיים שום מצווה וכך לעולם לא מגיע לאהבת השם. אם לאדם אין יראה מהשם, הוא לא יטרח לברך, לא ילך לשיעורי תורה, לא יקיים מצוות ולא יעשה שום דבר שיכניס את האהבה ללבו. הוא יכול לומר לעצמו שהעיקר שהוא אוהב את השם בלב, אבל אם יתבונן על חיי היומיום שלו, הוא יגלה שבמשך כל היום הוא היה עסוק בכל העיסוקים שבעולם, אבל אפילו לדקה אחת לא חשב על השם יתברך ועל האהבה שלו כלפיו.

הדבר דומה למישהו שיאמר לנו שהוא אוהב אותנו, אבל לא יטרח לבקר אותנו, לא ידבר איתנו אף פעם, כשנקרא לו הוא יאמר שהוא עסוק, וכך יעברו שנים בלי שום קשר עם אותו אדם, אך כל זה בזמן שהוא אומר לנו שהוא מאוד אוהב אותנו. כל זה מוכיח לנו שאותה אהבה היא כלל לא אהבה אמיתית. כדי שיהיה קיום לאהבה, צריך להיות גם גורם של יראה, גורם של מחוייבות, שיאמר לנו שאנו ״תקועים״ בקשר הזה בין אם נרצה ובין אם לא. זה מה שהיראה נותנת לנו, כך הורה מרגיש ביחס לילדיו וכך בני זוג שמצליחים בחיי הנישואין מרגישים האחד כלפי השני. כי אם האהבה היא ״חופשית״ וללא מחוייבות, אין לה שום סיכוי.

כל זה מביא אותנו לפתרון המעשי שיביא את ילדינו לאהוב אותנו. הכשל באהבה להורים נובע מתוך הזלזול. הדור של היום בטוח לעצמו שהוא טוב יותר מהוריו. הצעירים חושבים לעצמם שהם חכמים יותר ומבינים יותר מהוריהם המיושנים. כל זה נובע מתוך היחס שההורים נותנים לילדיהם. אם הורה נותן לילד חופשיות לעשות מה שירצה, אז מבחינת הילד אין מחויבות ואין יראה, מה שמרחיק ממנו את האהבה.

ילד שנותנים לו כל מה שהוא רוצה, שמפנקים אותו בלי גבולות, שלא מבקשים ממנו שום השקעה, שלא מתאמץ לשום דבר ולא מכניס לחייו את הדברים החשובים, לא יכול לאהוב באמת. כדי לאהוב הוא צריך להשקיע. רק כאשר הוא מקבל מצוות מהוריו ויש לו יראה כלפיהם, הוא יכול להגיע למצב של אהבה אמתית. הורים רבים סבורים שכדי שילדיהם יאהבו אותם הם צריכים להתחנף לילדים, לפנק ולרצות אותם, אבל כל זה מביא בדיוק את ההפך. כדי שהילדים יאהבו את הוריהם צריך להציב גבולות ולהגדיר תפקידים בבית, כך מתוך ההשקעה והמסירות של הילדים נוצרת האהבה.

אבשלום בנו של דוד המלך מרד באביו ורצה אפילו לחסל אותו. גם אדוניה הלך בדרך לא טובה. כל זה מתוך שאביהם נתן להם לעשות כרצונם מאז שהיו קטנים. ברגע שלא מעמידים גבולות ונותנים חופשיות יתרה ופינוק רב, אז הילד גדל מתוך מחשבה שמגיע לו הכל, שאין לו שום חובות ושהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברגע שזה קורה, אז הוא מוכן לרמוס כל דבר קטן שמתנגש עם הרצונות המופרעים שלו.

כדי לגרום לילדים שלנו לאהוב אותנו, אנו צריכים להציב להם גבולות ולהחדיר להם יראה. לפעמים ההורים מוחלים על כבודם ומוכנים שהילד הקטן והחמוד יעשה שטויות על חשבונם. הם יאמרו לכולם שהוא עדין קטן מתוך רצון לתרץ את חוסר החינוך שהוא מקבל. הם יספגו את כל הדברים הלא טובים ויאספו אחריו את כל הבלגן. הם אפילו מוכנים לספוג קללות ומלים לא יפות ממנו. הם יתנו לו לעשות מה שהוא רוצה והם יאמרו לכולם שמבחינתם זה בסדר, כי הם אוהבים אותו והם מוכנים לחיות עם זה. אבל כל זה מביא לריחוק גדול באהבה. ילד בלי גבולות הוא ילד מסוכן שלא יודע לאהוב כי לא קיבל את הכלים המתאימים לכך.

ילד מוכרח לקבל את מרות ההורים. אם ההורים מתנהגים כמו החברים של הילד, אז הילד כביכול ניצח והוא יכול לשלוט עליהם. אלא שגם הוא עצמו סובל מזה, כי ילד צריך גוף חזק ויציב שיוכל לסמוך עליו ולבטוח בו, שיגדיר לו את הכללים ויציב לו את הגבולות. ברגע שלילד יש ביטחון בהוריו החזקים, הוא מרגיש בטוח. אבל ברגע שהוא יכול לרמוס ולכופף את ההורים שלו כרצונו, אז הוא מרגיש אבוד כי אין לו יציבות וביטחון ואין לו על מי לסמוך.

התורה מצווה אותנו על כיבוד אב ואם, כי הכל מתחיל מתוך הכבוד והיראה שהילד רוחש להוריו. רק כך אפשר להתחיל את החינוך. בלי כבוד ויראה, אי אפשר כלל לחנך. זה לא אומר שההורים צריכים להיות חסרי רגש ולהתנהג כמו עריצים. להפך, חשוב להראות אהבה ורגש כלפי הילד, צריך לתת הרבה אהבה וחמימות לילדים. אבל הילדים מוכרחים לדעת שההורים הם לא חברים כך שתהיה להם יראה מהם.

מעבר לכך, כדאי לתת לילדים אחריות ומטלות שונות. כל זה כמובן בגבול היכולות של הילד מבלי להעמיס עליו יותר מדי. אם לילד יש תפקיד מוגדר, למשל ילד אחד אחראי לזרוק את הזבל וילד אחר אחראי לערוך את השולחן לפני הארוחה, אז מעבר לאחריות שהילד לומד לקבל על עצמו, הוא גם לומד לאהוב ולהעריך דברים ובעיקר לומד לאהוב את הוריו. הוא עסוק בנתינה לבית ולמשפחה מה שמביא לסיפוק ולרגשות אהדה כלפיהם. הוא משקיע בהוריו ומתאמץ לעשות את ציוויים, הוא מכבד את הרצון שלהם ומכבד אותם, כל זה מחזק את הקשר והאהבה.

ילד שמבצע משימות שאותן הטילו עליו הוריו משקיע בהוריו. מתוך כך הוריו נמצאים במחשבה שלו במשך היום והוא מתייחס אליהם יותר בכבוד. הדבר דומה להשקעה של ההורים בילדים שמביאה אותנו לאהוב אותם הרבה מעבר לאהבה רגילה. אהבה של אבא שנמצא כל היום בעבודה ורואה את בנו בסופי שבוע אינה דומה לאהבה של אבא שמהבוקר עד הערב דואג לבנו ומשקיע בו. כך גם האהבה של בן שמסתובב כל היום ברחוב, משחק ועושה כל מה שהוא רוצה בלי שאף אחד יתערב לו, אינה דומה לאהבה של בן שמבצע תפקידים מסודרים בבית כדי לרצות את הוריו. על זה מבוססת התורה הקדושה, על המצוות שמצוותות אותנו (הופכות אותנו לצוות עם השם) ומקרבות לקדוש ברוך הוא. אנחנו מקיימים את המצוות של אבינו שבשמיים ומתוך כך מגיעים לאהבה.

דווקא כאשר ניצור מחויבות אצל הילדים כלפי המשפחה, אז נוכל לחזק את הקשר המשפחתי. דווקא כשניתן להם מצוות לקיים, אז ההשקעה שלהם תגדל ותגביר את האהבה. השם יזכה את כולנו לרוב נחת מצאצאינו, שנזכה לקבל מילדינו המון אהבה והשם יצליח דרכנו לחנך אותם ליראת שמיים ולאמונה גדולה.

Print Friendly, PDF & Email

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צור קשר | הלכות מתחלפות לבעלי אתרים | ספר חינם להורדה